https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%90_%D7%90 פרשני:בבלי:גיטין נא א - היסטוריית גרסאות 2026-05-14T08:16:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%90_%D7%90&diff=142767&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-11T12:34:41Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:34, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l103">שורה 103:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 103:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95068:rev-142767:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%A0%D7%90_%D7%90&diff=95068&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:46:47Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|גיטין נא א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא&lt;/b&gt; רבי חנינא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קצובין ואף על פי שאינם כתובין&lt;/b&gt; קאמר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונפקא מינה למלוה על פה, שהיא קצובה ולא כתובה - רש&quot;י. ותוספות חולקים, משום דלמלוה על פה אין קול, ופשיטא שאין גובה ממשועבדים, ולא נסתפקו אלא בשאר מילי דקצבה, כגון פסק לזון את בת אשתו חמש שנים. וראה עוד ברמב&quot;ן, &quot;חידושי הריטב&quot;א&quot;, חתם סופר ד&quot;ה אין מוציאין ותורת גיטין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; שרבי חנינא סובר שאין צורך בכתיבה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. האב שמת והניח בן ליורשו ובת אומדין דעתו כמה היה בלבו ליתן לה לפרנסה, כלומר לנדוניתה לכשתנשא, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונותנין לה. ואם לא ידעו לו בית דין אומדן דעת נותנין לה מנכסיו עישור לפרנסתה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י, שזה משפט הבנות, בשעת בגרות או נישואין, ליטול עישור נכסים, בהכנסת פרנסת נדונייתן, לבד מה שניזונו מזונות עד אותה שעה. וכתב רבינו עקיבא איגר בגליון הש&quot;ס, זה צריך עיון מאד. וכוונתו, כי לפי המבואר בכתובות סח ב, וראה שם ברש&quot;י ד&quot;ה איבדו פרנסתן, אין בת מקבלת עישור נכסים, אלא כשהיא נישאת, ולא כאשר היא נעשית בוגרת. וראה שם בתוספות רי&quot;ד שכתב, ומכאן מוכיח שאין הבת יכולה לתבוע פרנסתה עד שלא תנשא, (וראה שם בשם הרב.)&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. הניח בנות רבות כל שתבוא להנשא נותנין לה עישור הנכסים, ושלאחריה עישור מה ששיירה הראשונה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רמב&quot;ם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיתמר: מי שמת והניח שתי בנות ובן&lt;/b&gt;, הבן יורש והבנות אינן יורשות, אלא מקבלות עישור נכסים לכשתנשאנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קדמה הראשונה&lt;/b&gt; להנשא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונטלה עישור נכסים ולא הספיקה שניה לגבות&lt;/b&gt; פרנסתה, שלא נישאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שמת הבן&lt;/b&gt; בלא בנים, ונפלה כל הירושה לפני שתיהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: שניה&lt;/b&gt; איבדה עישור נכסים שלה, וכאילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויתרה&lt;/b&gt; עליהן, ואין אומרים תיגבה עישור נכסים תחילה, ושאר הירושה יחלקו בשוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי לא תיקנו חכמים &quot;עישור נכסים&quot; אלא כדי שתהא לבנות פרנסת נישואין, וכיון שמת הבן והן יורשות הכל, הרי יש להם פרנסת נישואין מרובה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. וראה להלן בהערה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר לו רבי חנינא&lt;/b&gt;: וכי מפני שקדמה זו איבדה זו, והלא ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדולה מזו&lt;/b&gt; (בשעבוד נכסים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו&lt;/b&gt;: שתגבה ולא תפסיד, וכל שכן, כשהן בפנינו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוציאין&lt;/b&gt; מיד הלקוחות, את עישור הנכסים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפרנסה&lt;/b&gt; של נישואין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אף על פי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מוציאין&lt;/b&gt; מהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למזונות&lt;/b&gt; הבנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואת אמרת שניה ויתרה!?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. כי אם מלקוחות מוציאין, כל שכן מן הבת, שאינה אלא כיורשת מן הבן - מאירי. ב. בטעמו של רבי יוחנן, יש לומר, שהוא מודה לרבי חנינא, שתקנת פרנסה חשובה היא אף מתקנת מזונות, ומוציאין לפרנסה, ומכל מקום סובר רבי יוחנן: שניה ויתרה, כיון שבמקום ירושה, שהיא יורשת חצי מהנכסים, אין צורך בתקנת פרנסה. וכן פירש רש&quot;י. (וראה בתורת גיטין, שרבי חנינא חולק בזה על רבי יוחנן, כיון שחלות חיוב פרנסה הוא משעת מיתה, ושעת הנישואין אינה אלא זמן התשלום.) עוד יש לומר, רבי יוחנן חולק וסובר שאין מוציאין לפרנסה, ואין ראיה למה שאמר רבי חנינא &quot;גדולה מזו אמרו&quot;. ובתוספות ד&quot;ה אמר כתבו, שאם רבי יוחנן סובר כרבי חנינא שמוציאין לפרנסה, אם כן יכולה היתה הגמרא להקשות סתירה מדבריו שאמר רבי יוחנן לעיל &quot;לפי שאין כתובין&quot;, אלא שלפי מסקנת הגמרא פרנסה כמאן דכתיבא דמיא, וניחא גם שיטת רבי יוחנן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן מוכיחה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא&lt;/b&gt; עישור נכסים ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרנסה דמיקץ קייצא&lt;/b&gt; (קצובה היא) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיכתב לא כתיבא&lt;/b&gt; בשטר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקא&lt;/b&gt; אמרת, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוציאה&lt;/b&gt; מלקוחות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עישור נכסים, ואף שלא נאמר שיעור זה אלא כשאיננו יודעים לאמוד את דעתו, אבל בלאו הכי נותנים לה כפי אומדן דעתו, ואם כן אינם &quot;קצובים&quot;. מכל מקום לא אזלינן בתר אומדן דעתא אלא לפחות מעישור נכסים ולא להוסיף, ונמצא שהן כקצובין - תוספות הרא&quot;ש. וראה עוד ברשב&quot;א ובברכת אברהם. ובתוספות כתובות נ ב כתבו שאף אם הולכין אחר אומדנא גם לענין להוסיף על עישור נכסים מכל מקום פרנסה יש לה קצבה כי אפשר ללקוחות לברר את הדברים על ידי בית דין ולשום דעתו של אב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שמע מינה, דלרבי חנינא &quot;קצובים&quot;, טורפים ממשועבדים, אף על פי שאינם כתובין בשטר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני פרנסה&lt;/b&gt;, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאית לה קלא&lt;/b&gt;, שמשעת מיתת האב, הכל יודעין שהבת נוטלת עישור נכסים, על כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן דכתיבא דמי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רב הונא בר מנוח&lt;/b&gt; מברייתא, על עולא, הסובר שאין גובים ממשועבדים, ב&quot;קצובין&quot; שאינם &quot;כתובים&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הנושא את האשה ופסקה עמו לזון את בתה, שנולדה לה מנישואין קודמין, חמש שנים, וגירשה בתוך חמש שנים, ונשאת לאחר, ופסקה גם עמו, לזון את בתה חמש שנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שניהם מחוייבים לתת לבת מזונות, ועל כן, אחד נותן לה מזונות, ואחד נותן לה דמי מזונות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתו&lt;/b&gt;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנותיהן&lt;/b&gt; - שנולדו להם, ממנה או מאשה אחרת, אין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניזונות&lt;/b&gt; אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנכסים בני חורין&lt;/b&gt;, כמו ששנינו &quot;אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים משועבדים &quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היא&lt;/b&gt; (אותה בת אשתו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניזונית מנכסים משועבדים, מפני שהיא כבעלת חוב&lt;/b&gt;. ואף שלא נכתב שטר על כך, כיון שהחוב קצוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושמע מינה כרבי חנינא, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וקשיא לעולא!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולרבי חנינא, קצובין בעי ולא כתובין - על פי רש&quot;י וראה ברמב&quot;ן שמזונות אינן קצובין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: לא תיקשי לעולא, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא במאי עסקינן, בשקנו מידו&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בקנין סודר, על התחייבותו לבת אשתו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; משמע שבקושיא סברה הגמרא שלא עשו קנין סודר, אלא עצם פסיקתו עמה מחייבת ראה רמב&quot;ם מכירה יא יז.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיות שדרך הוא לכתוב שטר על מה שקנו בקנין סודר, נמצא, שיש שטר על התחייבותו, ו&quot;כתובין&quot; הם, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכך ניזונית היא ממשועבדים, אף לדעת עולא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. ובתוספות פירשו דקנין אלים טפי מכתיבה, וראה ברמב&quot;ן שכתב שכאשר עושה &quot;קנין&quot; בעין יפה הוא מקנה, וראה בהערה הבאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt;, שקנו מידו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנות&lt;/b&gt; שלהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי&lt;/b&gt;, יהיו ניזונות ממשועבדים, שהרי &quot;כתובין&quot; הן!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוספות, לפירוש רש&quot;י שמעלת קנין סודר אינה אלא מחמת כתיבת שטר, אם כן מה מקשה הגמרא ממזון האשה והבנות, והרי אמרינן לעיל שכך התנו שלא תועיל כתיבה לענין גביה ממשועבדין? וראה בש&quot;ך חושן משפט סימן ס&#039; סעיף קטן יב שתירץ דלא אמרו דהוו כאינם כתובין אצל משועבדים אלא לענין תנאי בית דין של מזונות ולא לענין אם יכתוב שטר על כך. ובדעת התוספות אפשר לפרש, טעם הדבר שעשאום כאינם כתובין אינו מפני שאין קול אלא משום שאין לך אדם רוצה ליקח שדה מחבירו אם מזון אשתו ובניו חוזרים עליו עולמית, כמו שפירש רש&quot;י שם. אם כן, אף לענין כתיבת שטר יש לומר כך. (ויתכן שזהו מה שאמרו &quot;כתובין הן אצל בני חורין&quot; דהיינו אף אם יהיו כתובין ממש, לא יחשבו ככתובין אצל משועבדים.)&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובשלמא לרבי חנינא יש לומר דבעינן כתובין וקצובין, אבל לעולא דסגי בכתובין קשיא. - על פי רש&quot;י. ולשיטת רמב&quot;ן יש לפרש דלכולי עלמא קא מקשה כיון דקנין אלים ובעין יפה הוא מקנה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: הברייתא מדברת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;מקרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקנו לזו&lt;/b&gt; (בת אשתו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא קנו לזו&lt;/b&gt; (לבתו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי פסקא&lt;/b&gt;, כלומר, למה נחלק ביניהן, וכי דבר פסוק ומוחלט הוא, שסתם מי שפוסק מזונות לבת אשתו קונים מידו, ולבתו אין קונים!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: אף אם קנו לבתו, לא יועיל הקנין, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בת אשתו, דהואי&lt;/b&gt; (שהיתה) בעולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קנין&lt;/b&gt; שעשה כשנשאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהני לה קנין&lt;/b&gt;, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתו, דלא הויא בשעת קנין&lt;/b&gt;, שהרי עדיין לא נולדה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מהני&lt;/b&gt; (מועיל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לה הקנין.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שאין אדם מקנה &lt;b&gt;ל&lt;/b&gt;דבר שלא בא לעולם - מאירי. וראה בתוספות לעיל יג ב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועדיין תיקשי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי&lt;/b&gt; (האם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא עסקינן&lt;/b&gt; בכל אופן, ואף במקרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהוו תרוייהו&lt;/b&gt; (דבתו ובת אשתו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת קנין, והיכי דמי&lt;/b&gt;, כגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דגירשה&lt;/b&gt; לאחר שנולדו לו ממנה בנות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואהדרה&lt;/b&gt;, ואז פסקה עמו תנאים הללו, ולמה לא יועיל הקנין אף לבתו!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; החילוק הוא כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתו דבתנאי בית דין&lt;/b&gt;, שחייבו חכמים את האב לזון את בנותיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאכלה&lt;/b&gt; (היא אוכלת), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מהני לה קנין, בת אשתו, דלאו בתנאי בית דין קאכלה&lt;/b&gt;, אלא מחמת התחייבותו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהני לה קנין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי&lt;/b&gt; מחמת שתיקנו לה חכמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיגרע גרעה&lt;/b&gt;, שלא יועיל הקנין!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt;, כך הוא החילוק: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתו, דבתנאי בית דין קאכלה&lt;/b&gt;, וגם קנו מידו, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי הוא נותן לב להשלים לה חוקה, ולפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימר&lt;/b&gt; (אנו אומרים), שמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צררי&lt;/b&gt; (צרור של כסף) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתפסה&lt;/b&gt; (נתן בידה לתופסו), קודם מותו, כדי להיות ניזונית ממנו, <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. ומתורץ בזה קושית תוספות לעיל נ ב ד&quot;ה כתובין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל בת אשתו, שאינה אוכלת מתנאי בית דין, לא חיישינן לצררי. ולפיכך בת אשתו, גובה אף מנכסים משועבדים, אבל בתו, אינה גובה מהם, כי לענין זה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; חוששים ל&quot;צ ררי&quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוספות. וראה במאירי ובחתם סופר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;, להקשות, בין על עולא בין על רבי חנינא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי נתן: אימתי&lt;/b&gt; אמרו &quot;אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות מנכסים משועבדים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל כן, &quot;לוקח ראשון&quot; - לוקח שדה גזולה, שחזר נגזל וטרפה, אינו מוציא את הפירות והשבח מ&quot;לוקח שני&quot; - הקונה שקנה מן הגזלן שדה שנשתעבדה למקחו של ראשון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שקדם מקחו של שני לשבחו של ראשון&lt;/b&gt;, שעדיין לא השביח &quot;לוקח ראשון&quot; את הקרקע הגזולה, ולא צמחו בה פירות, עד שקנה &quot;לוקח שני&quot;, ועל כן לא נשתעבד השני אלא עד כדי שיעור הקרקע עצמה, ולא בכדי שבחה ופירותיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל קדם שבחו של ראשון למקחו של שני&lt;/b&gt;, שהיה ידוע לו בשעת לקיחתו שהקרקע משועבדת גם לשבח ולפירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גובה&lt;/b&gt; את הכל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנכסים משועבדים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא&lt;/b&gt; (רואים אנו) שהטעם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דלא קדים הוא&lt;/b&gt;, ולא משום &quot;כתובים&quot; או משום &quot;קצובים&quot;, שהרי אף אם קדם שבחו של ראשון, מכל מקום, לא היה חוב זה כתוב, ולא קצוב, בשעה שנשתעבדו הנכסים, דהיינו בשעת מקחו של ראשון!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. (ושלוש מחלוקות בדבר - מאירי) ותוספות הקשו על רש&quot;י (ראה במאירי שם) ופירשו שרבי נתן סובר &quot;קצובין&quot;. ואף שבשעת מקח ראשון לא היו קצובים, מכל מקום כיון שבשעת מקח שני היו קצובים די לנו בזה, שהרי יכול הלקוח להזהר ולהניח אצל המוכר קרקע לגביה עבור חוב זה. אבל &quot;כתובין&quot; אין כאן כיון שבשעת מקח ראשון לא היו &quot;כתובין&quot;. ואם כן לא יצא על זה קול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: אכן, ברייתא זו, דלא כעולא, ודלא כרבי חנינא, אלא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנאי&lt;/b&gt; (במחלוקת תנאים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היא&lt;/b&gt; שנויה, והם סוברים כמו התנאים שבברייתא הבאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מפני תיקון העולם לפי שאין כתובין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוסי: וכי מה תיקון העולם יש בזו&lt;/b&gt;, כלומר, מה צורך להזכיר &quot;תיקון העולם&quot;, שנאמר בדבר שאין בו קול, שיוכלו לקוחות לקנות שדות, בלא חשש שמא משועבדים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלא&lt;/b&gt; אף בלא &quot;תיקון העולם&quot;, אין הדין נותן שיוציאו ממשועבדים, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין קצובין&lt;/b&gt; הן, ואי אפשר ללקוחות להזהר, ולהניח קרקע אצל המוכר, בכדי לגבות ממנה את החוב. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י על פי ביאור החתם סופר, ראה שם. (ומכל מקום אף לרבי חנינא נכלל דין &quot;אין קצובין&quot; במה ששנינו &quot;מפני תיקון העולם&quot;)&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך יש לנו לומר: אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות לפני שאין כתובין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונמצא, שעולא סובר כדעת חכמים, ורבי חנינא סובר כרבי יוסי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והמוצא מציאה&lt;/b&gt; ומחזירה, והבעלים אומרים שלא החזיר כולה, לא ישבע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף על פי, שמצד הדין היה לנו לומר שישבע שבועת מודה במקצת, מכל מקום, &quot;מפני תיקון העולם&quot;, לא ישבע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שאם לא כן, לא ירצה אדם להשיב אבידה, כי יאמר, שמא יתבעני המאבד יותר ממה שמצאתי, ואתחייב שבועה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יצחק&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. מי שאיבד שני כיסים (ארנקים) הקשורים זה לזה, ובא אחד והכריז שמצא כיס, ונתן המאבד את סימני הכיס, ואמר למוצא, כיון שמצאת כיס זה, אם כן ברור לי, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני כיסין קשורין מצאת לי&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;17&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלה&lt;/b&gt; (המוצא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר: לא מצאתי אלא&lt;/b&gt; כיס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;18&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;17.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בראשונים חלקו על רש&quot;י בביאור המקרה עליו דיבר רבי יצחק. א. ראה ברמב&quot;ן שאין כאן טענת ברי, כיון שטענה מכח שמיעה מאחרים אינה טענת ודאי, וראה בברכת אברהם. ב. ועוד הקשו שאם קדמה הודאת המקצת לתביעה אינו נשבע. (וראה ברמב&quot;ן לענין מצאתי והחזרתי לך אחד מהם והלה אומר לא החזרת, שאין כאן משום קדמה הודאה לתביעה.) ג. ועוד תמהו הראשונים למה לא נאמין לו במיגו. שהרי יכול היה לומר לא מצאתי מאומה, וכתב הרמב&quot;ן לישב על פי דעת הר&quot;י מיגאש (שבועות מה ב) שאין אומרים מיגו לפטור משבועה, וראה עוד בפני יהושע. ובהערות בהמשך הסוגיא. ומכח קושיות אלו פירשו בראשונים שמדובר באופן שהמאבד יודע בודאות שהמוצא מצא לפחות כיס אחד ושור אחד, ראה עוד ברשב&quot;א ובר&quot;נ.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;18.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; המודה במקצת בפקדון פטור משבועה (לדעת רב ששת בבא מציעא ד א) כיון שהפקדון בעין, וכאילו מחזירו ולא נשארה אלא תביעת מקצת. ולפיכך כתבו הראשונים שהכיס - אשר בו מודה המוצא - אינו קיים, אלא באומר מצאתי ואיבדתי בפשיעה או הוצאתי את המעות ואשלם לך.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי הוא מודה במקצת הטענה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשבע&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. אבל, האומר לחבירו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני שוורים קשורין&lt;/b&gt; שאיבדתי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצאת לי&lt;/b&gt;, כי באחד אתה מודה שמצאת, ונתתי את סימניו, והשני היה קשור אליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלה אומר: לא היה אלא אחד, אינו נשבע&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא&lt;/b&gt;, חלוקים הדינים זה מזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוורין&lt;/b&gt;, אף אם קשורים היו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנתחי מהדדי&lt;/b&gt; (דרך להנתק ולהפרד זה מזה), ונמצא שהמאבד אינו טוען אלא &quot;שמא&quot; שנים מצאתי, ואין חיוב שבועה על טענת ספק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיסין, לא מנתחי מהדדי&lt;/b&gt;, ונמצא שתובעו בטענת ודאי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. ואף בשוורים שייך שבועה, וכגון באומר לו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני שוורין קשורין מצאת&lt;/b&gt; לי, ושנים אתה חייב לי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלה אומר&lt;/b&gt;: אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצאתי&lt;/b&gt; את שניהם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החזרתי לך אחד מהן, ואיני חייב אלא אחד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה נשבע&lt;/b&gt;, כי המאבד טוענו טענת ודאי, שהרי הודה שמצאם, והנידון אינו אלא אם החזיר אחד מהם או לא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יצחק&lt;/b&gt;, אטו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לית ליה&lt;/b&gt; מה ששנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המוצא מציאה לא ישבע&lt;/b&gt; שבועת מודה במקצת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני תיקון העולם!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי בטוען טענת ודאי נשנתה המשנה, כי בטענת ספק אינו נשבע אף בלא &quot;תיקון העולם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0102_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנאB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div> Micropedia bot