https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%91פרשני:בבלי:גיטין עה ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T17:02:29Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%91&diff=142816&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-11T12:40:53Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:40, 11 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%91&diff=98674&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:29:59Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:29, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי הכא</b> (להוציא כאן) בברייתא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דתנאי ומעשה</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בדבר אחד,</b> בגט עצמו, שהתנאי הוא להחזיר את הגט והמעשה הוא שיהיה גט, ואין תוקף לתנאי גם אם היה אומר את התנאי קודם למעשה.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי הכא</b> (להוציא כאן) בברייתא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דתנאי ומעשה</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בדבר אחד,</b> בגט עצמו, שהתנאי הוא להחזיר את הגט והמעשה הוא שיהיה גט, ואין תוקף לתנאי גם אם היה אומר את התנאי קודם למעשה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רב אדא בר אהבה</b>: הטעם שבברייתא בסיפא, הגירושין חלים על אף שהתנה עמה שתחזיר הנייר, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דתנאי ומעשה</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בדבר אחד</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b>, ואין תוקף לתנאי, ואינה צריכה להשיב את הנייר. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רב אדא בר אהבה</b>: הטעם שבברייתא בסיפא, הגירושין חלים על אף שהתנה עמה שתחזיר הנייר, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דתנאי ומעשה</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בדבר אחד</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b>, ואין תוקף לתנאי, ואינה צריכה להשיב את הנייר. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95117:rev-98674:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%91&diff=95117&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:48:19Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|גיטין עה ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי הכא</b> (להוציא כאן) בברייתא <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דתנאי ומעשה</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בדבר אחד,</b> בגט עצמו, שהתנאי הוא להחזיר את הגט והמעשה הוא שיהיה גט, ואין תוקף לתנאי גם אם היה אומר את התנאי קודם למעשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רב אדא בר אהבה</b>: הטעם שבברייתא בסיפא, הגירושין חלים על אף שהתנה עמה שתחזיר הנייר, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דתנאי ומעשה</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בדבר אחד</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b>, ואין תוקף לתנאי, ואינה צריכה להשיב את הנייר. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> התוספות מפרש כי הפסול מחמת שהתנאי סותר את המעשה, וכן מפרשים הר"ן והרשב"א. הבית שמואל (לח ז) מוכיח ששיטת הרא"ש (בב"ב פרק ח סימן מח) כי אף אם אינו סותר, לא מועיל תנאי ומעשה בדבר אחד. וכן מוכיח מהרא"ש אצלנו שכתב כי גם בתנאי של על מנת שהמעשה חל מעכשיו, צריך להזהר שלא יהיה תנאי ומעשה בדבר אחד. אבל הקרבן נתנאל (אות ק) דוחה שאין ראיה מהרא"ש. מלשון רש"י (ד"ה בדבר) משמע שתנאי ומעשה בדבר אחד לא מועיל אף אם אינו סותר, וכן משמע מהגר"א (לח ה) שלומד כן ברש"י. הקהילות יעקב (קידושין סימן נ ב) מקשה לפי שיטת הרא"ש שהפסול בתנאי ומעשה בדבר אחד הוא גם כשאינם סותרים זה את זה, אם כן בכל גיטין וקידושין שהאשה היא הנקנית או המתגרשת, כיצד אפשר לעשות תנאים הקשורים בה, כגון על מנת שתתן מאתים זוז או על מנת שלא תשתה יין, הרי זה תנאי ומעשה בדבר אחד. ותירץ שדווקא אם התנאי הוא בהקנאה, כגון נתינת גט על מנת שתחזיר הנייר, נחשב תנאי ומעשה בדבר אחד, אבל אם התנאי בפעולה אחרת, אינו נחשב תנאי ומעשה בדבר אחד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר: הא מני</b> (ברייתא זו כדעת מי היא)? כדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי היא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> לכאורה צריך ביאור מדוע מיאן רב אשי בתירוץ הקודם, ובמיוחד קשה לפי הראשונים הסוברים כי לכו"ע לא מועיל כשהתנאי והמעשה בדבר אחד, אם כן מדוע הוצרך רב אשי להעמיד רק כרבי. וכתבו הרא"ש והר"ן שמכאן מקור הרמב"ם (אישות ו ז) שבתנאי של על מנת אין צריך משפטי התנאים, וכך סובר רב אשי, ולכן אינו יכול לתרץ כמו התירוצים הקודמים, והוצרך לומר שרבי היא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דאמר רב הונא אמר רב: כל האומר תנאי בלשון <b style='font-size:20px; color:black;'>על מנת כאומר "מעכשיו" דמי</b> (נחשב), והגירושין חלים מיד, בתנאי שתקיים אחר כך את התנאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן יוצא שמקבלת את הגט בשעת הגירושין והנייר שלה על מנת שתחזירהו לאחר זמן, ומתנה לזמן שמה מתנה, ולכן מועלת הגירושין, כיון שקונה את השטר עד לשעה שמחזירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע</b> שאם רוצה להתנות שהגט יחול רק אם ימות, שיתנה בלשון זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם לא מתי לא יהא גט, ואם מתי יהא גט.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שצריך תנאי כפול, ואם לא כופל את התנאי, הגט חל מיד בלא קיום התנאי, ואם הוא כהן, היא נפסלת עליו, ואינו יכול להחזירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא</b> (ושיאמר) בסדר הפוך: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם מתי יהא גט, ואם לא מתי לא יהא גט!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה</b> (אדם פורענות לעצמו), ולא מקדימים לומר קודם את הצד שימות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא</b> (ושיאמר) בסדר זה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יהא גט אם לא מתי,</b> ויהא גט אם מתי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן</b> (צריך) שיתנה את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי קודם ל</b>אמירת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה,</b> ואילו בנוסח זה, מפרש את המעשה - "לא יהא גט", לפני שמפרש את התנאי - "אם לא מתי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רבא: מכדי,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כל תנאי מהיכא גמרינן</b> (מהיכן נלמד) שאפשר להתנות? <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנאי בני גד ובני ראובן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שלומדים משם, צריך שיהיה התנאי שמתנה בדיוק כמו שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה התם</b> (שם) בתנאי בני גד ובני ראובן, הקדים בתנאי את חלק ה<b style='font-size:20px; color:black;'>הן</b> (הכן) (החיובי) - מה יהא אם יתקיים התנאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>קודם ל</b>חלק ה<b style='font-size:20px; color:black;'>לאו</b> (השלילי) - מה יהא אם לא יתקיים התנאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל</b> התנאים צריכים להעשות באופן זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי הכא</b> (להוציא כאן) בנוסח שהתקין שמואל שמפרש את צד <b style='font-size:20px; color:black;'>דלאו קודם</b> שמפרש <b style='font-size:20px; color:black;'>להן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבא</b>: כך צריך להתנות בגט של שכיב מרע: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם לא מתי לא יהא גט, אם מתי יהא גט, אם לא מתי לא יהא גט.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפני מה אומר את התנאי בנוסח מורכב כל כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: בתחילה אומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם לא מתי לא יהא גט</b> - כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה,</b> ולכן פותח בתנאו באפשרות שלא ימות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואחר כך מוסיף ואומר את האפשרות שיחול הגט ואחריו את האפשרות שלא יחול הגט: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט</b> - כי <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן</b> (צריך) שיאמר את צד ה<b style='font-size:20px; color:black;'>הן קודם ללאו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> כתב הר"ן, מכאן ראיה שחסרון הן קודם ללאו הוא שלא לסיים בהן, כי בגמר דבריו אדם נתפס, ואם מסיים בהן המעשה נתפס, ואם מסיים בלאו התנאי נתפס, אבל אין קפידא להתחיל דווקא בהן, שהרי כאן מתחיל בלאו ומסיים בלאו, וההן באמצע. וכתב המשנה למלך (אישות ו א), לפי זה אם התחיל בהן ואמר לאו וסיים בהן פסול. וכתב הבית שמואל (סימן לח ג) שמהר"ן משמע כי דווקא בשכיב מרע יקדים את הלאו להן כדי שלא להקדים פורענות, אבל בשאר תנאים צריך להקדים את ההן. ומשמע מדבריו שמן התורה חייב להקדים את ההן. ומקשה המשנה למלך (אישות ו א ד"ה ודע) כי אם צריך מן התורה להקדים את ההן, כיצד אפשר לשנות בשכיב מרע, אלא ודאי שגם בשאר תנאים יכול להקדים את הלאו, והעיקר שגם יסיים בלאו, וכן פסק הרמ"א (סימן לח).</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האומר לאשתו: <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא,</b> ולא נקב כמה זמן תהא משמשת אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שאמר לה: <b style='font-size:20px; color:black;'>על מנת שתניקי את בני,</b> ולא נקב כמה זמן תהא מניקתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם שמשה את אביו או הניקה את בנו בגיל ההנקה, נתקיים התנאי, והרי היא מגורשת;</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזמן קיום התנאי: לשימוש האב הזמן הוא כל ימי חייו, אבל לגבי ההנקה, זמן קיום התנאי הוא רק בתוך זמן ההנקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך שואלת המשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה היא מניקתו,</b> כלומר כמה הוא זמן ההנקה, שאם הניקה אותו בתוך אותו הזמן נתקיים התנאי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שתי שנים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> מיום שנולד. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> בגליון מהרש"א כתב, כי מלשון "שתי שנים" משמע, שבשנת העיבור, חודש העיבור הוא בכלל השנה, ובאותה שנה מניקתו י"ג חודשים. אבל בגמרא (כתובות ס א) אמרו לגבי מינקת שנתאלמנה, לא תנשא כ"ד חודש, משמע שאין מוסיפין את חודש העיבור להנקה. ובשו"ע (אהע"ז יג יא) כתב שחודש העיבור עולה לכ"ד חודש, וכתב הרמ"א, יש אומרים שלכתחילה יחוש לחודש העיבור. והגר"א מציין לגיטין עה ב "מניקתו ב' שנים". עיי"ש בט"ז.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: זמן ההנקה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שמנה עשר חדש</b> בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל היות והבעל לא קבע זמן בתנאו, לכן, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מת הבן</b> קודם שהספיקה להניקו, <b style='font-size:20px; color:black;'>או שמת האב</b> ולא שימשה אותו, אף על פי שלא קיימה את התנאי - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גט,</b> שאנו אומרים, שלא נתכוון הבעל בתנאו לצער אותה ולעכב גירושיה, אלא לשם רווחתו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b>, ומאחר שמתו, שוב אינו צריך בקיום התנאי, ואילו היה יודע שימות האב או בנו, לא היה מתנה עמה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> כך פירש רש"י, שלא התכוון בתנאי אלא להרווחה כל זמן שצריך. ומקשה הר"ן, שהגמרא למסקנא מעמידה את המשנה כרבנן, ולעיל (עד ב גבי איצטלית) נתבאר שלדעת רבנן מתכוון לצערה ולא להרווחה. לכן מבאר הר"ן, כי אף שכוונתו לצערה, מכל מקום רצונו שתניק כל זמן שהתינוק צריך דהיינו שנתים, כי על ידי זה הוא מצערה יותר מאשר אם נפרש שכוונתו לצערה סתם, דהיינו שתניק פעם אחת, ואף שיוצא לפעמים קולא, שאם מת חל הגט, מכל מקום החומרא שכיח יותר מהקולא. הקרבן נתנאל (אות ח) מתרץ לדעת רש"י, שכוונתו גם לצערה וגם להרווחה, ולכן אם מת קודם שהניקה אינו גט, כיון שהתכוון לצערה, אבל אם הניקתו קצת, כיון שלא פירש ב' שנים, אנו אומרים כי כוונתו שצריך ב' שנים לרווחתו, ואם מת אינו צריך לרווחתו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> כך פירש הרע"ב, אבל הרמב"ם (גירושין ח יט) פירש: כי מדובר כאן בכגון שמת האב או הבן לאחר שקיימה את התנאי יום אחד, אבל אם מת האב קודם ששימשתו, או שמת הבן קודם שהניקתו, אינו גט.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר הבעל לאשתו: <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים,</b> או שאמר לה: הרי זה גיטין <b style='font-size:20px; color:black;'>על מנת שתניקי את בני שתי שנים,</b> שקבע לה זמן בתנאו, ונמצא שאינה מגורשת עד שתשלים את הזמן שהתנה עמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מת הבן</b> או שמת האב קודם שנשלמו שתי שנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או שאמר האב אי אפשי שתשמשני.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף אם אמר זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בהקפדה</b> - שלא הכעיסה אותו, ואין ההקפדה ממנה, ולא היא גרמה לכך שאביו לא ירצה בשימושה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו גט,</b> כיון שלא התקיים התנאי שהתנה עמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל שכן שאינו גט באופן שההקפדה ממנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל אומר</b>: באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>כזה</b> שהיא לא הקפידה והעיכוב אינו ממנה, הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>גט.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שכן <b style='font-size:20px; color:black;'>כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל: כל עכבה שאינה הימנה</b> - כל מניעה בקיום התנאי שלא נגרמה מצידה, היינו שלא היא עיכבה את קיום התנאי אלא העיכוב בא מצד אחר, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גט</b> אף על פי שלא נתקיים התנאי.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: אם התנה עמה להניק את בנו או לשמש את אביו, צריכה לשמש את האב ולהניק הבן כל צרכו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי בעינן כולי האי,</b> וכי צריכה להניק את הבן ולשמש את האב כל צרכם בכדי לקיים את התנאי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהי</b>: והרי שנינו בברייתא אחרת סתירה לכך: שאם <b style='font-size:20px; color:black;'>שמשתו</b> את האב <b style='font-size:20px; color:black;'>יום אחד,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>הניקתו</b> את הבן <b style='font-size:20px; color:black;'>יום אחד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גט,</b> שהרי לא פירש כמה זמן תשמש את האב ותניק את הבן, אם כן ביום אחד כבר קיימה את דבריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא, לא קשיא</b> מדברי הברייתא על משנתינו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> ברייתא (זו), כדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן, והא</b> (וזו) משנתינו, כדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנחלקו במשנה לעיל (עד א) לגבי מי שהתנה בגט "על מנת שתחזירי לי את אצטליתי" ואבדה האיצטלית, שלדעת רבנן - אין לה דרך לקיים את התנאי ולכן אינה יכולה להתגרש בגט זה. ולדעת רבן שמעון בן גמליאל - באופן זה יכולה לקיים את התנאי על ידי נתינת דמיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש לומר: ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין</b> כדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל</b> הסבור שמפרשים את דבריו אחר כוונתו, והיות וכוונתו להרויח איצטלית, מפרשים את דבריו שלא התכוון דווקא לאיצטלית אלא גם לדמיו, ואם כן אותו דבר לגבי אם התנה שתשמש את האב או שתניק את התינוק, שהתכוון לרווחת האב או הוולד, ומפרשים את דבריו כי התכוון שתשמש את האב כל זמן שהוא זקוק לכך, ושתניק את בנו כל זמן שהוא צריך לינק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וברייתא</b> סוברת כדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> הסבורים שמפרשים את דבריו כמשמעו, והיות ופירש איצטלית, צריכה בדווקא להביא לו איצטלית. ואם כן, אותו דבר לגבי אם התנה שתניק את התינוק או שתשמש את אביו, כיון שלא פירש כמה זמן, מתקיים התנאי אפילו אם קיימה אותו רק יום אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: כיצד אפשר לפרש כי משנתינו המצריכה לקיום התנאי כל הצורך, דעת רבן שמעון בן גמליאל היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא מדסיפא</b> של המשנה, מפורש בה שדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל הוי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> (מוכח) <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>תנא קמא שב<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא לאו רבן שמעון בן גמליאל!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שאם גם הרישא היא דעת רבן שמעון בן גמליאל, לא היו מפרשים את שמו בסיפא של המשנה, ואם רצו לפרש במשנה את שמו, היו מביאים אותו ברישא, ומכך שפירשו את שמו רק בסיפא, מוכח שרק הדין שבסיפא כדעתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, אי אפשר להעמיד את הדין הראשון במשנתינו שאם לא פירש זמן בתנאו צריכה לקיים את התנאי כל הזמן - כדעת רבן שמעון בן גמליאל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> יש לתרץ להיפך את הסתירה שבין הברייתא למשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שה<b style='font-size:20px; color:black;'>ברייתא</b> המקילה בקיום התנאי וסוברת שאם לא פירש זמן בתנאו, די ביום אחד למילוי התנאי, כדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל היא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דמיקל בתנאי,</b> שאמר שיכולה לקיים את התנאי גם בנתינה דמי האיצטלית, ואמר גם שכל עכבה בתנאי שאינו מחמתה, אינו מעכב בחלות הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין</b> המחמירה בקיום התנאי וסוברת שאם לא פירש זמן בתנאו, צריך לקיים את התנאי כל הזמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> היא - שמחמירים בקיום התנאי, והם אלו שסוברים במשנה שאם לא נתקיים התנאי במלואו מעכב הגט מלחול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b> לתרץ הסתירה שבין הברייתא למשנה באופן אחר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא: כאן</b> משנתינו מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>התנה <b style='font-size:20px; color:black;'>סתם</b> שלא קבע זמן, וכשאדם לא קובע זמן סתמו לכל הזמן שצריך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> בברייתא מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>במפרש</b> שתעשה זאת ליום אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי</b> חולק על רבא ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b>: כי הברייתא מדברת בהתנה סתם ולא קבע זמן, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> שהתנה <b style='font-size:20px; color:black;'>סתם</b> ולא קבע זמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי כמפרש</b> שתקיים את התנאי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>יום אחד דמי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן על רב אשי: שהרי משנתינו מדברת בהתנה סתם ולא קבע זמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה היא מניקתו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד שיהא בן <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי שנים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: עד שיהא בן <b style='font-size:20px; color:black;'>שמנה עשר חדש.</b> אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא ל</b>דעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא ניחא,</b> שצריכה להניק התינוק כל צרכו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ל</b>דעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי,</b> שבהתנה סתם ולא פירש זמן, נחשב כמפרש שתקיים את התנאי רק יום אחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי שתי שנים, למה לי שמנה עשר חדש?</b> והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום אחד סגי</b> (מספיק) לה לקיום התנאי!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: לדעת רב אשי <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b> מתניתין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמה היא מניקתו - <b style='font-size:20px; color:black;'>יום אחד מ</b>תוך <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי שנים</b> אלה של זמן הנקה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי</b> (להוציא) אם הניקתו <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר</b> שהגיע התינוק לגיל <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי שנים, דלא</b> מקיימת בזה התנאי, שאין זה הנקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבי יהודה חולק על תנא קמא וסובר, שמניקתו <b style='font-size:20px; color:black;'>יום אחד מ</b>תוך <b style='font-size:20px; color:black;'>שמנה עשר חדש</b> של זמן הנקה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי</b> (להוציא) אם הניקתו <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר</b> שהגיע התינוק לגיל <b style='font-size:20px; color:black;'>שמנה עשר חדש דלא</b> מקיימת בזה התנאי, שאין זה הנקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> (מקשים) על רב אשי ממה ששנינו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר לה <b style='font-size:20px; color:black;'>"הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים",</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>"על מנת שתניקי את בני שתי שנים".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מת הבן, או שאמר האב אי אפשי שתשמשני,</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בהקפדה,</b> שלא היא גרמה לו להקפיד עליו, מכל מקום - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו גט.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0152_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעוB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>Micropedia bot