https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%94_%D7%91 2026-05-24T00:37:42Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%94_%D7%91&diff=142835&oldid=prev 2020-09-11T12:43:17Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:43, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95136:rev-142835:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%94_%D7%91&diff=95136&oldid=prev 2015-07-01T07:48:55Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|גיטין פה ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר&lt;/b&gt;: צריך לכתוב גם &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודן,&lt;/b&gt; וגט זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיהוי ליכי מינאי,&lt;/b&gt; שיהיה לך ממני, יהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספר תירוכין&lt;/b&gt; ספר גירושין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואגרת שבוקין&lt;/b&gt; ואיגרת עזיבה ממני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגט פטורין&lt;/b&gt; וגט כריתות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למהך&lt;/b&gt; ללכת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להתנסבא&lt;/b&gt; להנשא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכל גבר דיתצביין&lt;/b&gt; לכל אדם שתרצי להנשא לו&quot;, אבל אם יהיה כתוב בגט רק הרי את מותרת לכל אדם, אין הוכחה שכוונתו לגרשה בגט זה, ויש מקום לפרש שמגרשה בדיבור, ומה שמוסר לה את הגט אינו אלא לראיה על הגירושין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופו של&lt;/b&gt; עיקר הנוסח של לשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גט שחרור&lt;/b&gt; שכותבין לשפחה כנענית - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי את בת חורין, הרי את לעצמך&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא,&lt;/b&gt; ואין ספק בדבר, שאם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לה לאשתו,&lt;/b&gt; כתב &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;59&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לאשתו בגיטה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי את בת חורין&lt;/b&gt;, במקום לכתוב הרי את מותרת לכל אדם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמר ולא כלום,&lt;/b&gt; לפי שהוא לשון שחרור שפחה מעבדות, ואין זה לשון גירושי אשה - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;59.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי רש&quot;י. אולם בטור סימן קל&quot;ו פירש את הגמרא כפשוטה שהאומר לשון זה בעל פה בשעת הגירושין הנתינה פסולה. וכתב שם הבית יוסף שגם רש&quot;י מודה לדברי הטור, ומה שפירש רש&quot;י שכתב לה כן בגט, מפני שהגמרא מביאה את מימרא זו על המשנה שמדברת על גופו של גט לכן פירש זאת על הכתיבה, אבל באמת גם האומר לה כן בשעת נתינה נתינתו פסולה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן פשיטא שאם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לה לשפחתו הרי את מותרת לכל אדם, לא אמר ולא כלום,&lt;/b&gt; דאין זה לשון שחרור אלא לשון גירושי אשה, ועדיין היא משועבדת למלאכה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;60&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;60.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וברש&quot;י כאן פירש דהטעם דאין זה גט שחרור הוא משום ששיר לעצמו קנין ממון, אולם ברש&quot;י קידושין ו - ב שגם כלפי קנין איסור לא הוסיף לה כלום במה שאמר הרי את מותרת לכל אדם, שהרי עד עכשיו היתה מותרת להנשא לעבדים ואסורה לישראל, ועתה שהתירה לכל אדם מותרת היא להנשא לישראל אך אסורה היא להנשא לעבדים. ולכאו&#039; יש בזה נפק&quot;מ לדינא גבי במעוכבת גט שחרור שיש בה רק קנין איסור ולא קנין ממון, דלפי רש&quot;י דידן מועיל שיאמר לה הרי את מותרת לכל אדם דאין כאן שיור ממון דבלא זה כבר אין לו בה קנין ממון, אב לפי רש&quot;י בקידושין לא יועיל שיאמר לה הרי את מותרת לכל אדם שהרי לא הוסיף לה כלום בדיבורו. וע&quot;ע בתורא&quot;ש שם, ובקה&quot;י קידושין סוף סימן י&quot;ג.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל יש להסתפק באופן ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לה לאשה הרי את לעצמך, מהו?&lt;/b&gt; מה כוונתו:, האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לגמרי קאמר לה,&lt;/b&gt; ומגורשת גמורה היא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt; שמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למלאכה קאמר לה,&lt;/b&gt; שמעשה ידיה, שעד היום היו שייכים לבעל, יהיו מעכשיו שלה, ואין כוונתו לגרשה ממנו לגמרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבינא לרב אשי תא שמע&lt;/b&gt; מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופו של גט שחרור, הרי את בת חורין הרי את לעצמך&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש ללמוד קל וחומר שלשון הרי את לעצמך הוא לשון גירושין -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה עבדא,&lt;/b&gt; עבד כנעני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקני ליה גופיה,&lt;/b&gt; שגופו קנוי לאדונו, מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אמר ליה הרי את לעצמך, קני גופיה.&lt;/b&gt; אם הוא אמר לו הרי את לעצמך, העבד יוצא לחירות וקונה את עצמו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה, דלא קני גופה,&lt;/b&gt; שהרי אין לבעל קנין בגוף האשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כל שכן&lt;/b&gt; שאם אמר לה הרי את לעצמך היא מגורשת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבינא לרב אשי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה לעבדו&lt;/b&gt; כתב לעבדו בגט שחרור: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי עסק בך, מהו?&lt;/b&gt; האם זה לשון של שטר שחרור או לא? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב חנין לרב אשי, ואמרי לה&lt;/b&gt; ויש אומרים ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב חנין מחוזנאה&lt;/b&gt; הוא שאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרב אשי&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המוכר עבדו לעובד כוכבים&lt;/b&gt; קנסוהו חכמים שצריך לפדותו מידי העובד כוכבים, ומכל מקום אינו חוזר להיות עבדו, אלא אחר שפודהו מהעכו&quot;ם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא לחירות. ו&lt;/b&gt;אף על פי שהעבד יוצא לחירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך&lt;/b&gt; הוא לקבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גט שחרור מרבו ראשון&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים&lt;/b&gt; שאינו יוצא לחירות ללא גט שחרור, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא כתב עליו אונו&lt;/b&gt; (שטר, ולקמן יבואר מהו השטר שכותב לו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתב עליו אונו&lt;/b&gt; אינו צריך גט שחרור, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זהו שחרורו!&lt;/b&gt; השטר מהוה שטר שחרור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי אונו,&lt;/b&gt; מהו שטר אונו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב ששת: דכתב ליה, לכשתברח ממנו&lt;/b&gt; מן העכו&quot;ם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי עסק בך&lt;/b&gt;, ולכך כשיוצא מן העכו&quot;ם אינו צריך גט שחרור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שלשון אין לי עסק בך מהוה לשון שחרור:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר&lt;/b&gt; שצריך לכתוב בגט - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודן דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי קמיפלגי?&lt;/b&gt; במה נחלקו רבי יהודה ורבנן אם צריך לכתוב בגט ודן או לא? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן סברי, ידים&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;61&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שאין מוכיחות, כל דיבור חלקי, אפילו שאינו מוכיח את כוונתו בדיבור הזה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הויין ידים&lt;/b&gt; כאילו אמר לה את הדיבור המלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על גב דלא כתב לה &quot;ודן&quot;,&lt;/b&gt; ואין לנו הוכחה מגוף הגט שהוא רוצה לגרש אותה בגט זה, בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוכחא מילתא דבהאי גיטא קא מגרש לה,&lt;/b&gt; כיון שאנו רואים שהגט יוצא מתחת ידה יש לנו ראיה שכוונתו לגרשה בגט זה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;61.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דיבור חלקי של נדר שיש במשמעותו איסור קרוי &#039;יד&#039; של נדר, בדומה ליד הכלי, שכל האוחז את יד הכלי הרי הוא אוחז את כל הכלי. כן האומר מקצת לשון איסור הרי חל האיסור כאילו אמר את כל לשון האיסור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה סבר, ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים,&lt;/b&gt; היכן שאמר דיבור חלקי, שלא מוכח בבירור כוונתו באותו דיבור, אינו נחשב לדיבור,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא דכתב לה ודן,&lt;/b&gt; דוקא אם הוא כותב, ודן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמוכחא מילתא&lt;/b&gt; שיש לנו הוכחה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבהאי גיטא קא מגרש לה,&lt;/b&gt; שהוא מתכוין לגרש אותה בגט זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל לא כתב לה ודן, אמרי,&lt;/b&gt; יש מקום לטעות ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדיבורא גרשה,&lt;/b&gt; שמתכוין לגרש בדיבורו שאומר לה הרי את מותרת לכל אדם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מה שנתן לה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שטרא&lt;/b&gt; את הגט אינו אלא ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראיה בעלמא הוא&lt;/b&gt; שיהא לה עדות והוכחה שהיא פנויה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בכדי להבין את הסוגיא הבאה עלינו להקדים את לשון טופס הגט &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;62&amp;nbsp;&lt;/b&gt;! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;62.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כפי שהובא ברש&quot;י ד&quot;ה דמשמע.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטרית יתיבי ליכי,&lt;/b&gt; פטרתי אותך לעצמך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנת&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פלונית בת פלוני, דהוית אינתתי מקדמת דנא&lt;/b&gt; שהיית אשתי מזה זמן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכדו&lt;/b&gt; וכעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטרית&lt;/b&gt; פטרתי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושבקית&lt;/b&gt; ועזבתי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותרוכית&lt;/b&gt; ושלחתי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתיכי&lt;/b&gt; אותך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;די תהויין&lt;/b&gt; כדי שתהיי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רשאה&lt;/b&gt; רשאית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושלטאה&lt;/b&gt; ושולטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנפשייכי&lt;/b&gt; בנפשך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למהך&lt;/b&gt; ללכת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להתנסבא&lt;/b&gt; ולהנשא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכל מאן דיתיצבייין&lt;/b&gt; עם כל מי שתרצי, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;63&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינש לא ימחי בידייכי&lt;/b&gt; ושום אדם אינו רשאי למחות בידך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן יומא דנן&lt;/b&gt; מיום זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולעלם&lt;/b&gt; והלאה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודן,&lt;/b&gt; וזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיהוי ליכי מינאי,&lt;/b&gt; יהיה לך ממני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספר תירוכין&lt;/b&gt; ספר גירושין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואגרת שבוקין&lt;/b&gt; ואיגרת עזיבה ממני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדת משה וישראל&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;63.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה בספר אילת השחר, להשיטות שסוברים דתליוהו וקדיש חלים הקידושין (וכמבואר ברשב&quot;א ריש קידושין), א&quot;כ אמאי כותבין בגט שתנשאי למי שתרצי הרי גם אם קדשה אחר בכח מקודשת, והיה צריך להיות כתוב שתוכלי להנשא עם כל אדם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועכשיו הגמרא מבארת כמה דינים שנוגעים לדקדוק כתיבת הגט:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי מאן דכתב גיטא,&lt;/b&gt; כשהסופר כותב את הגט יזהר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לכתוב ודין&lt;/b&gt; עם יו&quot;ד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמשמע ודין&lt;/b&gt; (בחיריק), שאז יהא משמע כאילו אמר לה אני מגרשך רק אם על פי דין אני חייב לגרשך, אבל אם על פי דין אין אני חייב לגרשך לא תתגרשי &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;64&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; יזהר לכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודן&lt;/b&gt; בלא יו&quot;ד. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;64.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי רש&quot;י. אולם ברמב&quot;ם פרק ד&#039; מגירושין הלכה י&quot;ג מפרש, שאם יכתוב ודין עם יו&quot;ד יהיה משתמע כאילו אמר לה יהא משפט ביני ובינך.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן יזהר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לכתוב איגרת&lt;/b&gt; עם יו&quot;ד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמשמע איגרת,&lt;/b&gt; שאז יהא משמע שמגרש אותה ב&quot;איגרת&quot; (בפתח תחת הרי&quot;ש) מלשון גג, והרי צריך לגרשה בגט &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;65&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; יזהר לכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אגרת&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;65.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי רש&quot;י. אך ברמב&quot;ם פרק ד&#039; הלכה י&quot;ג מפרש שאם יכתוב איגרת ביו&quot;ד יהיה משתמע כאילו כתב אי גרת בשתי תיבות, כלומר אם זנית אני מגרשיך ואם לאו איני מגרשך. ועי&#039; קרבן נתנאל אות פ&#039; שלדעת רש&quot;י אם כתב איגרת ביו&quot;ד בדיעבד הגט כשר שהרי למעשה אינו מגרשה בגג אלא בגט, אולם לדעת הרמב&quot;ם אין זה גט אף בדיעבד כיון שזה סתירה למהותו של הגט.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן יזהר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לכתוב לימהך&lt;/b&gt; עם יו&quot;ד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמשמע,&lt;/b&gt; שאז יהא משמע, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לי&lt;/b&gt; תהיי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהך,&lt;/b&gt; מחמת הספר הזה, והרי אינו בא אלא לגרשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן יזהר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לכתוב למחך&lt;/b&gt; במקום למהך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמשמע&lt;/b&gt; שאז יהא משמע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי חוכא&lt;/b&gt; כאילו בא לצחוק עליה, וכדי שלא יראה כחי&quot;ת צריך להבדיל שיהא אויר בין רגל הה&quot;י לגגו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכשכותב לה שנותן לה את הגט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיתיהוייין,&lt;/b&gt; כדי שתוכל להנשא לכל מי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיתיצבייין&lt;/b&gt; שהיא רוצה, צריך לדקדק לכתוב את המילה דיתיהוייין ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלתא&lt;/b&gt; בשלשה יודי&quot;ן, וכן כשכותב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיתיצבייין&lt;/b&gt; צריך לכתוב את זה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלתא יודי&quot;ן&lt;/b&gt;, שאילו יכתוב בשני יודי&quot;ן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמשמע,&lt;/b&gt; יהא משתמע בלשון רבים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תהויין ותצביין,&lt;/b&gt; ויהא משמע שבגט זה יותרו כל הנשים שבעולם לינשא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כשכותב שנותן לה ספר תירוכין ואגרת שבוקין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לורכיה&lt;/b&gt; צריך להאריך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוי&quot;ו דתירוכין ולוי&quot;ו דשבוקין&lt;/b&gt;, שאילו לא יאריך את הוי&quot;ו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמשמע,&lt;/b&gt; יהא משתמע כאילו כתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תריכין ושביקין&lt;/b&gt; מלשון רבים, ומשמעותו שספר זה עבור נשים דעלמא ולא עבור אשה זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כשכותב לה וכדו פטרית ושבקית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לורכיה לוי&quot;ו דכדו&lt;/b&gt; יאריך את הוי&quot;ו השני של המילה &#039;וכדו&#039;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמשמע,&lt;/b&gt; שאילו לא יאריך את הוי&quot;ו יהא משתמע כאילו כתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכדי&lt;/b&gt; שמשמעותו מלשון כדי - כלומר בלא כלום, ומגרשה בלא ספר כריתות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן יזהר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ליכתוב&lt;/b&gt; בגט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאיתנסבא&lt;/b&gt; באל&quot;ף, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמשמע,&lt;/b&gt; שאז יהא משתמע כאילו כתוב בשני מילים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יתנסבא&lt;/b&gt; שאסורה להנשא, וזה סתירה למהותו של הגט, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; יכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להתנסבא&lt;/b&gt; בה&quot;י שמשמעותו שתהא מותרת להנשא לכל מי שהיא רוצה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;66&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;66.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונחלקו הראשונים מה הדיו אם לא דקדק בכל הדקדוקים הללו, דעת הרמב&quot;ם שהגט פסול אך אם נשאת לא תצא, אולם דעת הראב&quot;ד והעיטור (הובאו בראשונים בסגיין) שדווקא אם הבעל כתב כן בגט הגט פסול וכן אם צווה הבעל לסופר לכתוב באופן הזה הגט פסול, אבל אם טעה הסופר ולא דקדק הגט כשר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעיא להו: בעינן ודן,&lt;/b&gt; האם ההלכה כדעת רבי יהודה שצריך לכתוב בגט ודן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או לא בעינן ודן,&lt;/b&gt; או שהלכה כדעת רבנן שלא צריך לכתוב ודן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאתקין רבא בגיטי,&lt;/b&gt; שרבא תיקן לסופרים לכתוב בגט: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איך פלניא בר פלניא&lt;/b&gt; שמו של המגרש ושם אביו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטר ותריך&lt;/b&gt; ומגרש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ית פלוניתא אינתתיה&lt;/b&gt; את פלונית שהיא אשתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהות אינתתיה מן קדם דנא&lt;/b&gt; שהיתה אשתו מזמן, ומגרשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיומא דנן ולעלם&lt;/b&gt; מיום זה ואילך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדייקת הגמרא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואילו &quot;ודן&quot; לא קאמר,&lt;/b&gt; הרי לא הוזכר בדברי רבא שתיקן לסופרים שיכתבו ודן, ומשמע שאין הלכה כרבי יהודה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולטעמיך,&lt;/b&gt; גם לשיטתך, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולהו, מי קאמר?&lt;/b&gt; הרי רבא לא הזכיר בתקנתו את שאר הלשונות שמוכרח לכתוב בגט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; ודאי, שאף על פי שרבא לא הזכיר בתקנתו שצריך לכתוב את שאר הלשונות, מכל מקום ודאי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעינן&lt;/b&gt; שצריך לכתוב אותם, ואם כן אף על פי שלא הזכיר רבא שצריך לכתוב ודן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא נמי בעינן&lt;/b&gt; ודאי שצריך לכתבו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולא הוצרך רבא לתקן אלא את הדברים שיש בהם דבר חידוש -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי מה שתיקן רבא לכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיומא דנן,&lt;/b&gt; בא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאפוקי&lt;/b&gt; להוציא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדרבי יוסי דאמר&lt;/b&gt; לגבי שכיב מרע שרוצה לגרש את אשתו רק על הצד שהוא ימות, ואמר הרי זה גיטך אם אני ימות, אף על פי שמשמע שהגט יחול רק לאחר שימות, והרי אי אפשר ליתן גט לאחר מיתה, מכל מקום סובר רבי יוסי שלא צריך לכתוב שהגט יחול מהיום, כיון ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זמנו של שטר מוכיח עליו&lt;/b&gt; שכוונתו לגרשה מהיום ולאחר מותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0172_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBפוB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot