https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%94_%D7%91 פרשני:בבלי:גיטין סה ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-24T01:10:36Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%94_%D7%91&diff=142796&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-11T12:38:23Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:38, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95097:rev-142796:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A1%D7%94_%D7%91&diff=95097&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:47:43Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|גיטין סה ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אולם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גיטא לא הוי&lt;/b&gt; (הגט לא יחול), שלא תהיה שלוחי לקבלת הגט, לזכות בו עבורי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד דמטית&lt;/b&gt; (עד שתבא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למתא מחסיא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי אלעזר אוסר&lt;/b&gt; את האשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיד,&lt;/b&gt; משפירש ממנה השליח לאכול בתרומה, כיון שאולי מצא השליח את הבעל עם הגט במקום סמוך, וזכה בו כבר עבורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא,&lt;/b&gt; שהיא אסורה מיד, לפי סברתו של רבי אליעזר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא&lt;/b&gt; (שהרי) כבר שנינו לעיל שרבי אליעזר סובר, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מראה מקום היא לו&lt;/b&gt; לשליח&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt; ולא מקפדת שיקבלנו דווקא במקום מסויים, כיון שאינה בטוחה שהבעל יסכים למסור את הגט באותו מקום, וממילא מובן שנאסרת מייד בתרומה מחשש שכבר שנתגרשה, ומה צריך רבי אליעזר להשמיענו זאת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא,&lt;/b&gt; המשנה הוצרכה להשמיענו שרבי אלעזר אוסר את האשה מיד משפירש ממנה השליח, באופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמרה ליה: זיל&lt;/b&gt; (לך) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;צד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזרח, דאיתיה&lt;/b&gt; (שהבעל נמצא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במזרח.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקא אזל&lt;/b&gt; (והלך) השליח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;צד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מערב,&lt;/b&gt; שבאופן זה יש חידוש נוסף בכך שאסורה מיד בתרומה, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא,&lt;/b&gt; שהייתי אומר, אמנם סובר רבי אלעזר שאין האשה מקפדת שהשליח יקבל את הגט במקום מסוים, אבל מכל מקום לא תיאסר מיד בתרומה, כיון ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במערב הא ליתיה&lt;/b&gt; לבעל, ואין לחשוש שמא ימצא השליח את הבעל מיד בצאתו מן העיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; המשנה שמכל מקום אסורה בתרומה מיד לדעת רבי אלעזר, משום שחוששים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דילמא בהדי דקאזיל&lt;/b&gt; (שמא בזמן שהלך השליח) למערב, הלך גם הבעל לשם, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיגס גאיס ביה&lt;/b&gt; (ופגע בו) בשליח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויהב ליה גיטא&lt;/b&gt; (ונתן לו את הגט), והרי היא מגורשת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו בענין שליח ששינה מדברי המשלח: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האומר לשלוחו: ערב לי&lt;/b&gt; &quot;עירוב תחומין&quot; לסוף אלפיים אמה של תחום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתמרים,&lt;/b&gt; כדי שאוכל לילך בשבת ממקום העירוב אלפים אמה נוספים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושינה השליח בשליחותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועירב לו בגר וגר ות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או שאמר לו המשלח: ערב לי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגרוגרות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועירב לו בתמרים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני&lt;/b&gt; בברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חדא: עירובו עירוב,&lt;/b&gt; ומועילה השליחות על אף ששינה מדברי המשלח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותניא אידך: אין עירובו עירוב!&lt;/b&gt; היות ושינה מדברי המשלח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן מצאנו סתירה בין הברייתות, האם השליחות חלה כאשר שינה מדברי המשלח או לא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה, לא קשיא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא,&lt;/b&gt; ברייתא אחת היא כשיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא,&lt;/b&gt; וברייתא אחרת היא כשיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אלעזר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; הברייתא שאומרת אין עירובו עירוב, היא כשיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן, דאמרי&lt;/b&gt; לעיל שיש בשליחות האשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קפידא,&lt;/b&gt; ואף על פי שהגירושין לא תלויים בה ולא איכפת לה, בכל זאת אומרים שהמשלח מקפיד שיעשה השליח בדיוק כדבריו, ואם שינה השליח, אינו שלוחו אם הוא משנה במשהו מדבריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; הברייתא שאומרת שעירובו עירוב, היא כשיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אלעזר, דאמר&lt;/b&gt; אין האשה מקפדת שיעשה השליח בדיוק כדבריה, ורק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מראה מקום היא לו,&lt;/b&gt; שבדבר שאין בו הפסד לא איכפת למשלח אם משנה השליח במקצת מדבריו, וגם בעירוב אם שינה השליח, היות ואין בו הפסד למשלח, מועילה שליחותו ועירובו עירוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב יוסף אמר&lt;/b&gt;: תירוץ אחר כדי לתרץ את הסתירה שבין שתי הברייתות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא והא&lt;/b&gt; - שתי הברייתות הן כשיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורבנן לא אמרו שהמשלח מקפיד אלא רק גבי אשה השולחת שליח לקבל את הגט ממקום פלוני, שנוח לה שילך השליח דווקא למקום שאמרה, ולא יזכה בגט עבורה במקום אחר, וכך יש לחק בין הברייתות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן,&lt;/b&gt; הברייתא האומרת שעירובו עירוב אפילו כששינה מדברי המשלח, מדברת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;עירב השליח מדבר אחר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלו&lt;/b&gt; - של המשלח, שאנו אומרים שאין המשלח מקפיד במה בדיוק יערבו לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן,&lt;/b&gt; הברייתא האומרת שאין עירובו עירוב, מדברת בעירב השליח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשל חבירו&lt;/b&gt; של המשלח, שאם חברו של המשלח נתן לו רשות לערב בשלו, ודאי שהמשלח מקפיד שיערב השליח ממה שאמר לו, שהרי לא קיבל המשלח רשות אלא באותו דבר עצמו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י, ובאילת השחר מקשה שאם מדובר שקיבל רשות מחברו רק לערב בתמרים ועירב בגרוגרות אם כן הוי גזל, ויהיה פסול לעירוב גם למאן דאמר שאין המשלח מקפיד. וכבר הרגיש בזה המאירי וכתב שמשמע מכאן שהמערב בגזל, עירובו עירוב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי&lt;/b&gt; לרב יוסף, לפי דבריך שהברייתא האומרת שאין עירובו עירוב, מדברת בעירב השליח בשל חבירו של המשלח, ושינה מדברי המשלח, הרי קשה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא הא דתניא: האומר לשלוחו &quot;ערב לי&lt;/b&gt; (עשה את עירוב תחומין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במגדל&quot;, ועירב לו&lt;/b&gt; השליח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשובך&lt;/b&gt; (ומבינה הגמרא בהוה אמינא, שהשליחות היתה שיניח את העירוב במגדל, והשליח שינה והניחו בשובך).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או שאמר לו: ערב לי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשובך, ועירב לו במג דל.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא חדא: עירובו עירוב,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותניא אידך: אין עירובו עירוב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם,&lt;/b&gt; הרי שם לא תוכל לתרץ את החילוק שבין הברייתות כדבריך, שהברייתא האומרת שעירובו עירוב מדברת במניח את העירוב בשל המשלח, והברייתא האומרת שאין עירובו עירוב, מדברת באופן שמניח את העירוב בשל חברו של המשלח, שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי &quot;שלו&quot; ו&quot;של חבירו&quot; איכא&lt;/b&gt; שנוכל לומר שחברו מקפיד? וכי מקפיד חברו אם מניח את העירוב בשובך או במגדל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם נמי,&lt;/b&gt; אין פירוש הברייתות, שכוונת המשלח שיניח את העירוב במגדל או בשובך. אלא פירוש הברייתות הוא שכוונת המשלח שיקח השליח פירות לעירוב, מפירות שיש לו במגדל או מפירות שיש לו בשובך, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא פירי דמגדל ו&lt;/b&gt;איכא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירי דשובך.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שכך, לא קשה מברייתות אלו על רב יוסף, שגם ברייתות אלו ניתן ליישבן לפי דברי רב יוסף, שהברייתא האומרת עירובו עירוב מדברת באופן שהפירות שלו ואינו מקפיד אם משנה השליח, ואילו הברייתא האומרת אין עירובו עירוב מדברת באופן שהפירות של חברו של המשלח, ולכן מקפיד שיקח דווקא ממקום מסוים שמשם הרשה לו חברו לקחת, ואם לקח השליח ממקום אחר - אינו עירוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המשנה שלפנינו דנה באלו לשונות יכול הבעל לומר שיכתבו גט ויתנו לאשתו, ודבריו קיימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האומר&lt;/b&gt; לשנים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתבו גט ותנו לאשתי,&lt;/b&gt; או שאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גרשוה,&lt;/b&gt; או שאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתבו איגרת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ותנו לה - הרי אלו יכתבו את הגט ויחתמו עליו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויתנו&lt;/b&gt; לאשתו, שכל לשונות אלו, לשון גירושין הם, ואף הלשון &quot;גרשוה&quot; כולל כתיבה ונתינה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגט נקרא &quot;אגרת שבוקין&quot;, כמו שכתוב בנוסח הגט.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם אמר להם הבעל &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטרוה&quot;,&lt;/b&gt; או שאמר להם &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרנסוה&quot;,&lt;/b&gt; או שאמר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשו לה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כנימוס&quot;&lt;/b&gt; - כחוק, או &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשו לה כראוי&quot;&lt;/b&gt; - כל הלשונות הללו, אין במשמעותן דווקא גירושין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהאומר &quot;פטרוה&quot; אפשר שכוונתו היא לפטור אותה מחובותיה. &quot;פרנסוה&quot; - לדאוג לפרנסתה. &quot;עשו לה כנימוס&quot; או &quot;עשו לה כראוי&quot; - לתת לה מזונות וכסות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמר כלום,&lt;/b&gt; ואם כתבו גט ונתנו לה, הרי זה גט בטל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt; בברייתא: האומר לשנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלחוה&lt;/b&gt; את אשתי, או שאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבקוה,&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרכוה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי אלו יכתבו ויתנו&lt;/b&gt; גט, לפי שלשונות אלו הן לשונות של גט &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הראב&quot;ד בהשגות לרי&quot;ף כתב שמדובר באופן שדיבר עמה תחילה על עסקי גירושיה, אבל אם לא דיבר עמה, אין אנו יודעים שכוונתו לשם גירושין. אבל הביאור להרמב&quot;ם (גירושין ב, י) כתב שמדובר גם באופן שלא דיבר עמה תחילה על עסקי גירושין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;שלוחה&quot; - הוא לשון של &quot;ושלחה מביתו&quot; (דברים כד). &quot;שבקוה&quot; - הוא לשון של &quot;אגרת שבוקין&quot;. &quot;תרכוה&quot; - הוא לשון של &quot;תירוכין&quot;, דהיינו &quot;גירושין&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם אמר לשנים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטרוה, פרנסוה, עשו לה כנימוס, עשו לה כראוי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמר כלום,&lt;/b&gt; שאין אלו בהכרח לשונות של גט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא&lt;/b&gt; בענין זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי נתן אומר&lt;/b&gt;: אם אמר לשנים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטרוה&lt;/b&gt; את אשתי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבריו קיימין,&lt;/b&gt; וצריכים לתת לה גט, שלשון צוואה הוא, כמו &quot;שלחוה&quot;, והוא לשון גט פטורין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם אמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פיטרוה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמר כלום,&lt;/b&gt; כיון שהוא מלשון פטור וחובה, ואולי כוונתו להקל מעליה חובות שחייבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: רבי נתן דבבלאה&lt;/b&gt; (שבבלי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא, ו&lt;/b&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דייק&lt;/b&gt; לחלק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; לשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פיטרוה ל&lt;/b&gt;לשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטרוה,&lt;/b&gt; שבבבל, פעמים שמדברים בלשון ארמי, ופעמים בלשון עברי, לכן כשאמר &quot;פטרוה&quot; אנו אומרים שלשון גט פטורין הוא שהדגיש, ודיבר בלשון ארמי, וכשאמר &quot;פיטרוה&quot; אנו אומרים שדיבר בלשון עברי, והתכוון ללשון פטור וחובה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מה שאין כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא דידן&lt;/b&gt; שלעיל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר&lt;/b&gt; (שבן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארץ ישראל הוא,&lt;/b&gt; וכל דיבורו הוא רק בלשון עברי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא דייק&lt;/b&gt; ולא חילק בין לשון &quot;פטרוה&quot; לבין לשון &quot;פיטרוה&quot;, שבשני הלשונות לא התכוון לגט פיטורין, ש&quot;פיטורין&quot; הוא לשון ארמי והוא תרגום של שילוח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעיא להו&lt;/b&gt;: אם אמר בלשון: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוציאוה, מהו?&lt;/b&gt; האם אומרים שנקט את לשון הפסוק &quot;ויצאה מביתו&quot; (דברים כד) או שמא אין משמעות הדברים ללשון הפסוק, שהרי לא כתוב &quot;והוציאה מביתו&quot; אלא כתוב &quot;ויצאה&quot; היא מעצמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן אם אמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עזבוה, מהו?&lt;/b&gt; האם לשון &quot;איגרת שבוקין&quot; הוא, או שמא כיון שלא כותבים לשון עזיבה בגט, אין זה לשון של גט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן אם אמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התירוה, מהו?&lt;/b&gt; האם לשון &quot;מותרת לכל אדם&quot; הוא, או שמא לשון &quot;התרת נדרים&quot; או &quot;התרת חגורה&quot; הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניחוה, מהו? הועילו לה, מהו? עשו לה כדת, מהו?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ת&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשוט&lt;/b&gt; מברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיהא&lt;/b&gt; (לכל הפחות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חדא,&lt;/b&gt; מן הלשונות הללו,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: אם אמר בלשון: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשו לה כדת, עשו לה כנימוס, עשו לה כראוי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמר כלום,&lt;/b&gt; ואין זה גט. משמע שלשון &quot;עשו לה כדת&quot; אינה הוראה ברורה לגירושין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בראשונה היו אומרים&lt;/b&gt; חכמים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היוצא בקולר,&lt;/b&gt; שמוליכים אותו בשלשלאות על מנת להוציאו להורג בדין המלכות,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר&lt;/b&gt; לשניים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתבו גט לאשתי,&lt;/b&gt; אף על פי שלא פירש ואמר &quot;תנו&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי אלו יכתבו ויתנו,&lt;/b&gt; שודאי נתכוון שיתנו לה את הגט, אלא מתוך שהיה בהול לא סיים את דבריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרו&lt;/b&gt; חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לומר: אף המפרש&lt;/b&gt; (המפליג) בים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיוצא בשיירא&lt;/b&gt; לדרך רחוקה שיש בו סכנת דרכים, ואמר &quot;כתבו גט לאשתי&quot; כוונתו שיכתבו ויתנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון שזורי אומר: אף&lt;/b&gt; חולה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המסוכן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, אם אמר בלשון זו - הרי אלו יכתבו ויתנו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; המאירי מפרש שכל חולה בחזקת סכנה הוא. וכן פירשו התוס&#039; יום טוב והפני יהושע בדעת רש&quot;י. אבל הרמב&quot;ם (גירושין ב, יב) כתב שרק חולה מסוכן שנפל עליו החולי פתאום, שהוא בהול ואימת מיתה עליו, והוי כמצוה מחמת מיתה. וכתב הבית אהרן שרש&quot;י מפרש חולה סתם, דהיינו כל שכיב מרע, ולא פירש כהרמב&quot;ם שהיינו מי שנפלה עליו מחלה מסוכנת פתאום. משום שרש&quot;י סובר שבחולה כזה שנפלה עליו פתאום מחלה מסוכנת, גם רבנן מודו, שהרי לא גרע ממפרש ויוצא בשיירה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעשה: באדם ששמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גניבא,&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצא&lt;/b&gt; להורג &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקולר הוה&lt;/b&gt; (היה),&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי הוה קא נפיק&lt;/b&gt; (כשהיה יוצא) להורג &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; לאנשים שהיו שם, בתורת צוואה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבו&lt;/b&gt; (תנו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבע מאה זוזי לרבי אבינא, מחמרא&lt;/b&gt; (מהיין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנהר&lt;/b&gt; (של נהר) ששמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פניא&lt;/b&gt; שיש לי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0132_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסוB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div> Micropedia bot