פרשני:בבלי:זבחים פד ב - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-16T07:49:42Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:49, 16 בספטמבר 2020
שורה 25:		שורה 25:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת זבחים (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T11:30:50Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:30, 1 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	==חברותא==		==חברותא==

	<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר שריבה </b> ~~<img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>~~  <b style='font-size:20px; color:black;'>הכתוב</b> שיש פסולים שאם עלו לא ירדו <b style='font-size:20px; color:black;'>ומיעט</b> הכתוב שיש כאלו שאף אם עלו ירדו, הסברא נותנת ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מרבה אני את אלו שהיה פסולן בקדש</b> ולא נפסלו קודם שבאו לעזרה ולכן אם עלו לא ירדו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומוציא אני</b> מדין זה <b style='font-size:20px; color:black;'>את אלו שלא היה פסולן בקודש</b> אלא נפסלו עוד קודם שבאו לעזרה, שאלו אף על פי שעלו ירדו.</span>		<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר שריבה </b>  <b style='font-size:20px; color:black;'>הכתוב</b> שיש פסולים שאם עלו לא ירדו <b style='font-size:20px; color:black;'>ומיעט</b> הכתוב שיש כאלו שאף אם עלו ירדו, הסברא נותנת ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מרבה אני את אלו שהיה פסולן בקדש</b> ולא נפסלו קודם שבאו לעזרה ולכן אם עלו לא ירדו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומוציא אני</b> מדין זה <b style='font-size:20px; color:black;'>את אלו שלא היה פסולן בקודש</b> אלא נפסלו עוד קודם שבאו לעזרה, שאלו אף על פי שעלו ירדו.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה</b> שאינו דורש את הפסוק כרבי שמעון שהרי הוא אינו מרבה את כל הפסולים בקדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>מייתי לה</b> לדין שאר פסולים שאם עלו לא ירדו <b style='font-size:20px; color:black;'>מהכא: מפני מה אמרו "לן" בדם כשר</b> לענין שאם עלה לא ירד? משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שהרי לן כשר באימורין</b> שאם עלו לא ירדו, וכשם שלענין אימורים דין הלן כך הוא, הוא הדין לענין דם.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה</b> שאינו דורש את הפסוק כרבי שמעון שהרי הוא אינו מרבה את כל הפסולים בקדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>מייתי לה</b> לדין שאר פסולים שאם עלו לא ירדו <b style='font-size:20px; color:black;'>מהכא: מפני מה אמרו "לן" בדם כשר</b> לענין שאם עלה לא ירד? משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שהרי לן כשר באימורין</b> שאם עלו לא ירדו, וכשם שלענין אימורים דין הלן כך הוא, הוא הדין לענין דם.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפני מה <b style='font-size:20px; color:black;'>לן באימורין כשר</b> ואם עלה לא ירד? משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שהרי לן כשר בבשר!</b> היינו בשר שלמים שאינו נפסל בלינת לילה, שהרי השלמים נאכלים לשני ימים ולילה. ומהם למדנו גם לאימורים הפסולים שאם עלו לא ירדו.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפני מה <b style='font-size:20px; color:black;'>לן באימורין כשר</b> ואם עלה לא ירד? משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שהרי לן כשר בבשר!</b> היינו בשר שלמים שאינו נפסל בלינת לילה, שהרי השלמים נאכלים לשני ימים ולילה. ומהם למדנו גם לאימורים הפסולים שאם עלו לא ירדו.</span>

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T08:52:38Z

Automatic page editing

דף חדש

{{פרשני}}

{{מקור|זבחים פד ב}}

==חברותא==

כי אחר שריבה <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  הכתוב שיש פסולים שאם עלו לא ירדו ומיעט הכתוב שיש כאלו שאף אם עלו ירדו, הסברא נותנת שמרבה אני את אלו שהיה פסולן בקדש ולא נפסלו קודם שבאו לעזרה ולכן אם עלו לא ירדו, ומוציא אני מדין זה את אלו שלא היה פסולן בקודש אלא נפסלו עוד קודם שבאו לעזרה, שאלו אף על פי שעלו ירדו.
 ורבי יהודה שאינו דורש את הפסוק כרבי שמעון שהרי הוא אינו מרבה את כל הפסולים בקדש, מייתי לה לדין שאר פסולים שאם עלו לא ירדו מהכא: מפני מה אמרו "לן" בדם כשר לענין שאם עלה לא ירד? משום שהרי לן כשר באימורין שאם עלו לא ירדו, וכשם שלענין אימורים דין הלן כך הוא, הוא הדין לענין דם.
 ומפני מה לן באימורין כשר ואם עלה לא ירד? משום שהרי לן כשר בבשר! היינו בשר שלמים שאינו נפסל בלינת לילה, שהרי השלמים נאכלים לשני ימים ולילה. ומהם למדנו גם לאימורים הפסולים שאם עלו לא ירדו.
 וכן לענין פסול "יוצא" למד רבי יהודה שאם עלו לא ירדו משום שהיוצא כשר בבמה שלעולם עבודתה בחוץ והם כשרים בה, ולכך אף הבשר שנפסל משום "יוצא" אם עלה לא ירד. אולם, הדם שיצא פסול לגמרי לדעת רבי יהודה.  14 

  14.  כן כתבו רש"י ותוס'. והקשו התוס' (ד"ה הגה"ה יוצא), מדוע לא יוכשר דם היוצא לענין שאם עלה לא ירד, מטעם זה שהוא כשר בבמה? ותירצו, שהכשר הדם חמור הוא, ואין ללמוד בבמה להכשירו אם לא שנמצא לו הכשר בפנים העזרה. עוד תירצו, שדם שהוא ה"מתיר" אין ללמוד להכשיר פסולו לענין אם עלה לא ירד מבמה שבה הוא כשר לגמרי, אף על פי שאת היוצא והלן באימורים כן למדנו ממקום שהוא בהכשר גמור. ומטעם זה כתבו לבאר, מדוע הוצרכה הגמ' ללמוד את דין הדם שלן מאימורים שלנו (אשר הם עצמם אינם נלמדים אלא מבשר שלמים שלן, ואשר משום כך דנה הגמ' לעיל שיש כאן דבר הנלמד מבנין אב שחוזר ומלמד בבנין אב), הרי מאחר והדם נפסל בלינה מיד עם שקיעת החמה, היה אפשר לה לגמ' ללמוד דין הכשרו לענין אם עלו לא ירדו מאימורים הכשרים בשעה זו, שהרי אין הם נפסלים בלינה אלא בעלות השחר! ? אלא בהכרח, אין למוד דם הפסול מאימורים הכשרים. ומטעם זה ביארו, מדוע הוצרכה הגמ' לפרש לימוד אחר לענין הפסולים מחמת מחשבת פסול, וכן לענין הפסולים מחמת שקבלו הפסולין או זרקו את דמו, ולא למדנו אף את אלו ממה שהם כשרים בבמה, והיינו משום ששם באנו להכשיר אף את הדם, ולא ניתן למוד זאת מבמה שבה הוא כשר לגמרי. 
 וכן פסול "טמא" אם עלה לא ירד הואיל והותר לעלות למזבח בעבודת ציבור כשנטמאו רוב הציבור.
 וכן זבח הנפסל מחמת שחטו במחשבת פסול של חוץ לזמנו אם עלה לא ירד, הואילוזריקת דמו חשובה להיות מרצה לפיגולו שקובעת דין פיגול בזבח, שרק לאחר זריקת הדם חל בו דין פיגול (לענין חיוב כרת על אכילתו).
 ואף הפסול מחמת מחשבת חוץ למקומו דינו שאם עלה לא ירד, הואיל ואיתקש לחוץ לזמנו, ויש לנו ללמוד דין זה מזה.
 וכן זה שנפסל מחמת שקבלו פסולין לעבודה או וזרקו את דמו, דינו שאם עלה לא ירד הוא רק בהנך פסולי דחזו לעבודת ציבור שאלו הפסולים שקיבלו או זרקו את הדם, ראויים לעבודה בקרבן ציבור הבא בפסול זה, וכגון קרבן הבא בטומאת צבור, והטעם בזה כפי שנאמר לעיל לענין פסול "טמא".
 ומקשינן: וכי דנין דבר שהוא שלא בהכשרו כגון האימורים שנפסלו משום לינה או יוצא, לדון בהם דין זה שאם עלו לא ירדו מדבר שהוא בהכשרו ולא נפסל כלל מחמת לינה ויוצא, שהרי האימורים שיצאו בבמה או אימורי שלמים שלנו לא נפסלו כלל, ומה שאין כן אימורים שיצאו מהמקדש או אימורי עולה ושאר זבחים שלנו פסולים הם!?
 ומתרצינן: תנא אדרשת "זאת תורת העולה" שבה ריבה את דין כל העולים שאם עלו לא ירדו, סמיך ליה לדבריו ללמוד דין זה. וכל הלימודים האמורים כאן אינם אלא סברות לחלק בין אלו הפסולים שדינם שלא ירדו לבין אותם פסולים שהתמעטו מדין זה (בתיבות "זאת" "היא" העולה") שבהם הדין שאם עלו ירדו. והיינו שמאחר ומצינו מעלה מסויימת בפסולים אלו שיש להם הכשר במקום אחר, לכן מסתבר לנו לרבות אותם לענין דין זה שאם עלו לא ירדו.
 אמר רבי יוחנן: השוחט בהמה בלילה בפנים העזרה והעלה אותה בחוץ, חייב משום העלאת חוץ אפילו לרבי יהודה הסובר שהנשחט בלילה אם עלה ירד. וחידש בזה רבי יוחנן, שאף על פי שאין חייבין על העלאת חוץ אלא כשהעלה דבר שהוא ראוי להתקבל בפנים או לכל הפחות שהוא ראוי לענין זה שאם עלה לא ירד, ואילו הנשחט בלילה לדעת רבי יהודה אם עלה ירד, מכל מקום חייב עליו משום העלאת חוץ.
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0167_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפהB-Bא"></nowiki> 


==דרשני המקוצר==

[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]