https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6_%D7%90פרשני:בבלי:זבחים צ א - היסטוריית גרסאות2026-04-13T11:12:38Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6_%D7%90&diff=144578&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T07:51:06Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:51, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l56">שורה 56:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 56:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת זבחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96808:rev-144578:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A6_%D7%90&diff=96808&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:53:00Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|זבחים צ א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין חייבין עליהן</b> כרת, לא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום פיגול נותר וטמא,</b> שבכל אלו, וכן במעילה, אין החיוב אלא לאחר זריקת הדם, ואילו אימורים אלה, שיצאו לפני זריקה, לא הועילה להם זריקת הדם שנעשתה אחר כך, וכאילו קודם זריקה הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: מועלין בהן, וחייבין עליהן</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>פיגול נותר וטמא. מאי לאו, בדהדר עיילינהו,</b> מדובר באופן שחזר והכניס להנך אימורים אל תוך העזרה, כך שבשעת זריקה הם כבר היו בפנים, ובאופן כזה <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי</b> רבי אליעזר ורבי עקיבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובהא פליגי: דמר,</b> רבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, מיפסלי</b> האימורים <b style='font-size:20px; color:black;'>ביוצא</b> מהעזרה, ולכן לא הועילה להם הזריקה ואין עליהם חיוב מעילה ופיגול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר,</b> רבי עקיבא <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, לא מיפסלי ביוצא,</b> והועילה להם הזריקה, ולכן חייבין עליהם משום מעילה וכולי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא, שהדין שאמר רבינא בר שילא, שאימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים נפסלין ביוצא, הוא שנוי במחלוקת תנאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: בדהדר עיילינהו, כולי עלמא לא פליגי</b> שלא מיפסלי ביוצא, ושלא כרבינא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;15&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;15.&nbsp;</b> בפשטות הפרוש בדברי רב פפא, שסבר שלא כרבינא, ואין אימורי קדשים קלים נפסלים ביוצא, אולם התוספות לעיל (כו א) הקשו, שמבואר שם בגמרא שאימורי קדשים קלים שיצאו קודם זריקה הרי הם פסולים, ולכך כתבו התוספות, שאין כונת רב פפא לומר שאין פסול יוצא באימורים, אלא אדרבה, באימורים שיצאו ונכנסו לכולי עלמא הרי הם נפסלים ביוצא, וזה כונת רב פפא דבהדר עיילינהו לא פליגי, אולם באימורים שנשארו בשעת זריקה בחוץ, בזה חולקים רבי אליעזר ורבי עקיבא אם נפסלו ביוצא או לא. <b>והאחרונים ביארו דברי התוספות</b>, שסברתם היא, שכל המחלוקת אם זריקה מועלת ליוצא או לא, אין זה מחלוקת מחמת הפסול יוצא שחל ביציאתם, שאם כן אין חילוק בין אם נכנסו או לא, אלא שמחלוקתם היא בדבר שהוא פסול והוא נמצא בחוץ אם מועילה לו הזריקה, ןלכך כשהם בפנים לכולי עלמא הרי הזריקה חלה עליהם, שאף שהם פסולים חל בזה זריקה, אולם כשהם בחוץ שאין קשר בין הזריקה לאימורים בזה היא מחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא. <b>והחזו"א כתב</b>, שאף רב פפא לא נתכון לומר שלא כרבינא, שודאי הדין הוא שאימורי קדשים קלים נפסלים ביוצא כרבינא, ורב פפא בא לומר שמהברייתא אין הכרח כרבינא, אולם בדין זה שאימורי קדשים קלים נפסלים ביוצא לא נחלק רב פפא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכא, בדאיתנהו</b> האימורים בשעת זריקה <b style='font-size:20px; color:black;'>אבראי</b> בחוץ <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי. ובהא פליגי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דמר,</b> רבי אליעזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, אין זריקה מועלת ל</b>מה שהיה בשעת זריקה <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצא</b> מהעזרה, כיון שהוא נפסל ביציאתו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומר</b>, רבי עקיבא, <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, זריקה מועלת</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>ליוצא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא רב פפא הוא דאמר</b> (בפלוגתא דרבי אליעזר ורבי עקיבא שנחלקו במסכת מנחות גם לענין שתי הלחם שיצאו בין שחיטת כבשי העצרת לזריקה): <b style='font-size:20px; color:black;'>בדאיתנהו אבראי כולי עלמא לא פליגי.</b> אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בדעיילינהו לגוואי פליגי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה סברה הגמרא, שאין חילוק בין שתי הלחם לאימורי קדשים קלים. וקשה, שכאן אמר רב פפא בהיפוך, שנחלקו בדאיתנהו אבראי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: הא דאמר רב פפא דכולי עלמא מודו דבדאיתנהו אבראי לא מועילה להם זריקה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי גבי שתי הלחם, דלאו גופיה דזיבחא הוא,</b> כיון שאינם מגוף הזבח, הלכך לא מהני להם זריקת דם הקרבן כשהם נמצאים בחוץ. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אימורין, דגופיה דזיבחא הוא, בדאיתנהו אבראי פליגי.</b> שיש לומר אף כשהם בחוץ תועיל להם הזריקה, כיון שהם מגוף הקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>עופות קודמין</b> למנחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה, מנחות קודמות, שכן ישנן</b> מנחות הבאות <b style='font-size:20px; color:black;'>בצבור,</b> כגון מנחת העומר ושתי הלחם <b style='font-size:20px; color:black;'>כביחיד,</b> מה שאין כן עופות שלעולם אין הצבור מקריבין עופות!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו הכי, מיני דמים</b> שהוא מעלת העופות <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיפי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת חוטא</b> קודם למנחת נדבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה, מנחת נדבה קודמת שכן טעונה שמן ולבונה?</b> מה שאין כן מנחת חוטא שאין בה שמן ולבונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו הכי, הבאה על חטא</b> שיש במנחת חוטא <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיפא, דמכפרת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו: מנחת סוטה</b> שמביאה האשה לבית המקדש בזמן בדיקת המים ואינה באה לכפר על חטא <b style='font-size:20px; color:black;'>ומנחת נדבה איזו מהן קודמת?</b> האם <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת נדבה קדמה שכן טעונה שמן ולבונה או דלמא מנחת סוטה קדמה שכן באה לברר עון</b> דסוטה, אם זינתה תחת בעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b>: שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת חוטא קודמת למנחת נדבה.</b> ומדייקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת חוטא הוא דקדמה למנחת נדבה</b> משום שמכפרת היא <b style='font-size:20px; color:black;'>הא מנחת סוטה</b> שאינה מכפרת <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> קדמה למנחת נדבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי קתני</b> במשנה, שמנחת חוטא קדמה "<b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהיא מכפרת"?</b> והרי "<b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהיא באה על חטא" קתני</b> ולאו דוקא לכפר, ויש בכלל זה גם מנחת סוטה שאף על פי שאינה מכפרת <b style='font-size:20px; color:black;'>הא נמי באה על חטא</b> דהיינו לברר עון. (דהיינו חטא הזנות דאשת איש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תו פשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b>: דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>זו קודמת לזו שזו באה מן החיטין וזו באה מן השעורין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו,</b> הברייתא מדברת ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת נדבה</b> שבאה מהחיטין שקודמת <b style='font-size:20px; color:black;'>למנחת סוטה</b> שבאה מהשעורין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מדברת במנחת נדבה אלא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת חוטא</b> הבאה אף היא מהחיטין שקודמת <b style='font-size:20px; color:black;'>למנחה סוטה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא על הדחיה: אי במנחת חוטא מדובר למה לי טעם שבאה מהחיטין <b style='font-size:20px; color:black;'>תיפוק לי</b> שקודמת למנחת סוטה משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא</b> מנחת חוטא <b style='font-size:20px; color:black;'>מכפרת והא</b> מנחת הסוטה <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה מכפרת?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא מאי</b> תאמר, שהברייתא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מנחת נדבה</b> מדברת, עדיין קשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>תיפוק לי</b> שמנחת נדבה קודמת למנחת סוטה <b style='font-size:20px; color:black;'>דזו טעונה שמן ולבונה וזו אינה טעונה שמן ולבונה.</b> ולמה לי הטעם שבאה מהחיטין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> על כרחך לתרץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>חד מתרי טעמי נקיט</b> תנא דברייתא, ואם כן גם אם נעמיד הברייתא במנחת חוטא אפשר לומר שאחד משני הטעמים נקטה הברייתא, ולכך לא נקטה הברייתא טעם הקדימה משום שמכפרת, ולא נפשוט מברייתא זו הספק במנחת נדבה ומנחת סוטה איזה מהן קודם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת העוף קודמת</b> לעולת העוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא הני מילי?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;16&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;16.&nbsp;</b> עיין תוס' למה לא מספיק הטעם הנאמר במשנה משום שחטאת מרצה?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנו רבנן</b>: נאמר בחוטא עני המביא שתי תורים או שני בני יונה אחד לחטאת ואחד לעולה "<b style='font-size:20px; color:black;'>והקריב את אשר לחטאת ראשונה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תלמוד לומר?</b> לשם מה נכתב פסוק זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם ללמד שתקרב חטאת ראשונה, הרי כבר נאמר</b> באותה פרשה "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואת השני יעשה עולה"</b> וממילא אנו יודעים שהחטאת ראשונה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> בא הפסוק ד"והקריב" להשמיענו, שטעם קדימת החטאת הוא משום "לחטאת ראשונה" בשביל שם "חטאת" שעליו, וללמוד מכאן ש<b style='font-size:20px; color:black;'>זה בנה אב לכל חטאות שיקדמו לעולות הבאות עמהן! בין חטאת העוף לעולת העוף בין חטאת בהמה לעולת בהמה, ואפילו חטאת העוף לעולת בהמה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;17&nbsp;</b><b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> ומבאת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכך, חטאת העוף</b> שקודמת <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולת העוף</b> למדנו <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"ואת השני</b> יעשה עולה". <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת בהמה</b> שקודמת <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולת בהמה</b> למדנו <b style='font-size:20px; color:black;'>מדרבי רחמנא</b> ב"ועשה את האחד חטאת" כמבואר בברייתא לעיל (ריש דף פט - ב). <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת העוף</b> שקודמת <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולת בהמה</b> למדנו <b style='font-size:20px; color:black;'>מזה בנה אב</b> כמבואר בברייתא. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;17.&nbsp;</b> הנה בדברי הגמרא שחטאת העוף קודם לעולת בהמה כתב רש"י "כגון עולת יולדת", <b>ודייק מזה החזו"א</b> שדעת רש"י שכל הדין שחטאת העוף קודמת לעולת העוף הוא רק במקום שיש דין להביא את שניהם ביחד, כגון ביולדת שצריכה להביא כבש לעולה ובן יונה לחטאת, אולם במקום שיש לפניו חטאת העוף, של אדם אחד ועולת בהמה של אדם אחר, בזה אין דין קדימה לחטאת העוף על העולת בהמה, אלא דינה דעולת בהמה קודמת לחטאת העוף, וכתב החזו"א שכן מסתבר, שהרי זבחים עדיפים מעופות, כמו שמבואר במשנה, אם כן כל מה שנתחדש בבנין אב הוא רק במביא חטאת העוף ועולת בהמה כאחת, ובזה הדין הוא שעולה קודמת אולם באינם באים כאחת בזה אין דין שחטאת העוף קודמת. <b>אולם הקרן אורה וכן החזו"א</b> הוכיחו שדעת התוספות בסוגייתנו אינה כן, אלא שלדעת התוספות כל חטאת העוף קודמת לעולת בהמה, אף באינם באים כאחת, שהתוספות בסוגייתנו הקשו בדברי הגמרא בע"ב, שחטאת העוף תיקדום למעשר בהמה כמו שמצאנו שהיא קודמת לעולת בהמה, ואם נאמר שכל מה שקודם חטאת העוף לעולת בהמה זה רק בבאים כאחת, כגון ביולדת, אם כן איך שייך לומר שתיקדום אף למעשר, הרי מעשר אינו באים כאחת, ומוכח מדברי התוספות, שדין זה שחטאת העוף קודם למעשר בהמה הוא בכל הקרבנות, ולא רק בבאים כאחת, ובחזו"א תמה בזה, שמה שייך לומר שחטאת העוף קודמת לכל עולת בהמה, הרי עולת בהמה היא מין זבח והרי היא מקודשת יותר. <b>ובתוספות הרא"ש</b> בהוריות (יג א) כתב במפורש שדין זה שחטאת העוף קודם לעולת בהמה הוא דין בכל קרבן חטאת העוף, שהוא עדיף מעולת בהמה, וזה צ"ע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: רבי אליעזר אומר</b>: שונה הוא סדר הקרבת קרבנות היולדת משאר חייבי קרבנות. דאילו <b style='font-size:20px; color:black;'>כל מקום,</b> שהעשיר מביא בהמה לחטאת, אצל העני <b style='font-size:20px; color:black;'>נתחלפה חטאת,</b> שמביא במקום בהמה לחטאת שתי עופות אחד לחטאת ואחד לעולה (כגון במטמא מקדש וכל יתר הכתובים שם בפרשת ויקרא), ואז הדין הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת קודמת</b> משום שעיקר הקרבן הוא החטאת שהרי העשיר לא הקריב אלא חטאת. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכאן</b> ביולדת שאם היא עשירה היא מביאה בהמה לעולה ותור או בן יונה לחטאת, אצל עניה <b style='font-size:20px; color:black;'>נתחלפה</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עולה</b> שמביאה במקום בהמה לעולה, עוף לעולה, אז הדין הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>עולה קודמת,</b> שהיא העיקר, שכן העשירה מביאה בהמה לעולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ועוד טעם לשינוי ביולדת: ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל מקום שבא</b> לכפר <b style='font-size:20px; color:black;'>על חטא</b> כגון באותן הכתובים בפרשת מטמא מקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת קודמת</b> לפי שהיא העיקר שמכפרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכאן</b> ביולדת שאינה באה על חטא אלא לטהרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה קודמת</b>)<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;18&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;18.&nbsp;</b> ברש"י ובשיטמ"ק נראה שלא גרסו זאת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד טעם: ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כל מקום ששנים</b> דהיינו, שני הקרבנות שמביא העני הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>באים תחת</b> קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד</b> שמביא העשיר, שבמטמא מקדש וכדומה מביא העשיר רק קרבן אחד לחטאת ותחת אותו קרבן מביא העני שנים אחד לחטאת ואחד לעולה, ולכן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת קודמת</b> לעולה שהרי במקום החטאת הם באים, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכאן</b> ביולדת <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין שנים</b> של העניה <b style='font-size:20px; color:black;'>באים תחת חטאת אחת</b> אלא תחת שנים של העשירה, שאף היא מביאה בהמה לעולה ועוף לחטאת, ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה קודמת</b> בעניה, כיון שהוא בא תחת הבהמה שהיא העולה וחשובה היא יותר מהחטאת הבאה מהעוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי מצינו ביולדת שעולתה קודמת לחטאתה וקשה מזה על משנתנו שבכל מקום חטאת קודמת לעולה!? ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: למקראה</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>הקדימה הכתוב</b> שהקורא את הפרשה קורא את העולה תחילה (פירוש אחר: שצריך להקדיש את העולה תחילה - תוס') אבל בהקרבה קודמת החטאת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;19&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;19.&nbsp;</b> במה שתרצה הגמרא שבאור הברייתא שעולה קודמת, פרושה, שלמקראה הקדימה הכתוב, כתב רש"י שהקדימה שהיא תהיה הראשונה בפסוק, ובתוספות הקשו שלאיזה ענין הקדימה הכתוב בפסוק אם אין שום נפקא מינה לדינא, ולכך פרשו התוספות, דהא דלמקראה הקדימה הכתוב הפרוש הוא שצריך להקדיש העולה קודם, אף שבהקרבתה החטאת קודמת. והנה <b>הרמב"ם</b> (פ"ט מתמידין ומוספין הלכה ו') כתב "חטאת קודמת לעולה, אפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה שנאמר את אשר לחטאת ראשונה, בנין אב לכל חטאות שהיא קודמת לעולה הבאה עמהן וכן בשעת הפרשה מפריש החטאת תחלה, ואחר כך העולה". <b>וכתב המל"מ</b> שדעת הרמב"ם כדעת רש"י בפרוש דברי הגמרא דלמקראה הקדימה הכתוב, שפרוש הדברים, שתהיה קודמת בפסוק, ולכך לא חילק הרמב"ם שביולדת מקדיש קודם החטאת ואח"כ העולה, אלא שזה צ"ע וכמו שהקשו התוספות, שלאיזה טעם הקדימו הכתוב. <b>ובאבי עזרי</b> כתב בבאור דברי רש"י והרמב"ם, שמה שהקדים הפסוק העולה לחטאת אין זה רק קדימה בפסוק, אלא שיש בזה אף נפקא מינה לדינא, שאף שבהקדישה והקרבתה החטאת קודמת לעולה, אולם אם הקדיש העולה קודם החטאת הרי חל הקדשו וכן בהקרבתו שייך להקריב העולה קודם החטאת, ואף שדין העולה הוא להביא רק אחר החטאת ואם כן היה מקום לומר שלא שייך כלל להקדיש ולהקריב העולה קודם הקרבת החטאת, שהרי עדיין אינו מחוייב בזה, לכך בא הפסוק והקדימה לומר שתהא נקראת ראשונה, דהיינו שאף דבהקדשה והקרבתה החטאת קודמת, אולם כבר עתה הוא מחוייב בעולה, וממילא אם הקדיש והקריב העולה קודם החטאת הקדשו הקדש (ולקמן יתבאר שזה מחלוקת ראשונים אם הוא מעכב). <b>ובשיטה מקובצת</b> כתב בבאור הא דלמקראה הקדימה הכתוב, שזה בא לומר שאם יש לו רק פרידה אחת הרי הוא יכול להקריב העולה קודם החטאת, ובאור הדבר, ביאר האבי עזרי, שזה מאותו טעם, שבדין זה דלמקראה הקדימה הכתוב נתחדש שאין הקרבת החטאת קובעת את הקרבת העולה, אלא אף קודם הקרבת החטאת שייך הקרבה בעולה, ולכך אם אין לו אלא פרידה אחת הרי הוא יכול להקריבה עולה, שכבר עתה הוא שייך בחיוב העולה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: פרים קודמין</b> בהקרבה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאילים ואילים קודמין לכבשים, כבשים</b> קודמין <b style='font-size:20px; color:black;'>לשעירים.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0178_L2"></nowiki><nowiki name="דףBצB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot