https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:גיטין עב ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T10:43:08Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91_%D7%91&diff=142810&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-11T12:40:08Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:40, 11 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98673:rev-142810:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91_%D7%91&diff=98673&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:29:57Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:29, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> צריך לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מספקא ליה</b> לרב הונא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> מה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי</b> שכל שטר חל מהזמן הכתוב בו הוא גם באופן שהוסיף תנאי (שהגט יחול אם ימות) <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל פה</b> בשעת מסירה.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> צריך לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מספקא ליה</b> לרב הונא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> מה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי</b> שכל שטר חל מהזמן הכתוב בו הוא גם באופן שהוסיף תנאי (שהגט יחול אם ימות) <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל פה</b> בשעת מסירה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא אמר</b> באופן זה, ורק באופן שהתנאי נמצא אצל הזמן בשטר יש לומר שהזמן מוכיח שמאותו יום התכוון שיחול, אבל באופן שאמר את התנאי בעל פה בשעת מסירה, יש לומר כי בשעה שמסר לו את השטר חזר בו מהזמן שבשטר ומסרו על מנת שיחול לאחר מיתה, היות ולא אמר "מהיום".</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא אמר</b> באופן זה, ורק באופן שהתנאי נמצא אצל הזמן בשטר יש לומר שהזמן מוכיח שמאותו יום התכוון שיחול, אבל באופן שאמר את התנאי בעל פה בשעת מסירה, יש לומר כי בשעה שמסר לו את השטר חזר בו מהזמן שבשטר ומסרו על מנת שיחול לאחר מיתה, היות ולא אמר "מהיום".</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן גבי גט שכתב כהלכתו וכשמסרו לה אמר זה גיטיך אם מתי ולא אמר מהיום, יש להסתפק האם גם באופן זה אמר רבי יוסי כי הזמן שבגט מוכיח מתי יחול או לא. ועל אופן זה אמר רב הונא שחולצת, מחמת הספק.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן גבי גט שכתב כהלכתו וכשמסרו לה אמר זה גיטיך אם מתי ולא אמר מהיום, יש להסתפק האם גם באופן זה אמר רבי יוסי כי הזמן שבגט מוכיח מתי יחול או לא. ועל אופן זה אמר רב הונא שחולצת, מחמת הספק.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95111:rev-98673:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%91_%D7%91&diff=95111&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:48:08Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|גיטין עב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> צריך לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מספקא ליה</b> לרב הונא <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> מה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי</b> שכל שטר חל מהזמן הכתוב בו הוא גם באופן שהוסיף תנאי (שהגט יחול אם ימות) <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל פה</b> בשעת מסירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי לא אמר</b> באופן זה, ורק באופן שהתנאי נמצא אצל הזמן בשטר יש לומר שהזמן מוכיח שמאותו יום התכוון שיחול, אבל באופן שאמר את התנאי בעל פה בשעת מסירה, יש לומר כי בשעה שמסר לו את השטר חזר בו מהזמן שבשטר ומסרו על מנת שיחול לאחר מיתה, היות ולא אמר "מהיום".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן גבי גט שכתב כהלכתו וכשמסרו לה אמר זה גיטיך אם מתי ולא אמר מהיום, יש להסתפק האם גם באופן זה אמר רבי יוסי כי הזמן שבגט מוכיח מתי יחול או לא. ועל אופן זה אמר רב הונא שחולצת, מחמת הספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי מספקא ליה</b> לרב הונא, אם גם בתנאי בעל פה סובר רבי יוסי שזמנו של השטר מוכיח עליו מתי צריך לחול?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b>: האומר לאשה <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש, ומת בתוך י"ב חדש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו גט.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שלפי התנאי, הגט חל רק לאחר י"ב חודש, ואין גט חל לאחר מיתה, ואם מת בלא בנים חייבת ביבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותני עלה</b> (ושנינו על משנה זו): <b style='font-size:20px; color:black;'>רבותינו</b> חולקים, והם <b style='font-size:20px; color:black;'>התירוה להינשא</b> בתורת גרושה, ואינה זקוקה ליבום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרינן: מאן</b> (מי הם) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבותינו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל</b>: הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בי דינא דשרו מישחא</b> (הבית דין של רבי יהודה הנשיא שהתירו השמן) של גויים באכילה, במסכת עבודה זרה (דף לז).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והם <b style='font-size:20px; color:black;'>וסברי לה כ</b>דעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבואר שלדעת רבי יוסי זמנו של השטר מוכיח אף באופן שאומר את התנאי בעל פה בשעת מסירה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b>, ואי אפשר לומר שרב הונא מסופק בדבר זה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> הפני יהושע מקשה, מנין לגמרא כי המשנה שם מדברת שאמר את התנאי בעל פה, אולי מדובר שכתב את התנאי "אם לא באתי" בגוף הגט. וכן קשה על מה שהביאו מרבא "הרי זה גט אם מתי ושאני מת - הרי זה גט", מנין לגמרא שמדובר שאמר את זה בעל פה. ותירץ לפי שיטת רש"י לקמן (פד ב) שכתב, כי כל תנאי שכתוב בגוף הגט, פוסל את הגט, כיון שהגט לא נכתב לשם כריתות, ואם כן על כרחך מדובר כאן שעשה את התנאי בעל פה. ולפי שיטת תוספות החולקים על רש"י, צריך לומר שלשון "הרי זה גיטך", משמע שאמר כן בעל פה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> יש לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מספקא ליה</b> לרב הונא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הלכה כרבי יוסי</b> שזמנו של השטר מוכיח מתי יחול אף באופן שאמר את התנאי <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל פה</b> בשעת מסירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>או אין הלכה</b> כמותו באופן זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי מספקא ליה</b> לרב הונא בזה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבא</b>: האומר לאשתו <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גיטיך אם מתי</b> (אמות) <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן האומר לאשתו הרי זה גיטיך <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני מת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גט.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם אומר לה הרי זה גיטיך <b style='font-size:20px; color:black;'>כשאמות, ו</b>כן אם אומר לה הרי זה גיטיך <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר מיתה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זה גט</b> כיון שמשמעות דבריו שהגט יחול לאחר מיתה, ואין גט לאחר מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי</b> (כיצד מדובר) ברישא, שאם אמר "אם מתי" הרי זה גט?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> (אם נאמר) שמדובר באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר לה</b> במפורש <b style='font-size:20px; color:black;'>מהיום</b> אם מתי <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מדובר לשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> הסוברים, כי רק בפירש "מהיום" חל הגט מהיום. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> הפני יהושע מקשה, כיצד אפשר לפרש שמדובר שאמר לה במפורש "מהיום", והרי אם נפרש כך יהיה קשה הסיפא, "כשאמות - אין זה גט", ואם מדובר שאמר "מהיום כשאמות", היה צריך להיות הדין שגט ואינו גט. וכתב התורת גיטין, כי נשמט מהפני יהושע, שהרשב"א כבר הקשה כן לקמן (עו ב), ותירץ שבאמת בסיפא הכוונה שאינו גט מספק, וחולצת ואינה מתייבמת. וכן כתב גם תוס' הרא"ש כאן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן קשה, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא</b> רבא <b style='font-size:20px; color:black;'>למימר</b> דין זה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> במשנה מפורשת: אם אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>מהיום אם מתי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גט!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא לאו,</b> על כרחנו שרבא מדבר באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא אמר לה מהיום</b> אלא אמר לה רק "אם מתי יהא גט", <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הטעם שהגט חל משום שהלכה כ<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי,</b> שהזמן שנכתב בשטר מוכיח שהגט חל מהיום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> מדברי רבא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה כרבי יוסי</b> שזמנו של השטר מוכיח שחל מהיום גם באופן שאמר את התנאי בעל פה בשעת מסירת השטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: אמנם <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבא פשיטא ליה</b> שהלכה כרבי יוסי אף במסר התנאי בעל פה, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לרב הונא מספקא ליה,</b> האם הלכה כרבי יוסי אף באופן זה או לא. ולכן סובר רב הונא שחולצת, מספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואבעית אימא</b> (ואם תרצה אמור) תירוץ אחר: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם</b> רבא שאמר כי הגט חל, מדבר באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר לה</b> במפורש <b style='font-size:20px; color:black;'>מהיום</b> אם מתי <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על פי שכבר נתפרש הדין במשנה, מכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>והני לישני איצטריכי ליה</b> (מחמת אלו לשונות הוצרך לו) לרבא לבאר הדין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שרבא חידש, שהלשון <b style='font-size:20px; color:black;'>"שאני מת",</b> שאינו מוזכר במשנה, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו הלשון <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם מתי" דמי,</b> וכן הלשון <b style='font-size:20px; color:black;'>"כשאמות"</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מו הלשון <b style='font-size:20px; color:black;'>"לאחר מיתה" דמי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכא דמתני לה</b> (ויש ששונים) את דברי רב הונא <b style='font-size:20px; color:black;'>אסיפא,</b> על מה ששנינו: האומר <b style='font-size:20px; color:black;'>זה גיטך לאחר מיתה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר כלום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: ולדברי רבי יוסי חולצת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא,</b> שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מדסיפא</b> מכך ששנינו בהמשך המשנה בסיפא, שאם אמר מהיום ולאחר מיתה <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>דעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן חולצת,</b> אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>רישא נמי,</b> באמר לאחר מיתה, פשיטא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי יוסי חולצת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי לרבי יוסי אופן זה הוא כמו אם אמר מהיום ולאחר מיתה, כי רבנן ורבי יוסי לא נחלקו אלא רק בדבר זה, שלדעת רבי יוסי בלא שאמר "מהיום" הרי זה כאילו שאמר "מהיום", ולדעת רבנן יש הבדל אם אמר "מהיום" לבין אם לא אמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאופן שאמר "מהיום ולאחר מיתה" כבר נתבאר בסיפא, שהוא ספק אם התכוון שהגט יחול מהיום בתנאי שימות או שהתכוון לחזור בו ממה שאמר "מהיום" והתכוון שהגט יחול לאחר מיתה, ומשום כך הדין שחולצת מספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן מה חידש רב הונא בזה שאמר כי לדעת רבי יוסי חולצת באופן שאמר "הרי זה גיטך לאחר מיתה" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> הרעק"א מקשה, שלעיל הסתפקו האם רבי יוסי אמר את הסברא שזמנו של שטר מוכיח, גם באופן שהתנאי נאמר בעל פה או לא, ואם כן אפשר לומר, כי זהו חידושו של רב הונא, שרבי יוסי אמר את סברתו גם כשהתנאי נאמר בעל פה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: אין פשיטות שברישא, באמר הרי זה גיטך לאחר מיתה. רבי יוסי סובר שחולצת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא, רבי יוסי בהא</b> (בזה) <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי סבירא ליה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> רבי לקמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>גיטא מעליא הוי, וחליצה נמי לא תיבעי,</b> שהגט הוא גט גמור באמר "מהיום ולאחר מיתה" ואין לחשוש שבאומרו "לאחר מיתה" התכוון לחזור בו ממה שאמר "מהיום".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיות ומצאנו שרבי חולק על רבנן בסיפא ב"מהיום ולאחר מיתה", אפשר לומר שגם רבי יוסי חולק על רבנן בזה, שהרי למדנו כי סובר להקל בתנאי, אם כן אולי מקל כרבי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לזה <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> רב הונא, שרבי יוסי חולק על רבי, וסובר כרבנן שחולצת ב"מהיום ולאחר מיתה", שיש ספק אם במה שאמר "לאחר מיתה" התכוון לחזור ממה שאמר "היום" או שהתכוון לתנאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דלא רבי סבר לה כרבי יוסי</b> לגבי זמנו של שטר מוכיח עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא רבי יוסי סבר לה כרבי</b> לגבי אמר "מהיום ולאחר מיתה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: זה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי לא סבר לה כרבי יוסי</b> לגבי זמנו של שטר מוכיח עליו, משמע ממה <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> בדבריו של רבי, לשון: <b style='font-size:20px; color:black;'>"כזה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>גט",</b> משמע כי רק באופן זה שאמר "מהיום ולאחר מיתה" מכשיר את הגט, <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי</b> דינו <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יוסי</b> שאמר כי גם בלא שאמר "מהיום" זמנו של השטר מוכיח עליו שהתכוון שיחול מהיום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>זה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי לא סבר לה כרבי</b> לגבי אמר "מהיום ולאחר מיתה", משמע ממה <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> בדברי רבי יוסי לקמן (עו ב) לשון: <b style='font-size:20px; color:black;'>"כזה גט",</b> ועל כרחך נכתב למעט, ולא מצאנו דבר למעט חוץ מ<b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי</b> דינו <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי</b> הסובר כי באמר "מהיום ולאחר מיתה" בודאי התכוון לתנאי ולא לחזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומחדש רבי יוסי, שאף על פי שגבי מתנה אם אמר לשון זה של "מהיום ולאחר מיתה", המתנה חלה בודאות, אין לדמותו לגט, משום שגבי מתנה יש להסביר כי התכוון שהגוף יקנה מהיום ואילו הפירות יהיו לו רק לאחר מיתה, מה שאין כן בגט כיון שאינו לשון תנאי, הרי זה ספק תנאי ספק חזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: דעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי, מאי היא,</b> היכן היא נאמרה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: האומר: הרי זה גיטיך <b style='font-size:20px; color:black;'>מהיום ולאחר מיתה</b> - הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>גט ואינו גט, דברי חכמים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אומר: כזה גט</b> כשר הוא בוודאי, ואם הבעל מת בלא בנים, אינה צריכה חליצה מספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי מאי היא,</b> היכן נשנה בדבריו לשון "כזה גט"? <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b>: האומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מיכן</b> (מכאן, מעכשיו) <b style='font-size:20px; color:black;'>ועד י"ב חדש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>כתבוהו בתוך י"ב חדש ונתנו</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר י"ב חדש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו גט.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר: כזה גט.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מכיון שהיה לו לומר: אם לא באתי כתבו ותנו, ואילו הוא אמר: כתבו ותנו אם לא באתי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן סובר רבי יוסי שכוונתו היתה כך: כתבו עכשיו, ותנו אם לא באתי, ולכן הרי זה גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: האומר לאשה <b style='font-size:20px; color:black;'>זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה, ועמד</b> מחוליו <b style='font-size:20px; color:black;'>והלך בשוק</b> ואחר כך חלה שוב ומת, אומדים אותו אם מחמת חולי הראשון מת הרי זה גט, ואם לאו אינו גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: גיטו</b> של שכיב מרע דינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כמתנתו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנתו</b> נאמר בבבא בתרא (קנא ב) ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אם עמד</b> מחוליו והבריא <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזר</b> בו ממתנתו, שהרי לא נתן אותו אלא מחמת שחשב שימות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>גיטו, אם עמד</b> מחוליו והבריא <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזר</b> בו מגיטו, אפילו אם לא התנה על הגט שיחול רק אם ימות, אלא נתן לה את הגט בלא לפרש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b>. כיון שיש אומדן הדעת שלא נתנה אלא מחמת שחשב שימות ורצה לפוטרה מן היבום. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> כך פירש רש"י, שרב הונא מדבר בשכיב מרע שנתן גט בלא לפרש, ובאופן זה אמר שאם עמד חוזר והגט בטל, ועל זה חולקים רבה ורבא וסוברים שאינו חוזר. ואם השכיב מרע אמר במפורש "הרי זה גיטך אם מתי", מדייקים הר"ן והריטב"א מרש"י לקמן (עג א ד"ה לא), שלדעת כולם אם עמד, הגט בטל. אבל רבינו תם מפרש, כי אם השכיב מרע נתן את הגט בלא לפרש, לדעת כולם אם עמד אינו חוזר, ונחלקו באופן שנתן ופירש שיחול "אם מתי מחולי זה" ועמד ושוב מת מאותה מחלה, שלפי רב הונא אינו גט ולפי רבה ורבא הרי זה גט.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן מתנתו של השכיב מרע דינו כגיטו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>גיטו</b>, נתבאר לעיל (דף סה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דלא פריש</b> את כוונתו במלואה, אנו מפרשים את דבריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמבואר לעיל לגבי חולה מסוכן ההולך למות: רבי שמעון שזורי אומר, אף "המסוכן" <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דאמר "כתובו"</b> אנו מפרשים שאמר "כתובו" על דעת שיתנו, ונותנים את הגט לאשה <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דלא אמר תנו,</b> שאנו אומרים כי מחמת פחדו היה טרוד ושכח לפרש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מתנתו</b> הדין כן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דאמר תנו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דלא קנו מיניה</b> (ממנו), את המתנה עבור המקבל, הרי הוא קנוי למקבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן לרב הונא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> במשנתנו: אמר לה: <b style='font-size:20px; color:black;'>זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה, ועמד והלך בשוק ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>חלה ומת. אומדים אותו, אם מחמת חולי הראשון מת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גט. אם לאו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו גט.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת</b> (ואם אתה אומר) ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אם עמד</b> מחוליו <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזר</b> בו מהגט, כמו לגבי מתנתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי אומדנא</b> אם מת מחמת החולי הראשון? <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי</b> בינתים <b style='font-size:20px; color:black;'>עמד</b> מחוליו ובטל הגט מאליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא</b>: משנתנו מדברת באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>שניתק מחולי לחולי,</b> כלומר שלא הבריא לגמרי, אלא שיצא ממחלה אחת ועבר למחלה אחרת, ואין זו עמידה אלא אם כן בא לכלל רפואה שעה אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: כיצד אפשר לפרש במשנה שכל הזמן היה חולה אלא שעבר ממחלה אחת למשנהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא עמד קתני!</b> משמע שהבריא בינתיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>עמד</b> שבמשנה הכוונה, שעמד <b style='font-size:20px; color:black;'>מחולי זה ונפל לחולי אחר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: כיצד אפשר לפרש במשנה שעמד מחולי זה ונפל לחולי אחר, ולא הבריא בינתיים, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא הלך בשוק קתני!</b> משמע שהיה בריא בינתיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: "הלך" שבמשנה הכוונה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הלך על משענתו,</b> אבל עדיין היה חולה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0146_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>Micropedia bot