https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%90_%D7%91 2026-04-27T06:04:30Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%90_%D7%91&diff=142768&oldid=prev 2020-09-11T12:34:49Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:34, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95069:rev-142768:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%90_%D7%91&diff=95069&oldid=prev 2015-07-01T07:46:49Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|גיטין נא ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא&lt;/b&gt; (רבי יצחק), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר כרבי אליעזר בן יעקב&lt;/b&gt;, שחולק על המשנה, וסובר שאין פוטרים את המשיב אבידה משבועה, במקום שתובעים אותו בטענה ודאית. (וכפי שיתבארו דברי רבי אליעזר בן יעקב בסוף הסוגיא.)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר: פעמים שאדם נשבע&lt;/b&gt;, בלא תביעה, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על&lt;/b&gt; ידי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טענת עצמו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיצד&lt;/b&gt;: האומר לחבירו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנה לאביך בידי&lt;/b&gt; (שלויתי ממנו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאכלתיו פרס&lt;/b&gt; (החזרתי לו מחצה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה נשבע&lt;/b&gt; שבועת מודה במקצת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על&lt;/b&gt; ידי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טענת עצמו&lt;/b&gt;. ולהלן, יתבארו דברי רבי אליעזר בן יעקב וטעמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: אינו&lt;/b&gt; נחשב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא כמשיב אבידה, ו&lt;/b&gt;לפיכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטור&lt;/b&gt; הוא מן השבועה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עתה, סוברת הגמרא, בביאור הברייתא, שאין אדם תובעו כלל, ולכן נחשב &quot;נשבע על טענת עצמו&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר בן יעקב לית ליה&lt;/b&gt; (אינו סבור) ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיב אבידה פטור&lt;/b&gt; משבועה, מחמת תיקון העולם, ואינו חושש שהמוצא ימנע מלהחזיר אבידה, אם יתכן שידרשו ממנו להשבע!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. כך פירש רש&quot;י. ובתוספות הקשו אמאי לא נקט לישנא דלעיל, כשהקשו על רבי יצחק, &quot;ולית ליה המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם. ועוד, מאי מקשה הגמרא, הרי זהו דקאמרינן, דרבי יצחק פליג אמתניתין וסובר כרבי אליעזר בן יעקב. ויש מי שהקשה, אם מדברי המשנה מקשה הגמרא על רבי אליעזר, הלא יש לחלק בין מוצא אבידה, דחיישינן שמא ימנע מלהשיב, לבין לווה, שאין לחוש כל כך שמא יבוא לגזול ממון חבירו? ופירשו אחרונים, דלא מן המשנה הקשתה הגמרא, אלא מסברא, דפשיטא שראוי לחכמים לתקן תקנה, ולפטור אותו מן השבועה, שהרי אין הבן תובעו כלל, וראה בחתם סופר וברש&quot;י כתובות יח א. ב. התוספות פירשו שכוונת הגמרא להקשות אמאי לא יהיה נאמן במיגו דאי בעי שתיק. ומה שרש&quot;י לא פירש כך, הוא לשיטתו שאין מיגו פוטר משבועה. ג. לפי ההוא אמינא, שהברייתא מדברת באופן שאין אדם תובעו, תיקשי, דאם כן, אין טענת הבן אלא טענת שמא, ואף בלא תיקון העולם לא שייך להשביעו? וכן תיקשי לדברי הראשונים (נזכרו בהערה בעמוד א) שאין שבועת מודה במקצת אלא כשקדמה תביעה להודאה, אמאי ישבע הכא שקדמה הודאתו? וראה בזה בתוספות רבינו עקיבא איגר למסכת שבועות אות לט ובקהילות יעקב כתובות סימן יז ובאילת השחר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; (תירץ) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב: בטוענו&lt;/b&gt; (תובע אותו) בנו ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטן&lt;/b&gt; של המת. ואינו נחשב &quot;משיב אבידה&quot;, כפי שיתבאר להלן, ולפיכך חייב הוא להשבע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתמהינן: תביעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטן, מידי מששא אית ביה&lt;/b&gt; (וכי יש בה ממש)!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן: אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנאמר (שמות כב ו, ז): &quot;כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגו&#039; ונקרב בעל הבית אל האלהים&quot; - לשבועה. ודרשינן &quot;איש&quot; ולא קטן (וחרש ושוטה כקטן הם שהרי אינם בני דעת).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי, שלא נאמרה שבועה אלא באיש ולא בקטן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם בטוענו קטן, מאי טעמייהו דרבנן!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קטן&lt;/b&gt; דקאמר רב, בן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדול&lt;/b&gt; של המת, ויכול הוא להשביעו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמאי קרי ליה&lt;/b&gt; רב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטן&lt;/b&gt;, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלגבי מילי דאביו&lt;/b&gt; כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטן הוא&lt;/b&gt;, כי אינו בקי בעסקיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt; אמאי קרי ליה רבי אליעזר, נשבע ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טענת עצמו&lt;/b&gt;, הלא לדבריך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טענת אחרים&lt;/b&gt; (בנו של מת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: הכי קאמר, פעמים שאדם נשבע על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טענת אחרים, ו&lt;/b&gt;מחמת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הודאת עצמו&lt;/b&gt;, שהוא חייב עדיין מחצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתמהינן: הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולהו טענתא&lt;/b&gt; (במודה במקצת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי טענת אחרים והודאת עצמו נינהו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולמה אמר רבי אליעזר שרק &quot;לפעמים&quot; אדם נשבע על טענת עצמו!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה טעמם של רבנן הפוטרים כאן משבועה יותר מבשאר מודה מקצת הטענה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; לעולם בתובעו קטן, ואף על פי כן, חייב הוא להשבע, כיון שטענתו באה מכח נתינת אביו, ומכל מקום הוא נקרא &quot;נשבע בטענת עצמו&quot;, כיון שבמקום אחר, אין טענת הקטן נחשבת טענה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י שבועות מב ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה ששנינו &quot;אין נשבעין על טענת קטן&quot;, אינו אלא כאשר הקטן הפקיד אצלו, אבל אם הפקיד גדול ומת, צריך הוא להשבע, אף על פי שעתה תובעו בנו הקטן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. כי הדין של &quot;איש&quot; ולא קטן, נאמר על ההפקדה, וכמו שכתוב &quot;כי יתן איש&quot; ולא על שעת התביעה. ו&quot;קטן&quot; דקאמר רב, קטן ממש הוא, וכל שכן אם תבעו בן גדול, אלא שלשון &quot;טענת עצמו&quot; יותר מתאים בתבעו קטן. ב. התוספות הקשו על פירוש רש&quot;י, שעיקר התירוץ - להעמיד בתובעו קטן - חסר מן הספר, וראה מה שכתב הפני יהושע. עוד הקשו התוספות, שאף אם הפקיד גדול ותבעו קטן אין שייך שבועה, וכמו שדייקו ממה שאמרו בבא קמא קו ב (וראה היטב ברש&quot;י שם, ובמגיני שלמה בכתובות יח כתב, שעל ידי נתינת האב אינו יכול להעיז כדרבה, ולכן נשבע, אבל בנתינת קטן מעיז הוא.) ולפיכך פירשו התוספות, שרבי אליעזר דיבר דוקא בתובעו בן גדול, ולשון &quot;טענת עצמו&quot; בדברי רבי אליעזר, הוא טעיתי טעות, חכמים מעיז הוא לכפור בבנו, ונמצא שטענת עצמו היא, והכי קאמר רבי אליעזר, פעמים שאדם נשבע על מה שאתם מחשיבים טענת עצמו, אבל לדידי שאינו מעיז טענת אחרים היא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם תאמר, אם כן, במה נחלקו חכמים על רבי אליעזר בן יעקב!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יש לומר, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה קמיפלגי&lt;/b&gt; (הם חולקים), וכפי שיתבאר להלן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר&lt;/b&gt; (פירש) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה: מפני מה אמרה תורה: מודה מקצת הטענה ישבע&lt;/b&gt;, ואיננו פוטרים אותו, משום שנחשב כמשיב אבידה, במה שאינו כופר הכל!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזקה&lt;/b&gt; היא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין אדם מעיז פניו&lt;/b&gt;, לכפור בחובו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפני בעל חובו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. רש&quot;י בבא מציעא ד א. ובתוספות כתבו: פירוש למה לא יהא נאמן במיגו דאי בעי כופר הכל. וזה מתאים לשיטתם בכל הסוגיא שמיגו פוטר משבועה, אבל רש&quot;י הרי סובר, כפי שנתבאר בהערות הקודמות, שלא אמרינן מיגו לאפטורי משבועה, וצריך ביאור מה שפירש שכוונת רבה לפוטרו משום שהיה יכול לכפור הכל. וראה בפני יהושע בבבא מציעא שרצה לצדד לפטור &quot;משיב אבידה&quot;, אף שלא מטעם מיגו. וראה במהר&quot;ם שי&quot;ף בדעת רש&quot;י שמשיב אבידה פטור משבועה הוא דין דאורייתא, ומה ששנינו מפני תיקון העולם, הוא כדברי רבינא מט ב, שגם על דין תורה שייך לומר מפני תקון העולם, וראה בחידושי הר&quot;נ בשבועות מא ב מב א ולהלן בהערה בסוף הסוגיא. ב. הר&quot;י מיגאש בשבועות מה ב כתב דלא אמרינן מיגו לאפטורי משבועה, ואחת מראיותיו היא מה שאין מודה במקצת פטור משבועה במיגו שהיה יכול לכפור הכל. והראשונים תמהו על דבריו ואמרו שממקום שסייע הר&quot;י מיגאש לעצמו, משם קשה עליו, כי אדרבה זה גופא מה שאמר רבה, שאין כאן מיגו כיון שאינו מעיז, אבל אם היה לו מיגו היה פטור משבועה. ויש מפרשים שרבה לא בא לתת טעם מדוע אין מודה במקצת נאמן במיגו, אלא בא לתת טעם לכופר הכל במה נשתנה דינו ממודה במקצת, ראה בתוספות, ובשיטה מקובצת בבא מציעא ד א ובמאירי בבא קמא קו ב. ולפי זה ניחא שיטת הר&quot;י מיגאש. וראה בחתם סופר ובבית הלוי חלק ג&#039; סימן לז אות ג&#039;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י פירש בכמה מקומות שאינו מעיז פניו כיון שעשה לו טובה. והתוספות הקשו עליו, והביאו פירוש ריב&quot;א שאין אדם מעיז פניו לכפור כשהוא יודע שמי שהוא כופר בו יודע שהוא משקר. וראה בפני יהושע שכתב שדבר זה הוא פלוגתא דחכמים ורבי אליעזר בן יעקב, ופירש לפי זה שדברי רבי יצחק במשיב אבידה הם כדברי רבי אליעזר בבן שבא בטענת אביו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן: אף על גב ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt; גברא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכוליה&lt;/b&gt; חוב הוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי&lt;/b&gt; (רוצה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למכפריה ליה&lt;/b&gt;, אינו עושה כן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאי&lt;/b&gt; (טעם הדבר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא כפריה, משום דאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו&lt;/b&gt;, ולפיכך אין אנו אומרים &quot;משיב אבידה&quot; הוא במה שלא כפר בכל, כי אינו מעיז לכפור בכל. אלא במקצת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י, ועל פי מאירי כתובות יח א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם תאמר, איך נשביענו, הלא רוצה הוא לגזול את חבירו, והחשוד על הממון, חשוד גם כן לשקר בשבועתו!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יש לומר, באמת אינו רוצה לגזול את חבירו, שהרי לא כפר בכולו, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובכוליה&lt;/b&gt; (חוב) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי דלודי ליה&lt;/b&gt; (רוצה הוא להודות ולשלם)&lt;span style=&#039;background-color:cyan;&#039;&gt;xxx&lt;/span&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. ורבינו עקיבא איגר הקשה, מה צריכינן לומר שאינו חשוד ממה שלא כפר בכולו, הרי יש לומר שאינו חשוד כיון שאנו תולים שעושה כן משום שרוצה להשמט ממנו, ואינו רוצה לכפור לגמרי בלא לשלם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאי דלא אודי ליה&lt;/b&gt; בכוליה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשתמוטי הוא דקא משתמט ליה&lt;/b&gt; (נשמט הוא ממנו) השתא, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר&lt;/b&gt; לא אגזלנו, אלא אשתמט ממנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד דהוו&lt;/b&gt; (שיהיו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לי זוזי, ופרענא ליה&lt;/b&gt; את כל חובי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לפיכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רחמנא&lt;/b&gt; (התורה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רמי&lt;/b&gt; (הטל) שבועה עילויה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי היכי&lt;/b&gt; (כדי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלודי ליה&lt;/b&gt;, השתא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכוליה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. ולפי זה, החשוד על הממון חשוד גם על השבועה, אלא שכאן אינו חשוד על הממון, כפי שביארה הגמרא. והתוספות הביאו ראיות שאף מי שחשוד על הממון אינו חשוד על השבועה, ולפיכך פירשו את דברי רבה כדלקמן. רבה אמר, שאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, אם כן ראוי להאמינו על מה שהוא כופר בו, כיון שאם אכן חייב הוא לא היה מעיז לכפור. ועל זה תירץ רבה, שאכן &lt;b&gt;בכוליה בעי דלודי&lt;/b&gt; &lt;b&gt;ליה&lt;/b&gt; כי אינו מעיז לכפור כלל. (דלא כרש&quot;י שבמקצת מעיז הוא לכפור) אלא ד&lt;b&gt;האי דלא אודי ליה&lt;/b&gt; בכולו, אינו לשם כפירה מוחלטת אלא ש&lt;b&gt;אישתמוטי&lt;/b&gt; הוא &lt;b&gt;דקא&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מישתמיט ליה&lt;/b&gt; באופן זמני. כי &lt;b&gt;סבר עד דהוו&lt;/b&gt; &lt;b&gt;לי זוזי ופרענא ליה&lt;/b&gt;. ולפי זה, אין אדם מעיז להשמט אלא במקצת חובו, ובכל חובו אף להשמט אינו מעיז כל כך (ראה תוספות ד&quot;ה מפני) ולכפור לגמרי אינו מעיז אף במקצת חובו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עתה, חוזרת הגמרא, לבאר את מחלוקת רבי אליעזר בן יעקב וחכמים, בהתאם לדברי רבה, שהמודה במקצת נשבע מפני שאינו מעיז לכפור את הכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר בן יעקב סבר: לא שנא בו&lt;/b&gt; (בבעל חובו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנא בבנו&lt;/b&gt; (התובע &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; חוב אביו), בין גדול בין קטן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מעיז&lt;/b&gt; לכפור הכל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הראשונים נחלקו אם מחלוקת רבי אליעזר בן יעקב וחכמים היא כאשר הבן תובע אותו בטענת בריא &quot;מצד עצמו&quot;, כלומר שהוא עצמו יודע שהיתה הלואה ולא היה פרעון, ורק אז סובר רבי אליעזר שחייב הוא להשבע. או שמדובר במקרה שהבן אומר כך אמר לי אבא שאתה חייב לו מנה וכו&#039; כי אם הבן יודע על החוב מצד עצמו, אינו נחשב משיב אבידה אף לדעת רבנן. ראה בקהילות יעקב כתובות סימן יז שהביא את השיטות וביאר את סברותיהם.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כי מלשונו של רבי אליעזר &lt;b&gt;טענת עצמו&lt;/b&gt; יש ללמוד שאף בקטן אינו מעיז, וכל שכן שאינו מעיז לכפור בטענת בן גדול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והילכך: לאו משיב אבידה הוא&lt;/b&gt;, ואין לפוטרו משבועה, מחמת מה שלא כפר את הכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן סברי: בו הוא דאינו מעיז&lt;/b&gt;, ועל כן חייב להשבע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בבנו&lt;/b&gt; אפילו קטן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעיז&lt;/b&gt; הוא לכפור הכל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומדלא מעיז&lt;/b&gt; (וכיון שאינו כופר אף שיכול הוא להעיז), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיב אבידה הוא&lt;/b&gt;, ופטור משבועה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכשם שלענין בנו של בעל חובו, ואפילו בנו הקטן, סובר רבי אליעזר שאינו מעיז לכפור בכל, ולפיכך חייב להשבע. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הלשון משמע, שמתיקון העולם פטור הוא מלהשבע, וצריך עיון דאם מעיז הוא לכפור הכל, אם כן ראוי להאמינו במיגו, ולפטרו מן התורה, אלא שלפי פירוש תוספות מה שאמרו כאן &quot;משיב אבידה&quot; הכוונה שנאמן במיגו, כמו שפירשו התוספות לעיל את קושית הגמרא. (הובא לעיל הערה 1 אות ב) ולדעת רש&quot;י שאין אומרים מיגו לאפטורי משבועה, גם כן ניחא, שאין לפוטרו משבועה אלא משום שהוא משיב אבידה (וכמו כן ניחא לדברי המהר&quot;ם שי&quot;ף (לעיל הערה 4 אות א), שמשיב אבידה פטור משבועה מן התורה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כך לענין משיב אבידה, סובר רבי אליעזר, שאינו מעיז לכפור הכל, אם המאבד טוענו טענת ודאי, ולפיכך ישבע ואינו פטור מטעם &quot;משיב אבידה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזהו שאמרנו לעיל &quot;הוא (רבי יצחק) דאמר כרבי אליעזר בן יעקב&quot;, כי כאשר טוענו, בנו הקטן של המת, דומה הוא למשיב אבידה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה במהרש&quot;א ובפני יהושע בסוף עמוד א שהראיה שרבי אליעזר בן יעקב כרבי יצחק היא ממה שחייב רבי אליעזר שבועה אף בבנו הקטן. וראה לעיל הערה 5 בשם הפני יהושע.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0103_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנבB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot