https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:זבחים סז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T12:35:07Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%96_%D7%91&diff=144534&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T07:45:41Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:45, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת זבחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96764:rev-144534:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%96_%D7%91&diff=96764&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:51:32Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|זבחים סז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא על רב אדא בר אהבה, מהמשנה במסכת קינים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> שלא כך היא שיטתו של רבי יהושע, ממה ששנינו במשנה בפרק שלישי (משנה ג) במסכת קינין (וסתם משנה במסכת קינין רבי יהושע היא, כמו שיתבאר לקמן):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שתי נשים שילדו, והתחייבו להביא קרבן יולדת, שתי תורים או שני בני יונה, האחד לחטאת והשני לעולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואותן שתי נשים, האחת מהן כבר הקריבה את חטאתה, ונשאר עליה חיוב קרבן עולה בלבד. והשניה הקריבה את עולתה, ונשארה חייבת חטאת, ולפיכך הן קנו "קן", ובו שתי תורים או שני בני יונה, וקבעו בשעת הלקיחה ש"פרידה" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> אחת מהזוג תהא <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת לזו</b>, עבור האשה שחייבת חטאת, וה"פרידה" השניה מהזוג תהא <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה לזו,</b> עבור האשה שחייבת עולה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> לשון חכמים במשנה לגבי העוף היא לעתים "פרידה", ולעתים "גוזל".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעה הכהן, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>עשה</b> הכהן המקריב את <b style='font-size:20px; color:black;'>שתיהן,</b> את עוף החטאת ואת עוף העולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה</b> מחוט הסיקרא, ועשאן לשם עולה, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה</b> מאותו הקן <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר.</b> והיינו העוף שנקבע לעולת העוף. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומחצה</b> הקן, אותו עוף שהוא חטאת, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם טעה הכהן, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>עשה</b> הכהן את <b style='font-size:20px; color:black;'>שתיהן למטה,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה</b> (עוף החטאת) <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר, ומחצה</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>עוף</b> העולה) <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עשה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b> מהן <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה, ואחת</b> עשה <b style='font-size:20px; color:black;'>למטה,</b> ולא ידע איזו עוף הוא החטאת ואיזו עוף הוא העולה, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>שתיהן,</b> החטאת והעולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולות</b>, מספק. לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני אומר</b> שמא <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת קרבה למעלה</b> לשם עולה, ונפסלה בכך, ושמא <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה קרבה למטה</b>, ונפסלה בכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה דנה הגמרא בדברי המשנה, ומדייקת ממנה שלא כדברי רב אדא בר אהבה: מדוע נפסלת זאת שנעשתה למטה מספק, שמא עולה היא? והרי לדבריך, אליבא דרבי יהושע עולה שנעשתה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת הרי היא חטאת כשירה, ואם כן, ממה נפשך אפשר לצאת בה ידי חובה, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>נהי נמי דעולה</b> היא זו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קרבה למטה, תימשוך</b> מלהיות עולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ותהוי</b> מהשתא <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת העוף,</b> ותצא בה ידי חובה היולדת השניה, שחייבת קרבן חטאת? ותרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימור דאמר רבי יהושע</b> שהעולה נמשכת ונהיית לחטאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>בחד גברא,</b> בבעל הקרבן עצמו, שיוצא בו ידי חובת חטאת, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בתרי גברי, מי אמר</b> רבי יהושע שניתן למשוך עולה של חבירו לחטאת שלו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא ראיה אחרת נגד רב אדא בר אהבה, ממשנה נוספת במסכת קינים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> מהא דתנן במסכת קינים (ג ד): שתי נשים שהיו חייבות קרבן העוף: האחת - שתי חטאות ועולה אחת. והשניה - חטאת אחת ושתי עולות. וביחד הם ששה עופות. ולקחו שתי הנשים ביחד שלשה קינין ובהם שלשה זוגות, של שתי תורים או של שני בני יונה, והיו אותם שלשה קינין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האחד - <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת ועולה,</b> שקבעו שתי הנשים ביניהן בשעת לקיחת הקינים, במפורש, איזו פרידה ומאיזה קן תהיה לאשה זו לקרבן חטאת, ואיזו פרידה מאיזה קן תהיה לאשה זו לקרבן עולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>השני - קן "<b style='font-size:20px; color:black;'>סתומה",</b> שלא ייחדו את הפרידות בשעת לקיחתן המשתופת לחטאת ולעולה, ולא ייחדו אותם איזה עוף יעלה לאשה זו, ואיזה יעלה לזו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> לפי <b>רש"י</b> במסכת עירובין (לז א), על הצד ש"אין ברירה", הרי צריך הכהן הכהן לברר בשעת עשיית העופות איזה קרבן הוא עושה ולאיזה אשה, כי אחרת הוא מקריב את החטאת שלא לשם בעליה, שהרי לא נקבע מי הוא בעליה, והיא נפסלת. והקשו <b>התוספות</b>, הרי בתחילת מסכת זבחים אמרינן ש"סתמא לשמה קאי" גם ביחס למחשבת שינוי בעלים, ואם כן, למה לא יקריבם הכהן בסתמא, ויעלה הקן לחובה של חטאת לזו החייבת חטאת, ויעלה לעולה לזו החייבת עולה. ותירץ שם <b>תוספות</b> <b>הרא"ש</b> שהדין "סתמא לשמה קאי" הוא רק לאחר שחל שם הבעלים על הקרבן, ולא כאשר עדיין לא נקבע מי משתי הנשים היא בעלת הקרבן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשלישי - קן "<b style='font-size:20px; color:black;'>מפורשת",</b> שפירשו בה איזו פרידה מהקן תהיה לעולה ואיזו תהיה לחטאת, אך לא פירשו למי תעלה כל פרידה לקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עשה</b> הכהן את <b style='font-size:20px; color:black;'>כולן למעלה</b> לשם עולה, לפי שהיה סבור שכולן עולות, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה</b> (העולות) <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר, ומחצה</b> (החטאות) <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם עשה <b style='font-size:20px; color:black;'>כולן למטה,</b> משום שהיה סבור שכולן חטאות, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מחצה</b> (החטאות) <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר, ומחצה</b> (העולות) <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עשה <b style='font-size:20px; color:black;'>חציין למעלה,</b> שנטל מכל קן פרידה אחת, מבלי לדעת אם היא העולה או החטאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחציין למטה,</b> שאת השניה הנותרת מכל קן עשה למטה מבלי לדעת מה היא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה כשירה אלא</b> הקן <b style='font-size:20px; color:black;'>הסתומה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי בשני הקינים האחרים יש לחשוש שמא עשה את העולה למטה, ואת החטאת למעלה לשם עולה, ופסלם בכך. אבל הקן הסתומה, שלא פירשו בה איזו לחטאת ואיזו לעולה, הרי עשיית הכהן היא הקובעת אותן לחטאת או לעולה, הילכך שתי הפרידות שבקן זו כשירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיא,</b> הקן סתומה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מתחלקת ביניהן</b>. שאחת משתי הנשים יוצאת בעוף שנעשה על ידי הכהן למטה, ידי חטאתה. והשניה יוצאת בעוף שעשה הכהן למעלה, ידי עולתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה, הן תקחנה קן נוסף, ויתנו עליה, ויאמרו: מי משתינו שיצאה ידי חובת חטאת בקן הראשונה, תצא עתה ידי חובת עולתה בקן השניה. ומי משתינו שיצאה ידי חובת עולתה בראשונה, תצא ידי חובת חטאתה בשניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואילו</b> הקנים האחרים, שיש בכל אחד מהם שני עופות "<b style='font-size:20px; color:black;'>מפורשין",</b> איזו לעלה ואיזו לחטאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> הוכשרה בהם אפילו פרידה אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי</b> לא הוכשרה הפרידה שנעשתה למטה לחטאת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>נהי נמי דעולה קרבה למטה, תימשוך, ותיהוי חטאת העוף?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> לתרץ ולומר כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> מתניתין היא <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כרבי יהושע,</b> הרי אי אפשר לומר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי מצית אמרת הכי!?</b> והרי סתם מתניתין דמסכת קינין, רבי יהושע היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה שכך הוא, לפי שמצינו בסוף מסכת קינין את המשנה דלהלן, ובסופה, "אמר רבי יהושע - זו היא שאמרו". ומוכח שסתם משנה במסכת קינים לדברי רבי יהושע היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הא תנן</b> התם: <b style='font-size:20px; color:black;'>האשה שאמרה</b> בנדר "<b style='font-size:20px; color:black;'>הרי עלי</b> להביא <b style='font-size:20px; color:black;'>קן</b> (שתי תורים או שני בני יונה) לעולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אלד זכר",</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ילדה זכר.</b> הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מביאה שתי קינים</b>: קן <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b> שיש בה שתי פרידות לעולה כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>קיים <b style='font-size:20px; color:black;'>נדרה,</b> וקן <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b> שיש בה שתי פרידות, אחת לעולה ואחת לחטאת <b style='font-size:20px; color:black;'>לחובתה,</b> כדי לצאת ידי חובת קרבן יולדת. ונמצא שבשתי הקינין האלו יש שלש עולות העוף, וחטאת העוף אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נתנתן לכהן. והכהן צריך לעשותן</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש</b> העולות <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה,</b> ואת החטאת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אחת למטה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא עשה</b> הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>כן, אלא</b> שינה, משום שהיה סבור שהביאה שני קינין לחובתה, האחד ללידתה והשני להטהר מטומאת זיבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>עשה שתים למעלה</b> (אחת מכל קן) לשם עולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושתים למטה</b> (אחת מכל קן) כמעשה חטאת לשם חטאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא נמלך</b> הכהן באשה לדעת על מה הביאתם, ולכן הביא שתים לחטאת למטה, ונמצא שפסל את עולת העוף שעשאה למטה. ולפיכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכה שתביא עוד פרידה אחת</b> לעולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויקריבנה</b> הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> רש"י מבאר שהיא צריכה להשלים את נדרה, וצריכה להשלימו מאותו המין דוקא, וכמו ששנינו במסכת קינים, אין מביאין תור כנגד בן יונה, או בן יונה כנגד תור, דהיינו, שצריך להביא קן ובו שני עופות מאותו המין דוקא, שתי תורים או שני בני יונה. אך <b>השיטה מקובצת</b> תמה, שדין זה אמור רק לגבי קן של חובה, אבל בקן נדבה, יכול אדם לנדור אפילו תור אחת או בן יונה אחד. וביאר <b>הגרי"ז</b> בספרו את שיטת רש"י, ש"קן שלם" משמעותו היא שני עופות, שני תורים או שני בני יונה, ולכן גם הנודר בנדבה קן סתם, משמעותו היא קן שלם של שתי תורים או שני בני יונה, אלא שחידשה תורה שיכול אדם לנדור להביא גם עוף אחד, אך הוא לא יקרא בשם "קן". ובכך ביאר הגרי"ז את דברי גמרא במסכת כריתות (דף ט) שגר חייב להביא בשעת התגיירותו קרבן של בהמה אחת או קן של שני עופות, לפי שלא מצינו בכל התורה קרבן של עוף אחד, ומקשה הגמרא מהריבוי של הכתוב "והקריבו", המלמד שאפשר להביא עוף אחד בלבד, ומחלקת הגמרא שבקרבן חובה לא מצינו עוף אחד. והיינו, שקרבן חובה הוא "קן" שלם, שבו שני עופות, ואילו עוף אחד אינו קן, ולכן גם לגבי נדר אינו קן, אך אם יתחייב האדם להביא במפורש עוף אחד (או שלשה עופות) הוא יכול לעשות זאת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במה דברים אמורים שיוצאת ידי חובה בהבאת פרידה אחת נוספת בלבד, כשהיו שני הקינין <b style='font-size:20px; color:black;'>ממין אחד.</b> שאז אמרינן, בקן הראשון שהקריב הכהן, אחד למעלה ואחד למטה, יצאה ידי חובת קרבן לידה, שהרי הכהן המקריב הקריבו לשם חובה, שהיה כסבור ששני הקינים הם לשם חובה, ובשני יצאה ידי חובת נדרה רק בפרידה האחת שלמעלה, ועדיין חסר לה לקיום נדרה את הפרידה לעולה שנעשתה למטה, ונפסלה משום שנעשתה למטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם היו שני הקינין <b style='font-size:20px; color:black;'>משני מינין,</b> האחד שתי תורים והשני בני יונה, ומתעורר עתה ספק אם קן התורים היה האחרון, שהוא נדבה, ונפסל הגוזל שעשאו למטה. או שמא קן בני היונה היה האחרון ובו נפסל הגוזל שעשאו למטה. אין יוצאים בהבאת תור אחר נוסף או בן יונה אחד נוסף, שאין אחד מהם משלים את השני, לפי שאינו בן מינו. אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>תביא שתים,</b> האחד תור והשני בן יונה, ותצא באחד מהם ידי חובת נדרה, והשני יעלה לה לנדבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם בשעה שנדרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>פירשה נדרה,</b> אם תורים אם בני יונה היא נודרת להביא, ולאחר מכן שכחה מה נדרה, והיה המעשה כדלעיל, שהיתה חייבת גם קן של יולדת וגם להביא נדרה, הרי היא צריכה להביא שלשה קינין. האחד לחובתה כיולדת (שאותו היא יכולה להביא לפי רצונה, תורים או בני יונה), ועוד שני קנים, קן אחד של תורים וקן אחד של בני יונה, למילוי נדרה, מספק, שהרי שכחה מה נדרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם הביאה שני קינים בלבד אל הכהן, האחד לחובתה והשני לקיום נדרה, ועשה הכהן אחד מכל קן למעלה לעולה ואחד מכל קן למטה לחטאת, הרי נפסל הגוזל של עולה בקן השני שהביאה לקיום נדרה, משום שנעשה לחטאת למטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך, אם היו שני הקינים שהביאה אל הכהן מאותו המין, הרי חסר לה רק גוזל אחד של עולה שנפסל למטה. ולכן, די לה שתביא גוזל אחד נוסף מאותו המין שהביאה אל הכהן. אך כמו כן עליה להשלים גם את הספק של נדרה, שאין היא זוכרת אם נדרה תורים או בני יונה, הילכך תביא קן נוסף לעולה, ממין אחר ממה שכבר הביאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכה שתביא עוד ג' פרידין,</b> גוזל אחד מהמין שהביאה, כדי להשלים את הגוזל שנפסל בעשייתו למטה. ושני גוזלות ממין אחר ממה שהביאה, כדי לצאת ידי חובת הספק של הנדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במה דברים אמורים שדי בכך שתביא ג' פרידין נוספין לעולה, כשהיו שני הקינין הראשונים שהביאה אל הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>ממין אחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם היו שני הקינים <b style='font-size:20px; color:black;'>משני מינין,</b> ועתה יש ספק מאיזה מין הובא תחילה הקן שעולה לה לחובתה, ומאיזה מין הביאה לקיום נדרה, לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>תביא ד'</b> פרידין נוספין לעולה. שנים מהם תורין ושנים בני יונה, ותאמר: אחד מארבעה אלו שהוא ממינו של הגוזל שנפסל, ישלים אותו לקיום נדרי. וחבירו מאותו המין, וכן השנים מהמין השני, יקרבו נדבה. ואם היה נדרי מהמין השני, ולא יצאתי ידי חובתי כלל, הרי שני הפרידין מהמין השני שנותרו מבין הארבעה, יעלו לי לקיום נדרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם קבעה נדרה,</b> שהתחייבה בנדר להביא קן שיש בו שתי פרידות לעולה ביחד עם העולה של חובתה, הרי זה כמי שהתחייבה להביא ביחד קרבן גדול של שלש עופות מאותו המין, וכל זמן שלא תביא שלש עופות מאותו המין, לא תצא ידי חובת נדרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואשה זאת פירשה את נדרה, תורים או בני יונה, אלא שלאחר מכן שכחה מה פירשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והביאה שני קינין אל הכהן, ועשאם הכהן שנים למעלה לעולה, ושנים למטה לחטאת, וכדלעיל. ונמצא שהגוזל אשר בקן השני נפסל משום שהיה עולה, ועשאו למטה כמעשה חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, לא יצאה ידי חובת נדרה כלל, שהרי לא הביאה קרבן גדול של שלש עולות מאותו המין, משום שהגוזל השלישי נפסל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין היא יכולה להביא עתה שני קינין, האחד של תורים והשני של בני יונה, ולהתנות שאחד מהם יעלה לנדרה והשני יהיה לנדבה, שהרי היא חייבת להביא ביחד שלש עולות מאותו המין. ולכן -</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0132_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot