https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%92_%D7%91
פרשני:בבלי:חגיגה ג ב - היסטוריית גרסאות
2026-05-21T02:28:33Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%92_%D7%91&diff=141731&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-09T12:39:38Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:39, 9 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת חגיגה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98408:rev-141731:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%92_%D7%91&diff=98408&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:21:21Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:21, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ</b>.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיפו ואמרו לו לרבי יהושע:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיפו ואמרו לו לרבי יהושע:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף הוא</b> - רבי אלעזר בן עזריה (רש"י) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פתח ודרש</b>: </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף הוא</b> - רבי אלעזר בן עזריה (רש"י) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פתח ודרש</b>: </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-94064:rev-98408:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94_%D7%92_%D7%91&diff=94064&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T15:43:54Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|חגיגה ג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הוסיפו ואמרו לו לרבי יהושע:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף הוא</b> - רבי אלעזר בן עזריה (רש"י) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פתח ודרש</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ובמהרש"א כתב: יותר נראה לפרש דקאי על רבי יהושע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב: <b style='font-size:20px; color:black;'>"דברי חכמים כדרבונות, וכמסמרות נטועים בעלי אסופות</b>. כולם <b style='font-size:20px; color:black;'>נתנו מרועה אחד</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרש רבי אלעזר בן עזריה: <b style='font-size:20px; color:black;'>למה נמשלו דברי תורה ל"דרבן</b>"? (ברזל חד בקצה המקל) כדכתיב: דברי חכמים כדרבונות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כדי לומר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה דרבן זה, מכוין את הפרה לתלמיה</b> (לעשות את החרישה ישרה) כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להוציא חיים לעולם</b> (מן התבואה הצומחת בשדה יחיו בני אדם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף דברי תורה, מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כתב העץ יוסף: כמו שהדרבן מכוין את הפרה לעשות חרישתה ביושר, ושלא תלך אנה ואנה, ומן היושר ההוא באים חיים לעולם ולבעליה, והם התבואה והפירות, אף דברי תורה מכוונים לב האדם ומפקחים אותו. ולא פקחות שיגיע ממנו נזק או דעה נפסדת, אלא השגת דעה אמיתית ישיג בו למה שהוא תכליתו. שיש חכמות המפקחות לב האדם, אבל יטוהו מדרך חיים לדרך מיתה, שיקנה מהן דעות נפסדות, שבהם יהיה נטרד. אבל התורה לא תשאיר ללומדיה דעה נפסדת או מדה מגונה ח"ו, לפי שעל ידי עסק התורה הוא ניצול מרשת יצרו אשר פורש רשת לרגליו תמיד ללוכדו ולהפילו עד שאול תחתית, להמיתו מיתת עולם ח"ו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> (שמא תאמר גם) <b style='font-size:20px; color:black;'>מה דרבן זה מטלטל</b> (אינו מתקיים במקומו, מהרש"א), <b style='font-size:20px; color:black;'>אף דברי תורה מטלטלין</b> ואינם מתקיימים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: וכ<b style='font-size:20px; color:black;'>"מסמרות</b>" נטועים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו שאמרו: כמה מלכים גוזרים גזירות ומתבטלות, ומשה גזר כמה גזירות ואינן מתבטלות לעולם (מהרש"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> (שמא תאמר) <b style='font-size:20px; color:black;'>מה מסמר זה חסר</b> (מחסר הוא מהכותל כשהוא נכנס בו) <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יתר, אף דברי תורה חסירין ולא יתירין</b> (מחסרים את לב השומע ולא מייתרים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: "וכמסמרות <b style='font-size:20px; color:black;'>נטועים</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לומר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה נטיעה זו פרה ורבה, אף דברי תורה פרין ורבין</b> אצל השומע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאי האי כתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"בעלי אסופות</b> נתנו מרועה אחד"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלו תלמידי חכמים, שיושבין אסופות אסופות</b> (קבוצות קבוצות, שהתורה נקנית בקיבוץ, מהרש"א), <b style='font-size:20px; color:black;'>ועוסקין בתורה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש ביניהם מחלוקות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הללו מטמאין, והללו מטהרין</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הללו אוסרין, והללו מתירין</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הללו פוסלין</b> אנשים (לעדות או לכהונה), <b style='font-size:20px; color:black;'>והללו מכשירין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה</b>, האיך אדע להכריע ביניהם?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "נתנו מרועה אחד</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אל אחד נתנן</b> (אין לך מבני המחלוקת מי שמביא ראיה לדבריו מתורתו של אל אחר, אלא מתורתו של הקב"ה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון ש<b style='font-size:20px; color:black;'>פרנס אחד</b> (משה רבינו) <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא</b> (אין לך מבני המחלוקת מי שיביא ראיה מדברי נביא אחר הבא לחלוק על משה רבינו). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ביאר מהרש"א: לשון "רועה" מתפרש הן על הקב"ה וכמו: "האלהים הרועה אותי", "רועה ישראל האזינה", והוא מתפרש גם על משה, וכמו שמצינו: "ויזכור ימי עולם משה, את רועה צאנו".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב "וידבר אלהים את כל הדברים האלה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שלב כולם לשמים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף אתה עשה אזניך כאפרכסת</b> (כלי קיבול העומד על הריחיים, ונותנים בו את החיטים, והם נשפכים אט אט לתוך הריחיים), לשמוע את דברי כולם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> כתבו האחרונים בביאור דמיון אזנו לאפרכסת, כי כשם שהאפרכסת מכניסים לתוכה הרבה בבת אחת והיא מוציאה מעט מעט, כך ישמע הוא את דברי כולם, ויוציא רק את הדעה הישרה והנכונה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וקנה לך לב מבין, לשמוע את דברי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאים ואת דברי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מטהרים, את דברי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אוסרין ואת דברי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מתירין, את דברי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>פוסלין ואת דברי המכשירין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: שקול לפי הבנתך את דברי כולם, ותוכל להבחין בעצמך מבין כל הדעות, איזו היא הדרך הישרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכרע לפי שיקול דעתך, הלכה כדברי מי!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאשר שמע רבי יהושע כל הדרשות האלו שאמרו לו משמו של רבי אלעזר בן עזריה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בלשון הזה אמר להם</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין דור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: דור שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו - אינו דור יתום!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולימרו ליה</b> - רבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר בן חסמא לרבי יהושע - <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדיא</b> (יאמרו לו מיד) כל מה שדרש רבי אלעזר בן עזריה. ולמה נזקקו בתחילה לומר לו "תלמידיך אנו", וכדומה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום מעשה שהיה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: מעשה ברבי יוסי בן דורמסקית שהלך</b> בחג <b style='font-size:20px; color:black;'>להקביל פני רבי אלעזר</b> רבו <b style='font-size:20px; color:black;'>בלוד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר לו רבי אלעזר לרבי יוסי: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה חידוש היה בבית המדרש היום?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי יוסי: <b style='font-size:20px; color:black;'>נמנו</b> (נחלקו בדבר, והיו מונים את מספר האומרים כך והאומרים אחרת כדי להכריע כדעת הרבים) <b style='font-size:20px; color:black;'>וגמרו</b>, והתקינו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>עמון ומואב</b> (בעבר הירדן, שכבשום ישראל מסיחון ועוג, שכבשום מעמון ומואב) שאינה קדושה עכשיו בקדושת הארץ להיות נוהגת בה שמיטה ומעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תקנו בו חכמים שיהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשרין מעשר עני בשביעית</b> (ולקמן בגמרא מתבאר הענין).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי אלעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>יוסי! פשוט ידיך וקבל עיניך!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי הוקשה בעיניו של רבי אלעזר שנתן רבי יוסי עטרה לאותו דורש, בעוד עיקר הדברים כבר התקינום אנשי כנסת הגדולה שהיו לפניהם (רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ובטורי אבן הביא מדברי הר"ש, שפירש: הקפיד רבי אלעזר על שלא אמר לו רבי יוסי מתחילה: תלמידך אני, ומימיך אני שותה. וכן כתב מהרש"א, וזהו שאמרו: משום מעשה שהיה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פשט</b> רבי יוסי את <b style='font-size:20px; color:black;'>ידיו וקבל עיניו</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כתב מהרש"א על פי דרכו, שהקפיד רבי אלעזר על שלא אמר: תלמידך אני ! כי היות ולא אמר כך, הוי כמורה הלכה בפני רבו, וחייב על כך מיתה, ולכן גזר עליו שיהיה סומא, והסומא חשוב כמת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בכה רבי אלעזר ואמר: "סוד ה' ליראיו, ובריתו להודיעם</b>". ואף להם הודיע מה שנתקן כבר (וכפי שהמשיך ואמר רבי אלעזר). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> תמה בפירוש הרי"ף שבעין יעקב: הרי מתחילה הקפיד על שנטלו עטרה לעצמם, ואחר כך משבחם? ! ולפי פירוש הר"ש והמהרש"א, אין כאן קושיא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי אלעזר לרבי יוסי: <b style='font-size:20px; color:black;'>לך אמור להם</b> לחכמים שאמרת משמם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אל תחושו למניינכם!</b> כלומר: אל תחששו שמא מה שנמניתם למנין והחלטתם כפי שהחלטתם אינו נכון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו, ורבו מרבו: הלכתא למשה מסיני</b> (דבר ברור כהלכה למשה מסיני, רא"ש) שבארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה טעם?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרבה כרכים</b> (וארץ עמון ומואב מכללם), <b style='font-size:20px; color:black;'>כבשום עולי מצרים</b> כשבאו לארץ, ונתקדשה קדושה ראשונה, ושוב בטלה כשגלו ממנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא כבשום עולי בבל</b> לקדשם בקדושה שניה כששבו מן הגלות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא היה בהם קדושת ארץ ישראל מחמת קדושתה הראשונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שקדושה ראשונה קדשה</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>לשעתה</b>, עד שגלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קדשה לעתיד לבא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הטעם ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הניחום</b> מלקדשם: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שלא יהיו השדות של אותם כרכים הפקר לכל, כדין שביעית, וייהנו העניים גם בשנה השביעית ממתנות עניים, כגון מעשר עני, לקט, וכדומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והואיל ומעיקר הדין, מאחר שלא קדשוה, אין ארץ עמוון ומואב חייבת במעשר, ביד חכמים הוא לתקן מעשר כפי שירצו, ותיקנו מעשר עני (ולא מעשר שני) כדי לפרנס את העניים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כתבו התוספות: לפי סדר השנים היה להם להפריש מעשר שני, שהרי מעשר עני נוהג בשנה הששית ולא מצינו מעשר עני שתי שנים רצופות, אלא תקנה תקנו בה כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית. ובדין היה שאפילו תרומה גדולה לא יתקנו, אלא הכל יהיה מעשר עני, אלא שלא רצו לחלק כל כך משאר שנים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שנתיישבה דעתו</b> של רבי אלעזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: יהי רצון שיחזרו עיני יוסי למקומן! ו</b>אכן הם <b style='font-size:20px; color:black;'>חזרו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: איזהו שוטה</b> האמור בכל מקום שפטור מן המצוות ומן העונש ואין קנינו קנין ואין ממכרו ממכר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>היוצא יחידי בלילה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>והלן בבית הקברות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>והמקרע את כסותו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר: רב הונא אמר: עד שיהו</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>כולן</b> (שלשת הסימנים האמורים) <b style='font-size:20px; color:black;'>בבת אחת</b>, הוא הנקרא "שוטה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר: אפילו באחת מהן</b> בלבד נקרא "שוטה". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> נחלקו הפוסקים, אם צריך שיעשה כן שלש פעמים, הביאם בשפת אמת כאן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על שיטתו של רב הונא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אי דעביד להו</b> לשלשת הדברים <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך שטות</b>, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו ב</b>עושה מעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא</b> בלבד משלשת הדברים האלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b>, גם יש להחשיבו כשוטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אי דלא עביד להו דרך שטות</b>, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> אם עביד ל<b style='font-size:20px; color:black;'>כולהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי, לא</b> חשוב שוטה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> הקשה בשפת אמת, והרי יש לומר דאין הכי נמי אם עשה כן שלש פעמים אפילו בחד מינייהו סגי, אלא קא משמע לן דאפילו עשה שלש מיני שטות הוחזק להיות שוטה, וכמבואר בהמשך הגמרא דחידוש הוא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם</b> מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא עביד להו דרך שטות</b>, ומכל מקום אם אין בו אלא סימן אחד משלשת הסימנים אינו שוטה. כי בכל אחד מהם לחוד יש לתלות שאינו עושה כן מחמת שטות, אף שעושה אותם דרך שטות, כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הלן בבית הקברות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימור</b> (יש לומר): <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שתשרה עליו רוח טומאה</b> (רוח שדים שיסייעוהו להיות מכשף) - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דקא עביד</b>, ואינו שוטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיוצא יחידי בלילה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימור: גנדריפס אחדיה</b> (נתחמם גופו), ועל כן יוצא הוא למקום האויר, אבל אינו שוטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והמקרע את כסותו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימור "בעל מחשבות" הוא</b> ולא שוטה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0004_L2"></nowiki><nowiki name="דףBדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי חגיגה (פרשני)]]</div>
Micropedia bot