https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%96_%D7%90פרשני:בבלי:זבחים נז א - היסטוריית גרסאות2026-04-24T15:58:28Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%96_%D7%90&diff=144513&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T07:43:00Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:43, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת זבחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96743:rev-144513:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%96_%D7%90&diff=96743&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:50:53Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|זבחים נז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועולה גופה מנלן</b> שמתן דמה הוא כנגד היסוד? <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב "אל יסוד מזבח העולה"</b> ומיותר הוא (עיין לעיל נא א) <b style='font-size:20px; color:black;'>לימד על עולה שטעונה יסוד!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: הואיל וילפת מעולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי מה להלן</b> בעולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי מתנות שהן ארבע, אף כאן</b> בבכור ומעשר ופסח <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי מתנות שהן ארבע,</b> ולמה אמרו במשנה שטעונין מתנה אחת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: למה לי למכתב "סביב" בעולה,</b> וגם "<b style='font-size:20px; color:black;'>סביב" בחטאת?</b> (עיין תוס' איזה מהם מיותר), <b style='font-size:20px; color:black;'>הוו שני כתובין הבאין כאחד, וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין!</b> (ואפילו בגזירה שוה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי הוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר אין מלמדין. אלא למאן דאמר מלמדי, מאי איכא למימר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי</b> שני הכתובין של עולה וחטאת יחד עם <b style='font-size:20px; color:black;'>אשם,</b> שגם בו כתיב "סביב" <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה</b> כתובין. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושלשה</b> כתובין הבאין כאחד <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי אין מלמדין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הבכור נאכל לכהנים,</b> והמעשר לכל אדם, ונאכלין לשני ימים ולילה אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: מנין לבכור שנאכל לשני ימים ולילה? שנאמר בבכור: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין". הקישו הכתוב לחזה ושוק של שלמים: מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וזו שאלה נשאלה לפני חכמים בכרם ביבנה</b> (על שם שהיו תלמידי חכמים יושבין שורות ככרם): <b style='font-size:20px; color:black;'>בכור, לכמה</b> ימים <b style='font-size:20px; color:black;'>נאכל?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נענה רבי טרפון ואמר</b>: לשני ימים ולילה אחד!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היה שם תלמיד אחד שבא לבית המדרש לפני החכמים</b> ביבנה <b style='font-size:20px; color:black;'>תחלה</b> (שאז היתה תחילת ביאתו לשם), <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי הגלילי שמו. אמר לו</b> לרבי טרפון: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי!</b> מנין לך זאת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי טרפון: <b style='font-size:20px; color:black;'>בני!</b> שלמים קדשים קלים הם <b style='font-size:20px; color:black;'>ובכור</b> אף הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>קדשים קלים. מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף</b> בכור <b style='font-size:20px; color:black;'>נאכל לשני ימים ולילה אחד.</b> (לא מהיקש אלא במה מצינו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי יוסי הגלילי: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי!</b> אין זו ראיה, שהרי אפשר לדון כן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בכור מתנה לכהן</b> הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחטאת ואשם</b> אף הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנה לכהן</b> (אבל שלמים לבעלים הם). <b style='font-size:20px; color:black;'>מה חטאת ואשם</b> נאכלין <b style='font-size:20px; color:black;'>ליום ולילה, אף בכור ליום ולילה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי טרפון: <b style='font-size:20px; color:black;'>נדון דבר מדבר, ונלמד דבר מדבר.</b> היינו, מהדומה לו. בכור הרי דומה לשלמים, שכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שלמים אין באין על חטא, אף בכור אינו בא על חטא,</b> ועל כן יש ללמוד ממנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד, אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי יוסי הגלילי: אף אני אומר: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>נדון דבר מדבר, ונלמד דבר מדבר.</b> שהבכור דומה לחטאת ואשם, שכן <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת ואשם</b> ניתן בשרם <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנה לכהן, ובכור</b> גם הוא ניתן <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנה לכהן.</b> ועוד דומה להם, שכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מה חטאת ואשם אין באין בנדר ונדבה, אף בכור אינו</b> בא <b style='font-size:20px; color:black;'>בנדר ונדבה</b>, מה שאין כן שלמים שבאין בנדר ונדבה. ואם כן דין הוא שנלמד בכור מהם: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה חטאת ואשם נאכלין ליום אח, ד אף בכור נאכל ליום אחד!</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> יש להוכיח לכאורה מסוגיא זו כשיטת הרמב"ם (פ"ט ממעשה הקרבנות ה"ה) שתודה בא בנדבה, שאם לא כן למה לא נלמד בכור מתודה שנאכל ליום ולילה שהרי הוא דומה לתודה בשלשה צדדים, שאינו בא בנדבה ואינו בא על חטא והוא קדשים קלים, ועל כרחך שהיא באה בנדבה, ומשום כך היא כמו חטאת שהיא דומה רק בשני צדדים, ועיין פירש"י לויקרא (ז יב טז) וברש"ש מנחות (פ).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קפץ רבי עקיבא</b> להשיבו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונסתלק</b>, נשתתק <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי טרפון. אמר לו</b> רבי עקיבא לרבי יוסי הגלילי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא אומר</b> בבכור "<b style='font-size:20px; color:black;'>ובשרם יהיה לך</b> כחזה התנופה", <b style='font-size:20px; color:black;'>הקישן הכתוב,</b> בכור <b style='font-size:20px; color:black;'>לחזה ושוק של שלמים: מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד.</b> ואין משיבין על ההיקש!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי יוסי הגלילי לרבי עקיבא: עדיין יש להשיב: <b style='font-size:20px; color:black;'>אתה היקשתו לחזה ושוק של שלמים, ואני מקישו לחזה ושוק של תודה,</b> שהרי לא נאמר בקרא באיזה חזה ושוק מדובר, ויש לומר "תפסת מועט, תפסת". <b style='font-size:20px; color:black;'>מה תודה נאכלת ליום ולילה, אף בכור נאכל ליום ולילה</b> בלבד!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי עקיבא לרבי יוסי הגלילי: מודה אני לדבריך שיש להקישו לחזה ושוק של תודה, ומכל מקום דין הוא שיאכל לשני ימים <b style='font-size:20px; color:black;'>שהרי הוא אומר "ובשרם יהיה לך</b> כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה". <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין תלמוד לומר "לך יהיה",</b> שהרי כבר נאמר ברישא דקרא "יהיה לך", <b style='font-size:20px; color:black;'>ומה תלמוד לומר</b> פעם נוספת "<b style='font-size:20px; color:black;'>לך יהיה"? הוסיף הכתוב הויה אחרת בבכור,</b> כמו זו הבאה בהיקש מתודה, דהיינו יום נוסף לאכילה, והרי הוא נאכל לשני ימים (ראה רש"ש שהקשה, שהיה לנו להוסיף יום ולילה ויהא נאכל לשני ימים ושני לילות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשנאמרו הדברים לפני רבי ישמעאל אמר להן: צאו ואמרו לו לרבי עקיבא: טעית</b> במה שחזרת בך מהיקש בכור לשלמים והיקשתו לתודה. דעל כרחך אין להקישו לתודה. דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>תודה, מהיכן למדה</b> שחזה ושוק שלה ניתן לכהנים? <b style='font-size:20px; color:black;'>משלמים</b> בהיקש, שכן בגופיה לא כתיב, וכיצד אפשר לומר שבכור ילמד בהיקש מחזה ושוק דתודה לענין זמן אכילה? <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא אין לך לידון בלשון אחרון</b> שדנת להקישו לחזה ושוק של תודה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בלשון ראשון!</b> שבכור לשלמים הוא דהוקש, בהאי קרא ד"כחזה התנופה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי ישמעאל, האי "לך יהיה" מאי עביד ליה?</b> שהרי ללמד על שני ימים בבכור אינו צריך שכבר הוקש לשלמים!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימד על בכור בעל מום שהוא מתנה לכהן, שלא מצינו בכל התורה</b> מהיכן ללמדו אלא מיתור הפסוק "לך יהיה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי עקיבא</b>, דלא אייתר ליה "לך יהיה", מהיכן הוא למד לבכור בעל מום שניתן לכהן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>יליף ליה מ"בשרם"</b> יהיה לך" שנאמר בלשון רבים: <b style='font-size:20px; color:black;'>חד תם וחד בעל מום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי ישמעאל</b> מאי לשון רבים דכתיב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: "<b style='font-size:20px; color:black;'>בשרם" דהנך בכורות</b> דכתיבי בפרשה, "בכור שור, בכור כשב, בכור עז", <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת הגמרא לדברי רבי ישמעאל, שאין להקיש לתודה משום שתודה עצמה נלמדה בהיקש משלמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קמיפלגי</b> רבי עקיבא ורבי ישמעאל, ומאי טעמא דרבי עקיבא שמקיש לתודה, והלא אין דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מר,</b> רבי ישמעאל <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: הימנו ודבר אחר.</b> והיינו, דבר שמקצת ממה שמלמד לאחרים כתוב בו ומקצת הוא למד ממקום אחר, כגון אכילת חזה ושוק של תודה ליום ולילה, שהאכילה ליום ולילה כתובה בתודה עצמה, ואילו דין החזה ושוק שלה נלמד בהיקש משלמים. רבי ישמעאל סבר "הימנו ודבר אחר" חשיב כאילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי</b> דבר הלמד ב<b style='font-size:20px; color:black;'>היקש</b>, שאינו חוזר ומלמד בהיקש, הלכך אכילת חזה ושוק של תודה שנאכלין ליום אחד חשיב דבר הלמד בהיקש שאינו חוזר ומלמד בהיקש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר,</b> רבי עקיבא <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר,</b> הואיל ויום ולילה כתיב בתודה עצמה, הרי אף על גב דחזה ושוק שבה נלמדים בהיקש משלמים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא הוי</b> דבר הלמד ב<b style='font-size:20px; color:black;'>היקש,</b> הילכך הרי הוא חוזר ומלמד לבכור בהיקש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהדרינן להוכיח מעלמא בפלוגתא ד"הימנו ודבר אחר" אי חשיב כדבר הלמד בהיקש, שאינו חוזר ומלמד בהיקש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא למאן דאמר "לא הוי היקש", היינו דכתיב</b> בהזאות פר ושעיר של יום הכפורים "<b style='font-size:20px; color:black;'>וכן יעשה לאהל מועד"</b>, ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כשם שמזה לפני ולפנים</b> בין הבדים <b style='font-size:20px; color:black;'>אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר, כך מזה בהיכל</b> על הפרוכת מדם הפר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשם שלפני ולפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם השעיר, כך מזה בהיכל</b> מדם השעיר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר "הוי היקש", מאי איכא למימר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי לא נאמר בשניהם כל מספר ההזאות, אלא בפר נאמר שבע למטה, ובשעיר נאמר אחת למעלה. ולמדין הם בהיקש זה מזה. נמצא שכל אחד הוי "הימנו ודבר אחר", שמקצת כתוב בו ומקצת למד ממקום אחר, ואיך הוא חוזר ומלמד להזאת היכל בהיקש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: הכא לא הוי דבר הלמד בהיקש שחוזר ומלמד בהיקש אלא הוו שני היקשים מקבילים. ההיקש הראשון הוא למספר ההזאות, שהוקשו הפר והשעיר ללמדנו שמזים אחת למעלה ושבע למטה בשניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהיקש השני <b style='font-size:20px; color:black;'>מקומות הוא דגמרי מהדדי,</b> שהוקש ההיכל ללפני ולפנים שיש להזות בהיכל כמו שמזים לפני ולפנים. נמצא שבהיקש ראשון הוקשו בהמות להדדי ובהיקש שני הוקשו מקומות להדדי, מה שאין כן בחזה ושוק של תודה, שדין חזה ושוק עצמו נלמד משלמים בהיקש, והוא עצמו חוזר ומלמד בהיקש על זמן אכילתו</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0111_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי זבחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot