https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%90 2026-04-24T09:19:39Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%90&diff=142815&oldid=prev 2020-09-11T12:40:45Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:40, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95116:rev-142815:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%90&diff=95116&oldid=prev 2015-07-01T07:48:17Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|גיטין עה א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכלל&lt;/b&gt; הדברים אתה למד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבעלמא&lt;/b&gt; (שבשאר דברים שבעולם), שלא נכללו בכלל תקנת הלל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתינה בעל כרחיה לא הויא&lt;/b&gt; (אינה נחשבת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתינה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, גט שהוא דבר איסור, אינו בכלל תקנת הלל &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, ונתינה בעל כרחה אינה נחשבת נתינה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך כתב רש&quot;י, ומשמע מדבריו כי בשאר ממון תיקן הלל שיועיל נתינה בעל כרחו. אבל הרא&quot;ש והרשב&quot;א כתבו &quot;היכא דתקין תקין&quot;, משמע שרק בבתי ערי חומה תיקן, ולא בשאר דיני ממון.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרשב&quot;א מקשה, מדוע רבא אינו מוכיח מנתינת גט, כי נתינה בעל כרחו נחשבת נתינה, שכתוב &quot;ונתן בידה&quot; ומועילה נתינה בעל כרחה, וכן הקשה הרש&quot;ש. ומתרץ הרשב&quot;א, כי באופן שהמקבל בעל כרחו אינו נפסד, ודאי שמועילה נתינה בעל כרחו ונחשבת נתינה, ומשום כך בבעל חוב, הלוה יכול לפרוע את החוב בעל כרחו של המלוה, ורק בהרי זה גיטך על מנת שתתני מאתים זוז, שהאשה מפקיעה ממנו את ממונו על ידי שנותנת לו בעל כרחו, שהבעל מפסיד את אשתו שהיא קנין כספו שנעשית מגורשת, בזה אומרים שלא מועילה נתינה בעל כרחו. וכן בבתי ערי חומה, הבית קנוי ללוקח במכר גמור, ועל ידי נתינת הכסף, המוכר מסלק את הלוקח מביתו, ואז לא מועילה נתינה בעל כרחו. ולכן אין ראיה מנתינת גט בעל כרחה של האשה, כיון שאין לאשה קנינים בבעל, ואין כאן נתינה המפקיעה את קנין כספו של השני. וכתב המשובב נתיבות (נה), כי מוכח מהרשב&quot;א, שמכירת בית בעיר חומה נחשב מכר גמור, ועל ידי הפדיון, המוכר מחייב את הלוקח למכור לו בחזרה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רב פפא, ואיתימא רב שימי בר אשי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלמא&lt;/b&gt; (ושמא) נתינה בעל כרחו של המקבל, נחשבת נתינה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אצטריך ליה&lt;/b&gt; להלל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתקוני&lt;/b&gt; שתועיל נתינה בעל כרחו, היה זה משום שנותן את הכסף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא בפניו,&lt;/b&gt; כגון זה שבא לפדות את ביתו והלוקח אינו בלישכה, ורק באופן זה הוצרכו לתקנת הלל שתועיל נתינה בעל כרחו להחשב נתינה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; כשנותן את הכסף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפניו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין מדעתו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בעל כרחו הויא&lt;/b&gt; (נחשב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתינה&lt;/b&gt; מעיקר הדין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן לגבי גט כשנותנת לו בפניו, מועלת הנתינה גם בעל כרחו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוספות בערכין (לב א) והרא&quot;ש בסוגין מפרשים, כי רבא לא חש להשיב על קושית רב פפא, משום שרבא סובר כי אם היתה מועילה נתינה בפניו בעל כרחו, אם כן גם שלא בפניו היה מועיל, ואין סברא לחלק. ואף שאינו יכול לתת לתוך ידו כשאינו בפניו, מכל מקום יכול לזכות לו על ידי אחר בעל כרחו, כמו שמקנה לו עצמו בפניו בעל כרחו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיכא דאמרי&lt;/b&gt; שהדברים נאמרו באופן הפוך, וכך נאמרו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: מתקנתו של הלל&lt;/b&gt; יש להוכיח:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהאומר לאשתו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז, ונתנה לו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין מדעתו ובין בעל כרחו הויא&lt;/b&gt; (נחשבת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתינה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי איצטריך ליה להלל לתקוני&lt;/b&gt; תקנה מיוחדת - רק למעשה זה של נתינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא בפניו,&lt;/b&gt; כגון במוכר בית בבתי ערי חומה, שהקונה מתחבא ואינו יכול לפדותו בפניו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; ואילו לנתינה בפניו לא הוצרך לתקן, שמועלת אפילו בעל כרחו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משמע שלגבי נתינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפניו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין מדעתו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בעל כרחו הויא&lt;/b&gt; (נחשבת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתינה&lt;/b&gt; מעיקר הדין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן הוא הדין לגבי גט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רב פפא, ואיתימא רב שימי בר אשי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלמא&lt;/b&gt; (ושמא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; נתינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפניו נמי&lt;/b&gt; - דווקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדעתו אין&lt;/b&gt; (כן) מועלת, אבל ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על כרחו לא&lt;/b&gt; מועלת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הטעם שתיקן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלל&lt;/b&gt; רק בנתינה שלא בפניו שיועיל בעל כרחו, משום שרק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי דאיצטריך ליה&lt;/b&gt; (מה שהוצרך לו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקין,&lt;/b&gt; והמקרה שעליו הוצרך לתקן, היה לגבי נתינה שלא בפניו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואין הכי נמי, גם לנתינה בעל כרחו בפניו, צריך לתקנה כדי שיועיל. ואם הקונה בית בבתי ערי חומה לא היה מתחבא, אלא היה אומר למוכר, שאינו מוכן לקבל את הדמים, גם אז היה צריך הלל לתקן שתועיל נתינה בעל כרחו של הלוקח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן לגבי גט שהוא דבר איסור, לא קיימת על זה תקנתו של הלל, ואינו מועיל נתינה בעל כרחו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרא&quot;ש והר&quot;ן הביאו את דברי בעל העיטור בשם רב האי גאון שהלכה כלישנא בתרא, שנתינה בעל כרחו שמה נתינה, וכתבו שכן נראה מהרמב&quot;ם. הרשב&quot;א כתב שנשאר ספק האם נתינה בעל כרחו נחשבת נתינה או לא, לכן לענין גט שהוא דין איסור מחמירים שאינה מגורשת. ולענין ממון, כגון מכר מטלטלין על תנאי שיתן לו דבר מה, ונתן בעל כרחו, מספק לא מוציאים ממנו את המטלטלין שמסר ליד המקבל. בקונטרס הספיקות (ה ח) מקשה, מדוע אמר הרשב&quot;א שמדובר במטלטלין שמסר ליד המקבל, דהיינו שהמקבל תפס ברשות, ולא אמר שאפילו אם המקבל תפס שלא ברשות, אי אפשר להוציא מן המוחזק. ותירץ, כי מכאן ראיה, שלא מועילה תפיסה כשהספק הוא משום שיש מחלוקת בפסק.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה כמותו&lt;/b&gt; אפילו שהוא דעת יחיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מ&lt;/b&gt;שלושה מקומות שאין הלכה כמותו, ואלו הן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. בדין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערב,&lt;/b&gt; (הובא בסוף פרק גט פשוט), אם התנה המלווה שיוכל לפרוע את חובו ממי שירצה - יוכל להפרע מנכסי הערב תחילה, למרות שיש נכסים ללווה, שלא דברי רבן שמעון בן גמליאל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לגבי המעשה שהיה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צידן&lt;/b&gt; המובא במשנתינו, שהלכה כחכמים החולקים על רבן שמעון בן גמליאל, שאינה יכולה לקיים את התנאי בנתינת דמי החפץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וראיה אחרונה,&lt;/b&gt; (הובא בסנהדרין לא א), אם מביא אדם ראיה לבית דין אחרי שהודה כי אין לו ראיות - אין סומכים על ראיה זו, אף שלדעת רבן שמעון בן גמליאל סומכים עליה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האומר לאשתו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה גיטיך&lt;/b&gt; אולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והנייר&lt;/b&gt; ישאר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה מגורשת,&lt;/b&gt; כיון שלא נתן לה דבר ממשי, וכתוב בתורה שצריך שיהיה &quot;ונתן בידה&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י, ולעיל (כ ב) פירש, כיון שהנייר שלו לא נתן לה כלום, כי נמצאו אותיות פורחות באויר. והרמב&quot;ם (גירושין ח יד) כתב הטעם, משום שאינו כריתות. הקצוה&quot;ח (סו כז, וקצא א) כתב (לפי רש&quot;י), שגם בשטר קנין אם משייר את הנייר לא קנה, כיון שלא נתן שטר אלא אותיות פורחות באויר. אבל הקהילות יעקב (סימן יד) כתב, כי גם לפי רש&quot;י אפשר לומר, שדווקא בגט שכתוב בו &quot;ונתן&quot;, צריך נתינת גט ולא נתינת אותיות, אבל בשאר שטרות אין צריך לתת את גוף השטר. וכן אפשר לומר להיפך, שאפילו לפי הרמב&quot;ם פסול בשאר שטרות, שצריך להקנות את השטר, ודווקא בגט שדי בנתינה, הוצרך הרמב&quot;ם לטעם משום חסרון כריתות. הגר&quot;ש שקופ (גיטין סימן ה) מקשה מדוע כאן הדין שונה מכתב גט על איסורי הנאה שהגט כשר (כמבואר לעיל כ א). ובשלמא לפי הרמב&quot;ם ניחא, כי לגבי איסור הנאה, כיון שאינו מעכב את הגט לעצמו, נחשב כריתות. אבל לפי רש&quot;י קשה, כי גם בגט הכתוב על איסורי הנאה הוא לא נתן לאשה דבר. וכן מקשה המאירי (לעיל כ ב). ומתרץ הגרש&quot;ש כי רק מכירה והפקר לא שייך לכתוב על איסור הנאה, משום שאי אפשר להקנות איסור הנאה, אבל מצד הקונה אין חסרון, שיכול לזכות אף באיסור הנאה. (וחולק על הקצוה&quot;ח (ר ה) הסובר כי אין בכלל זכיה באיסור הנאה). המאירי מתרץ, שאינו דומה לאיסור הנאה, כי באיסור הנאה הגט נמצא אצלה, מה שאין כן בזו שצריכה להחזיר את הנייר, אין כאן נתינת גט אלא אותיות פורחות באויר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם אמר לה: הרי זה גיטיך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מנת שתחזירי לי את הנייר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגורשת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הבינה הגמרא כי רק כשמחזירה את הנייר אז חל הגט, וכדעת רבנן החולקים על רבי וסוברים שכל האומר &quot;על מנת&quot; לאו כאומר &quot;מעכשיו&quot;, וזה כמו שאמר: הרי זה גיטיך לכשתחזירי לי הנייר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן קשה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא רישא&lt;/b&gt; שאינה מגורשת משום שלא נתן לה דבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי שנא סיפא&lt;/b&gt; שמגורשת על אף שאין לה דבר בשעת הגירושין?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: הא מני&lt;/b&gt; (ברייתא זו כדעת מי היא)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כדעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל היא, דאמר&lt;/b&gt;: בענין איצטליתו - ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תתן לו את דמיה,&lt;/b&gt; ואינה צריכה לתת לו דווקא את האיצטלית עצמה, כדי לקיים את תנאו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי&lt;/b&gt; (כך גם כן) אפשר להסביר בברייתא, כי הטעם שבמתנה עמה על מנת שתחזירי לי את הנייר - מגורשת, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפשר דמפייסה ליה בדמי&lt;/b&gt; (שתפייס אותו בדמים), ואינה צריכה להשיב את הנייר, ואם כן בשעת הגירושין יש לה את הנייר לעצמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה אביי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימור&lt;/b&gt; מתי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבן שמעון בן גמליאל&lt;/b&gt; שמועילה נתינת דמים במקום החפץ עצמו - דווקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכא דליתיה בעיניה&lt;/b&gt; (באופן שהחפץ אינו בעין), כגון לגבי איצטלית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכא דאיתיה בעיניה&lt;/b&gt; (באופן שהחפץ ישנו בעין) כמו בברייתא לגבי גט, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי אמר&lt;/b&gt; שסובר רבן שמעון בן גמליאל שנתינת דמים תועיל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן אין הוכחה מהמשנה להעמיד את הברייתא (שמדובר בה שהחפץ שהתנה ישנו בעין) כדעת רבן שמעון בן גמליאל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר אביי: הא מני&lt;/b&gt; (ברייתא זו כדעת מי היא)? כדעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר היא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר בעינן&lt;/b&gt; (צריך) בכל תנאי, שיתנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנאי כפול,&lt;/b&gt; וצריך לפרש בהתנאתו גם מה יהיה אם יתקיים התנאי וגם מה יהיה אם לא יתקיים התנאי, (ולומדים זאת מתנאי בני גד ובני ראובן שבתורה) ואם לא התנה כך, התנאי אינו מחייב, והדבר שהתנה עליו, חל גם בלא קיום התנאי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכא&lt;/b&gt; בברייתא, בהתנה עמה על מנת שתחזירי הנייר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לא כפליה לתנאיה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן חל הגט, כיון שאינה צריכה לקיים את התנאי להשיב לו את הנייר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רבא&lt;/b&gt;: מדבריך עולה כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא&lt;/b&gt; שהגט חל בהתנה עמה על מנת שתחזירי הנייר, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא כפליה לתנאיה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפליה לתנאיה&lt;/b&gt; - היה חל התנאי שצריכה להחזיר את הנייר, וכשהיתה מקיימת את התנאי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוי גיטא&lt;/b&gt; (לא היה חל הגט).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אי אפשר לומר כן, שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי, כל תנאי, מהיכא גמרינן להו&lt;/b&gt; (מהיכן נלמד) כי אפשר להתנות על חלות שיחול רק בקיום התנאי? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנאי בני גד ובני ראובן,&lt;/b&gt; שמשה התנה איתם, כי אם יעברו וילחמו עם שאר ישראל - יקבלו את עבר הירדן כנחלה, ואם לא ישלחו חלוצי צבא, לא יקבלו את עבר הירדן (במדבר לב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שלומדים משם את דין התנאי, צריך שיהיה התנאי שמתנה בדיוק כמו שם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה התם&lt;/b&gt; (שם) בתנאי בני גד ובני ראובן, נאמר להם ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנאי&lt;/b&gt; על המעשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קודם למעשה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קודם אמר להם משה את התנאי - &quot;אם יעברו בני גד ובני ראובן וגו&#039;&quot; (שם כט), ורק אחר כך פירש להם מה יהא המעשה כאשר יקוים התנאי - &quot;ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה&quot; (שם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כל תנאי&lt;/b&gt; צריך להתנות את התנאי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קודם למעשה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאפוקי הכא&lt;/b&gt; (להוציא כאן) בתנאי שבברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;אמר את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה&lt;/b&gt; נתינת הגט (&quot;הרי זה גיטיך&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קודם לתנאי&lt;/b&gt; (&quot;על מנת שתחזירי לי הנייר&quot;) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, ואין תוקף לתנאי גם אם היה אומר תנאי כפול. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י מפרש שצריך לפרש את התנאי קודם אמירת המעשה. וכן לומד הראב&quot;ד (בהשגות לרמב&quot;ם אישות ו ד). אבל הרמב&quot;ם לגבי קידושין מפרש, כי מעשה קודם לתנאי הכוונה שבתחילה עשה מעשה קידושין ואחר כך בתוך כדי דיבור אמר את התנאי, כלומר הקדים את עצם המעשה לאמירת התנאי, אבל אם מקדים את אמירת התנאי לעשית מעשה הקידושין אין הבדל אם באמירה מקדים לפרש את המעשה קודם התנאי. המאירי בבבא מציעא והטור (אהע&quot;ז לח) מקשים על הרמב&quot;ם, כי באופן שמקדים את עצם המעשה לאמירת התנאי פשוט שהתנאי אינו חל, שהרי בקידושין לא מועילה חזרה תוך כדי דיבור (כמבואר בבבא בתרא קכט ב). ומתרץ הבית יוסף, שדווקא אם עשה הפסק קצת לא מועילה חזרה תוך כדי דיבור, אבל כאן עשה את מעשה הקידושין והתנאי בהמשך אחד בלי שום הפסק, ולכן יש צד שהתנאי מועיל. והב&quot;ח מתרץ, שרק בנמלך וחוזר בו לא מועילה חזרה בקידושין בתוך כדי דיבור, אבל כאן שלכתחילה חשב להוסיף תנאי מיד לאחר הקידושין, אם לא היה בטל מחמת שאינו לפי משפטי התנאים, היה צריך לחול. באבני מילואים (סימן לח ב) מקשה לפי הרמב&quot;ם מדוע משה רבינו הקדים את אמירת התנאי קודם אמירת המעשה, הרי לפי שיטתו אין בזה נפקא מינא. ותירץ הגר&quot;ח (אישות ו) שכיון שמשה רבינו דיבר על פי הדיבור, אם כן באמירתו &quot;ונתתם לבני גד ובני ראובן&quot; יש מעשה, שעל ידי הדיבור נגמרת זכיתם בעבר הירדן. וכן לשון רש&quot;י והמאירי (קידושין סא א), שמשה רבינו נתן לבני גד ובני ראובן את עבר הירדן לנחלה. אבל הפני יהושע (שם ד&quot;ה משנה) כתב שמשה ציוה ליהושע שיתן, וכן כתב האבני מילואים בשם השאילתות שיהושע לא היה השליח של משה אלא הוא ואלעזר היו אלו שחילקו את הארץ. הלחם משנה (אישות ו ד) מקשה לפי הרמב&quot;ם, היכן ראה רבא שמדובר כאן שנתן את הגט לפני שאמר את התנאי, שמקשה &quot;תיפוק ליה דהוי מעשה קודם לתנאי&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רבא&lt;/b&gt;: הטעם שבברייתא בסיפא, הגירושין חלים על אף שהתנה עמה שתחזיר את הנייר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דמעשה קודם לתנאי,&lt;/b&gt; ואין תוקף לתנאי, ואינה צריכה להשיב הנייר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה קשה מה תירץ רבא, הרי גם על רבא עצמו קשה כעין מה שהקשה על אביי, טעמא דמעשה קודם לתנאי, הא תנאי קודם למעשה לא הוי גיטא, מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן וכו&#039; מה התם תנאי בדבר אחד ומעשה בדבר אחד וכו&#039;, וכמו שמקשה רב אדא בר אהבה על רבא. ומבאר הריטב&quot;א, שרבא סובר כי בברייתא מדובר באמת שהתנה תנאי כפול, ורק נקטה לישנא קייטא ולא דקדקה לפרש זאת, כי כוונת הברייתא לחדש שיש הבדל בין והנייר שלי לבין על מנת שתחזירי הנייר, אבל מה שנקטו בברייתא מעשה קודם לתנאי, זה נכתב בדווקא. לפי דברי תוספות הרא&quot;ש (בעמוד ב) והתוס&#039; לעיל (כ ב ד&quot;ה על) שכתבו כי רבא חולק וסובר שאין פסול של תנאי ומעשה בדבר אחד, מתורץ הקושיא, שאין להקשות על רבא שיש חסרון של תנאי ומעשה בדבר אחד, כי רבא סובר שאין פסול משום תנאי ומעשה בדבר אחד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רב אדא בר אהבה&lt;/b&gt;: מדבריך עולה כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא&lt;/b&gt; שהגט חל בהתנה עמה על מנת שתחזיר הנייר, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;נאמר ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה קודם לתנאי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; אם היה אומר את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנאי קודם ל&lt;/b&gt;אמירת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה,&lt;/b&gt; היה חל התנאי שצריכה להחזיר את הנייר, וכשהיתה מקיימת את התנאי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוי גיטא&lt;/b&gt; (לא היה חל הגט).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אי אפשר לומר כן, שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי, כל תנאי, מהיכא גמרינן להו&lt;/b&gt; (מהיכן נלמד) שאפשר להתנות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנאי בני גד ובני ראובן.&lt;/b&gt; וכיון שלומדים משם, צריך שיהיה התנאי שמתנה בדיוק כמו שם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה התם&lt;/b&gt; (שם) ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנאי&lt;/b&gt; היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדבר אחד&lt;/b&gt; - שיעברו את הירדן וילחמו בארץ ישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה&lt;/b&gt; היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדבר אחר&lt;/b&gt; - שיקבלו את נחלת ארץ הגלעד שבעבר הירדן מזרחה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כל&lt;/b&gt; התנאים צריכים להיות באופן זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0151_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעהB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot