https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%97_%D7%90 2026-04-28T05:42:52Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%97_%D7%90&diff=144634&oldid=prev 2020-09-16T08:00:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:00, 16 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת זבחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96864:rev-144634:php=table --> </table>

82.80.186.179 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99%D7%97_%D7%90&diff=96864&oldid=prev 2015-07-01T08:55:09Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|זבחים קיח א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מבארת הגמרא את טעמו של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה,&lt;/b&gt; הסובר שלא נתמעט היחיד מהקרבת חובותיו אלא בבמה קטנה אבל בבמה גדולה מקריב:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך: כי כתיב &quot;הישר&quot;&lt;/b&gt;, שממנו אנו ממעטים חובות ליחיד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;א&quot;בעיניו&quot; הוא דכתיב.&lt;/b&gt; דהיינו רק על במה קטנה, שהיא בכל מקום אשר יבחר בעיניו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בבמה גדולה, אפילו חובות נמי ליקרוב&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;178&amp;nbsp;&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;178.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה &lt;b&gt;בטהרת הקודש&lt;/b&gt; שרבנן למדו מ&quot;בעיניו&quot; שהותרו הבמות להקריב נדרים ונדבות, ואינם בכלל האיסור של &quot;לא תעשון&quot; שאוסר ליחיד אפילו הקרבת חובה בבמה גדולה. אך &lt;b&gt;מפירוש המשניות להרמב&quot;ם&lt;/b&gt; דקדק שנקט כי רבנן לא דרשו את תיבת &quot;מעיניו&quot; אלא אורחיה דקרא הוא, ולכן פירש שהיתר הבמות נלמד ממק&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן לרבי יהודה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא הא כתיב&lt;/b&gt; בההיא קרא &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איש&quot;&lt;/b&gt;, ומיותר הוא, שהיה יכול לכתוב &quot;כל הישר בעיניו&quot;, וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו, למימרא, ד&quot;איש&quot;&lt;/b&gt; דוקא דהיינו היחיד, בו אנו אומרים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישרות הוא דליקרוב, הא חובות, לא ליקרוב!&lt;/b&gt; אבל צבור, אפילו חובות מקריבים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו כדברי רבי יהודה, שיחיד נתמעט מחובות רק בבמה קטנה, הרי פשיטא שהצבור אינו בכלל זה, שהרי הצבור אין מקריבים כלל בבמה קטנה, ולמה נאמר &quot;איש&quot;? אלא ודאי, הכתוב בא למעט את היחיד שלא יקריב חובותיו אף בבמה גדולה, ולפיכך נצרך לכתוב &quot;איש&quot; לומר שצבור אינו כיחיד, אלא הציבור מקריבין חובותיהם בבמה גדולה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי כתיב &quot;איש&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להכשיר את הזר&lt;/b&gt; לעבודת במה, שאין צריך שיעבוד בה כהן אלא כל &quot;איש&quot; יקריב מקריב בבמתו בעצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: והרי להכשיר את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זר, מ&quot;וזרק הכהן את הדם על מזבח ה&#039;&lt;/b&gt; פתח אהל מועד&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא,&lt;/b&gt; דדרשינן, &quot;כהן בפתח אהל מועד, ואין כהן בבמה&quot;, ולמה נצרך לומר &quot;איש&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא ליבעי&lt;/b&gt; בבמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קידוש בכורות כמעיקרא,&lt;/b&gt; קודם שהוקם המשכן, שהיתה עבודה בבמות בבכורות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; &quot;איש&quot; לרבות זר, שכשר לעבודה בבמה, אפילו שאינו בכור &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;179&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;179.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מכאן משמע שחיוב בכורות בבמה מעיקרא, היה גם בבמת יחיד ובכל במה (אפילו שלא במקום המקדש) ושבה קושיית האחרונים למה העבודה בבמה טעונה בכור והרי גם מעיקרא היתה כשרה בזר. (ראה בהערות למשנה בשם &lt;b&gt;קרן אורה וחזו&quot;א&lt;/b&gt;). אמנם בחידושי &lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; למנחות (ו, ב) כתב שרק אחר שקמו במות ציבור בטלה במת יחיד אליהם והעבודה בה אינה חשובה עבודה וזר כשר בה, אך מעיקרא כשהיו רק במות יחיד ובהם נעשית כל העבודה היתה טעונה בכורה ככהונה, ומדויק כן בלשון רש&quot;י שם, וראה &lt;b&gt;מקדש דוד&lt;/b&gt; (כ, ד) &lt;b&gt;ודבר אברהם&lt;/b&gt; (ח&quot;א ז).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו בברייתא: וחכמים אומרים כל שהצבור מקריבין באהל מועד שבמדבר מקריבין באהל מועד שבגלגל, וכאן וכאן לא קרבו ליחיד אלא עולה ושלמים בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: הרי דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חכמים&quot;&lt;/b&gt; אלו הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו&lt;/b&gt; הך כדברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא קמא,&lt;/b&gt; שהוא ה&quot;חכמים&quot; שהוזכרו בתחילת הברייתא, שגם לדבריהם יחיד אינו מקריב אלא עולה ושלמים אף בבמה גדולה, ואילו הצבור מקריב כל קרבנותיו בבמה גדולה, שהרי מ&quot;איש&quot; נתמעט דוקא היחיד מהקרבת חובותיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב פפא: קרבו נסכים במדבר איכא בינייהו.&lt;/b&gt; כי לשון חכמים האחרונים שאמרו &quot;כל שהצבור מקריבין&quot;, היא משנה יתירה, שהרי גם רבי יהודה, שדבריו נשנו קודם לדבריהם, מודה בצבור, ולא היו חכמים צריכים להשמיענו אלא את דין היחיד שבו נחלקו עם רבי יהודה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;180&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומדוייק מדבריהם שבאו להוסיף על דברי חכמים הראשונים שסברו שלא קרבו נסכים במדבר (משום שנאמר בנסכים &quot;כי תבאו אל ארץ מושבותיכם&quot;), ואמרו חכמים האחרונים כי כל שהצבור מקריבין במדבר מקריבין גם בגלגל, לרבות נסכים שקרבו במדבר לצבור וליחיד, וכן בגלגל בשתי הבמות. והחידוש שנאמר בפרשה של &quot;כי תבאו&quot; הוא לחייב נסכים בגלגל אף בבמה קטנה. וחידוש הוא, משום שלא היה כן במדבר, שהרי נאסרו שם הבמות, ולא היתה שם במה קטנה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;180.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; לעיל (קיא, א ד&quot;ה לכל) הביאו שיטת &lt;b&gt;רש&quot;י בקידושין&lt;/b&gt; (לז, ב) שלכולי עלמא בקרבן ציבור קרבו נסכים במדבר, ונחלקו רק בקרבן יחיד. ולדבריו אי אפשר לפרש שהדיוק מהברייתא היא ממה שאמרו שהציבור מקריבין, ובהכרח שגרס בברייתא כמו שהובאה בירושלמי מגילה (פ&quot;א הי&quot;א) &quot;כל שהציבור והיחיד מקריבין וכו&#039;, והדיוק הוא לגבי נסכים כקרבן יחיד במדבר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר: רבי שמעון אומר,&lt;/b&gt; אף צבור לא הקריבו אלא פסחים וחובות הקבוע להן זמן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא דרבי שמעון?&lt;/b&gt; ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב &quot;ויעשו בני ישראל את הפסח בגלגל&quot;,&lt;/b&gt; ולמה נכתב, הלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא&lt;/b&gt; שהיו צריכין לעשות קרבן פסח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו, הא קמשמע לן: דחובות כעין פסח,&lt;/b&gt; שקבוע להן זמן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דקרב&lt;/b&gt; לציבור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; חובות ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו כעין פסח,&lt;/b&gt; שאין קבוע להן זמן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קרב&lt;/b&gt; ואפילו לציבור. והשמיענו הכתוב שקרבן פסח נחשב כקרבן צבור כיון שבא בכנופיא, ואף על פי כן אין קרבין אלא קרבנות הדומין לו, שקבוע להן זמן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואידך,&lt;/b&gt; רבנן שנחלקו על רבי שמעון, וסוברים שצבור מקריב בבמה גם חובות שאין קבוע להן זמן, אם כן, למה נכתב כלל הפסוק &quot;ויעשו את הפסח בגלגל&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה לכדרבי יוחנן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: ערל&lt;/b&gt; שהיה טמא מת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקבל הזאה&lt;/b&gt; ממי חטאת של פרה אדומה בעודו ערל, ונטהר מטומאתו. ולא אמרינן הזאת ערלות אינה נחשבת הזאה. ודין זה נלמד מאותו פסח שעשו בגלגל, כי מסתבר שעשאוהו כהלכתו, שהיו טהורים ונמולים, והרי במדבר רובם של ישראל לא מלו עצמם אלא אחר שעברו את הירדן, והם עברו בעשרה בניסן, ובאותו היום לא מלו מחולשת הדרך אלא למחרת בי&quot;א בניסן, והרי רובם היו טמאי מתים שנטמאו לאבותיהם שמתו במדבר כל ארבעים שנה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;181&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ועל כרחך קבלו הזאה ראשונה של היום השלישי בעשרה בניסן, בעודם ערלים, שאם היו ממתינים ליום י&quot;א ניסן, והיו מקבלים הזאה ראשונה שהיא ביום השלישי לטומאתם, הרי הזאה שניה היתה ביום ט&quot;ו ניסן, שהיא יום השביעי לטומאתם, ולא היו יכולים לעשות את הפסח בי&quot;ד ניסן. ומכל זה מוכח שערל מקבל הזאה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;181.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הראשונים ביבמות&lt;/b&gt; (עא, ב) תמהו שהרי במדרש (איכה לג, שמואל לב) אמרו שמתי מדבר קברו את עצמן כשהיה הכרוז יוצא כל שנה. ותירצו שבהכרח האהילו החיים עליהם כשעסקו בהספידן, או שהכוונה שנטמאו במלחמות שהרגו בגוים ומת גוי מטמא במגע ומשא. וראה שם &lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; שבהכרח מדובר בערל טמא מת כי משום פרישה מערלות אין צריך הזאה אלא בגר שנתגייר, אבל ישראל אבל ואוכל פסחו לערב. ואין כאן המקום להאריך, וכפי שכתב &lt;b&gt;רס&quot;ג&lt;/b&gt; בהקדמת לש&quot;ס (החלק הט&quot;ז) שעיקר סוגיא זו מקומה ביבמות עי&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני תנא קמיה דרב אדא בר אהבה: אין&lt;/b&gt; הבדל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים וחובות הקבוע להן זמן&lt;/b&gt;, שהצבור מקריב אותן בבמה גדולה ולא בקטנה. אבל שאר חובות שאין קבוע להן זמן, אף בגדולה לא קרבו לצבור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב אדא בר אהבה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;182&amp;nbsp;&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר לך מני? רבי שמעון היא! דאמר: אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים וחובות הקבוע להן זמן.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;182.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; זו גירסת &lt;b&gt;רש&quot;י ותוס&#039;&lt;/b&gt;, אך הגירסא שלפנינו: &quot;אמר ליה יחיד חובות שקבוע להן זמן מנא ליה, אמר ליה אסמייה, אמר ליה תתרגם מתניתך בעולת חובה דאיכא עולת ראיה&quot;. ופירושה, שמדברי הברייתא משמע שמצינו חובות שקבוע להם זמן ביחיד, אלא שאי אפשר להביאם בבמה קטנה, ועל כך תמה רב אדא מנא ליה ליחיד חובת כאלו. והעמידה בעולת ראיה שהיא חובה ליחיד וקבוע לה זמן, והיא קריבה בבמה גדולה. וכך ביאר &lt;b&gt;בקרן אורה&lt;/b&gt; בשם &lt;b&gt;צאן&lt;/b&gt; &lt;b&gt;קדשים&lt;/b&gt; וכ&quot;כ &lt;b&gt;חק נתן&lt;/b&gt; וכגירסא זו משמע &lt;b&gt;בתוס&#039;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;פסחים&lt;/b&gt; (לח, ב ד&quot;ה נאכלין). ולכאורה תמוה שהרי מצינו חובת יחיד שקבוע לה זמן בפר ושעיר של כהן גדול ביום הכפורים. וצריך לומר כמבואר לעיל שנחשב קרבן ציבור אף שמכפר רק לכהן גדול, משום שהציבור מחויבים בו, או משום שמעכב את כל סדר קרבנות יום כפור, ונמצא שאינו קרוב מצד שקבוע לו זמן אלא מסיבה אחרת. ולגירסא זו נמצא שקרבנות ציבור קרבים בבמה גדולה אף שאין כמותם קרבים בבמה קטנה, וכן נקטו &lt;b&gt;רש&quot;י במגילה&lt;/b&gt; (ט, ב ד&quot;ה ר&quot;ש) &lt;b&gt;ותוס&#039; נזיר&lt;/b&gt; (יד, א ד&quot;ה אמר, עי&quot;ש בגירסאות). &lt;b&gt;והר&quot;ש&lt;/b&gt; (אחרי).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועוד אמר לו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תתרגם מתניתך,&lt;/b&gt; הברייתא ששנית בה שחובות הקבוע להן זמן קרבו בבמה גדולה, שהיא עוסקת דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעולת חובה,&lt;/b&gt; כגון עולות של תמידין ומוספין, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיכא עולת נדבה&lt;/b&gt; שהיא קרבה בבמה קטנה, אבל חטאת חובה, אף שקבוע להן זמן, כגון שעירי רגלים של צבור, לא קרבו בבמה גדולה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי,&lt;/b&gt; כי אילו כוונת הברייתא גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחטאת&lt;/b&gt; חובה, הרי יקשה, וכי חטאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נדבה מי איכא&lt;/b&gt; שקריבה בבמה קטנה, וכל שאין כיוצא בה קרב נדבה בבמה קטנה, אינה קריבה בבמה גדולה אפילו שקבוע לה זמן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;183&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;183.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך &lt;b&gt;פירש&quot;י&lt;/b&gt;, ונקט שלדעת רבי שמעון מקריבים בבמה גדולה רק קרבן שיש כיוצא בו בא בנדבה בבמה קטנה. אך &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; פירשו שרבי שמעון מצריך שיהא קרבן שישנו בציבור כביחיד, והיינו עולות שישנן בציבור בתמידין ומוספין, וביחיד בנדבה. ונמצא שכך אמר לו &quot;ותתרגם מתניתך בעולת חובה של ציבור, שהיא קריבה בגדולה, משום דאיכא עולת נדבה&quot; של יחיד. אך חטאת שהיא חובה אינה קריבה בבמת יחיד, ולפיכך גם אינה קריבה בציבור אף שקבוע לה זמן (כגון שעירי הרגלים ויום הכיפורים).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדברי הברייתא למדנו זאת שלא קרבו בבמה גדולה אלא קרבנות שיש קרבנות נדבה ממינם הקרבין גם בבמה קטנה, שהרי שנינו &quot;אלא פסחים וחובות הקבוע להן זמן&quot;, ולמה נזכרו פסחים כלל, הרי הם בכלל חובות הקבוע להן זמן? אלא ודאי לחלק ביניהן, ולומר שרק פסחים קרבים בבמה גדולה אף על פי שממינם לא קרבו כלל בבמה קטנה, ואילו שאר חובות הקבוע להן זמן קרבין בבמה גדולה רק אם יש ממינם שקרבין בבמה קטנה כשבאין בנדבה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;184&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;184.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש&quot;י, ולדעת &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; הדיוק הוא, משום שכל החובות למדין מפסח, והיה ראוי לומר מה פסח שקבוע לו זמן וישנו בבמות בציבור כביחיד, ציבור בפסח ראשון ויחיד בפסח שני, אף כל שקבוע לו זמן וישנו בציבור כביחיד, דהיינו עולות שישנן בציבור בתמידין וביחיד בנדבה. וראה &lt;b&gt;במשנה למלך&lt;/b&gt; (פ&quot;א מקר&quot;פ ה&quot;ג) שדן אם פסח שני קרב בבמה קטנה או גדולה וכתב שמדברי תוס&#039; אין ראיה לזה והסיק שקרב בגדולה, כי בא מכח ציבור של פסח ראשון שהרי חובת יחיד אינה קרבה בבמות, וכשם שפסח ראשון קרב רק בגדולה כך גם השני, וכן הסיק &lt;b&gt;המנחת חנוך&lt;/b&gt; (תפז), אך &lt;b&gt;בחמדת דניאל&lt;/b&gt; העלה מדברי תוס&#039; שפסח שני קרב גם בבמה קטנה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולוקמה נמי&lt;/b&gt; את מה ששנינו בברייתא &quot;חובות הקבוע להן זמן&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במנחה, דהא איכא&lt;/b&gt; מנחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חביתין&lt;/b&gt;, שהיא חובה של כהן גדול, וקבוע לה זמן בכל יום בבקר ובערב, והיא קריבה רק בבמה גדולה כי היא קרבן ציבור &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;185&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, ויש מנחה שהיא קריבה גם בקטנה כשבאה בנדבה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;186&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;185.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התבאר &lt;b&gt;כפירש&quot;י&lt;/b&gt;, ולדעת &lt;b&gt;תוס&#039;&lt;/b&gt; צריך להוסיף שישנה בבמה קטנה במנחת יחיד, ולכן נחשבה שישנה בציבור בכהן גדול כביחיד. וסברה הגמרא שמנחת כהן גדול נחשבת קרבן ציבור. ולגירסא שלפנינו צריך לבאר להפך, שמנחת כהן גדול היא קרבן יחיד ומצינו חובת יחיד שקבוע לה זמן וקרבה בבמה גדולה. &lt;b&gt;ובמשנה למלך&lt;/b&gt; (שם) העיר שבסוגיות ביומא (נ, א) ותמורה (יד, א) נקראת מנחת חביתין קרבן יחיד, ואיך נקטו &lt;b&gt;רש&quot;י ותוס&#039;&lt;/b&gt; כאן שהיא קרבן ציבור. &lt;b&gt;ובאור שמח&lt;/b&gt; שם תירץ (לביאור תוס&#039;) דקיי&quot;ל שבזמן שמת הכהן גדול עד שממנים כהן אחר מנחה זו באה משל ציבור, ונמצא שישנה בציבור כשמת וביחיד כשהכהן גדול חי. ויש להוסיף ולבאר גם לפי רש&quot;י, כדברי תוס&#039; ישנים ביומא (שם) שלדעת ר&quot;ש גם כשהכהן גדול מביא נחשבת קרבן ציבור עי&quot;ש. &lt;b&gt;והחזו&quot;א&lt;/b&gt; (ליקוטים ו, א) ביאר כדרכו לעיל, שרבי יהודה סובר שיחיד מביא מנחתו בבמה גדולה כקרבנות חובותיו, וגם רבי שמעון מודה לזה כי אינו צריך למעט חובות של יחיד שהרי אין לו חובות שזמנם קבוע, ואם כן אפשר להעמיד את הברייתא במנחת יחיד של כהן גדול שהיא חובה שקבוע לה זמן, ואם כן תהא גם בציבור כי ישנה ביחיד (כביאור תוס&#039;). וראה מה שדן בתירוץ הגמרא.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;186.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לפירוש רש&quot;י ותוס&#039; בסוגיין יוצא מקושיית הגמרא כי לרבי שמעון רק מנחות שקבוע להן זמן ויש כיוצא בהן נדבה בבמה קטנה, הן קרבות בבמה גדולה. וראה &lt;b&gt;ישועות מלכו&lt;/b&gt; (פ&quot;א מקר&quot;פ) שתמה אם כן איך הקריבו לחם הפנים בבמה (ראה שמואל א כא, ב) והרי הוא חובה ואין כמותו בא בנדבה. וכן תמוה ממנחת העומר שבאה בבמה (כמבואר בר&quot;ה יג, א). (אך לגירסא שלפנינו קרבן ציבור שקבוע לו זמן קרב, ולכן לחם הפנים ומנחת העומר אינם בכלל נידון הסוגיא, וקרבין בבמה גדולה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא סבר&lt;/b&gt; התנא בברייתא, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מנחה בבמה.&lt;/b&gt; ואם כן אי אפשר בברייתא שמקריב מנחה שקבוע לה זמן בבמה גדולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באו לשילה&lt;/b&gt; ... ולא היה שם תקרה אלא בית אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא הני מילי&lt;/b&gt; שכך היה שם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כתוב אחד אומר &quot;ותביאהו בית ה&#039; שילה&quot;, אלמא בית הוא. וכתוב אחד אומר &quot;ויטש משכן שילה אהל שכן באדם&quot;, אלמא, אהל הוא. וכתיב &quot;וימאס באהל יוסף, ובשבט אפרים לא בחר&quot;.&lt;/b&gt; ועל שילה הוא נאמר, ונאמר בו לשון &quot;אהל&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא כיצד&lt;/b&gt; יתיישבו המקראות הללו הסותרין לכאורה זה את זה? על כרחך לומר צריך לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמד&lt;/b&gt; הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא היתה שם תקרה, אלא אבנים מלמטן,&lt;/b&gt; בקירות הבית, ולכן נקרא &quot;בית&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויריעות&lt;/b&gt; כיסו אותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמעלן&lt;/b&gt;, ולכן נקרא &quot;אהל&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;187&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;187.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בנתיבות הקודש&lt;/b&gt; דן מה הנפקא מינה אם היתה שם תקרה או לא, וכי קדושת המקום תלויה בתקרה. וצידד שהכוונה לומר שאינו בית ולכן אינו נפסל בחסרון תקרה, אך נחשב &quot;אהל&quot; ולכן צריך אבנים מלמטה כדי שתחשב מחמתו &quot;במה גדולה&quot; ולא כבמה סתם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדשים קלים&lt;/b&gt; ומעשר שני נאכלים בשילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכל הרואה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא הני מילי&lt;/b&gt; שנאכלים בכל מקום שרואים משם את שילה? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;188&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;188.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; במשנה, אך &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בתמורה&lt;/b&gt; (כא, א) פירשו כל מקום שהעומד בעיר יכול לראותו, (ושם מדובר על ירושלים), וכן משמע לכאורה בסמוך שעין שלא רצתה ליהנות מדבר שאינו שלו תזכה ותאכל כמלא עיניה, ומשמע שהברכה בעין יוסף שבשילה. אולם מנידון &lt;b&gt;הירושלמי&lt;/b&gt; במגילה (פ&quot;א הי&quot;ב) אם צריך לראות את העיר או את המשכן, משמע כפירושו במשנה שתלוי בראיה ממקום האכילה (ואולי נקט שהנידון אם צריך לראות מהעיר או מהמשכן, והיתה לו גירסא שונה בירושלמי, אך אם כן תמוה שנקט שעומד בירושלים ולא במקדש, ואולי נקט שחלוק דין ירושלים שנקראת מקדש כמבואר בפיה&quot;מ להרמב&quot;ם ר&quot;ה פ&quot;ד, ונמשכת קדושתה בכל מקום שרואה ממנה, מה שאין כן בשילה שהיא רק לפני ה&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: דאמר קרא&lt;/b&gt;, לאחר שתבאו &quot;אל המנוחה&quot; שהיא שילה, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה&quot;&lt;/b&gt;. ודרשינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכל מקום שאתה רואה אי אתה מעלה, אבל אתה אוכל בכל מקום שאתה רואה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא: בכל מקום שאתה רואה אי אתה מעלה, אבל אתה זובח&lt;/b&gt; שגם שחיטה מותרת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכל מקום שאתה רואה?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;189&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;189.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה קושית הגמרא תמוהה שהרי צריך לשחוט לפני ה&#039; דוקא, והיינו בעזרה ולא ב&quot;כל הרואה&quot;, ובספר &lt;b&gt;תורת הקודש&lt;/b&gt; (ח&quot;א, לו) ביאר שאמנם השחיטה תפסל אך נידון הגמרא שב&quot;כל הרואה&quot; לא יתחייב משום שחוטי חוץ.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי ינאי: אמר קרא,&lt;/b&gt; &quot;כי אם במקום אשר יבחר ה&#039;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שם תעלה&lt;/b&gt; עולותיך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושם תעשה&quot;.&lt;/b&gt; ומשמע ש&quot;העשייה&quot;, דהיינו זביחה, תהא במקום ההעלאה, והיינו בפתח המשכן, ולא בכל הרואה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אבדימי בר חמא אמר&lt;/b&gt;: המקור להתיר אכילת קדשים קלים בכל הרואה את שילה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0234_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקיחB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot