https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%96_%D7%91 2026-04-27T06:04:00Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%96_%D7%91&diff=142760&oldid=prev 2020-09-11T12:33:49Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:33, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95061:rev-142760:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%96_%D7%91&diff=95061&oldid=prev 2015-07-01T07:46:35Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|גיטין מז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כל פרי שגדל באותה שדה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טבל וחולין מעורבין זה בזה&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהרי כל פרי ופרי מעורב בו חלקו של הגוי הפטור מן המעשר, וחלקו של הישראל החייב במעשר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י: &quot;אין לך כל חיטה וחיטה שאין חציה טבל וחציה חולין, שחלק הגוי פטור&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואף לאחר שחלקו התבואה, הלוקח מן הגוי צריך לעשר&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וישראל צריך לעשר את שלו מיניה וביה, ולא ממנו על טבל גמור, ולא מטבל גמור עליו, מפני שמפריש מן הפטור על החיוב (כשמפריש ממנו על טבל גמור), ומן החיוב על הפטור (כשמפריש מטבל גמור עליו), אבל כי מעשר מיניה וביה מעשר שלם, נמצא מעשר מן החיוב שבו על החיוב שבו, ומן הפטור שבו על הפטור שבו&quot;. אבל התוספות חלקו על רש&quot;י, שנקט, דבכל חיטה וחיטה יש כאן חיוב גמור ופטור גמור, ולדעתם הכל הוא בספק, כי אין אנו יודעים איזה חלק הגיעו לישראל ואיזה לגוי, אם חלק החיוב הגיעו או חלק הפטור הגיעו, ואם כן אין תקנה לטבל זה במה שיעשר מיניה וביה, כי שמא מה שהוא מעשר הוא מחלקו של הגוי הפטור ממעשר, ונמצא מעשר מן הפטור על החיוב&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה בדבריהם כיצד יתוקן טבל זה. וראה ב&quot;קהלות יעקב&quot; סימן לד שהאריך במחלוקתם זו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר&lt;/b&gt;: אם חלקו הישראל והגוי את הפירות, הרי שאותם פירות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של גוי&lt;/b&gt; (שהגיעו לחלקו של הגוי), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטור&lt;/b&gt; מן המעשר, (ואפילו קנה אותו הישראל ממנו קודם מירוח, ומירחו הישראל), ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של ישראל&lt;/b&gt;, (פירות המגיעים לחלקו של ישראל), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב&lt;/b&gt; במעשר, כדמפרש טעמא ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד כאן לא פליגי&lt;/b&gt; - רבי ורבן שמעון בן גמליאל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמר&lt;/b&gt; - רבן שמעון בן גמליאל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: יש ברירה&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לומר: הוברר הדבר למפרע, שאותו פרי שנפל בחלקו של כל אחד, הוא חלקו כבר מתחילה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תמה ב&quot;אילת השחר&quot;: לפי שיטת רש&quot;י שמתחילה היה בודאי כל חטה וחיטה משותפת לשניהם, איך שייך לומר בזה &quot;ברירה&quot;, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומר&lt;/b&gt; - רבי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: אין ברירה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל דכולי עלמא, יש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר&lt;/b&gt;, שהרי לכולי עלמא חלקו של הגוי פטור ממעשר; ותיקשי לרבה שאינו סובר כן!? ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא נמי בסוריא, וקסבר&lt;/b&gt; אף תנא של ברייתא זו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חייא בר אבין: תא שמע&lt;/b&gt; ממשנתנו שיש קנין לגוי להפקיע מידי מעשר ובכורים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי שנינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המוכר שדהו לגוי&lt;/b&gt;, הרי המוכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוקח&lt;/b&gt; (חייב ליקח) מן הגוי את ביכורי פירותיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומביא&lt;/b&gt; אותם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכורים&lt;/b&gt; לירושלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני תיקון העולם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי משמע: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני תיקון העולם, אין&lt;/b&gt;, אכן חייב הוא ליקח ממנו את הביכורים להביאם לירושלים, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדאורייתא לא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדת שיש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ובכורים, שאם לא כן, היה חייב המוכר מן הדין לקחת מן הגוי את הבכורים ולהביאם לירושלים ; ואילו במשנתנו שנינו שאינו אלא מפני תיקון העולם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הוקשה לרש&quot;י, לו יהא שאין קנין לגוי להפקיע מידי מעשר, הרי זה רק לענין שאם קנה ממנו הישראל, הרי הוא חייב לעשר, אבל אין המוכר חייב לעשר ממקום אחר את שביד הגו&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; ואם כן מה הוכיחה הגמרא ממשנתנו, והרי משנתנו מחייבת אותו לקנות את הבכורים מיד הגוי ולהביאם, וחיוב זה אינו אלא מפני תיקון העולם! ? ולזה ביאר רש&quot;י, ש&quot;אי אין קנין לגוי להפקיעה מקדושתה, הויא לה לענין קדושתה ברשות ישראל כאילו משכנה, וכיון דביכורים מצוה דרמיא עליה היא, ולא טבלי לאסור פירות באכילה (אין הפירות נעשים טבל לאוסרם באכילה קודם שהביא בכורים), מיחייב ליקח ולהביא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; דלא דמי למעשר, דאפילו למאן דאמר &quot;אין קנין&quot; לא מיחייב לעשר על חלקו של גוי, דמעשר טביל ואסר ליה באכילה, ולאו מצוה דרמיא עליה היא, אלא אם כן אוכלן או מוכרן דקא משתרשי ליה (ראה לעיל מד א), אבל ביכורים מצוה דרמיא עליה היא&quot;. ב. ב&quot;חזון איש&quot; (שביעית, הובא בליקוטים כאן דף נח א מדפי הספר, בסופו) תמה על רש&quot;י: &quot;אטו הקדושה מידי דמששא היא, שישאר בעלים על הקדושה ולא על השדה, ולמה ינהוג כאן בכורים כיון שהפירות של נכרי, ולמה יתחייב המוכר ליקח הפירות יותר מאיש אחר&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ובתוספות (עמוד א ד&quot;ה לוקח, &lt;b&gt;ראה שם&lt;/b&gt;), נקטו בפשיטות שאין חייב ליקח, אפילו למאן דאמר &quot;אין קנין&quot;, וכן כתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, והרמב&quot;ן רמז על פירוש רש&quot;י וכתב שאינו מחוור&quot; &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד ב&quot;אילת השחר&quot; ד&quot;ה יש לעיין לרש&quot;י. ג. וב&quot;משנת רבי אהרן&quot; (זרעים סימן ח אות ט ד&quot;ה דהנה) כתב, שמבואר בדברי רש&quot;י אלו, שלמאן דאמר &quot;אין קנין&quot;, אין הביאור שקנין הגוי אינו מעכב בקדושה של הקרקע, אלא שלמאן דאמר &quot;אין קנין&quot; אינו קנוי כלל לגוי, שבנוגע לקדושת הארץ ומצוותיה, מחשיבים אנו את הקרקע כאילו היא של ישראל. ד. ויש מי שהעיר, כי לפי דברי רבי אהרן זצ&quot;ל, מתבאר לשונו של רבה בעמוד א: &quot;אף על פי שאין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר כו&#039; יש קנין לגוי לחפור בה בורות שיחין ומערות&quot;, והובא שם בהערה 10 בשם הראשונים, שהחידוש בדין זה הוא, אף על פי שהוא מפקיע מעשרות ממנה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואשר לכאורה צריך ביאור: מה הקשר שבין שני הדינים! ? ולפי זה אכן ענין אחד הוא, שאף על פי שאין לו זכות ממונית בארץ ישראל להפקיעה מקדושתה ומצוותיה וכאילו לא קנאה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; מכל מקום אין זה מונע ממנו לעשות בה מעשים שיפקיעו ממנה מעשרות, כי לגבי זה יש לו קנין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אשי: שתי תקנות הוו&lt;/b&gt;: כלומר: אכן אין עיקר חיובו בהבאת הביכורים, תקנת חכמים בלבד ומפני תיקון העולם, שהרי מדאורייתא חייב הוא בהם ; אלא שמתחילה הפקיעו חכמים מצות ביכורים מן השדה משום סייג, ושוב החזירו את הדבר לקדמותו מפני תיקון העולם, וכדמפרש הגמרא ואזיל:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תקנה ראשונה לפוטרם מבכורים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעיקרא הוו מייתי מדאורייתא&lt;/b&gt; (בתחילה היו מביאים בכורים משדה כזו כדין תורה), כיון שאין קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר ובכורים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דחזו&lt;/b&gt; חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקא מקרי&lt;/b&gt; (לשון &quot;מקרה&quot;) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומזבני&lt;/b&gt; (מקילים הישראל לעצמם למכור את שדותיהם שבארץ ישראל לגוי, ולעבור על &quot;לא תחנם&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סברי&lt;/b&gt; העולם: הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקדושתייהו קיימן&lt;/b&gt; (בקדושתם הם עומדים), שהרי מביאים ממנה בכורים, ואין אנחנו נענשים על שאנו מוכרים אותם לגוי - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מהר&quot;ם שי&quot;ף &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה רמב&quot;ם בפירוש המשניות, ותוספות יום טוב, וחידושי מהר&quot;ם ומהר&quot;ם שיף על דברי הרמב&quot;ם, וחידושי חתם סופר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקינו להו&lt;/b&gt; חכמים משום סייג, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא ליתו&lt;/b&gt; (שלא יביאו משדה כזו בכורים) ; וזו היא התקנה הראשונה שפטרתם מבכורים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תקנה שניה לחייבם בבכורים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דחזו&lt;/b&gt; חכמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמאן דלא סגי ליה, מזבן&lt;/b&gt; (הרי הוא מוכר לגוי), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;סוף ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משתקען&lt;/b&gt; השדות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביד&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גויים&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדר תקינו להו&lt;/b&gt; חכמים, והחזירו את הדבר לקדמותו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דליתו&lt;/b&gt; ממנה בכורים כדי שיטרח ויפדנו מן הגוי, וזו היא התקנה השניה שהחזירתם לדין תורה לחייבם בבכורים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המוכר שדהו ל&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירות&lt;/b&gt;&quot; בלבד, שיאכל הלוקח פירותיה עד איזה זמן, ותחזור הקרקע לבעליה: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י: &quot;ובזמן שאין היובל נוהג, קאמר, דהיינו משגלו שבט ראובן ושבט גד, שגלו תחילה מעבר הירדן על ידי סנחריב עד חרבות ירושלים, דאי בזמן שהיובל נוהג סתם מכירה לפירות היא, שהרי סופה לחזור ביובל&quot;, ודבריו הם על פי הסוגיא לקמן מח א, וראה שם במהר&quot;ם שי&quot;ף מה שהעיר על דברי רש&quot;י אלו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן אמר: מביא&lt;/b&gt; הלוקח בכורים משדה זו הקנויה לו לפירות בלבד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קורא&lt;/b&gt; עליהם &quot;מקרא בכורים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום ד&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קנין פירות&lt;/b&gt; - שיש לו בשדה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כקנין הגוף דמי&lt;/b&gt;&quot;, ויכול לומר במקרא הבכורים: &quot;ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה&#039;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריש לקיש אמר: מביא&lt;/b&gt; הלוקח בכורים, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו קורא&lt;/b&gt; עליהם &quot;מקרא בכורים&quot;, כי היות ואין לו בשדה אלא &quot;קנין פירות&quot;, אין אני קורא בשדה זו &quot;אשר נתתה לי ה&#039;&quot; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו הרשב&quot;ם והתוספות בבא בתרא קלו ב: דעת הרשב&quot;ם: &quot;ומיהו בהבאה חייב (מן התורה), דכתיב &quot;אשר תביא מארצך&quot; שהרי שיעבד לו יניקת הקרקע לפירותיו&quot;. דעת התוספות: &quot;תקנו מדרבנן להביא משום קנין פירות, אבל קריאה לא, מדאמרינן (בבא בתרא פא א) משום דמיחזי כשיקרא, או משום דאתי לאפקועי מתרומה ומעשר&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה מה שתמהו שם על שיטת הרשב&quot;ם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום ד&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קנין פירות&lt;/b&gt; - שיש לו בה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו כקנין הגוף דמי&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש&lt;/b&gt; הסובר: המוכר שדהו לפירות מביא ואינו קורא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מהא דתניא: כתיב בפרשת ביכורים: &quot;ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה&#039; אלהיך ולביתך&quot;, ולכך אמר הכתוב: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולביתך&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמד: שאדם מביא ביכורי אשתו&lt;/b&gt;, ביכורים משדה שהכניסה לו אשתו כ&quot;נכסי מלוג&quot;, שיש לו בה קנין פירות בלבד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקורא&lt;/b&gt; &quot;מקרא בכורים&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי שדי ב&quot;קנין פירות&quot; שיש לבעל בשדה, כדי שיביא ביכורים ויקרא!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביארו התוספות, שאף כי אכילת פירות בנכסי אשתו אינו אלא תקנה דרבנן, מכל מקום דרך נשים שנותנות פירות לבעליהן, ובאופן זה אומרת התורה שהבעל מביא בכורי אשתו, וראה עוד ברשב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני התם&lt;/b&gt; - בשדה של אשתו - משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולביתך&lt;/b&gt;&quot; לרבות; ואדרבה ממה שהוצרך הכתוב ללמדנו שמביא בכורים משדה אשתו, יש לנו ללמוד ש&quot;קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&quot;חידושים מכתב יד&quot; כתב: ואם תאמר וניגמר מיניה? ויש לומר דשאני נכסי אשתו שהם קנויים לו לבעל יותר משאר קנין פירות, ולבסוף עתיד לירשנה, אם תמות בחייו בעודה תחתיה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיכא דאמרי, איתיביה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן&lt;/b&gt;, הסובר: המוכר שדהו לפירות מביא וקורא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתניא: כתיב בפרשת בכורים: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולביתך&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמד: שאדם מביא בכורי אשתו, וקורא!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי משמע: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם&lt;/b&gt; - בשדה של אשתו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא&lt;/b&gt; דמביא וקורא משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב &quot;ולביתך&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בעלמא&lt;/b&gt;, בשאר שדה שיש לו לפירות בלבד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; יקרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו, שהמוכר שדהו לפירות מביא ואינו קורא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבי יוחנן לריש לקיש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא דידי נמי&lt;/b&gt; (טעמי שאני סובר: המוכר שדהו לפירות מביא וקורא), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהכא&lt;/b&gt; - מפסוק זה הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמינא&lt;/b&gt; לה, (מכאן למדתיה), שהרי לימד הכתוב בשדה אשתו, שקניינו בה כקנין הגוף דמי, והוא הדין בכל שאר קנין פירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתיביה&lt;/b&gt; לריש לקיש האומר: המוכר שדהו לפירות מביא ואינו קורא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היה בא בדרך&lt;/b&gt; לירושלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וביכורי אשתו&lt;/b&gt; (ביכורים משדה נכסי מלוג שהכניסה לו אשתו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בידו, ושמע&lt;/b&gt; בדרך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמתה אשתו&lt;/b&gt;, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביא&lt;/b&gt; אותן ביכורים שבידו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקורא&lt;/b&gt; עליהם, שהרי ירש את גוף הקרקע, וקרינן באותה שדה בשעת קריאה: &quot;האדמה אשר נתתה לי ה&#039;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשמע: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתה&lt;/b&gt; אשתו קודם שהביא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt; אכן קורא הוא &quot;מקרא בכורים&quot;, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מתה&lt;/b&gt;, ואין לו בשדה אלא קנין פירות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; קורא, ותיקשי לריש לקיש!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא הדין דאף על גב דלא מתה&lt;/b&gt; אשתו, הרי הוא קורא ; ודקשיא לך: אם כן למה שנינו: &quot;ושמע שמתה אשתו&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומתה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איצטריכא ליה&lt;/b&gt; (חידוש יש בדבר), כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך אמינא: ליגזור&lt;/b&gt; - באופן זה שבשעת לקיחת הפירות מן השדה היתה השדה של אשתו, ועד שעת הבאה נעשתה השדה שלו, שלא יקרא מקרא בכורים - גזירה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דרבי יוסי בר חנינא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי יוסי בר חנינא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דברי רבי יוסי בר חנינא מתפרשים כאן, כפי שפירשם הרשב&quot;ם בבב בתרא פא ב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בצרן&lt;/b&gt; לבכורי פירות שדהו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושגרן&lt;/b&gt; לירושלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביד שליח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או שבצרן השליח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומת שליח בדרך&lt;/b&gt;, ובא בעל השדה עצמו להביאם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביא ואינו קורא, שנאמר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולקחת, והבאת&lt;/b&gt;&quot;, כלומר, הרי כתיב: &quot;ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך&quot;, ולא היה לו לומר אלא: &quot;והבאת מארצך&quot;, ולמה הוצרך הכתוב להזכיר את הלקיחה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא ללמד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שתהא לקיחה&lt;/b&gt; מן השדה דהיינו בצירה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והבאה באחד&lt;/b&gt;, באדם אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, כשבצר הוא והביאן השליח אין בעל הבית קורא, וכן אם בצרן השליח ומת, ובעל הבית מביא, אין בעל הבית קורא ; אבל אם בצרן השליח והביאן השליח עצמו, כי אז בעל הבית קורא, כי היתה הבצירה וההבאה באחד, (אבל השליח לעולם אינו קורא, ואפילו אם בצרן הוא והביאן הוא).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף כאן היות ובשעת בצירה היתה השדה של האשה, ובשעת הבאה היתה השדה שלו, הרי זה כמי שלקיחה והבאה אינם באחד, והייתי אומר שלא יקרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; הברייתא שמכל מקום מביא וקורא, אך סיבת הקריאה אינה &quot;משום&quot; שמתה אשתו, אלא &quot;אף&quot; שמתה אשתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואזדו&lt;/b&gt; רבי יוחנן וריש לקיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטעמייהו&lt;/b&gt; (הלכו רבי יוחנן וריש לקיש במחלוקת זו, לשיטתם שנחלקו כעין זה בענין אחר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0095_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמחB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot