https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%91_%D7%90 2026-04-07T04:53:37Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%91_%D7%90&diff=142828&oldid=prev 2020-09-11T12:42:24Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:42, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95129:rev-142828:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%91_%D7%90&diff=95129&oldid=prev 2015-07-01T07:48:42Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|גיטין פב א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקא מדלג ותני חד חד&lt;/b&gt;. התנא מחסר בכל דילוג רק קשר אחד, (כגון, משבעה לששה, ומששה לחמשה), משמע שאם היה יותר מקשר אחד בלתי חתום, אין בזה מחלוקת של בן ננס ורבי עקיבא, ולכולי עלמא אי אפשר להשלים את הקשר הנוסף אלא רק על ידי עד כשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: שמע מינה&lt;/b&gt; מהמשנה, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי קרוב&lt;/b&gt;, המשלים בגט קרח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חתים&lt;/b&gt; על הגט, יכול הוא לחתום היכן שהוא רוצה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי בעי&lt;/b&gt;, אם רצונו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בתחילה&lt;/b&gt;, לפני העדים הכשרים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין באמצע&lt;/b&gt;, ביניהם, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בסוף.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכיח אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממאי&lt;/b&gt;, מנין לי זאת מהמשנה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדלא קבע ליה מקום&lt;/b&gt;. התנא במשנה אינו קובע היכן היא הקרחה של הגט הקרח, אלא אומרת סת &quot;גט קרח, הכל משלימין עליו&quot;, ומשמע שבכל מקום שהוא קרח, אפשר להשלים עליו בקרובים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כמו כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה&lt;/b&gt;, מכך שאין מקום קבוע היכן יכול הקרוב להשלים, ומתוך הדין שאמרנו לעיל, שאין להשלים ביותר מקרוב אחד, משני הדינים הללו יחד אנו למדים שגט מקושר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;119&amp;nbsp;&lt;/b&gt; המגיע לבית דין לקיימו על ידי עדים המכירים את חתימות העדים - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;119.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; או שטר אחר מקושר - שאגב גיטין תיקנו חכמים בכל השטרות שאפשר לעשותן מקושר. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכל תלתא מקיימינן&lt;/b&gt;, שהקיום יכול להיות מכל שלשה עדים מתוך כל העדים החתומים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא בעינן&lt;/b&gt;, אין לנו צורך שחתימות השלשה תהיינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רצופין&lt;/b&gt; דוקא. אלא, אם למשל, חתמו עשרה עדים, אפשר לקיים גם על ידי הכרת החתימה הראשונה, והשלישית, והחמישית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי סלקא דעתך בעינן&lt;/b&gt; קיום על ידי הכרת שלש חתימות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רצופין&lt;/b&gt; דוקא, תיקשי, מדוע לא הכשירו להשלים בגט קרח יותר מקרוב אחד, ואמרנו שהטעם הוא שמא בית הדין שיקיים את הגט יכשל, ויקיים על ידי שני קרובים ואחד כשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי יש לנו עצה לכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקבע ליה מקום להאי קרוב&lt;/b&gt; המשלים: או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתחילה&lt;/b&gt;, שנקבע שהוא ראשון בכל שלישיה של עדים, דהיינו קרוב אחד ושני כשרים אחריו, וכן הלאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או באמצע&lt;/b&gt;, שכל קרוב יחתמו עד אחד כשר לפניו ואחד אחד כשר אחריו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או בסוף&lt;/b&gt; שני כשרים וקרוב, שני כשרים וקרוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולכשר ביה טובא&lt;/b&gt;. ואז יוכלו להשלים הרבה קרובים, ולא ייצא מכך שום מכשול, שהרי צריך לקיים דוקא מעדים רצופים, ובכל שלשה עדים רצופים חייב שיהא, לפי קביעה זו, לפחות שני כשרים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא ודאי, אין צריך לקיים דוקא מעדים רצופים, ולכן, לא יועיל גם אם נקבע לקרובים מקום, כי גם אז יתכן, שמתוך שלשה עדים מפוזרים, שנים מהם יהיו קרובים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;120&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;120.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש להקשות, למה באמת לא תיקנו שיהיו רצופין כדי להכשיר שני קרובים, כשם שהגמרא אומרת שהיה להם לתקן קביעות מקום. וצריך לומר, שדוקא קביעות מקום שהוא בשעת הכתיבה שייך לתקן שינהגו כן, אבל קיום הגט אי אפשר לתקן שיהא דוקא מעדים רצופין, כי לפעמים לא ימצאו לקיימו רק מעדים מפוזרין, ואז נפסל הגט שלא כדין. תפארת יעקב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתו לקמיה דרב אמי&lt;/b&gt;, כאשר הובא לפניו גט מקושר שהבעל לא הזמין מספיק עדים כמנין הקשרים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב אמי לבעל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צא והשלים עליו עבד מן השוק!&lt;/b&gt; כדעת בן ננס במשנתנו, שגם עבד יכול להשלים בגט קרח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק הזורק&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0008_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBתשיעיB-Bהמגרש&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק תשיעי - המגרש&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המגרש את אשתו, ואמר לה&lt;/b&gt; בשעת מסירת הגט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הרי את מותרת לכל אדם, אלא לפלוני&quot;,&lt;/b&gt; ובגמרא יבואר מה הפירוש &quot;אלא לפלוני&quot;, האם משמעותו היא &quot;חוץ מפלוני&quot;, או שהוא תנאי, על מנת שלא תנשא לאותו פלוני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר מתיר&lt;/b&gt; לה להינשא לכל אדם אחר, חוץ מאותו פלוני, כדין אשה שנתגרשה בגט כשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אוסרים&lt;/b&gt; עליה להינשא לכל אדם אחר, כיון שהנתינה של הגט באופן שכזה היא נתינה פסולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת המשנה, לדעת חכמים, הסוברים שזו היא נתינה פסולה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיצד יעשה?&lt;/b&gt; מה יעשה הבעל כדי לתקן את הנתינה הפסולה&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יטלנו הימנה,&lt;/b&gt; יקח את הגט מהאשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויחזור ויתננו לה&lt;/b&gt; פעם שניה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויאמר לה&lt;/b&gt; בשעת מסירת הגט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הרי את מותרת לכל אדם&quot;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתבו בתוכו,&lt;/b&gt; שכתב הבעל בתוך הגט &quot;הרי את מותרת לכל אדם, אלא לפלוני&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי שחזר ומחקו,&lt;/b&gt; את מה שהוסיף &quot;אלא לפלוני&quot;, הרי זה גט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסול.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל אם רק יחזור ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם, ללא נתינה שניה, אינו מועיל, כיון שהנתינה הראשונה היתה נתינה פסולה, ולא מועיל מה שיאמר לה הרי את מותרת, כי צריך שיהא &quot;ונתן בידה&quot;, וזו היתה נתינה פסולה, ולכך צריך נתינה חדשה. ורבי עקיבא איגר מחדש, שלמסקנת הגמרא, שהמחלוקת בין רבי אליעזר ורבנן אינה באומר &quot;הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני&quot;, אלא באומר &quot;חוץ מפלוני&quot;, הרי דוקא לשיטת רבנן, הסוברים שבאומר &quot;חוץ מפלוני&quot; אינה מגורשת כלל, לא יועיל שיאמר אחר כך כשמגרש &#039;אף לפלוני&#039; בלא נתינה חדשה, כיון שהנתינה הראשונה היתה פסולה. אבל לשיטת רבי אליעזר, הסובר שכשאומר &quot;חוץ מפלוני&quot; היא מגורשת לכל העולם חוץ מאותו פלוני, בזה אף ללא נתינה חדשה יכול להוסיף ולומר שמגרשה אף לאותו פלוני, ולבטל את השיור ששייר לפלוני, וניתרת לאותו פלוני מכח הנתינה הראשונה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתב התוס&#039; רי&quot;ד, שאין צריך לומר לה בנתינה השניה &quot;הרי את מותרת לכל אדם&quot;, אלא מספיק שיחזור ויתן ויאמר לה &#039;הא גיטך&#039; כמו בכל גט. ומה שאמרה המשנה שצריך לומר &quot;הרי את מותרת לכל אדם&quot; הוא לאו בדוקא. וכן פסק הרמב&quot;ם (גירושין ח יז). אולם הריטב&quot;א והר&quot;ן כתבו שצריך לחזור ולומר לה הרי את מותרת לכל אדם כפשטות המשנה, ולא מספיק שיאמר לה הא גיטך, כמו בכל נתינת גט, כי היות שאמר לה בנתינה הראשונה חוץ מפלוני, צריך הוא לבטל את דבורו, ואם הוא אומר לה רק &quot;הא גיטך&quot; אין כאן עדיין ביטול האמירה הקודמת שמגרשה חוץ מפלוני. והקשה הפני יהושע, לפי הצד בגמרא שגם לדעת רבנן אם אמר לה הרי את מותרת לכל אדם על מנת שלא תנשאי לפלוני היא מגורשת, מדוע בנתינה השניה הוא צריך לגרש אותה ללא שום תנאי, הרי רצונו שלא תנשא לפלוני, ויכול לומר לה בנתינה השניה הרי את מותרת לכל אדם על מנת שלא תנשאי לפלוני. ותירץ הפני יהושע, כי מה שהיא מותרת באומר לה &quot;על מנת&quot; הוא רק כשאמר לה כן בנתינה הראשונה, אבל באופן שאמר לה בנתינה הראשונה &quot;חוץ מפלוני&quot;, אף שאמר לה בנתינה השניה &quot;על מנת שלא תנשאי לפלוני&quot;, עדיין לא נתבטלו דבריו הראשונים שאמר &quot;חוץ מפלוני&quot;. והקשה הפתחי תשובה בסי&#039; קל&quot;ז מלשון הרמב&quot;ם והשו&quot;ע, שכתבו להדיא, שיכול לגרש אותה בפעם השניה בתנאי כשר, ומשמע שיכול אף לומר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני, ותירץ הפתחי תשובה, שהרמב&quot;ם הולך לשיטתו שהבאנו לעיל, שבנתינה השניה אינו צריך לומר הרי את מותרת לכל אדם, אלא מספיק שיאמר לה הא גיטך, ואם כן, בהכרח, מספיק לשון חלש יותר מהפעם הראשונה בשביל לבטל את האמירה בנתינה הראשונה, ולכך גם באופן שאומר לה בנתינה השניה על מנת שלא תנשאי לפלוני, מועיל לבטל את האמירה שאמר לה בנתינה הראשונה. אבל הפני יהושע הולך בשיטת הריטב&quot;א והר&quot;ן, שצריך לשון חזק יותר בשביל לעקור את אמירתו הראשונה שאמר חוץ מפלוני, ולכך לא מועיל שיאמר לה בנתינה השניה על מנת שלא תנשאי לפלוני, אלא צריך לומר הרי את מותרת לכל אדם. ולשיטת הרמב&quot;ם עדיין קשה, מדוע לא נאמר במשנה שיש לו עצה לומר לה &quot;על מנת שלא תנשאי לפלוני&quot;? וכתב האילת השחר, דמסתמא אין רצונו של המגרש שאמר חוץ מפלוני ליתן לה גט על מנת שלא תנשא לפלוני, שהרי אם תנשא לאותו הפלוני יתבטל הגט, וזה אין רצונו, שהרי רוצה שרק תיאסר לפלוני, ולא שיתבטל הגט.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעיא להו,&lt;/b&gt; נסתפקו בני הישיבה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי,&lt;/b&gt; האם הלשון שאמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; לפלוני&quot; - לשון &quot;חוץ&quot; הוא, &quot;הרי את מותרת לכל אדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ&lt;/b&gt; מפלוני&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt; מה שאמר &quot;אלא לפלוני&quot;, לשון תנאי הוא, &quot;הרי את מותרת לכל אדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מנת&lt;/b&gt; שלא תנשאי לפלוני&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת עתה הגמרא במה נחלקו רבי אליעזר ורבנן, לפי שני צדדי הספק:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפי הצד שהלשון &quot;אלא&quot;, &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ&lt;/b&gt; מפלוני&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא,&lt;/b&gt; יש לומר כי דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;אומר &quot;הרי את מותרת לכל אדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ&lt;/b&gt; מפלוני&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דפליגי רבנן עליה דרבי אליעזר,&lt;/b&gt; שרק אז רבנן סוברים שהגט פסול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא שייר לה בגט.&lt;/b&gt; שהרי באמירתו &quot;חוץ מפלוני&quot; הוא מגביל את ההיתר של הגט, שאין הגט מתיר אותה לכל העולם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; באומר לה &quot;הרי את מותרת לכל אדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מנת&lt;/b&gt; שלא תנשאי לפלוני&quot;, שהוא לשון תנאי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מודו ליה,&lt;/b&gt; יודו חכמים לרבי אליעזר שהגט כשר. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידי דהוה,&lt;/b&gt; שהרי תנאי זה דומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אכל תנאי דעלמא,&lt;/b&gt; לכל תנאי בעלמא, שהגט ניתן לה באופן מוחלט להתיר אותה לכל אדם. ומה שאינה יכולה להנשא לאותו פלוני, אינו אלא מחמת תנאי בעלמא, שאם לא תקיים את התנאי יתבטל הגט, אך אינו סותר את ההיתר של הגט שהיא מותרת מחמת הגט לכל אדם, כולל אותו פלוני, ואינו נחשב לשיור בגט &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתב הריטב&quot;א שהסברא באומר &quot;על מנת&quot; מודים רבנן לרבי אליעזר שזה כשר ואינו נחשב לשיור, הוא משום ש&quot;שיור בגט&quot; הוא רק באופן שהיא במצב שלחלק מבני האדם היא מותרת להנשא ולחלק (או לאדם אחד) היא אסורה. אבל באומר &quot;על מנת&quot; הרי עכשיו היא מותרת לכל העולם ואף לאותו אדם שהתנה עמה שלא תנשא לו, אלא שאם היא תנשא לו, אז יתבטל הגט ותיאסר לכל העולם. ואם כן אין שום הבדל בינו לשאר בני אדם, ולכך אינו נחשב לשיור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא&lt;/b&gt;, לשון &#039;אלא&#039;, כאילו אמר לה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מנת&lt;/b&gt; שלא תנשאי לפלוני&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לפי זה, דוקא באומר לה &quot;הרי את מגורשת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל מנת&lt;/b&gt; שלא תנשאי לפלוני&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דפליג רבי אליעזר אדרבנן,&lt;/b&gt; וסובר שזה גט כשר, כיון שאינו אלא תנאי -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל ב&lt;/b&gt;אומר לה &quot;הרי את מותרת לכל אדם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ&lt;/b&gt; מפלוני&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מודה&lt;/b&gt; רבי אליעזר לחכמים שזה גט פסול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא שייר לה בגט.&lt;/b&gt; שהרי באמירתו &quot;חוץ מפלוני&quot;, הוא גורם שהגט אינו מתיר את האשה לאותו פלוני, וחסר בכריתות המוחלטת של הגט, ולכן גם רבי אליעזר מודה שזה גט פסול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבינא: תא שמע&lt;/b&gt; ראיה לפשוט את הספק במה נחלקו, מדברי המשנה ששנינו במסכת נגעים (יב א):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל הבתים&lt;/b&gt; של ישראל בארץ ישראל, אם נראה בבית נגע, הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטמאין בנגעים, אלא של עובדי כוכבים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכיח רבינא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת בשלמא,&lt;/b&gt; אם אמרת שהמילה &#039;אלא&#039; לשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חוץ&quot; הוא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר,&lt;/b&gt; מובנת כוונת המשנה, לומר, שכל הבתים שבארץ ישראל שהם של ישראל מטמאין, חוץ מהבתים של עובדי כוכבים, שאינם מטמאין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי אמרת&lt;/b&gt; שהמילה &#039;אלא&#039;, לשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;על מנת&quot; הוא,&lt;/b&gt; האיך תתפרש המשנה - שהרי לפי זה, עליך לבאר את כוונת המשנה לומר, שבתי ישראל מיטמאין בנגעים &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מנת דלא מיטמו בתי עובדי כוכבים&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דהיינו, בתנאי שלא מטמאין בתי עובדי כוכבים בנגעים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דמיטמו בתי ישראל,&lt;/b&gt; רק אז מטמאים בתי ישראל בנגעים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא מיטמו בתי עובדי כוכבים,&lt;/b&gt; אבל אם בתי עובדי כוכבים מטמאים בנגעים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מטמאי בתי ישראל!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי אין לדבר זה שום משמעות והבנה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד&lt;/b&gt; קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתי עובדי כוכבים, מי מטמאי?&lt;/b&gt; וכי שייך לומר שבתי עובדי כוכבים מיטמאים בנגעים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא&lt;/b&gt; הרי שנינו בברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתוב בתורה (ויקרא יד) לגבי נגע בתים &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם&quot;,&lt;/b&gt; ודרשו חכמים מלשון הפסוק כי דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ארץ אחוזתכם&quot;,&lt;/b&gt; דהיינו, אחוזת (בתי) ישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטמאה בנגעים, ואין בתי עובדי כוכבים מטמאין בנגעים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, שמע מינה,&lt;/b&gt; מוכח מכאן ש&#039;אלא&#039; לשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חוץ&quot; הוא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקנת הגמרא: אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה.&lt;/b&gt; וכוונת המשנה לומר, שרק בתי ישראל מטמאין בנגעים, אבל בתי עובדי כוכבים אינן מטמאין בנגעים&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי זה, רבי אליעזר ורבנן נחלקו במשנתנו באומר &quot;הרי את מותרת חוץ מפלוני&quot;, אם היא מגורשת או לא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונחלקו הראשונים בביאור מסקנת הגמרא. דעת הרי&quot;ף הרמב&quot;ם והרא&quot;ש והר&quot;ן והתוס&#039; רי&quot;ד שלמסקנת הגמרא נחלקו רק באומר לה חוץ מפלוני, אבל באומר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני לכולי עלמא הרי זה גט כשר. אולם דעת הרמב&quot;ן שלפי מסקנת הגמרא רבי אליעזר ורבנן נחלקו בתרתי, גם באומר חוץ מפלוני וגם באומר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מבארת הגמרא, שלפי ביאורו של רבינא, בהכרח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין,&lt;/b&gt; משנתנו, שנחלקו בה רבי אליעזר ורבנן באומר הרי את מגורשת חוץ מפלוני, אם זה גט כשר או לא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא כי האי תנא&lt;/b&gt; הוא! לא כמו ששנינו בברייתא -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: אמר רבי יוסי ברבי יהודה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על המגרש את אשתו ואמר לה&lt;/b&gt; בשעת מסירת הגט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני&quot;, שאינה מגורשת.&lt;/b&gt; כי גם רבי אליעזר מודה שהגט פסול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מה נחלקו&lt;/b&gt; רבי אליעזר וחכמים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על המגרש&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשתו ואמר לה &quot;הרי את מותרת לכל אדם על מנת שלא תנשאי לפ לוני&quot;,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0165_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBפבB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot