Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T10:30:21Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:30, 1 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	==חברותא==		==חברותא==

	<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שתיקן רבא שצריך לכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>ולעלם</b> הוא בא ~~<img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>~~  <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי,</b> להוציא <b style='font-size:20px; color:black;'>מדבעא מיניה</b> ממה ששאל <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא מרב נחמן</b> - בעל <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> לאשתו: <b style='font-size:20px; color:black;'>היום אי את אשתי ולמחר את אשתי,</b> מהו? ופשט לו רב נחמן, כיון דפסקה ממנו להיום, פסקה ממנו לגמרי ומגורשת היא לעולם, ועל זה בא רבא ללמדינו, שמכל מקום, עדיף שלא לכתוב כן כדי שלא יצא לעז על הגט, אלא יכתוב בגט שמגרשה לעולם:</span>		<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שתיקן רבא שצריך לכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>ולעלם</b> הוא בא  <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי,</b> להוציא <b style='font-size:20px; color:black;'>מדבעא מיניה</b> ממה ששאל <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא מרב נחמן</b> - בעל <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> לאשתו: <b style='font-size:20px; color:black;'>היום אי את אשתי ולמחר את אשתי,</b> מהו? ופשט לו רב נחמן, כיון דפסקה ממנו להיום, פסקה ממנו לגמרי ומגורשת היא לעולם, ועל זה בא רבא ללמדינו, שמכל מקום, עדיף שלא לכתוב כן כדי שלא יצא לעז על הגט, אלא יכתוב בגט שמגרשה לעולם:</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>למדנו במשנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>גופו של גט שחרור הרי את בת חורין הרי את לעצמך</b>.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>למדנו במשנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>גופו של גט שחרור הרי את בת חורין הרי את לעצמך</b>.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתקין רב יהודה</b> רב יהודה תיקן נוסח <b style='font-size:20px; color:black;'>בשטר זביני דעבדי</b> בשטר מכירת עבד -</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתקין רב יהודה</b> רב יהודה תיקן נוסח <b style='font-size:20px; color:black;'>בשטר זביני דעבדי</b> בשטר מכירת עבד -</span>

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T07:48:57Z

Automatic page editing

דף חדש

{{פרשני}}

{{מקור|גיטין פו א}}

==חברותא==

ומה שתיקן רבא שצריך לכתוב ולעלם הוא בא <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  לאפוקי, להוציא מדבעא מיניה ממה ששאל רבא מרב נחמן - בעל דאמר לאשתו: היום אי את אשתי ולמחר את אשתי, מהו? ופשט לו רב נחמן, כיון דפסקה ממנו להיום, פסקה ממנו לגמרי ומגורשת היא לעולם, ועל זה בא רבא ללמדינו, שמכל מקום, עדיף שלא לכתוב כן כדי שלא יצא לעז על הגט, אלא יכתוב בגט שמגרשה לעולם:
 למדנו במשנה - גופו של גט שחרור הרי את בת חורין הרי את לעצמך.
 אתקין רב יהודה רב יהודה תיקן נוסח בשטר זביני דעבדי בשטר מכירת עבד -
 עבדא דנן, העבד שלפנינו מוצדק לעבדו, דינו נפסק לעבדות, ואין שום ערעור על המכירה, ופטיר והוא מופרש ומופלג ועטיר ומסולק מן חרורי מכל חירות ומן עלולי ומעלילות ומן ערורי ומערער של מלכא ומלכתא המלך והמלכה על המכירה, שלא חטא שום חטא שמחמתו הוא יהיה מוכתב למלכות ליהרג, שהרי אם היה מוכתב למלכות היה דינו למיתה, והיה המקח בטל כדין מקח טעות.
 ועוד כותב בשטר מכירה: ורשום דאיניש לא אית עלוהי, שאין בו שום רושם וסימן שנוהגין האדונים לעשות בעבדיהם לאות שהוא שלהם, ומנוקה מכל מום ואין בו שום מום שיגרום למקח טעות. וכן הוא מנוקה מן שחין דנפיק עד טצהר חדת ועתיק ולא היה בו שחין שעתיד לחזור בתוך שתי שנים, כדרך השחין המתרפא שחוזר בתוך שתי שנים,  67  ומחמת השחין מאוס לעמוד בפניו  68 , וכיון שהתנה כן, אם נמצא בו שחין בטל המקח כדין מקח טעות.

  67.  על פי רש"י. ועי' באילת השחר שכתב דרש"י לא גרס חדת ועתיק, שהרי פירש רק על שחין עתיק. ועי' בתורי"ד ולדבריו שפיר יש לגרוס חדת ועתיק.   68.  על פי רש"י. אולם ברמב"ם פרק ט"ו מהלכות מכירה הלכה "ג כתב שמום זה מתיש את כוחו של העבד. 
 מאי אסותיה? מה היא הרפואה לשחין זה?
 אמר אביי - יקח גינברא זנגביל, ומרתכא פסולת של סיגי כסף שיוצא ממנו בשעת חפירתו מן ההרים, וכבריתא גפרית, וחלא דחמרא וחומץ שעשוי מיין ומשחא דזיתא ושמן שעשוי מזיתים, ונטפיק חיורא ונפט לבן, ושייפי ליה בגדפא דאווזא וסך אותו על השחין בנוצה של אווז.
 מתניתין:
 במשנה זאת מתבארים כמה דיני גטים הפסולים מדרבנן.
 שלשה גיטין פסולין מדרבנן, ולכתחילה לא תנשא מכוחם, אך, בדיעבד, לא פסלו חכמים את הולד של האשה שנישאת מכח גט שכזה, ואמרו, שאם נשאת, הוולד כשר  1 .

  1.  ובגמרא נחלקו אמוראים אם תצא מבעלה השני, או שבדיעבד, משנישאה, התירו לה להשאר תחתיו. 
 א. כתב הבעל את הגט בכתב ידו, ואין עליו עדים.
 והגט כשר מן התורה, היות וכתב ידו (או חתימתו על הגט), נחשב כמאה עדים החתומים על שטר הגט, שהרי הודאת בעל דין, כמאה עדים דמי. אלא, שחכמים פסלוהו, והצריכו שיהיו עדים על כך.  2 

  2.  רש"י. ובהערות על גמרא יתבאר, האם משנתנו היא רק אם נסבור כשיטת רבי מאיר, שעדי חתימה כרתי, וחתימת הבעל על הגט (או כתב ידו החשוב כחתימתו) באה במקום חתימת העדים. או שאפילו אם נאמר שעדי מסירה כרתי, די בכתב ידו או חתימתו במקום עדי המסירה, וכפי שיבואר בהערות להלן. ועיין עוד ברש"י, שמביא את הצדדים בגמרא האם אפשר להעמיד את משנתנו כרבי מאיר, והוסיף, שגם אם נאמר שהרישא של משנתנו אינה לא כרבי מאיר ולא כרבי אלעזר, בכל זאת, כשר כתב ידו בלבד, כי דברי הכתוב "וכתב ונתן" מלמדים שדי בכתיבה של כתב ידו של הבעל, גם בלי עדי מסירה! 
 ב. יש עליו עדים, ואולם, אין בו זמן.
 והיינו, שעבר הבעל על תקנת חכמים שחייבוהו לכתוב זמן בגט, מהטעמים שהתבארו לעיל (יז ב), ונתן לה גט שאין בו תאריך.
 ג. יש בו זמן, ואולם, אין בו אלא עד אחד.
 ובגמרא יתבאר באיזה גט מדובר, בכתב ידו או בכתב סופר, ומדוע כשר הגט מן התורה, על אף שצריך שני עדים לגט.
 הרי אלו שלשה גיטין פסולין, ואם נשאת, הולד כשר.
 רבי אליעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים כלל, ואף אינו כתב ידו של הבעל כי אם כתב ידו של הסופר, אלא שנתנו לה בפני עדים, די בכך מן התורה, כי עדי מסירה כרתי, ולכן כשר הגט להנשא בו אפילו לכתחילה. ומה שחכמים הצריכו עדי חתימה, זה רק כדי שתהיה לאשה אפשרות להנשא תמיד על ידי הגט החתום, ולא תתעגן האשה אם ימותו עדי המסירה או ילכו למדינת הים, ויבוא הבעל ויערער שלא גירשה. ובגט הניתן בעדי מסירה בלי עדי חתימה, גובה בו האשה את כתובתה  3  אפילו מנכסים משועבדים, שהיו משועבדים לכתובתה ומכרם הבעל לאנשים אחרים, לפי שאליבא דרבי אלעזר, אין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם:

  3.  וכן כל בעל שטר, גובה את חובו. 
 גמרא:
 שנינו במשנה שיש שלשה גטין פסולים מדרבנן, שאם נישאת הולד כשר.
 ותמהה הגמרא: וכי יש רק שלשה גטין שהם פסולים מדרבנן ואם נשאת הולד כשר, ותו ליכ א?
 והא איכא "גט ישן", המבואר לעיל שפסלוהו חכמים, ואם נישאת לא תצא, ואם כן, הולד כשר.
 ועונה הגמרא: התם, בנישאת בגט ישן, אין צורך להשמיענו שהולד כשר, כיון שאם נישאת בו לא תצא מבעלה, ולא גזרו בו חכמים אלא שלא תתגרש בו לכתחילה, ולכן פשיטא שלא אסרו את הולד, שהרי התירו לה להשאר תחת בעלה.
 אבל הכא, בשלשת הגטין שבמשנתנו, גזרו חכמים שאם נישאת בהם תצא מבעלה, ולכן באה המשנה להשמיענו את החידוש שבכל זאת הולד אינו נפסל מדרבנן.
 אלא שתירוץ זה אינו לפי כולם.
 כי הניחא למאן דאמר "הכא, תצא", שפיר חידשה המשנה רק בשלשה גטין אלו שהולד כשר, על אף שהיתה צריכה לצאת מבעלה.
 אלא למאן דאמר שגם הכא, בנישאת בשלשת הגיטין הללו, לא תצא, מאי איכא למימר? מדוע נקטה המשנה רק שלשה גיטין אלו, ולא נקטה גם גט ישן?
 ומשנינן: התם, מי שהתגרשה בגט ישן, תינשא בו לכתחלה, לכן פשיטא שאין לאסור את הולד.
 אבל הכא, לא תנשא לכתחילה בגטין אלו, אלא רק אם נישאת בהן בדיעבד, לא תצא. ולכן הוצרכה המשנה להשמיענו שבכל זאת הולד כשר לגמרי.
 ועוד תמהה הגמרא: והא איכא "גט קרח", ששנינו לעיל שפסלוהו חכמים, ומדוע אינו נשנה כאן כגט רביעי?
 ומשנינן: התם, בגט קרח, גזרו חכמים שיהא הוולד ממזר.
 ואילו הכא, שונה המשנה את שלשת הגיטין שהם גט פסול, אך הולד כשר.
 אך עדיין מקשה הגמרא: הניחא לרבי מאיר, אם תעמיד את משנתנו כשיטת רבי מאיר, הסובר שהולד בגט קרח הוא ממזר מדרבנן, כיון ששינה בצורה של כתיבת הגט, לפי הכלל שאמר רבי מאיר "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגט הולד ממזר (מדרבנן) ", שפיר לא שונה אותו פה המשנה, כי כאן הולד כשר גם לרבי מאיר.
 אלא לרבנן, אם תעמיד משנתנו כרבנן, הסוברים שגם בגט קרח הולד כשר, מאי איכא למימר?
 ומשנינן כדלעיל, בקושיה מגט ישן:
 התם, בגט קרח, תצא, אפילו לרבנן.
 הכא, לא תצא.
 ושוב מקשינן כדלעיל, בגט ישן:
 הניחא למאן דאמר "הכא לא תצא".
 אלא למאן דאמר "הכא תצא", מאי איכא למימר?
 ומשנינן: משנתנו עוסקת בגט רגיל, אך בגט מקושר, לא קא מיירי.
 ושוב מקשה הגמרא:
 והא איכא גט פסול מדרבנן משום "שלום מלכות", כמבואר לעיל!?
 ומשנינן כדלעיל: התם, בגט הפסול משום שלום מלכות, תצא. הכא, לא תצא.
 ושוב מקשינן: הניחא למאן דאמר "הכא לא תצ א".
 אלא למאן דאמר שגם הכא תצא, מאי איכא למימר?
 ומשנינן: מאן דאמר זה, מוקים לה למשנתנו כדרבי מאיר. ולפיו, התם, לפי ששינה את הצורה של כתיבת הגט, הולד ממזר.
 הכא, שלא שינה את צורת הכתיבה, הולד כשר.
 ועתה דנה הגמרא, כיון שבכל מקום שבו שונה המשנה "מנין", הרי זה בא למעט, שרק אלו המנויים בכלל, ואין דברים אחרים בכלל, הרי יש לדון:
 מנינא דרישא (שלשה גיטין פסולין), למעוטי מאי?
 ומנינא דסיפא (הרי אלו שלשה גיטין פסולין), למעוטי מאי?
 ומבארת הגמרא: מנינא דרישא - למעוטי הני דאמרן: גט ישן, קרח, שלום מלכות.  4 

  4.  וחידוש המשנה הוא כרבי מאיר, שדוקא כאן הולד כשר, לפי שלא שינה כאן את המטבע שטבעו חכמים בצורה של כתיבת הגט, ולא במקרים הקודמים, שהולד בהם פסול. רש"י 
 מנינא דסיפא - למעוטי הא דתניא:
 המביא גט ממדינת הים, שתקנו חכמים שצריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם.
 אם נתנו לה, ולא אמר "בפני נכתב ובפני נחתם", ונשאה לאדם אחר, יוציא, והולד ממזר, דברי רבי מאיר.  5 

  5.  והיינו, שמשמיעה המשנה (בדרך עקיפה) שאכן הברייתא היא ברייתא מתורצת ונכונה, שאפילו במקרה האמור בברייתא הולד ממזר לרבי מאיר, ורק במשנתנו הולד כשר. רש"י 
 וחכמים אומרים: אין הולד ממזר.
 כיצד יעשה? - יטלנו הימנה, ויחזור ויתננו לה בפני שנים, ויאמר בפני נכתב ובפני נחתם: שנינו במשנה: כתב בכתב ידו, ואין עליו עדים (הרי זה גט כשר מן התורה ופסול מדרבנן, והולד כשר לגמרי). ומביאה הגמרא עתה דברים שאמר רב כדי להסביר את המשנה, ודנה הגמרא על איזה חלק במשנה אמר רב את דבריו:
 אמר רב: "כתב ידו" של הבעל, שנינו במשנתנו.
 ודנה הגמרא: אהייא? על איזה ענין מדברי המשנה אמר זאת רב?
 אילימא שאמר דבריו ארישא, ששנינו בה "כתב בכתב ידו ואין עליו עדים", שאין שם אפילו עד אחד.
 אי אפשר לומר כך, כי פשיטא הוא שמדובר בה בכתב ידו, שהרי "כתב ידו", קתני במפורש ברישא, ובלעדיו אין שום עד.
 ואלא שמא תאמר, אמצעיתא, ששנינו בה "יש עליו עדים ואין בו זמן", אמר רב "כתב ידו".
 גם זה לא יתכן! כי הרי "יש עליו עדים" שנינו, ואין כל צורך לכתב ידו!
 אלא אסיפא אמר רב.
 דקתני "יש בו זמן, ואין בו אלא עד אחד".
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0173_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפוB-Bב"></nowiki> 


==דרשני המקוצר==

[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]

פרשני:בבלי:גיטין פו א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Micropedia bot: Automatic page editing

Micropedia bot: Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:43, 11 בספטמבר 2020
שורה 89:		שורה 89:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]