https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%96_%D7%90פרשני:בבלי:חגיגה ז א - היסטוריית גרסאות2026-05-21T11:09:01Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%96_%D7%90&diff=141738&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:40:29Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:40, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l105">שורה 105:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 105:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חגיגה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94071:rev-141738:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%96_%D7%90&diff=94071&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:44:09Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חגיגה ז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>הפאה</b> שחייב אדם להשאיר לעניים בקצה שדהו, אין הגבלה לגודלה, בין למטה ובין למעלה, שהרי אמרה תורה "לא תכלה פאת שדך בקוצרך", ולא נתנה התורה שיעור לכך (אבל חכמים נתנו בה שיעור למטה, שלא יפחות מאחד מששים בשדהו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>והבכורים</b>, שחייב אדם להביא מבכורי שדהו למקדש וליתנם לכהן, אין הגבלה לשיעורם, בין למטה ובין למעלה, שהרי אמרה תורה "ולקחת מראשית כל פרי האדמה", ולא נתנה בהם התורה שיעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>והראיון</b>, עולת ראייה, אין הגבלה לגודלה ולשוויה (ולקמן יתבאר, שבכלל דברי המשנה גם שהראייה בעזרה עצמה אין לה שיעור).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>וגמילות חסדים</b> בגופו (ירושלמי). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> אבל בממונו יש לה שיעור, עד חומש, ירושלמי. הובא בתוספות ובפירוש המשניות להרמב"ם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ותלמוד תורה</b>, שהרי כתיב "והגית בו יומם ולילה" (ר"ש). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כתב הטורי אבן: אינו דומה מה ששנינו בתלמוד תורה שאין לו שיעור, לפאה ולבכורים ולראיון. כי בתלמוד תורה מחוייב הוא ללמוד ללא שיעור, מה שאין כן בשאר המצוות, שכוונת המשנה היא, שאם הרבה בהם, קיים בהם מצוה. וכן גמילות חסדים שהיא בגופו, נראה שהיא דומה לתלמוד תורה. ועוד כתב הטורי אבן כי יש חילוק מהותי בין מצות תלמוד תורה וגמילות חסדים, לשאר המצוות המוזכרות כאן. כי בעוד שבשאר המצוות אין שיעור ל<b>גודל</b> המצוה עצמה, שיכול לההרחיבה או לצמצמה, בתלמוד תורה ובגמילות חסדים אין שיעור ל<b>מספר</b> המצוות שניתן לקיים, כי כל פרוטה ופרוטה, וכל עשייה ועשייה של גמילות חסד, הן <b>מצוה בפני</b> <b>עצמה</b>, ואין המדובר בגדלות המצוה או בקטנותה. וכן בתלמוד תורה, כל מילה ומילה שלומדים יש בה קיום מצות תלמוד תורה בפני עצמה, ואין שיעור לקיום מספר המצוות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: כסבורין אנו לומר</b>, לפרש מה שאמרו במשנה: הראיון אין לו שיעור מן התורה, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הראיון אין לו שיעור למעלה</b>, ויביא בהמה גדולה ככל שירצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל יש לו שיעור</b> מן התורה <b style='font-size:20px; color:black;'>למטה</b>, שלא יפחות ממעה כסף, משום שהיה סבור כי השיעור שנאמר במשנתנו מן התורה הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד שבא רבי אושעיא ברבי</b> (הגדול בדורו), <b style='font-size:20px; color:black;'>ולימד</b> פירש דברי המשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הראיון אין לו שיעור</b> מן התורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא למעלה ולא למטה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אמרו חכמים</b> כלומר: חכמים הם שאמרו: <b style='font-size:20px; color:black;'>הראייה מעה כסף, והחגיגה שתי כסף</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b>, כיצד הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>"הראיון</b>" שאין לו שיעור? אילו היתה המשנה אומרת "והראייה", היה משמע שלקרבן ראייה אין שיעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל כיון שנקטה המשנה לשון "ראיון", משמע, שמלבד הקרבן, שאין לו שיעור לגודלו ולערכו, אף מצות ראיית הפנים עצמה אין לה שיעור, ויכול לעשותה כמה פעמים שירצה, ויקיים בכל פעם שבא לעזרה מצוה נוספת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן מסתפקת הגמרא: האם הראייות הנוספות הן חייבות להיות עם קרבן עולת ראייה, או שהן ראייה בעזרה גרידא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> במרומי שדה כתב לפרש: מהאות נו"ן הנוספת, משמע שלהקטין הענין הוא בא, והוינן בה מאי מקטין? והעלה רבי יוחנן שבא למעט שאין להרבות קרבן חובה בראיה יתירא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו רבי יוחנן וריש לקיש אם יביא עמו קרבן באותן הראייות בעזרה שמוסיף:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר</b>: כונת המשנה היא לומר שאין שיעור ל<b style='font-size:20px; color:black;'>ראיית פנים בעזרה</b> בלבד, ואין מביא קרבן בראיותיו הנוספות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וריש לקיש אמר</b>: אין שיעור ל<b style='font-size:20px; color:black;'>ראיית פנים בקרבן</b>, שבאותן ראיות פנים נוספות יהיו עם קרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא את מחלוקתם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>בעיקר הרגל</b>, ביום הראשון של הרגל, <b style='font-size:20px; color:black;'>כולי עלמא</b> - בין רבי יוחנן ובין ריש לקיש - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פליגי, דראיית פנים</b> צריכה להיות <b style='font-size:20px; color:black;'>בקרבן</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> לשון הרמב"ם בהלכות חגיגה ב ו, הוא: מי שבא לעזרה בתוך ימי החג אינו חייב להביא עולה בידו בכל עת שיכנס, שזה שנאמר "ולא יראו פני ריקם" אינו אלא בעיקר הרגל בלבד, שהוא יום ראשון או תשלומי ראשון, ואם הביא בכל עת שיביא (אולי צ"ל <b>שיבוא</b>) מקבלין ממנו, ומקריבין אותה לשם עולת ראייה, שהראייה אין לה שיעור. ונחלקו האחרונים בהבנת לשונו: דעת המרומי שדה והשפת אמת, שהרמב"ם אין מזכיר חילוק בין יום ראשון לשאר ימות הרגל. וביארו את שיטתו, שהרמב"ם מפרש מה שאמרו "בעיקר הרגל", שאין הכוונה לכל היום הראשון אלא לראייה ראשונה, ראה שם. ואכן מלשון הר"ח שכתב בביאור "בעיקר הרגל", כלומר: בתחלת הרגל בעת בואו להקביל פנים בעזרה דברי הכל ראיית פנים בקרבן, נראה בהדיא כפירוש זה. אבל המנחת חינוך מצוה תפט אות ד הבין מלשון הרמב"ם, שביום ראשון של יום טוב כל פעם שבא הרי זה מביא קרבן, וכפשטות הביאור בגמרא, אלא שהרמב"ם מחדש, שיום שהוא משלים בו את ראייתו כשלא נתראה ביום הראשון, הרי יום זה כדין עיקר הרגל, ובכל עת שהוא בא ביום זה להיראות, הרי זה מביא קרבן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי</b> - רבי יוחנן וריש לקיש - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאר ימות הרגל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>כל היכא דאתא ואייתי</b>, אם בראיות הנוספות הביא עמו קרבן בתורת חובה, ואפילו בשאר ימות הרגל, <b style='font-size:20px; color:black;'>כולי עלמא</b> - בין רבי יוחנן ובין ריש לקיש - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פליגי דמקבלינן מיניה</b>, מקבלין אותה הימנו, ומקריבים אותה לשם עולת ראייה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי</b> רבי יוחנן וריש לקיש: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאתא ולא אייתי</b> (נראה בעזרה ולא הביא קרבן), כלומר: מחלוקתם היא, האם יש חיוב להביא עמו קרבן בראיות הנוספות שבשאר ימות הרגל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יוחנן סבר</b>: כוונת המשנה היא ל<b style='font-size:20px; color:black;'>ראיית פנים בעזרה</b> בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכל אימת דאתי, לא צריך לאתויי</b> (כל פעם שבא אינו חייב להביא קרבן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ריש לקיש אמר: ראיית פנים בקרבן, דכל אימת דאתי צריך לאתויי</b> (כל פעם שבא מביא קרבן, ומלשון המאירי משמע קרבן אחד בכל יום ולא כמה פעמים באותו יום).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי אמרה תורה <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולא יראו פני ריקם</b>", והאיך אפשר לומר כדבריך, שייראה ולא יביא עמו קרבן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> השיב <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> רבי יוחנן לריש לקיש: <b style='font-size:20px; color:black;'>בעיקר הרגל</b> בלבד הוא שאסרה תורה לבוא ריקם, אבל בשאר ימות הרגל, יכול להראות בעזרה, ואם ירצה יביא קרבן, ואם לא ירצה, לא יביא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b> ריש לקיש לרבי יוחנן מהא דתניא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ולא יראו פני ריקם</b>" שאמרה תורה, היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>בזבחים</b>, בבהמות הנשחטות בסכין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתה אומר בזבחים, או אינו אלא בעופות</b>, הנמלקות בצפורן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מנחות?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> צריך ביאור: והרי לקמן ילפינן שתהא עולה כליל לגבוה ולא שלמים (וחטאת אינה שייכת כאן), ואם כן ממילא נתמעטה מנחה שהרי סתם מנחה שייריה נאכלת לכהנים. ובטורי אבן חיזק הקושיא, שהרי שיטת הרמב"ם היא שמביא עולת ראייה מן העוף, ועל כרחך שאינו גורס "עופות" ברישא. וכל עיקר הלימוד אינו אלא למנחות. ועל זה תיקשי למה לי כל זה, אחרי שהמנחה אינה קריבה כליל? ! ובטורי אבן תירץ: נפקא מינה בדינא דרישא למנחת כהן או למנחת נסכים, לפי המבואר בזבחים שמתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום, ראה שם. ולפי המבואר ב"מגלת ספר" על התורה מהדורא תניינא פרשת ויקרא בשם האחרונים, שאכילת כהנים את שיירי המנחה חשובה כהקטרה על גבי המזבח, ניחא בפשיטות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אינו כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ודין הוא: נאמרה</b> בתורה מצוות קבן <b style='font-size:20px; color:black;'>חגיגה</b>, שהוא קרבן שלמים, המיועד <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>הדיוט, ונאמרה</b> בתורה מצוות <b style='font-size:20px; color:black;'>ראייה</b>, שהוא קרבן עולה, המיועד לאכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>גבוה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אמרה תורה: ולא יראו "פני" ריקם, ומשמע, לצרכי אני מבקש שתביאו קרבן (רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה חגיגה האמורה להדיוט</b> היא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>זבחים</b>, שהרי הכתוב אומר: "ולא ילין חלב חגי (החגיגה) עד בוקר", הרי שהחגיגה היא בבהמות, שמקטירין את החלב שלהם על המזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף ראייה האמורה לגבוה</b> היא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>זבחים</b>, ולא בעופות ולא במנחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה ומפרשת הברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה הם זבחים?</b> בהכרח, שהמדובר ב<b style='font-size:20px; color:black;'>עולות!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתה אומר עולות, או אינו אלא שלמים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תשובתך: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודין הוא</b>, שמדובר דוקא בעולות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמרה חגיגה ל</b>צורך <b style='font-size:20px; color:black;'>הדיוט, ונאמרה ראייה ל</b>צורך <b style='font-size:20px; color:black;'>גבוה</b>, שהרי אמרה תורה: ולא יראו "פני" ריקם, ומשמע, לצרכי אני מבקש שתביאו קרבן (רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה חגיגה האמורה להדיוט</b> הרי הוא חוגג <b style='font-size:20px; color:black;'>בראוי לו</b>, שהרי החגיגה היא שלמים, הנאכלים לבעלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף ראייה האמורה לגבוה בראוי לו</b>, שיעלנה כליל לשם ה'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן בדין</b> שיביא עולה שכולה כליל לה':</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יהא שולחנך מלא</b> בחג בכל מיני מטעמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושולחן רבך</b> - הקב"ה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ריקם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו שאסור להיראות ריקם, ותיקשי לרבי יוחנן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כתב רבינו עקיבא איגר: לא זכיתי להבין מה נזכר בברייתא יותר מהקרא "לא יראו פני ריקם", ובאה הברייתא לפרש מהו "ריקם". ואם כן, אם מגופה דקרא ליכא קושיא, גם מהברייתא אין קושיא, ומה הוספת קושיא מהברייתא יותר מהקרא עצמו? ! ולא יישב את הקושיה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> השיב <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> רבי יוחנן לריש לקיש: הברייתא מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>בעיקר הרגל</b>, שאז גם לדעתי חייב להראות בקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן</b>, מהא דתניא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלש רגלים</b> פעמים <b style='font-size:20px; color:black;'>בשנה נצטוו ישראל לעלות ברגל: בחג המצות, ובחג השבועות, ובחג הסוכות</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין נראין</b> כשהם <b style='font-size:20px; color:black;'>חצאין</b> (מפרש לה לקמן), <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שנאמר: "כל" זכורך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין נראין</b> כשהם <b style='font-size:20px; color:black;'>ריקנים</b> בלא קרבן, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שנאמר: ולא יראו פני ריקם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותיקשי מהאי ברייתא לרבי יוחנן, שהרי למדנו שאין נראין ריקנין?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> השיב <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> רבי יוחנן לריש לקיש: גם ברייתא זו מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>בעיקר הרגל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי כתיב: <b style='font-size:20px; color:black;'>"יראה</b>" (בחיריק) כל זכורך, ומשמע יראה את ה', וקרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>"יראה</b>" (בצירי) כל זכורך, ומשמע ה' יראה אותו, ודורשים אנו את המסורת והמקרא כאחד, ללמדך: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה אני</b> רואה אתכם <b style='font-size:20px; color:black;'>בחנם, אף אתם</b> רואים אותי <b style='font-size:20px; color:black;'>בחנם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן, שיש פעמים שאין חייבים להביא קרבן, ותיקשי לריש לקיש שאמר כל פעם שמתראה מביא עמו קרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח קושיא זו, מפרשת הגמרא את מחלוקתם באופן אחר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, כל היכא דאתא ולא אייתי</b> (שנראה בעזרה ולא הביא עמו קרבן), <b style='font-size:20px; color:black;'>דכולי עלמא</b> - בין רבי יוחנן ובין ריש לקיש - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פליגי דעייל, ומתחזי, ונפיק</b> (הרי זה נראה ויוצא), שלכולי עלמא אינו חייב להביא עמו קרבן, שהרי אמרה תורה: מה אני בחנם, אף אתם בחנם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כתב הטורי אבן: היינו בשאר ימות הרגל, אבל בעיקר הרגל חייב להביא קרבן בכל פעם שמתראה, שהרי לא מצינו שתחזור בה הגמרא מזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי: דאתא ואייתי</b>, כאשר כבר נראה פעם אחת, והביא קרבן בתורת עולת ראייה, האם כשבא בפעם נוספת, ומבקש להקריב קרבן נוסף לשם עולת ראייה, אם מקבלין הימנו קרבן זה ומקריבים אותו לשם עולת ראייה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר</b>: משנתנו "אלו דברים שאין להם שיעור ... הראיון" - מדברת ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ראיית פנים בעזרה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסוברת, כי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ראיית פנים בעזרה הוא דאין לה שיעור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא לקרבן</b> עולת ראייה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יש לה שיעור</b>, ואין מקבלין הימנו עולת ראייה, אלא אם כן יביאה בתורת קרבן נדבה גרידא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וריש לקיש אמר</b>: ה"ראיון" המוזכר במשנתנו, משמעותו היא <b style='font-size:20px; color:black;'>ראיית פנים בקרבן!</b> ומשמיעה המשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>דאפילו קרבן נמי אין לו שיעור</b>, ויכול להביא עולות להקריבם לשם עולת ראייה בכל פעם שמתראה בעזרה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> כתב ספר מרומי שדה, דרבי יוחנן וריש לקיש נחלקו בפירוש הברייתא: מה אני בחנם אף אתם בחנם, דלרבי יוחנן חייבת הראייה להיות בחנם, ולריש לקיש יכול להתראות בחנם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b> לריש לקיש: הרי כתיב: <b style='font-size:20px; color:black;'>"הוקר</b> מנע <b style='font-size:20px; color:black;'>רגלך מבית רעך</b>" (מבית אוהבך, הקב"ה, שקרא לישראל "רעיו" שנאמר "למען אחי ורעי"), כדי ללמדך: אל תביא קרבנות חובה לבית הקב"ה יותר מן החיוב שקצבה תורה (מרומי שדה)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> - בכתוב "הוקר רגלך מבית רעך" - מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בחטאות ואשמות</b>, לומר שלא יחטא ויתחייב בחטאות ואשמות. אבל עולת ראייה, יכול להביא כמה שירצה, ואין בה שיעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כדרבי לוי</b>, שפירש כך את הפסוק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי לוי רמי</b> (הקשה סתירת הפסוקים זה לזה):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב "הוקר רגלך מבית רעך</b>", ומשמע שלא ירבה בקרבנות חובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב "אבא ביתך בעולות</b>", ומשמע: יכול להביא הרבה עולות?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרש רבי לוי ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - הוקר רגלך מבית רעך - <b style='font-size:20px; color:black;'>בחטאות וא שמות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - אבוא ביתך בעולות - <b style='font-size:20px; color:black;'>בעולות</b> ראייה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושלמים</b> של חגיגה, כדכתיב "אבוא ביתך". והיינו עליה לרגל (מרומי שדה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי: "הוקר רגלך מבית רעך</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>בחטאות ואשמות הכתוב מדבר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתה אומר בחטאות ואשמות, או אינו אלא בעולות ושלמים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא אומר: "אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי", הרי עולות ושלמים אמור</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא מה אני מקיים "הוקר רגלך מבית רעך</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בחטאות ואשמות הכתוב מדבר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר מר: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין נראין חצאין</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סבר רב יוסף למימר</b> (לפרש): לומר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאית ליה עשרה בנים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ליסקו האידנא חמשה, ולמחר חמשה</b> (מי שיש לו עשרה בנים, לא יעלו חציים היום וחציים למחר, אלא יעלה את כולם כאחד). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> לפי רוב הראשונים, שמצות חינוך הקטנים לראייה היא רק מדרבנן, כמו מצות חינוך לדברים אחרים, הלימוד כאן הוא רק אסמכתא. ואמנם לשיטת הסוברים, שחיוב חינוך הבנים הקטנים למצות ראייה הוא מן התורה, יתכן לפרש שעל בנים קטנים שהגיעו לחינוך מדובר כאן.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0011_L2"></nowiki><nowiki name="דףBזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div>Micropedia bot