https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%98_%D7%90 2026-04-04T13:32:28Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%98_%D7%90&diff=141742&oldid=prev 2020-09-09T12:40:58Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:40, 9 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חגיגה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94075:rev-141742:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%98_%D7%90&diff=94075&oldid=prev 2015-06-30T15:44:17Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|חגיגה ט א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנו&lt;/b&gt; בברייתא שאינו חוגג כל שבעה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא גמר&lt;/b&gt; (מפרש לה ואזיל). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל גמר&lt;/b&gt;, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוזר ומקריב&lt;/b&gt; כל שבעה את הקרבנות שכבר הפריש ביום הראשון. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מכאן הוכיח הטורי אבן כפירוש רש&quot;י, שפירש דברי רבי יוחנן לעיל משום בל תוסיף ובכל ימי החג, ולאו דוקא ביום טוב, ומשום שאין נדרים ונדבות קרבין ביום טוב, וכפשטות לשון המימרא. שהרי אם לא כן, לא קשיין אהדדי דברי רבי יוחנן, דלעיל מיירי רבי יוחנן ביום טוב ואסור משום שאין נדרים ונדבות קרבים ביום טוב, והכא מיירי בחול המועד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן לה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי &quot;גמר&lt;/b&gt;&quot;? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא גמר&lt;/b&gt; להקריב את כל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרבנותיו&lt;/b&gt; שהפריש. אי אפשר לפרש כן. כי אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי מקריב&lt;/b&gt; כל שבעה, והרי כבר גמר את קרבנותיו? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;! אלא&lt;/b&gt; הכי קאמר: לא שנו שאינו מקריב כל שבעה, אלא כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא גמר&lt;/b&gt; (נגמר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היום&lt;/b&gt; קודם שהספיק להקריב את כל הקרבנות שהפריש. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גמר היום&lt;/b&gt; קודם שהספיק להקריב את כולם, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוזר ומקריב&lt;/b&gt; כל שבעה. הרי למדנו מדברי רבי יוחנן עצמו, שהואיל ואין הוכחה שמתחילה היה בדעתו להקריב למחר, אלא יש לומר מתוך שנגמר היום לא הקריבן היום, הרי זה חוזר ומקריב כל שבעה את הקרבנות שהפריש ביום הראשון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שלא חג&lt;/b&gt; (לא הביא קרבן חגיגה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום טוב הראשון של חג&lt;/b&gt;, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוגג את כל הרגל&lt;/b&gt;, שכולו ראוי לתשלומין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום טוב האחרון של חג&lt;/b&gt; (סוכות), אף שהוא רגל בפני עצמו (רש&quot;י). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבר הרגל ולא חג, אינו חייב באחריותו&lt;/b&gt; דהיינו, שוב אין לו תשלומין. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י בגמרא בד&quot;ה מה לשביעי, כתב: שמיני עצרת חלוק משלפניו לענין פז&quot;ר קש&quot;ב, ופירושו: פ&#039; הוא פייס, שהיו עושין פייס בין הכהנים מי יקריב את הפר בשמיני עצרת, ואילו בפרי החג לא היה פייס&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ז&#039; הוא זמן, שמברכין בו שהחיינו כאילו הוא רגל חדש&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ר&#039; הוא רגל, שאין יושבין בו בסוכה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ק&#039; הוא קרבן, שאין קרבנותיו כסדר קרבנות הח&lt;b&gt;ג;&lt;/b&gt; ש&#039; הוא שירה, השיר שעל הקרבן אינו כסדר השיר של הח&lt;b&gt;ג;&lt;/b&gt; ב&#039; הוא ברכה, שמברכין בו את המלך, ויש אומרים שמזכירים &quot;את יום השמיני&quot; (לקמן יז וסוכה מח וברש&quot;י). ובמאירי כאן: ואפילו יום טוב האחרון של חג, רצה לומר, שמיני עצרת, שהוא יום טוב בפני עצמו לענין פז&quot;ר קש&quot;ב, לענין זה מיהא יום טוב אחד הוא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על זה נאמר: &quot;מעוות לא יוכל לתקון, וחסרון לא יוכל להמנות&lt;/b&gt;&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה הטורי אבן: מאי &quot;על &lt;b&gt;זה&lt;/b&gt; נאמר&quot;? והרי גם בכל שאר המצוות הקבוע להן זמן, אם עבר הזמן הוה ליה מעוות לא יוכל לתקון? ! וביאר, שבמצוה זו יש את שני חלקי הפסוק, גם &quot;מעוות לא יוכל לתקון&quot; וגם &quot;וחסרון לא יוכל להמנות&quot;. ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן מנסייא אומר&lt;/b&gt; ומוסיף (מאירי): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איזהו מעוות שאינו יכול להתקן&lt;/b&gt; (איזו עבירה אינה נתקנת בתשובה)? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה הבא על הערוה, והוליד ממנה ממזר&lt;/b&gt;, כיון שהביא פסולין בישראל, והם יהיו זכרון לעוונו, לפיכך אין עוונותיו נמחקים על ידי תשובה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בתוספות ביארו החילוק בין זה שהוא חשוב למעוות לא יוכל לתקון מפני הממזר, לרוצח, שאינו בכלל הזה, אף שמחמתו אין הנרצח בעולם. משום שהממזר חי, והוא נראה לעולם, ויש עדות חיה למעשיו, מה שאין כן רוצח שאין עדות חיה למעשיו. ובגמרא מבואר, שאף מי שלא הוליד ממזר, אלא אסר אשה על בעלה, אף הוא בכלל מעוות לא יוכל לתקון. וכתב מהרש&quot;א דלפי זה הוא הדין רוצח, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם תאמר בגונב וגוזל&lt;/b&gt; - אין אני קורא בו &quot;לא יוכל לתקון&quot;, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול הוא להחזירו, ויתקן&lt;/b&gt; עצמו מן החטא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן יוחי אומר: אין קורין &quot;מעוות&lt;/b&gt;&quot; (מקולקל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ו&lt;/b&gt;שוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתעוות&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי זה?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה תלמיד חכם הפורש מן התורה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנהני מילי&lt;/b&gt; שאף יום טוב האחרון של חג ראוי הוא לתשלומין?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל&lt;/b&gt; מגזירה שוה הוא נלמד:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאמר &quot;עצרת&quot; בשביעי של פסח&lt;/b&gt; (ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונאמר &quot;עצרת&quot; בשמיני של חג&lt;/b&gt; (וביום השמיני עצרת תהיה לכם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להלן&lt;/b&gt; - שביעי של פסח, שהוא חלק מן הרגל - ראוי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתשלומין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כאן&lt;/b&gt; - יום טוב האחרון של חג - ראוי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתשלומין&lt;/b&gt;, אף שהוא רגל בפני עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: בהכרח שגזירה שוה זו היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מופנה&lt;/b&gt; (שתי המילים המלמדות את הגזירה שוה מיותרות הן, כדי ללמוד באמצעות ייתורם את הלימוד של גזירה שוה), ובכך היא גזירה שוה שאין משיבין עליה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלל הוא: כל גזירה שוה שאינה מופנית משום צד אין למדין הימנה כלל. ואם היא מופנית מצד אחד (אחת המלים מיותרת), למדין הימנה, אלא שאם מצאנו עליה &quot;תשובה&quot; (חילוק, הפורך את הלימוד), משיבים עליה. אך אם היא מופנית משני צדדין למדין ממנה ואין משיבין. מאירי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי לאו מופנה&lt;/b&gt;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא למיפרך&lt;/b&gt; על גזירה שוה זו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה לשביעי של פסח, שכן אינו חלוק משלפניו&lt;/b&gt; (רגל אחד הוא עם הימים שלפניו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאמר בשמיני של חג, שחלוק משלפניו&lt;/b&gt; (רגל בפני עצמו הוא), ויש לומר שאין משלימין בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאיי&lt;/b&gt;, ואכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפנויי מופנה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי&lt;/b&gt;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; מה היא משמעות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עצרת&lt;/b&gt;&quot; האמורה בשמיני עצרת? - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עצור בעשיית מלאכה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, מיותרת המילה &quot;עצרת&quot; לדון אותה בגזירה שוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt; בשניהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תעשה מלאכה&lt;/b&gt;&quot;, ואם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עצרת&quot; ד&lt;/b&gt;חזר ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתב רחמנא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, שמע מינה: לאפנויי&lt;/b&gt; לגזירה שוה&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנא&lt;/b&gt; בברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מייתי לה&lt;/b&gt; - מביא לימוד לתשלומין בשמיני עצרת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהכא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: כתיב בחג הסוכות: &quot;אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי, ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחגותם אותו חג לה&#039; שבעת ימים&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול יהא חוגג והולך כל שבעה&lt;/b&gt; (מקריב שבעה קרבנות חגיגה, בשבעת הימים)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: וחגותם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אותו&lt;/b&gt;&quot;, דמשמע יום אחד בלבד (רש&quot;י בפרשת אמור).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ללמדך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותו&lt;/b&gt; בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתה חוגג, ואי אתה חוגג כל שבעה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן, למה נאמר&lt;/b&gt; &quot;וחגותם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבעה&lt;/b&gt;&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לת של ומין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומנין שאם לא חג&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום טוב הראשון של חג, שחוגג והולך&lt;/b&gt; לתשלומין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את כל הרגל&lt;/b&gt;, ואף את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום טוב האחרון?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: &quot;בחדש השביעי&quot; תחוגו אותו&lt;/b&gt;, לרבות אף את יום טוב האחרון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי בחדש השביעי, יכול יהא חוגג והולך&lt;/b&gt; לתשלומין את כל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החדש כולו?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: בחדש השביעי תחוגו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אותו&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותו&lt;/b&gt; (תוך הרגל), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתה חוגג, ואי אתה חוגג חוצה לו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי תשלומין&lt;/b&gt; (כיצד הן התשלומין)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן אמר&lt;/b&gt;: כולן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תשלומין לראשון&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: אין חל עליו חיוב אלא ביום הראשון, ושאר הימים אינם אלא תשלומין לחובת היום הראשון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי אושעיא אמר: תשלומין זה לזה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: אין ימי הרגל תשלומין ליום הראשון בלבד, אלא &quot;תשלומין&quot; הם לאותו יום שנתחייב בו. שאם נתחייב בראשון, הרי הימים שאחריו תשלומין לו, ואם לא נתחייב בראשון מחמת שהיה פטור, הרי זה מתחייב ביום שיסור פטורו ממנו. כי כל יום מימי הרגל הוא סיבה מחודשת לחייבו בחגיגה. ומשנתחייב, נעשו הימים שאחריו תשלומין לו, (רש&quot;י). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי בינייהו?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשיטת רש&quot;י, אין רבי אושעיא חולק שיש תשלומין ליום הראשון, ולא בא אלא להוסיף, שאף אם לא נתחייב בראשון ואין שייך להשלים חיובו, מכל מקום חייב הוא בשאר הימים מחמת חיובם העצמ&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; וכן לומר, שאף לאותו יום שנתחייב יש תשלומין. אבל מדברי התוספות נראה שהם סוברים, שלשיטת רבי אושעיא אין דין תשלומין כלל ליום שנתחייב בו, ומה שמשלים חיובו בשאר ימי הרגל אינו אלא משום חיובם העצמי. שהרי כתבו בד&quot;ה כיון (לפי גירסתו של הב&quot;ח ופירושו, וראה מהרש&quot;א), שלדעת הסובר &quot;תשלומין לראשון&quot; יש להסתפק במי שהיה חייב בראשון ולא הביא קרבן, ושוב נפטר בשני, אם יכול להשלים בו את חיובו, אבל לדעת הסובר כולן תשלומין זה לזה פשיטא להתוספות שאינו מביא קרבן בשני. הרי שלדעתם, אין בכלל דברי רבי אושעיא גם דברי האומר &quot;תשלומין לראשון&quot;. וראה עוד בתוספות ד&quot;ה תשלומין, שבתשלומי חג השבועות אין מסתבר לומר &quot;תשלומין זה לזה&quot;, הואיל והימים הם ימי חול. ולפי זה, על כרחנו, שהמשלים לאחר שבועות, אינו אלא בתורת תשלומין לראשון. ואם כן, הוא הדין שבשאר רגלים יש גם תורת &quot;תשלומין לראשון&quot;, וכדמוכרח מרש&quot;י. וראה עוד בטורי אבן ורש&quot;ש, שבשמיני עצרת אין מביא קרבן אלא מתורת תשלומין לראשון, שהרי כבר אינו רגל של סוכות. ואמנם ראה בריטב&quot;א סוכה מז ב (הביאו המנחת חינוך מצוה פח ז ד&quot;ה ודעת), ששמיני רגל בפני עצמו הוא, ואפילו למאן דאמר תשלומין לראשון, וכל שאינו ראוי בראשון אינו מקריב בשני, מכל מקום בשמיני מקריב אפילו מי שאינו ראוי בראשון.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא&lt;/b&gt;: מי שהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיגר ביום ראשון&lt;/b&gt; ואינו חייב בקרבן חגיגה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונתפשט ביום שני&lt;/b&gt; או ביום אחר ברגל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא בינייהו&lt;/b&gt; אם חייב בתשלומין: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; החיגר פטור מן החגיגה, שהרי אמרה תורה: שלש &quot;רגלים תחוג&quot; לי בשנה ולמדנו (לעיל ד א): רגלים פרט לחיגר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן אמר: תשלומין לראשון&lt;/b&gt;, ולפיכך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דלא חזי בראשון&lt;/b&gt;, הואיל ולא היה ראוי ביום הראשון לקרבן שהרי חגר היה ופטור ממנה, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא חזי&lt;/b&gt; (לא נתחייב) אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשני&lt;/b&gt;, שאין שייך תשלומין למה שלא נתחייב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי אושעיא אמר: תשלומין זה לזה&lt;/b&gt;, ולפיכך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על גב דלא חזי בראשון&lt;/b&gt;, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזי&lt;/b&gt; (מתחייב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשני&lt;/b&gt;, ולא מתורת תשלומין אלא בתורת חיוב חדש. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב במנחת חינוך (תפט ו): קטן או שוטה ביום הראשון ונתגדל או נשתפה ביום השני, לדעת הסובר תשלומין לראשון, הרי הדבר תלוי בספיקו של הפרי מגדים, האם קטן ושוטה אינם בני מצוות, או שסיבת פטורם הוא מפני שאין את מי לצוות, ואינם אלא כאנוסים בראשון שחייבים בשני.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הסוגיה הבאה מתבארת על פי דברי השפת אמת והחשק שלמה, ויסוד פירושם מבואר במאירי, ושיטת רש&quot;י צריכה תלמוד. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב המאירי, שאף שיטת הרמב&quot;ם היא כשיטתו בהבנת הסוגיא, ודלא כרש&quot;י. וכן כתבו בשפת אמת ובחשק שלמה, ובחשק שלמה הוסיף שכן משמע בירושלמי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי אמר רבי יוחנן הכי&lt;/b&gt;, שתשלומין לראשון הם, ואם לא נתחייב בראשון, וכגון שהיה חגר או טמא, שוב אינו מביא חגיגה?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפי פירושם של המאירי והשפת אמת בסוגיא, מתבאר, שהטמא אינו משלח קרבן חגיגה. ובפשוטו המאירי הולך לשיטתו וסובר כשיטת הרמב&quot;ם שכל מי ששפטור מן הראייה פטור מן החגיגה, וכיון שפטור הוא מן הראייה, כמבואר בגמרא לעיל (ד ב), כך פטור הוא מן החגיגה. וכבר נתבאר לעיל ג א בהערות, שיסוד זה אינו מוסכם, ופשטות שיטת התוספות (ב ב ד&quot;ה שומע) היא, שאף הפטור מן הראייה חייב בחגיגה, ואם כן לכאורה אין לנו מקור לפטור את הטמא מלשלוח קרבן חגיגתו. אלא שמלשון התוספות (סוף ד&quot;ה כיון) יש ללמוד שהטמא פטור מן החגיגה, שהרי הביאו אותה דרשה שלמדו ממנה לעיל על הטמא לפוטרו בראייה, אף על החגיגה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר חזקיה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שהיה טהור בתחילת יום הראשון של חג, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נטמא ב&lt;/b&gt;אמצע ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום&lt;/b&gt; הראשון, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביא&lt;/b&gt; קרבן חגיגה לתשלומין לכשיטהר, הואיל והיה ראוי שעה אחת ביום הראשון להביא בה קרבן חגיגתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם נטמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלילה&lt;/b&gt; של היום הראשון, ולא היה ראוי אפילו שעה אחת ביום הראשון להביא בה חגיגתו - הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מביא&lt;/b&gt; קרבן חגיגה לתשלומין, לפי שאין תשלומין למי שלא היה ראוי ביום הראשון, בשעה הראויה לקרבן (ביום).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן אמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף&lt;/b&gt; אם נטמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלילה, נמי מביא&lt;/b&gt; תשלומי חגיגתו לכשיטהר, כי אף מי שלא נתחייב בראשון מתחייב הוא בשאר ימי הרגל (הכי סלקא דעתין לפרש).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שדעת רבי יוחנן היא שכולן תשלומין זה לזה, ואיך אמרת שלדעתו כולם תשלומין דראשון?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; מתרץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי ירמיה&lt;/b&gt;: לעולם סובר רבי יוחנן כולן תשלומין דראשון הם. אלא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני טומאה&lt;/b&gt; בראשון, שיש לה תשלומין אף שלא נתחייב, כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיש לה תשלומין בפסח שני&lt;/b&gt;. שהרי מי שהיה טמא בפסח ראשון משלימו בפסח שני אף שלא היה ראוי בראשון, ולכן אף הטמא בראשון של רגל משלים בשאר ימי הרגל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רב פפא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0015_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBטB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot