https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%93_%D7%91פרשני:בבלי:חגיגה ד ב - היסטוריית גרסאות2026-04-04T13:32:27Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%93_%D7%91&diff=141733&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-09T12:39:53Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:39, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חגיגה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98410:rev-141733:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%93_%D7%91&diff=98410&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:21:24Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:21, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: לאתויי</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מפנקי</b> (מפונקים), שאינם יכולים להלך יחפים ללא מנעלים, ואין אדם רשאי להכנס במנעליו שברגליו בהר הבית (רש"י), ולכן אינם יכולים לעלות.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: לאתויי</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מפנקי</b> (מפונקים), שאינם יכולים להלך יחפים ללא מנעלים, ואין אדם רשאי להכנס במנעליו שברגליו בהר הבית (רש"י), ולכן אינם יכולים לעלות.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה שאין אדם נכנס להר הבית במנעליו, למדנו מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם "רמס חצרי</b>". ומשמע שאין רצונו של ה' ברמיסת חצרות ה' במנעלים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה שאין אדם נכנס להר הבית במנעליו, למדנו מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם "רמס חצרי</b>". ומשמע שאין רצונו של ה' ברמיסת חצרות ה' במנעלים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94066:rev-98410:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%93_%D7%91&diff=94066&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T15:43:58Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חגיגה ד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: לאתויי</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מפנקי</b> (מפונקים), שאינם יכולים להלך יחפים ללא מנעלים, ואין אדם רשאי להכנס במנעליו שברגליו בהר הבית (רש"י), ולכן אינם יכולים לעלות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה שאין אדם נכנס להר הבית במנעליו, למדנו מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם "רמס חצרי</b>". ומשמע שאין רצונו של ה' ברמיסת חצרות ה' במנעלים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> הקשו התוספות: הרי דין זה נלמד ממה שאמר הקב"ה למשה: "של נעליך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא", וראה מה שתירצו. המאירי במשנה פירש "מפנקי" שלא כדברי רש"י, אלא: המעונגים ביותר שלא הורגלו בדריסת הרגל, שלא חייבה תורה לעלות על ידי רכיבה <b>;</b> וכן הוא ברמב"ם (חגיגה ב א): "הרך והענוג מאד". ולדעתם מתבאר הסיוע שמביאה הגמרא מן הפסוק, באופן כזה: הרי הכתוב אומר: מי בקש מידכם לעלות ולהיראות, כיון שמאס הקב"ה בראייתם, כמבואר בהמשך הגמרא בעמוד זה, וכיון שנקט הלשון "רמוס חצרי", משמע שעליית הרגל היא על ידי רמיסה ולא על ידי רכיבה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הערל</b> (אפילו מחמת אונס, וכגון שמתו אחיו מחמת מילה, רש"י <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>), שאינו רשאי להכנס לעזרה, כדמפרש הגמרא לקמן. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> דין זה במחלוקת ראשונים הוא שנוי, ודעת רבינו תם (הובאה בתוספות ד"ה דמרבה), שאין הנידון אלא במי שלא מל מפני שהוא דואג מחמת הצער, אבל לא כשמתו אחיו מחמת מילה, כי הרי הוא אנוס.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והטמא</b>, שאינו רשאי ליכנס לעזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>פטורין מן</b> עולת <b style='font-size:20px; color:black;'>הראייה</b>, שאין הם חייבים לשלוח את עולת ראייתם על ידי שליח (רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא טמא</b> - שאינו יכול להכנס לעזרה - ניחא שהוא פטור מהבאת עולת ראייה, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם, לשום את שמו שם, לשכנו תדרשו <b style='font-size:20px; color:black;'>ובאת שמה</b>", וסמך הכתוב: <b style='font-size:20px; color:black;'>"והבאתם שמה</b> עולותיכם וזבחיכם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ללמדך: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שישנו בביאה</b> לעזרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ישנו בהבאה</b> של עולת ראייה (תוספות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שאינו בביאה</b>, כגון שהוא טמא - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו בהבאה</b> של עולת ראייה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> מתבאר לכאורה מן הסוגיא, כי בלא הלימוד מ"ובאת שמה", או מי שאינו מתראה בעזרה מחמת אונס כל שהו והוא מותר בביאה ("ישנו בביאה"), הרי הוא חייב לשלוח עולת ראייתו. ולכאורה היה מקום לומר, שהיות ובכתוב המחייב עולת ראייה נאמר "ולא יראו פני ריקם", אין לחייב אלא את מי שנראה בעזרה, שעליו אמר הכתוב שיביא קרבן ולא יראה ריקם, אבל מי שלא נראה בעזרה, אין עליו חיוב קרבן כלל. ואכן הטורי אבן כתב, כי כל שאינו נראה אינו צריך להביא קרבן, ונידון סוגייתנו הוא רק במי שהותרה לו הכניסה לעזרה בטומאה, כגון ציבור, שהותרה בהם הטומאה, או במי שהתראה בעזרה בלי קרבן, ונטמא קודם שהביא את קרבנו (וראה בשפת אמת שדחה דבריו). אמנם מדברי רש"י מוכרח לכאורה להיפך, שביאר את הנידון בגמרא להביא את קרבנותיו על ידי שליח, ומשמע שהוא עצמו אינו יכול להכנס כלל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ערל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנלן</b> שהוא פטור?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> ברייתא זו <b style='font-size:20px; color:black;'>מני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא היא, דמרבי</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b>) (ב"ח) <b style='font-size:20px; color:black;'>לערל</b> שהוא אסור באכילת קדשים ותרומה <b style='font-size:20px; color:black;'>כטמא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבי עקיבא אומר</b>: כתיב: <b style='font-size:20px; color:black;'>"איש איש</b> מזרע אהרן, והוא צרוע או זב - בקדשים לא יאכל", חזר הכתוב פעמיים על המילה "איש" כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות את</b> הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>הערל</b> כטמא, שאינו אוכל בתרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא הדין לכל עניני גבוה שווה הערל לטמא, כגון שפטור ממצות ראייה, ואינו ראוי לביאת המקדש, ולעבודת הקרבנות (מאירי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: טמא פטור מן</b> עולת <b style='font-size:20px; color:black;'>הראייה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: "ובאת שמה</b>", וסמיך ליה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"והבאתם שמה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ללמדך: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שישנו בביאה</b> למקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>ישנו בהבאה</b> של קרבן, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שאינו בביאה</b> למקדש כגון טמא <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו בהבאה</b> של קרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה: סומא באחת מעיניו פטור מן</b> מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>הראייה</b> במקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> במצות הראייה <b style='font-size:20px; color:black;'>"יראה</b>" (בחיריק) וקרינן <b style='font-size:20px; color:black;'>"יראה</b>" (בצירי), ללמדך: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרך שבא לראות כך בא ליראות, מה בא לראות בשתי עיניו, אף ליראות בשתי עיניו</b> (וכבר הובא דין זה לעיל בגמרא ב א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא כי מטי להאי קרא</b>, לדרשה של <b style='font-size:20px; color:black;'>"יראה</b> את הקב"ה" ו<b style='font-size:20px; color:black;'>"יראה</b> לפני הקב"ה", הוה <b style='font-size:20px; color:black;'>בכי</b> (כשהגיע לדרוש את הפסוק הזה היה בוכה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רב הונא להסביר את בכיו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עבד</b> שהוא חביב כל כך לרבו, עד <b style='font-size:20px; color:black;'>שרבו מצפה לו לראותו</b>, וכמו שנאמר: "יראה יראה", האיך הגיע יום שנהפך לו רבו לשונאו עד ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יתרחק ממנו</b> וצוה שלא יראהו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> בישעיה: "למה לי רב זבחיכם יאמר ה'. <b style='font-size:20px; color:black;'>כי תבאו לראות פני, מי ביקש זאת מידכם, רמוס חצרי!</b>" (לרמוס את חצרי, אחרי שאין לבבכם שלם עמי, רש"י ישעיה). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ביאר הטורי אבן: לפיכך הביא גם את הקרי, שלפיה, יראה את ה', וגם את הכתיב, שפירושו ה' רואה אותו, כדי להגדיל ולהפליג הדבר. כלומר, עבד שהיה חביב לרבו כל כך עד שרבו מצפה לראותו, איך גדלה השנאה כל כך שלא רק שאינו מצפה עוד לראותו, אלא אפילו שיהיה העבד רואה אותו אינו חפץ. והעיר עוד בטורי אבן, שהגמרא כאן מפרשת את הפסוק "כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי" באופן אחר מן הגמרא לעיל, שפירשוה על כניסה במנעלים. ולפי פירוש הרמב"ם והמאירי שהובא לעיל, הכל דבר אחד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא כי מטי להאי קרא, בכי: "וזבחת שלמים, ואכלת שם</b>, ושמחת לפני ה' אלהיך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר רב הונא: <b style='font-size:20px; color:black;'>עבד</b> שהוא חביב כל כך לרבו, עד <b style='font-size:20px; color:black;'>שרבו מצפה לאכול על שולחנו</b>, כדכתיב "וזבחת שלמים ואכלת שם", האיך הגיע יום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יתרחק</b> רבו <b style='font-size:20px; color:black;'>ממנו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (בישעיה שם): <b style='font-size:20px; color:black;'>"למה לי רוב זבחיכם, יאמר ה'</b>. שבעתי עולות אילים וחלב מריאים. ודם פרים וכבשים ועתודים - לא חפצתי!" (שהיות ואתם עוברים על תורתי - הרי "זבח רשעים, תועבה". רש"י ישעיה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר כי מטי להאי קרא, בכי</b>: "ויאמר יוסף אל אחיו: אני יוסף! העוד אבי חי? <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יכלו אחיו לענות אותו, כי נבהלו מפניו</b> ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר רבי אלעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומה תוכחה של בשר ודם</b> (יוסף) <b style='font-size:20px; color:black;'>כך</b> (לא יכלו אחיו לענות אותו), <b style='font-size:20px; color:black;'>תוכחה של הקב"ה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>על אחת כמה וכמה!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> יש לדקדק: מה התוכחה שיש כאן לשבטים? הלא הם רק נבהלו מההודעה הפתאומית שלא עלה על דעתם כלל שזהו יוסף? ! וכעין זה במדרש רבה (בראשית צג י): אמר אבא כהן ברדלא: אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, יוסף, קטנן של שבטים, לא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו. לכשיבא הקב"ה, ויוכיח לכל אחד לפי מה שהוא, שנאמר (תהלים) "אוכיחך ואערכה לעיניך" - על אחת כמה וכמה ! ובספר בית הלוי על התורה פרשת ויגש האריך בביאור המאמר ההוא, והדברים מתאימים גם למאמר זה. ובספר "מראש אמנה" (עמוד קנ) מבאר הגרא"מ ש"ך כי הפתאומיות שבהכרת האמת, שהיתה אצל אחי יוסף, ותהיה אצל כל אדם בהתייצבו לפני הקב"ה, ממחישה לאדם את גודל טעותו. רק האמירה הפתאומית "אני יוסף" המחישה לאחים עד כמה טעו בהכרעת הדין שלהם שיוסף הוא "רודף", וגרמה להם בושת פנים עצומה. ורק הפתאומיות שתהיה לאדם בהתייצבו לפני הקב"ה תמחיש לו איזה עולם של שקר הוא בנה לעצמו, וכמה יש לו להתבייש במערכת האשליה העצמית השקרית שלפיה הוא נהג כל חייו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר כי מטי להאי קרא, בכי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב: "ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל. וירא שאול את מחנה פלשתים, וירא, ויחרד לבו מאד. וישאל שאול בה', ולא ענהו ה'. ויאמר שאול לעבדיו: בקשו לי אשת בעלת אוב, ואלכה אליה ואדרשה בה. ויאמר (שאול): קסמי נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך. ותאמר האשה: את מי אעלה לך? ויאמר את שמואל העלי לי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותרא האשה את שמואל, ותזעק בקול גדול. ותאמר האשה אל שאול: אלהים ראיתי עולים מן הארץ!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויאמר לה מה תארו? וידע שאול כי שמואל הוא, ויקד אפים ארצה וישתחו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויאמר שמואל אל שאול: למה הרגזתני להעלות אותי</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיה מתיירא שמואל שמא קוראים לו לדין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך בכה רבי אלעזר, ואמר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה שמואל הצדיק היה מתיירא מן הדין, אנו, על אחת כמה וכמה</b> שיש לנו לירא ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל מאי היא</b> (מנין אנו יודעים שמתיירא היה שמואל מן הדין)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום דכתיב: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ותאמר האשה אל שאול: אלהים ראיתי עולים</b> מן הארץ".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>עולים</b> שהוא לשון רבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> אנשים <b style='font-size:20px; color:black;'>משמע</b>, ואלו הם, <b style='font-size:20px; color:black;'>חד: שמואל, ואידך</b> השני: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאזל שמואל, ואתייה למשה בהדיה</b> (הלך שמואל והביא את משה רבינו אתו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> שמואל למשה בבקשו ממנו לעלות עמו: <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא חס ושלום לדינא מתבעינא</b> (שמא נתבע אני לעמוד בדין), ולפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>קום בהדאי</b> (בוא עמי) ותעיד עבורי <b style='font-size:20px; color:black;'>דליכא מילתא דכתבת באורייתא דלא קיימתיה</b> (שאין דבר שכתבת בתורה ולא קיימתיו). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> ביארו התוספות: לא בעי למימר שיעיד לו משה שקיים הכל, כי מאין למשה לדעת, והא לא היה בדורו, אלא היה אומר: כך וכך דרשתי ועשיתי מעשה, בוא והעידני שכן למדת גם אתה. וראה עוד ביאור ב"עיון יעקב".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אמי כי מטי להאי קרא, בכי</b>: "ישב בדד וידום כי נטל עליו. <b style='font-size:20px; color:black;'>יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבי אמי: <b style='font-size:20px; color:black;'>כולי האי</b> כל היסורים הללו יקבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>"אולי</b>" יש תקוה, שאינה ודאית (ראה תוספת ביאור בהערות). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> ביאור הפסוקים על פי התרגום הוא כך: ישב לבדו וישתוק ויסבול היסורים הבאים עליו בשביל יחוד שם ה', שנשתלחו היסורים כדי להיפרע ממנו על עבירה קלה שעשה בעולם הזה, כדי שירחם עליו ה', ויבוא שלם לעולם הבא. יתן בעפר פיהו, וישתטח לפני הקב"ה שמא תהא תקוה (וכן פירש באבן עזרא: יתן בעפר פיהו, ישתחוה לעושהו עד בוא העפר בפיו). וכתב מהרש"א כי מלשון רש"י משמע שהיסורים הם "יתן בעפר פיהו" (אולי כוונתו שמתוך רעב לא יאכל אלא עפר). והמהרש"א עצמו נראה לו לבאר שהיסורים הם כל האמור בפסוקים לעיל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אמי כי מטי להאי קרא, בכי: "בקשו צדק, בקשו ענוה, אולי תסתרו ביום אף ה</b>'",</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבי אמי: <b style='font-size:20px; color:black;'>כולי האי</b>, אחר שירכשו לעצמם מדות חשובות שכאלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אולי</b> תסתרו ביום אף ה'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אסי כי מטי להאי קרא, בכי: "שנאו רע, ואהבו טוב, והציגו בשער משפט</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אולי יחנן ה' אלהי צבאות</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר רבי אסי: <b style='font-size:20px; color:black;'>כולי האי</b> כל הדברים האלו יעשו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אולי</b> יחנן ה'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יוסף כי מטי להאי קרא, בכי: "ויש נספה בלא משפט</b>". יש כלה מן העולם ואין עוון בידו, ולא היה משפט לספותו (רש"י), ומת קודם שהגיע זמנו (מהרש"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי איכא דאזיל בלא זמניה</b> (וכי יש מי שנפטר מן העולם קודם זמנו)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, אכן יש מי שנספה קודם זמנו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כי הא דרב ביבי בר אביי, הוה שכיח גביה מלאך המות</b> (מלאך המות היה שכיח בביתו, ומספר לו מעשיו, תוספות). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> ראה בדברי הר"ח מה שכתב על מעשה דרב ביבי, וסיים: ואין סומכין עליו, ופתרון "יש נספה בלא משפט", כגון אדם שהרג חבירו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויספר לו מלאך המות: פעם אחת <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> מלאך המות <b style='font-size:20px; color:black;'>לשלוחיה: זיל אייתי לי מרים מגדלא שער נשייא</b> (לך הרוג והבא לי את נשמת מרים, קולעת שער הנשים)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי</b> (הלך השליח, ובטעות הרג את מרים מגדלת התינוקות) כי נתחלף לו "מגדלא שער נשייא" ב"מגדלי דרדקי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משראה כן מלאך המות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> לשלוחו: הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך</b> (הרי את מרים קולעת שער הנשים אמרתי לך להרוג) ולא את מרים זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משנוכח השליח בטעותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> השליח למלאך המות: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי, אהדרה</b> (אחזיר לה נשמתה)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> מלאך המות לשלוחו: לא תחזיר, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל ואייתיתיה</b> (והבאת אותו) - <b style='font-size:20px; color:black;'>ליהוי למניינא</b>, למנין הנשמות שאני צריך לאסוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, היכי יכלת לה!?</b> (אבל כיצד היית יכול להורגה, הואיל ולא הגיע זמנה למות)?! אמר לו השליח למלאך המות: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה נקטא מתארא בידה</b> (אוחזת היתה בידה אוד של תנור),</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0006_L2"></nowiki><nowiki name="דףBהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div>Micropedia bot