https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%96_%D7%90 2026-04-24T09:20:40Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=142799&oldid=prev 2020-09-11T12:38:46Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:38, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95100:rev-142799:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=95100&oldid=prev 2015-07-01T07:47:48Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|גיטין סז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לסופר, ויכתוב, ולפלוני ופלוני, ויחתמו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומשום כיסופא&lt;/b&gt; (בושה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דסופר,&lt;/b&gt; שמא יחשוב שאין מקבלים אותו כעד, ויתבייש בכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיישי, ומחתמי חד מהנך סהדי וסופר בהדייהו&lt;/b&gt; (יחששו השלוחים לבושתו של הסופר, ויחתימו רק את אחד השלוחים יחד עם הסופר),&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובעל לא אמר&lt;/b&gt; שיעשו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי&lt;/b&gt; (כך), והגט פסול. ויכשירו אותו שלא כדין! וכיון שיכולה לצאת תקלה אם יתירו את חתימת הסופר בגט, צריך לפסול כל גט שהסופר חתום עליו בעד, כדי שהסופרים לא יחתמו על הגט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא על כרחך, שסובר רבי יוסי, שגם באומר הבעל לעדים בלשון &quot;אמרו&quot;, אינם יכולים להיות שלוחים לומר לאחר, ואין אפשרות שיעשו שלוחים לומר לסופר לחתום על הגט, ואם כן הסופר חותם רק אם שומע מפי הבעל בעצמו שמצווהו על כך, ומשום כך, המשנה שסוברת כמותו, הכשירה את הגט שהסופר חתום בו, כיון שאין חשש שחתם בלא ציווי הבעל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן שוב קשה לשמואל, כיצד הוא סובר שיש צד שהגט כשר באופן שכתב הסופר את הגט בציווי השלוחים, והרי הוא סובר כרבי יוסי, ולרבי יוסי אין שליחות למסירה של אמירת דברים בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: באמת סובר רבי יוסי שכאשר אומר הבעל לעדים בלשון &quot;אמרו&quot; הם נעשים שלוחים למסור את צווי הבעל, ובאופן זה הסתפק שמואל האם &quot;כתובו&quot;, שאמר הבעל לעדים, כוונתו לכתיבת הגט עצמו, ופסול אם כתבו אחר, או שמא כוונתו רק לחתימת כתב ידם, וכשר הגט בכתיבת הסופר, כיון שנעשה כאומר &quot;אמרו לסופר שיכתוב את הגט&quot;, שבזה מודה רבי יוסי שמועילה השליחות, ונכתב הגט בצווי הבעל כדין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולא קשה לפי זה כיצד הכשירה המשנה לשיטת רבי יוסי &quot;חתם סופר&quot; בגט, ולא חששה לחורבן שיכול לצאת מכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאמר מר&lt;/b&gt; לקמן בסוגייתנו, לגבי אמר הבעל לעדים בלשון &quot;אמרו&quot; לסופר ויכתוב, ו&quot;אמרו&quot; לפלוני ופלוני ויחתמו, שאמנם הגט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשר,&lt;/b&gt; א&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לם לכתחילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תעשה כן בישראל,&lt;/b&gt; אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שכיח&lt;/b&gt; שיצווה הבעל את העדים לומר לאחרים לכתוב ולחתום בגט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שלדעת רבי יוסי &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לא שכיח שיחתום הסופר בגט בלא ששמע צווי מפי הבעל בעצמו, כיון שאפילו באומר הבעל לשלוחים בלשון &quot;אמרו&quot;, אין הגט כשר לכתחילה, לכן הכשירה המשנה גט שחתום בו הסופר ועד נוסף, שאין לגזור גזירה לפסול גט זה, משום מקרה שאינו שכיח. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י מפרש (לפי ביאור התוס&#039; רא&quot;ש), ששמואל סובר שגם לדעת רבי מאיר לכתחילה אין למנות שליח שיאמר לאחר לכתוב או לחתום בגט, ואם כן גם לרבי מאיר לא שכיח שיחתום הסופר בלא ששמע ציווי מפי הבעל עצמו, ולכן גט שהסופר חתום בו, כשר בין לרבי יוסי ובין לרבי מאיר, שאין לגזור על דבר שאינו שכיח, וכיון שכך אין צורך להעמיד את המשנה דווקא בחתם סופר ועד, אלא מעמיד את המשנה ב&quot;כתב סופר&quot; ועד כפשוטו (כמבואר לקמן בפרק המגרש פו ב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: אמנם אין לחשוש בגט שיש בו חתימת הסופר ועד נוסף לשמא אמר הבעל לשנים: אמרו לסופר ויכתוב ואמרו לפלוני ופלוני ויחתמו, כיון שאינו שכיח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל עדיין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וליחוש דילמא אמר להו&lt;/b&gt; (להם) הבעל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבי תרי&lt;/b&gt; (לשני עדים): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לסופר ויכתוב &quot;ואתם&quot; חתומו,&lt;/b&gt; שבאופן זה לא גזרו לאסור לעשות כן לכתחילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שכן, שכיח שיאמר להם הבעל לומר לסופר לכתוב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;יש לחשוש ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אזלי הנך משום כיסופא דסופר&lt;/b&gt; (שהלכו העדים משום בושתו של הסופר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומחתמי ליה לסופר בהדי חד מינייהו&lt;/b&gt; (והחתימו את הסופר על הגט יחד עם אחד מהם), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובעל לא אמר הכי,&lt;/b&gt; והרי זה גט פסול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדוע הכשירה המשנה גט שיש בו חתימת הסופר ועד נוסף, ולא גזרה עליו משום חשש זה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי,&lt;/b&gt; אמרו לתרץ, שיש לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא נמי&lt;/b&gt; (גם על אופן זה), שמצוה את השלוחים לומר לאחרים רק לגבי כתיבת הגט, (יש הסוברים) שהגט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשר,&lt;/b&gt; (אבל לכתחילה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תעשה הוא.&lt;/b&gt; ואם כן הוא דבר שלא שכיח, ולכן אין לגזור ולאסור גט שיש בו חתימת הסופר ועד נוסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניחא למאן דאמר&lt;/b&gt; שאם אומר להם הבעל לעדים באופן זה, ועשו כצוויו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשר&lt;/b&gt; (אבל לכתחילה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא תעשה,&lt;/b&gt; שאין לחשוש לאופן זה בגט שיש בו חתימת הסופר ועד נוסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא למאן דאמר&lt;/b&gt; (לאותו) שחולק ואומר שאם אומר להם הבעל לעדים באופן זה, ועשו כצוויו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשר ותעשה&lt;/b&gt; (כן לכתחילה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי איכא למימר?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי יש לחשוש בגט שיש בו חתימת הסופר ועד נוסף שהבעל אמר לעדים באופן זה (כיון שזה שכיח), ואז הגט פסול. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הראשונים מקשים מה הקושיא, הרי אפשר לתרץ ששמואל יסבור כמאן דאמר לא תיעשה. ומתרצים הריטב&quot;א וחידושי הר&quot;ן בשם הרמב&quot;ן, ששמואל פוסק כרבי יוסי משמיה דרבי, וגם האמוראים שנחלקו אם תיעשה או לא תיעשה נחלקו אליבא דרבי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא,&lt;/b&gt; חוזרת בה הגמרא, ואומרת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי תרתי אמר&lt;/b&gt; לפסול, גם באמר הבעל לשלושה &quot;תנו&quot;, וגם באמר &quot;אמרו&quot; לפלוני ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתמו, בשני המקרים הגט פסול, כי סובר רבי יוסי שמילי לא ממסרי לשליח (שלא ניתן לעשות שליח לאמירה בלבד), וגם באומר להם בלשון &quot;אמרו&quot; אינם נעשים שלוחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואותם אמוראים שחולקים לקמן באומר: &quot;אמרו&quot; האם יכול לעשות כן לכתחילה או רק בדיעבד, הם חולקים לדעת רבי מאיר, שלדעת רבי יוסי, באופן זה הגט פסול לגמרי,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי זה, דברי רב חסדא, שאמר לעיל כי מה ששנינו במשנה &quot;גט שיש בו חתימת הסופר ועד נוסף כשר&quot; לפי שיטת רבי יוסי היא, מבוארים היטב, שאין לחשוש שמא השליח צוה את הסופר לחתום ולא הבעל, כיון שלדעת רבי יוסי לא תיתכן שליחות בשביל לצוות אחר לחתום על הגט, גם לא באופן שאמר הבעל לשליח בלשון &quot;אמרו&quot;, והסופר לא יחתום בלא ציווי הבעל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל,&lt;/b&gt; שאמר לעיל שהדבר צריך תלמוד אם אמירת &quot;כתובו&quot; של הבעל כוונתו לחתימת כתב ידי העדים, אבל על עצם כתיבת הגט, נעשה כאומר להם הבעל &quot;אמרו&quot; לסופר שיכתוב, וכשר הגט באופן זה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר לה כוותיה&lt;/b&gt; (כמותו) כמו רבי יוסי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחדא&lt;/b&gt; (בדבר אחד) שמילי לא ממסרי לשליח באופן שלא אמר לשליח בלשון &quot;אמרו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופליג עליה&lt;/b&gt; (וחולק על רבי יוסי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחדא&lt;/b&gt; (בדבר אחד) באומר לשלוחים בלשון &quot;אמרו&quot;, שלדעת שמואל אם עשאם שלוחים שיאמרו לסופר לכתוב - מועילה השליחות, והרי זה גט כשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן הסתפק שמואל באמר להם הבעל בלשון &quot;כתובו&quot;, האם כוונתו לכתב הגט עצמו, ואם נתנו לאחר לכתוב את הגט פסול, או שמא כוונתו רק לחתימת כתב ידם בגט, וכל שהם עצמם חתמו עליו, כשר, כיון שעל כתב הגט שאינו מקפיד שדווקא הם יכתבו אותו, ונחשב כאילו אמר להם &quot;אמרו לסופר ויכתוב&quot;, ואם מינו סופר לכתוב מועילה שליחותם, והגט כשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא,&lt;/b&gt; שנינו לעיל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר שמואל, אמר רבי: הלכה כרבי יוסי, דאמר מילי לא מימסרן לשליח.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לפניו רבי שמעון ברבי,&lt;/b&gt; לפני רבי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאחר שרבי מאיר וחנינא איש אונו חולקין על רבי יוסי,&lt;/b&gt; וסוברים שאפשר למסור אמירה על ידי שליח שימסור לאחר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה ראה רבי לומר הלכה כרבי יוסי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו&lt;/b&gt; רבי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתוק, בני, שתוק, לא ראית את רבי יוסי. אילמלי ראיתו&lt;/b&gt; (אם היית רואה אותו), היית מבין מדוע פסקתי כמותו, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמוקו&lt;/b&gt; (פירושו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמו&lt;/b&gt; לתת הסבר לכל דבריו, שהיה מיישב ומבאר דבריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר&lt;/b&gt; - הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חכם וסופר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה&lt;/b&gt; - הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חכם לכשירצה,&lt;/b&gt; שכשהיה רוצה להיות מתון ומתיישב בדבריו היה חכם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הבית אהרן מבאר שלעומת רבי מאיר שהיה חכם וסופר, כלומר שהיה כותב מיד כל חידוש שנתחדש לו, היה רבי יהודה מתון וקודם כל מתיישב בדבר, ואחרי יישוב הדעת היה מחזיק וקובע איזה חכמה נכונה. המסורת הש&quot;ס והמהרש&quot;א בחידושי אגדות מביאים את פירוש הערוך שמבאר, שחכם לכשירצה היינו כשפותח שפתיו הוא ראש המדברים. והמהרי&quot;ץ חיות מבאר שכל הזמנים היו אצלו שווים, ובכל עת היה יכול להעמיק בחכמה, להפשיט עצמו מהעולם התחתון ולהשתדל בדעה ותבונה, ובכל עת להכנס לפנימיות התורה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי טרפון&lt;/b&gt; - דומה ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גל של אגוזין.&lt;/b&gt; כמו גל של אגוזים, אם אדם נוטל אחת מהם, אז כל האגוזים נקבצים ונופלים זה על זה, כך רבי טרפון, כשבא תלמיד לשואלו דבר, היה מביא לו ראיה מהתורה, ומהמדרש, ממשנה, הלכה ואגדה, הכל יחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי ישמעאל&lt;/b&gt; - כמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חנות מיוזנת,&lt;/b&gt; שיינה מוכן בה תמיד, שהחנווני לא צריך לומר ללקוחות המתינו ואביא לכם, כך רבי ישמעאל, כשנצרך אדם ללמוד מפיו, מזומן לו מיד ותלמודו ערוך בפיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי עקיבא&lt;/b&gt; - דומה ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוצר בלום&lt;/b&gt; (אוצר שמחולק לתאים), כדי לשמור כל מין לחוד, בצורה מסודרת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;רבי עקיבא היה דומה לעני שנטל את קופתו ויצא לשדה, כשמצא שעורים קצר ושם בקופתו, כשמצא חיטים קצר ושם בה, וכן כשמצא פולים ועדשים, וכשבא לביתו, סידר כל מין לעצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כך רבי עקיבא, כשלמד מרבותיו, שמע דבר מקרא מרבותיו, ואחריו שמע הלכה, ואחריו מדרש ואחריו אגדה, ואחר ששמע את כל הדברים נתן לבו לחזור עליהם ולגורסם עד שהיו כל הדברים סדורים בפיו, ולא היה אומר אלמוד מקרא לעצמו, מדרש לעצמו וכו&#039;, אלא למד מכל הבא ליד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל כשנעשה גדול, סידר שיעוריו לפי נושאים, שסידר מדרש ספרי וספרא לבדן ושנאן לבדן לתלמידיו, וסידר הלכות לעצמן ושנאן לתלמידיו, ואגדות לעצמן, וכן הלאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן בן נורי&lt;/b&gt; - דומה ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קופת הרוכלים,&lt;/b&gt; שיש לו לרוכל הבא לעיר מכל דבר שמבקשים ממנו, כך רבי יוחנן בן נורי, כשנצרך אדם לשאול אותו דבר מקרא - משיבו, וכן במדרש, וכן באגדה. ואין שבח זה דומה לשבח של רבי עקיבא, שרבי עקיבא למד הכל ביחד, ורק אחר כך סידרן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אלעזר בן עזריה&lt;/b&gt; - דומה ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קופה של&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשמים,&lt;/b&gt; שיש בה הרבה מינים. ודומה הוא לקופת הרוכלים, אלא שהרוכל יש לו יותר מינים, וקושר כל אחד בחבילה נפרדת כדי שיהיה מזומן לו כשיבקשו ממנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משנת רבי אליעזר בן יעקב&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קב ונקי,&lt;/b&gt; שלא לימד הרבה כשאר חבריו, אבל מה שאמר בבית המדרש - נקי הוא, שתמיד הלכה כמותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמוקו עמו,&lt;/b&gt; כמו שהתבאר לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טוחן הרבה,&lt;/b&gt; שונה הרבה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומוציא קימעא&lt;/b&gt; (מעט), וכפי שיתבאר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt; הכוונה בזה ש&quot;מוציא קמעא&quot;, שהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משכח קימעא&lt;/b&gt; (מעט), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה שמוציא&lt;/b&gt; כלומר אותם דברים מועטים שהיה שוכח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מוציא אלא סובין&lt;/b&gt; שהוא פסולת, שלא היה שוכח אלא דברים שלא נראו לו שהלכה כמותן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן אמר רבי שמעון לתלמידיו: בניי, שנו מדותי&lt;/b&gt; (למדו את תורתי), לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמדותי&lt;/b&gt; (תורתי) הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרומות&lt;/b&gt; הנבחרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;תוך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרומות מידותיו&lt;/b&gt; הנבחרות של עיקרי משניותיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של רבי עקיבא.&lt;/b&gt; ולכן פסקי ההלכה שלי הם &quot;ברירה אחר ברירה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא,&lt;/b&gt; שנינו לעיל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לשנים: &quot;אמרו&quot; לסופר ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתמו, אמר רב הונא אמר רב&lt;/b&gt;: גט זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשר&lt;/b&gt; (אבל לכתחילה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא תעשה זאת בישראל,&lt;/b&gt; אלא הבעל בעצמו צריך למנות את הסופר ואת העדים שיחתמו בגט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה עולא לרב נחמן, ואמרי לה&lt;/b&gt; (יש אומרים) ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן&lt;/b&gt; שאל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולא: מאחר דכשר, אמאי&lt;/b&gt; לכתחילה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תעשה זאת ביש ר אל&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt;: משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיישינן שמא תשכור&lt;/b&gt; האשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עדים&lt;/b&gt; שיאמרו בשם בעלה לסופר לכתוב גט ולעדים לחתום עליו, והסופר והעדים יעשו כן שסבורים שהבעל צוה כך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי חיישינן&lt;/b&gt; שיסכימו עדים לשקר עבור האשה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: עדים החתומין על שדה מקח ועל גט אשה, לא חשו חכמים לדבר זה&lt;/b&gt; שמא חתמו העדים בשקר שלא בהסכמת הבעלים!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח מברייתא זו, שאין לחשוש שעדים יעידו בשקר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: בברייתא מדובר במעשה של חתימה על שטר, ואמנם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה לא עבדי&lt;/b&gt; (לא עושים) העדים מעשה לחתום בשקר, ואין לחשוש לכך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבורא,&lt;/b&gt; לומר דבר שקר לאחרים לעשות, והאחרים סוברים שהבעל צוה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמרי&lt;/b&gt; עדים, ויש לחשוש לכך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכה נוספת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לשנים: אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו,&lt;/b&gt; שבאופן זה אין לחשוש שמא תשכור האשה עדים שיאמרו לאחרים לחתום, שאין העדים חותמים על הגט אלא אם כן שמעו מפי הבעל עצמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב חסדא אמר: כשר, ולא תעשה&lt;/b&gt; כן לכתחילה, גזירה משום שיבואו להכשיר אף באופן שאומר הבעל לעדים שיאמרו לאחרים לחתום, ואז יש לחשוש שמא תשכור האשה עדים שיאמרו לאחרים בשם הבעל לחתום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה בר בר חנה אמר: כשר, ותעשה&lt;/b&gt; כן לכתחילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן אמר: כשר ולא תעשה. רב ששת אמר: כשר ותעשה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה אמר: כשר ולא תעשה. רב יוסף אמר: כשר ותעשה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0135_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot