https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%97_%D7%91 2026-04-07T00:07:07Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%97_%D7%91&diff=142841&oldid=prev 2020-09-11T12:44:00Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:44, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l81">שורה 81:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 81:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95142:rev-142841:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%97_%D7%91&diff=95142&oldid=prev 2015-07-01T07:49:05Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|גיטין פח ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אחא בר יעקב, שמע מינה&lt;/b&gt; מדברי עולא, ששיעור זמן של &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהרה&quot; דמרי עלמא,&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תמני מאה וחמשין ותרתי הוא,&lt;/b&gt; דהא כתיב &quot;ונושנתם, כי אבוד תאבדון מהר&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;גט מעושה&quot;,&lt;/b&gt; שכפו את הבעל ליתנו, ולא נתנו מרצונו, אם נעשתה הכפיה בבית דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בישראל,&lt;/b&gt; הרי זה גט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשר.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בערכין כא א אומרת הגמרא שכופין אותו עד שיאמר רוצה אני. והקשו הראשונים, הרי הוא אנוס לתת הגט, וכמו כן הוא אנוס לומר &quot;רוצה אני&quot;, ומדוע לא בטל הגט כשאנו נוכחים שאין הוא רוצה לתת אותו? ותירץ הרמב&quot;ם (גירושין ב כ), שאין אומרים &quot;אנוס&quot; אלא למי שנאנס לעשות דבר שאינו מחויב בו. אבל מי שתוקפו יצרו הרע לעבור עבירה, והוכה עד שנתרחק מהעבירה, אין זה &quot;אנוס&quot; אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה! ולפיכך, זה שאינו רוצה לגרש, מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מהעבירות, אלא שיצרו הוא שתקפו. וכיון שהוכה עד שתשש יצרו, ואמר &quot;רוצה אני&quot;, כבר גרש לרצונו. וכעין זה בתוס&#039; ב&quot;ב מח א ד&quot;ה אילימא. ובאור שמח הקשה, שהרי במסכת ב&quot;ב (שם), אמר רב הונא שאם כפו אדם למכור בעל כרחו, הויא מכירה, משום ש&quot;אגב אונסיה, גמר, ומקני&quot;. וכך גם פסק הרמב&quot;ם. ואף לא הצריך שיאמר שם &quot;רוצה אני&quot;. ומדוע כאן הצריך הרמב&quot;ם לטעם שיצרו אנסו? ותירץ, אי מהטעם שאגב אונסיה גמר ומגרש, הרי אם נדע בודאי שלא ירצה לגרש בשום אופן, כמו מומר, יהיה אסור להכותו. שהרי אף אם יאמר רוצה אני, הוא ודאי אנוס. ואם כך, כל אדם שירצו להכותו כדי לכפותו, יתן אל לבו שלא לרצות ויאסר עלינו להכותו, כיון שלא יהיה בזה תועלת. לפיכך הוצרך הרמב&quot;ם לטעם שבאמת הוא רוצה, אלא שיצרו אנסו. ועיין אבי עזרי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם נעשית הכפיה בבית דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעובדי כוכבים, פסול.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בב&quot;ב מח א הקשו התוס&#039; בד&quot;ה דבר תורה, לרב הונא הסובר שאגב אונסיה גמר ומקני, מה החילוק בין עכו&quot;ם שכפה, לישראל. ותירצו, שעל ידי כפיית עכו&quot;ם נקרא שנותן שלא כדין, לפי שאינו מחויב בכך, והוי כמו דין מתנה, שאם כפוהו ליתן מתנה לא הוי מתנה, כי כשאינו מחוייב בכך, אין כאן הסכמה מלאה. וכ&quot;כ הריטב&quot;א בסוגין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובעובדי כוכבים ניתן לכפות את הגט, כשאין בית דין של ישראל יכולים לכופו, שיכולים הם למנות את בית הדין של עובדי הכוכבים להיות שלוחם, שיהיו הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חובטין אותו, ואומרים לו: עשה מה שישראל אומרים לך.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן אמר שמואל: גט המעושה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בישראל,&lt;/b&gt; כאשר הכפיה היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדין,&lt;/b&gt; שהוא מאותם אנשים שחייבים לגרש נשותיהן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם חייבוהו בית הדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא כדין,&lt;/b&gt; וכפוהו לגרש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסול&lt;/b&gt; הגט מלהנשא בו לאחר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופוסל&lt;/b&gt; הוא את האשה לכהונה, מחמת דין ריח הגט. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כדאיתא לעיל כב ובדף פב ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם כפוהו בבית דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעובדי כוכבים,&lt;/b&gt; והיתה הכפיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדין, פסול&lt;/b&gt; הגט מלהנשא בו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופוסל&lt;/b&gt; לכהונה מדין ריח הגט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם כפוהו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא כדין, אפילו ריח הגט אין בו,&lt;/b&gt; ומותרת לכהונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה נפשך: אי עובדי כוכבים בני&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשויי נינהו, איתכשורי נמי ליתכשר&lt;/b&gt; להנשא בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי לאו בני עשויי נינהו, מיפסל לא ליפסל&lt;/b&gt; לכהונה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב משרשיא: דבר תורה, גט מעושה בעובדי כוכבים, כשר&lt;/b&gt; אם היתה הכפיה כדין, כמו בישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה טעם אמרו פסול?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תיקנו זאת חכמים כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא תהא כל אחת ואחת הולכת, ותולה עצמה בעובד כוכבים,&lt;/b&gt; לשוכרו שיכפה את בעלה לגרשה שלא כדין, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומפקעת עצמה מיד בעלה.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש הריטב&quot;א כאן, ובתוס&#039; בב&quot;ב מח א, עיין שם. וברש&quot;י שם איתא שהחשש הוא שתחניף לעכו&quot;ם ותזנה עמו עד שיכריח את בעלה לגרשה. ולפי זה יתחייב לגרש על פי דין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי,&lt;/b&gt; שגם כפיה של עובדי כוכבים הנעשית כדין, מועילה דבר תורה כמו בישראל, מדוע אמרת שאם נעשית כפייתם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא כדין, אפילו ריח הגט אין בו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונהוי שלא כדין כישראל, ומפסיל נמי לפסול&lt;/b&gt; לכהונה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, מסקנת הגמרא היא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא הא דרב משרשיא, בדותא היא!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בבבא בתרא הביאה הגמרא את רב משרשיא ללא שום דחיה. וכתבו שם התוס&#039;, משום שסברת המקשן שם ש&quot;בר עישויי&quot; נינהו, לפיכך לא דחינן ליה, ולעולם בדותא היא. מיהו, הרמב&quot;ם (גירושין ב כ) כתב שאם אנסוהו עכו&quot;ם הגט פסול, והיינו, כשר מן התורה ופסול מדברי סופרים (וכמו שיסד הר&quot;מ בפ&quot;ב ה&quot;ז) וכתב הכס&quot;מ שהרמב&quot;ם נסמך על הסוגיה בבבא בתרא שלא דחתה את רב משרשיא. ועי&#039; חזון איש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטעמא מאי? והיינו, מה שטענת &quot;ממה נפשך&quot;, אם אין כפייתם כפיה אפילו כשכפו כדין, מדוע היא נפסלת לכהונה, יש להשיב:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כפיה של עובדי כוכבים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדין, ב&lt;/b&gt;כפיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדין דישראל, מיחלף.&lt;/b&gt; ואם נתיר אותה לכהונה יבואו להתיר גם כשהיתה הכפיה בישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל כפיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא כדין&lt;/b&gt; של עובדי כוכבים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;כפיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדין&lt;/b&gt; של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל, לא מיחלף&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אביי אשכחיה לרב יוסף, דיתיב, וקא מעשה אגיטי. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואי אמרת דהשתא נמי אתו למימר, בשלא כדין בישראל אינו פוסל לכהונה כשלא כדין בעכו&quot;ם. יש לומר, כיון שעצם הדין שפוסל משום ריח הגט הוא גזירה, וגזירה לגזירה לא גזרינן. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר ליה: והא אנן, דיינים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדיוטות אנן,&lt;/b&gt; ולא דיינים סמוכים,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותניא: היה רבי טרפון אומר: כל מקום שאתה מוצא אגוריאות&lt;/b&gt; (אסיפה לדין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של עובדי כוכבים, אע&quot;פ שדיניהם כדיני ישראל, אי אתה רשאי להיזקק להם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר &quot;ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם&quot;,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודרשינן: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפניהם&quot;, ולא לפני עובדי כו כבים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר אחר &quot;לפניהם&quot;, ולא לפני&lt;/b&gt; דיינים ישראלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדיוטות,&lt;/b&gt; שאינם סמוכים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה: אנן,&lt;/b&gt; כוחינו לכפות על הגט הוא, משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שליחותייהו&lt;/b&gt; של הדיינים הסמוכים של ארץ ישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא עבדינן!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וראיה לדבר שיש כזאת אפשרות להדיוטות לדון מכח שליחותם של הדיינים הסמוכים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידי דהוה א&lt;/b&gt;דיני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הודאות והלואות,&lt;/b&gt; שאנו דנים אותם בבבל, אף על פי שאיננו סמוכים, ואנו דנים אותם בבבל כדי שלא תנעל הדלת בפני הלווים, ולכן אנו גם כופים על הגירושין כדי שלא ימנעו בנות ישראל מלהנשא&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כ&quot;כ הרשב&quot;א והריטב&quot;א כאן. וביבמות כתבו שהא שתקינו ששליחותייהו קעבידנן בגיטין, היינו משום שכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש, ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה. ותמה האמרי בינה (דיינים א) למאי הוצרכו לאפקעינהו, תיפוק ליה שיכולים לכפות, ומצד הדין חייב לגרש, ושפיר חל הגט. וכתב הנתיבות המשפט סימן א ס&quot;ק א, דאף שמהגמרא משמע ששליחותיהו הוא רק מדרבנן, וכדלקמן משום נעילת דלת, באמת הוא מדאורייתא! שנמסר לחכמים מתי יכולים הם לעשות את החכמים שבבבל שלוחים שלהם. והראיה מכך שמקבלים גרים בזמן הזה ובחו&quot;ל, וכן מעשין אגיטין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי,&lt;/b&gt; שיכולים הדיוטות לדון מכח השליחות של הסמוכים, דיני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזילות וחבלות נמי&lt;/b&gt; נדון בבבל!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי עבדינן שליחותייהו&lt;/b&gt; של הסמוכים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במילתא דשכיחא,&lt;/b&gt; כמו הודאות והלואות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במילתא דלא שכיחא,&lt;/b&gt; כגזילות וחבלות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא עבדינן שליחותייהו&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; למסקנת הגמרא, החילוק הוא בין מידי דשכיח ללא שכיח. וכתבו התוס&#039; שקבלת גרים נמי מידי דשכיח הוא, ומקבלים. מיהו הריטב&quot;א והרשב&quot;א כתבו שעיקר הטעם שבהודאות והלוואות דנים בבבל הוא משום התקנה כדי שלא תנעול דלת בפני לווים, ולא מצד שזה שכיח, וטעם זה לא שייך בקבלת גרים. וברא&quot;ש רפ&quot;ק דסנהדרין כתב שלמסקנא אזלינן בתר מידי דשכיח, שבו עבדינן שליחותייהו. והוכיח מפרק החובל ב&quot;ק פד א, שחבלות דווקא לא שכיחי. ולפי זה, דנים בבבל הכל, חוץ מדיני חבלות. ותמה עליו הגר&quot;א בחו&quot;מ א יט, שהרי מסוגיא דהכא משמע שבין גזילות ובין חבלות לא שכיחא. ופירש (שם סקי&quot;ח) שהרא&quot;ש ס&quot;ל כר&quot;י בתוס&#039; בסוגיין, שגזילות דקאמר היינו גזילות שעל ידי חבלות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אשה שהיתה בחזקת פנויה, ועתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא שמה&lt;/b&gt;, יצא עליה קול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעיר&lt;/b&gt;, שהיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקודשת&lt;/b&gt; לפלוני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זו מקודשת&lt;/b&gt; מספק, ואסורה לינשא לאחר בלא גט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ובגמרא מפרש, שמדובר כשיש רגלים לדבר לחוש לקידושין).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יצא על אשר נשואה קול בעיר שהיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגורשת&lt;/b&gt; - אם בעלה כהן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זו מגורשת&lt;/b&gt; מספק, לחומרא, ואסורה לישב תחתיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם בעלה ישראל, אין בכך כלום, ולא נתיר אשת איש לשוק מחמת קול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובלבד שלא יהא שם&lt;/b&gt;, בקול שיצא עליה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמתלא&lt;/b&gt; - משל וטעם, הגורם לבטל את הקול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איזו היא אמתלא?&lt;/b&gt; יצא קול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שגירש איש פלוני את אשתו על תנאי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיוון שאין אנו יודעים אם נתקיים התנאי או לא, אין אנו תולים שהיא נתגרשה, ולכן מותרת לישאר תחת בעלה הכהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן אם יצא קול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שזרק לה&lt;/b&gt; בעלה את כסף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קידושיה&lt;/b&gt;, למקום שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספק קרוב לה ספק קרוב לו&lt;/b&gt;, שאין כאן קול ברור של קידושין &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכ&#039; הריטב&quot;א, שאף על פי שאם יבואו עדים שזרק לה ספק קרוב לה ספק קרוב לו מקודשת מספק, הכא איכא שני ספקות א. דלמא הקול לא אמת. ב. דלמא קרוב לו הוי. ולהכי לא חיישינן לקלא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו היא אמתלא&lt;/b&gt; שמבטלת את הקול, ולא חוששים לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: יצא עליה קול שהיא מגורשת, הרי זו מגורשת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסרינן&lt;/b&gt; לה, אם היא אשת כהן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אגברא&lt;/b&gt;, על בעלה הכהן, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מדין גרושה, מחמת הקול!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו הרמב&quot;ן ושאר ראשונים, דלמא מתניתין באלמנה שיצא עליה שם שהיא גם גרושה, דאסורה להינשא לכהן, והוי קול של קודם נישואין. ותירצו, דאי אינה נשואה, אין חידוש יותר מיצא עליה קול שמקודשת, ולמאי אשמועינן מגורשת, על כרחך, לקול של אחר נישואין, ודלא כרב אשי. והריטב&quot;א תירץ, שאפילו אם קודם נישואין יצא הקול לא יתכן שאם תנשא תצטרך לצאת מחמת הקול, כיון שהיא בחזקתה עומדת, ולא מהני קול אלא לומר היום נתקדשה פלונית לפלוני יעו&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא אמר רב אשי: כל קלא דבתר נישואין&lt;/b&gt;, וכגון אם נשאת לכהן, ויצא קול שהיא זונה וגרושה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא חיישינן&lt;/b&gt; לו, אלא אם כן יבואו עדים על כך!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר,&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא&lt;/b&gt; קול על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמה בעיר&lt;/b&gt; שהיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקודשת, הרי זו מקודשת&lt;/b&gt;, ואסורה לינשא לאחר אלא בגט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם חזר ויצא קול, שזו שהיתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקודשת&lt;/b&gt; לפלוני, שבה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;חזרה להיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגורשת&lt;/b&gt; ממנו,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0178_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBפטB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot