https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%90_%D7%90פרשני:בבלי:גיטין פא א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T00:18:32Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%90_%D7%90&diff=142827&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-11T12:42:17Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:42, 11 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95128:rev-142827:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%90_%D7%90&diff=95128&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:48:40Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|גיטין פא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>זכות הראויה לשני</b>. כיון שעמדו מאותו ענין, ויצאה מלפני העדים בחזקת מגורשת, זכתה להינשא לשני, והבעל אינו נאמן לשלול ממנה זכותה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;97&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;97.&nbsp;</b> נתבאר על פי מהרש"ל בדעת רש"י, שלשמואל אין הטעם משום קנוניא שהרי קודם נישואין מה שייך קנוניא, אם הם מתחרטין על הגט יקדשנה שנית (ומהאי טעמא כתב הרא"ש דלא מסתבר טעמא דשמואל, והלכה כרב אדא בר אהבה), אלא שהאשה טוענת שהיא קיבלה את הגט ואחר כך נתחלף לה הגט עם בעלה, והוא צווח שמלכתחילה נחלפו להם השטרות, הוא אינו נאמן לשלול זכותה לינשא לאחר. והמהרש"א מבאר, שגם לשמואל שייך קנוניא כגון שהוא כהן ומתחרט על הגט ורוצה לבטלו מעיקרא. ומרע"א משמע גם כן שמשפרש כמהרש"א שחיישינן לקנוניה ביניהם, שמבאר כיון שיצתה מלפני עדים בחזקת מגורשת, וזכתה להנשא לשני, לאו כל כמינה להפקיע זכות עצמה. והקשה על זה, האיך אפשר שלא נאמינה שהיא אינה מגורשת, הא שויא אנפשה חתיכה דאיסורא שהיא אשת איש ואסורה לעולם. (וכנראה שאלתו רק לשמואל שעדיין לא נישאה, דלרב אדא בר אהבה לא קשה, דקיימא לן שאשה האומרת טמאה אני לך אינה נאמנת דשמא עיניה נתנה באחר) וראה עוד בתפארת יעקב ובאילת השחר.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתב</b> הבעל גט <b style='font-size:20px; color:black;'>לגרש את אשתו, ונמלך</b> שלא לגרשה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: פסלה מן הכהונה!</b> שהואיל והגט כבר נכתב, יש כאן "ריח הגט", <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;98&nbsp;</b> ודינה כגרושה שאסורה לכהן (אם בעלה מת, או שהוא בעצמו כהן). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;98.&nbsp;</b> כן כתב המאירי. והריטב"א כתב שבית שמאי גוזרים כתיבה אטו נתינה. והחתם סופר מבאר שבית שמאי אינם פוסלים מטעם גרושה אלא מטעם זונה, שבית שמאי לטעמייהו שלא יגרש אדם אם אשתו אלא אם כן מצא בה ערות דבר, וכיון שכתב לה גט מסתמא היה בה חשש זנות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים</b>: אם נמלך מלגרש, ודאי לא נפסלה מן הכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא יותר מכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שנתנו לה</b> את הגט, אלא שנתנו לה <b style='font-size:20px; color:black;'>על תנאי, ולא נעשה</b> (נתקיים) <b style='font-size:20px; color:black;'>התנאי</b>, ונתבטל הגט - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פסלה מן הכהונה</b>, ואין לה כלל דין גרושה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח ליה רב יוסף בריה דרב מנשה מדויל</b> (שם מקום) <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמואל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ילמדנו רבינו</b>: מעשה בא לפנינו בכהן שכתב גט לאשתו, ונמלך ולא נתן לה בסוף את הגט. <b style='font-size:20px; color:black;'>ויצא עליו קול</b> בעיר: <b style='font-size:20px; color:black;'>איש פלוני כהן, כתב גט לאשתו</b>, והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>היא יושבת תחתיו, ומשמשתו!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b> האם עלינו להוציא אותה ממנו בגלל הקול, כדי שלא יאמרו הבריות מכח הקול הזה, שהכהן אכן גירש אותה, אלא שלאחר מכן החזיר אותה, ונמצא כהן מחזיר גרושתו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח ליה שמואל: תצא</b> בגלל הקול! אך, <b style='font-size:20px; color:black;'>והדבר צריך בדיקה</b>, קודם שנוציא אותה ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא</b> הבדיקה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> שצריך לבדוק <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי מבטלינן קלא</b>, האם יש אפשרות להשתיק את בני העיר ולבטל את הקול, ואז היא יכולה להשאר תחת בעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>או לא מבטלינן</b>, שאם אין אפשרות לבטל את הקול, הרי היא צריכה לצאת מבעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא יתכן לומר כך!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא נהרדעא, אתריה דשמואל היא</b>, מקום מגוריו של שמואל הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובנהרדעא, לא מבטלי קלא!</b> הדיינים של נהרדעא לא היו נוהגין להשתיק את הקול, כדי שלא יחשדו בהם שהם מחזיקים ידי עוברי עבירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, לא יתכן ששמואל אמר שצריך לבדוק אם יש אפשרות לבטל את הקול!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, בהכרח שיש לבדוק, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי קרו לנתינה כתיבה</b>, אם רגילים בעיר לקרוא לנתינה "כתיבה", אז יש להתייחס לקול ולהוציאה ממנו, שהרי הקול הוא שהכהן כתב גט ומשתמע מכך שהוא אף נתן לה את הגט, שהרי כאן בעיר קוראים לנתינה "כתיבה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם לא רגילים לקרוא לנתינה "כתיבה", אז אין להתייחס לקול, שהרי הקול הוא רק שכתב לה גט, ובכתיבה של הגט לבד אין האשה נאסרת על הכהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי קרו</b>, גם אם רגילים לקרוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לנתינה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>כתיבה</b>", מה בכך? וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לכתיבה גופה מי לא קרו לה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>כתיבה</b>"? הרי גם לכתיבה ממש קוראים "כתיבה", ואם כן, מנין לנו שהקול מתייחס לנתינה ולא לכתיבה בלבד? ומדוע עלינו להוציא אותה ממנו בגלל הקול הזה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין! דאי מיגליא מילתא</b>, אם אכן יתברר הדבר <b style='font-size:20px; color:black;'>דקרו ליה לנתינה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>כתיבה</b>", הרי למרות שגם לכתיבה ממש קוראים כתיבה, בכל זאת יש להחמיר ולחשוש, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא</b> בני העיר המוציאים את הקול שהוא כתב לאשתו גט - "<b style='font-size:20px; color:black;'>נתן" קאמרי!</b> הם מתכוונים להוציא קול שהוא כתב וגם נתן גט, ולפיכך עלינו להוציאה ממנו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;99&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;99.&nbsp;</b> כתב הר"ן הטעם, משום שהקול הזה לא יצא לחנם אלא לאוסרה על בעלה, שהרי אין הלכה כבית שמאי והכתיבה לבד אינה פוסלת לכהונה, ובודאי משמעות הקול שהיתה נתינה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועדיין מקשינן על שמואל, שאמר בגלל הקול <b style='font-size:20px; color:black;'>תצא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב אשי</b>, אפילו באופן שאנו חוששין לקול, כגון אם יצא קול בעיר על אשה שהיא מקודשת לפלוני, ששנינו (לקמן פח ב) שהיא אסורה להינשא לכל אדם עד שלא תקבל גט מאותו פלוני, בכל זאת אם הקול יצא לאחר שכבר היתה נשואה לאיש אחר, איננו חוששים לו, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שכל קלא דבתר נישואין, לא חיישינן ליה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאן הרי האשה נשואה לכהן הזה שנים רבות, ומדוע נוציאנה מבעלה על סמך הקול?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "תצא" נמי</b> שאמר שמואל? - <b style='font-size:20px; color:black;'>תצא משני!</b> שאם מת הכהן הזה, ונשאה כהן אחר, תצא ממנו בגלל הקול שיש עליה שהיא גרושה ואסורה לכהן. והקול הזה הלא יצא עוד מלפני הנישואין הללו ולכן צריך לחשוש לו. אך מהראשון לא תצא מחמת הקול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן</b>, שאתה מוציאה מהשני ולא מן הראשון, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתה מוציא לעז על בניו</b> של הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>הראשון!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שיאמרו האנשים שהם חללים שנולדו מנישואי כהן וגרושה, שהרי הם רואים שהוצאנו את האשה מהשני, ומוכח להם שהדברים נבדקו ונמצאו אמת, שהיא אכן נתגרשה מהראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון ד</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>משני הוא דמפקינן לה</b>, מכך שהם רואים שרק מהשני אנו מוציאים אותה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מראשון לא מפקינן לה, אתי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>למימר: סמוך למיתה גירשה</b> הראשון, ובגלל הגירושין הללו מוציאים אותה מהשני ולא בגלל הגירושין שיצא עליהם הקול, כי אז היינו מוציאים אותה גם מהראשון. ולכן לא יהא שום לעז על בני הראשון. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;100&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;100.&nbsp;</b> הקשה התפארת יעקב, כיון שסוף סוף איננו חוששים לקול הראשון שנתגרשה לפני שנים רבות למה לנו להוציא קול חדש שגירשה סמוך למיתה ולאוסרה על השני. ותירץ, כי באמת גם אנו חוששין לקול שמא הוא אמת, רק שאי אפשר להוציא אשה מבעלה, אבל לגבי השני ראוי לחשוש, ולכן אנו אוסרין אותה עליו באמת מחמת הקול הראשון, אלא שלגבי החשש שיוציאו לעז על בניו אמרינן שהאנשים יסברו שמוציאים אותה בגלל קול אחר שגירשה סמוך למיתה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בר אילעי: בא וראה שלא כדורות הראשונים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דורות האחרונים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא מי הם הדורות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דורות הראשונים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי</b>, שהחמירו במשנה לפוסלה לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דורות האחרונים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי דוסא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכ<b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: בת כהן <b style='font-size:20px; color:black;'>שבויה</b>, שנשבתה על ידי נכרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלת בתרומה</b>, ואיננו חוששים שמא בא עליה בשבי נכרי ופסל אותה מאכילת תרומה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי דוסא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי דוסא: וכי מה עשה לה ערבי זה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;101&nbsp;</b> ששבה אותה? וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שמיעך לה בין דדיה, פסלה מן הכהונה?</b> כלומר, שהשבאים אינם נוהגים בשבויות מנהג הפקר כל כך לאנוס אותן, אלא הם רק משחקים עמהן. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;101.&nbsp;</b> רבותא נקט, אפילו ערביים ששטופין בזימה, כדאמר בקידושין (מט ב) עשרה קבין זימה ירדו לעולם, תשעה נטלו ערביים ואחד כל העולם, ואף על פי כן אין לחשוש שאנסה. תוד"ה וכי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו בית שמאי, החמירו בקדושת היוחסין של כהונה, עד שפסלו אשה לכהונה רק בגלל כתיבת הגט, לעומת רבי דוסא, שהקל לגבי כהונה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;102&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;102.&nbsp;</b> כתב התפארת יעקב, שלא נתכוין רבי דוסא לגנות את עצמו שאינו חושש ליוחסין כבית שמאי, אלא כוונתו שבדורות הראשונים היו העם כל כך נמשכים אחר דעת החכמים שהיו יכולים לגזור עליהם גזירה גם כאשר הדבר נראה תמוה, אבל בדורות האחרונים לא היו יכולים לגזור על העם גזירה שאינה נראית להם. ולכן מטעם "וכי מה עשה לה ערבי זה" לא היו יכולים לגזור עליה ם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בר אילעי: בא וראה, שלא כדורות הראשונים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דורות האחרונים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דורות הראשונים</b>, היו <b style='font-size:20px; color:black;'>מכניסין פירותיהן</b> לבית <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך טרקסמון</b>, הפתח הראשי של חצר הבית, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;103&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לחייבן במעשר</b> ב"ראיית פני הבית". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;103.&nbsp;</b> תוס' הביאו מהערוך לפרש שטרקסמון הוא מין ירק. והכונה שהיו מכניסין פירותיהן החייבין במעשר באותו דרך שהכניסו את הירק שבין כה פטור ממעשר, כלומר בדרך המחייבת במעשר. וכתבו התוס' שצריך עיון במשניות, אם ירק טרקסמון פטור ממעשר גם מדרבנן. תוד"ה טרקסמון.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>דורות האחרונים, מכניסין פירותיהן דרך גגות ודרך קרפיפות</b>, ולא דרך השער של הבית, שלא יראו את "פני הבית" - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לפוטרן מן המעשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי ינאי: אין הטבל מתחייב במעשר</b> מן התורה, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;104&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיראה פני הבית</b>, שיכנס דרך פתח הבית. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;104.&nbsp;</b> ומדרבנן אסור לאכול אכילת קבע אפילו קודם גמר מלאכה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנאמר (דברים כו יג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"בערתי הקדש מן הבית"</b>, דמשמע שהכניסה לבית <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;105&nbsp;</b> היא תנאי בקביעות הטבל לחיוב מעשר, בצירוף גמר המלאכה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;105.&nbsp;</b> ובתנאי שיכנס דרך הפתח שגם רבי ינאי דורש את "ואכלו בשעריך" לענין זה. גמרא בבא מציעא (פח א)</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבי יוחנן אמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> הכניסה אל <b style='font-size:20px; color:black;'>חצר</b> הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>קובעת</b> את התבואה לחיוב מעשר, שנאמר (דברים כו יב) בפרשת ביעור מעשרות "<b style='font-size:20px; color:black;'>ואכלו בשעריך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ושבעו"</b>, ומשמע משעה שנכנס הטבל לשער החצר הוא מתחייב במעשר.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המגרש את אשתו, ולנה עמו</b> לאחר מכן <b style='font-size:20px; color:black;'>בפונדקי</b> באכסניא -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: אינה צריכה הימנו גט שני.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים: צריכה הימנו גט שני</b>, שבודאי בא עליה בפונדקי לשם קידושין, ולכן היא צריכה ממנו גט שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אימתי</b> סוברים בית הלל שצריכה הימנו גט שני? - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שנתגרשה מן הנישואין</b>, כי מאחר שהם רגילים זה עם זה, מן הסתם בא עליה בפונדקי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומודים</b> בית הלל <b style='font-size:20px; color:black;'>בנתגרשה מן האירוסין</b>, ולנה עמו בפונדקי, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינה צריכה הימנו גט שני, מפני שאין לבו גס בה</b>. שאינו רגיל עמה ואיננו חוששים שמא בא עליה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מחלוקת</b> בית שמאי ובית הלל היא דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בשראוה</b> עדים <b style='font-size:20px; color:black;'>שנבעלה</b> בפונדקי.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0163_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>Micropedia bot