https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9C_%D7%91 2026-05-24T16:05:48Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9C_%D7%91&diff=142726&oldid=prev 2020-09-11T12:29:28Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:29, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95027:rev-142726:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9C_%D7%91&diff=95027&oldid=prev 2015-07-01T07:45:32Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|גיטין ל ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא בינייהו&lt;/b&gt;: אם יכול להפריש בחזקת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עניי כותיים&lt;/b&gt; (שאינם &quot;עניי ישראל&quot; אלא &quot;עניי עולם&quot;) שבעיר, כשאין בעיר עניי ישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דעת תנא קמא: אינו יכול להפריש על עניי כותים, היות ולדעתו &quot;גרי אריות&quot; הם ולא &quot;גרי אמת&quot;, ולכן כשיש בעיר עניי כותים בלבד, אין הוא מפריש בשבילם, אלא מפריש בחזקת עניי ישראל בכל מקום שהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דעת רבי אחי: &quot;גרי אמת&quot; הם, ואף עליהם יכול להפריש. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; ותמהו התוספות, שהרי אם כן אין שום נפקא מינה לדינא בין תנא קמא לרב אחי, שהרי לכולי עלמא אף אם יש עניי כותים בלבד בעיר, הרי זה מפריש ונוטל לעצמו, לזה משום עניי כותים שבעיר, ולזה משום עניי ישראל בכל מקום שהם! ? ולכן כתבו התוספות, שאינו יכול להפריש אלא על עניים שבאותה העיר&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואם כן יש נפקא מינה ביניהם, באופן שאין בעיר עניי ישראל אלא עניי כותים, שלדעת תנא קמא אינו מפריש עליהם, ואילו לדעת רבי אחי מפריש אפילו על עניי כותים שבעיר שהם &quot;עניי עולם&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכאן שבה הגמרא להמשך הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העשיר העני, אין מפריש עליו, וזכה הלה&lt;/b&gt; (הלוה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה שבידו&lt;/b&gt;, כלומר: אין צריך לשלם את חובו ממקום אחר, שכך התנו, שיהא הפרעון מן המעשר בלבד, וכשאין מעשר הפסיד המלוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן&lt;/b&gt; (חז&quot;ל): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא למיתה דעבוד&lt;/b&gt; רבנן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקנתא, ומאי שנא לעשירות דלא עבוד&lt;/b&gt; רבנן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקנתא&lt;/b&gt; (מה הפרש יש בין מיתה, שתיקנו חכמים להמשיך ולהפריש בחזקת עניים אחרים ; ואילו כשהעשיר העני לא התקינו חכמים כן)!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתה שכיחא&lt;/b&gt; (דבר מצוי הוא), ולדבר מצוי התקינו חכמים תקנות, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשירות&lt;/b&gt; מילתא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שכיחא&lt;/b&gt; היא, ובמילתא דלא שכיחא לא עבוד רבנן תקנתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי&lt;/b&gt; (זה הוא מה שאומר העולם): אם שמעת ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חברך מית&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשר&lt;/b&gt; (לשון &quot;שריר וקים&quot;), אבל אם שמעת ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתעשר&lt;/b&gt; חברך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תאשר&lt;/b&gt;, (אם שמעת שחברך מת - האמן והחזק את הדבר; אבל אם שמעת על חברך שהתעשר, אל תאמין).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מת, צריך ליטול רשות&lt;/b&gt; מן היורשים, אם הלוון בפני בית דין אינו צריך ליטול רשות מן היורשים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הברייתא הבאה מתבארת על פי שיטת התוספות&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא&lt;/b&gt; בברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלו הן היורשין, שאין צריך ליטול מהן רשות אם הלוה את אביהם בפני בית דין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אומר: יורשין שירשו&lt;/b&gt;, ומפרש לה ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי איכא יורשין דלא ירתי&lt;/b&gt; (וכי יש יורשים שאינם יורשים) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עד שהוצרך רבי לפרש &quot;יורשים שירשו&quot;!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפשוטו יש לפרש, שאף כי לא כל אדם מניח ירושה, מכל מקום הרי אין לך אדם שאינו מוריש את בגדיו על כל פנים, שהרי אין אנו עוסקים ב&quot;גברא ערטילאי&quot;, וראה &quot;תפארת יעקב&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt; לפרש: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון &quot;אלא&quot; אינו מובן &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ובעיקר דברי רבי יוחנן ראה מה שנתבאר בהערה 4.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יורשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שירשו קרקע&lt;/b&gt; אין צריך ליטול מהן רשות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; יורשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שירשו כספים&lt;/b&gt; בלבד, שאלו אפילו אם הלוה את אביהם בפני בית דין, צריך הוא ליטול רשות מהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יונתן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניח&lt;/b&gt; האב - שלוה בפני בית דין - קרקע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלא מחט&lt;/b&gt; ליורשיו, הרי המלוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גובה&lt;/b&gt; את המתנות בשווי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלא מחט&lt;/b&gt; בלבד, בלי ליטול רשות מן היורשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם הניח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלא קרדום&lt;/b&gt; הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גובה&lt;/b&gt; בשווי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלא קרדום&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: כשיעור הקרקע שהניח אביהם ליורשיו, כשיעור זה יגבה המלוה ולא יותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן אמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו הניח&lt;/b&gt; האב ליורשיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלא מחט&lt;/b&gt; בלבד, הרי המלוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גובה&lt;/b&gt; מן היורשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלא קרדום, וכמעשה דקטינא דאביי&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. מעשה זה הוא בכתובות (צא ב), באדם שלוה מאה זוז, וכשמת השאיר פיסת קרקע שהיתה שוה חמשים זוז בלבד, ובא בעל חוב וטרפה, ובאו אליו היתומים וחמשים זוז בידם, נטלם המלוה, וחזר וטרף שוב את הקרקע, ובא מעשה זה לפני אביי. ויש לעיין, דבגמרא שם מבואר שאם נתנו לו היתומים את המעות &quot;בדמי&quot; הקרקע, שוב אין יכול הבעל חוב ליטול מהם את הקרקע, ולא אמרו שיכול הוא לטרוף את הקרקע, אלא משום שמניחים אנו שנתכוונו היתומים לקיים מצוה כי &quot;מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהם, ואם כן מה ענין זה לכאן, שהרי בחמשים זוז פרעו הם את יתרת החוב, וממילא נשארת הקרקע בידי המלוה, משום חצי החוב הראשון, והיכן מצינו שאפשר לגבות מקרקע של חמשים זוז חוב של מאה זוז, וצריך תלמוד. ב. הברייתא והשמועה שלאחריה נתבארו לפי שיטת התוספות, הסוברים שדברי רבי נאמרו על הסיפא של המשנה: &quot;ואם הלוון בפני בית דין, אינו צריך ליטול רשות מן היורשים&quot;, ועל זה אמר רבי שלא אמרו כן אלא ביורשים שירשו קרקע, וכן היא שיטת בעל המאור, וכן משמע מרש&quot;י. ולשון רש&quot;י הוא: &quot;&lt;b&gt;שירשו קרקע&lt;/b&gt;: שעליהם מוטל המצוה לפרוע חובת אביהן&quot;, וכוונתו צריכה ביאור, כי אם אנו באים לדון מצד &quot;מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהן&quot;, הרי מצוה זו אינה דוקא בקרקע, וכדמוכח בגמרא שהובאה באות א (וכן כתב המאירי כאן) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואם אנו באים לדון מצד שעבוד הקרקע, הרי אין זה מצוה על היתומים אלא מזכויות בעל החוב. והבעל המאור ביאר את החילוק בין קרקע למטלטלין &quot;אסיפא דמתניתין קאי, אם הלוה בפני בית דין אין צריך ליטול רשות מן היתומים, דבפני בית דין כמלוה בשטר דמיא וגביא מן היורשין שירשו קרקע&quot;, והדברים צריכים ביאור, שהרי מן היורשין אף מלוה על פה גובה מן הקרקע, וראה מה שתמה עליו הרמב&quot;ן במלחמות&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ועוד צריך ביאור (ראה &quot;אילת השחר&quot;): הרי חוב זה אינו נגבה אלא מן התרומה או המעשר שכך התנו ביניהם, ואם כן מה ענין הקרקע לכאן. ג. הרמב&quot;ן חולק, וסובר (וכן דעת ראשונים אחרים), שדברי רבי נאמרו על הרישא, ולימד רבי שאם לא ירשו קרקע אין הם יכולים ליתן רשות, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל שאמר ללוי&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר יש לך בידי&lt;/b&gt; שהפרשתי מתבואתי לצורכך&quot;, ולא אמר ללוי כמה מעשר יש לו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין חוששין לתרומת מעשר שבו&lt;/b&gt;, ומפרש לה ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם נתן מידה, וכגון שאמר: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כור מעשר יש לך בידי&lt;/b&gt; שהפרשתי עבורך&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוששין לתרומת מעשר שבו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קאמר?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; פירש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי, הכי קאמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל שאמר ללוי&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר יש לך בידי, והילך דמיו&lt;/b&gt; ומכור לי את המעשר&quot;, ונטל הלוי את דמי המעשר -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין חוששין שמא&lt;/b&gt; אחר שקיבל הלוי את הדמים מן הישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשאו&lt;/b&gt; הלוי - למעשר שביד הישראל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרומת מעשר על מקום אחר&lt;/b&gt;, כלומר: על מעשר אחר שביד הלוי הטבול לתרומת מעשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי היות ואין הלוי יודע כמה מעשר יש לו ביד הישראל, ודאי לא עשה אותו תרומת מעשר על מקום אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם אמר לו הישראל: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כור מעשר יש לך בידי והילך דמיו&lt;/b&gt;&quot;, היות ויודע הלוי את כמות המעשר שיש לו ביד הישראל, לכן אסור הישראל לאכול את המעשר, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוששין שמא עשאו&lt;/b&gt; הלוי למעשר שביד הישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרומת מעשר על מקום אחר&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. פירש רש&quot;י: &quot;&lt;b&gt;דכיון דלא משך&lt;/b&gt; הישראל &lt;b&gt;יכול לחזור&lt;/b&gt; בו &lt;b&gt;הלוי&lt;/b&gt;, &lt;b&gt;ואף על פי שהוא&lt;/b&gt; (המעשר) &lt;b&gt;ברשותו של ישראל לא קנו לו&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מעותיו&lt;/b&gt;, (כלומר: אף שיש לנו לומר, שאין זה כשאר קנינים שאין קונים לו מעותיו אלא משיכה היא שקונה, שהרי זה אינו אלא כשהדבר הנקנה אינו בחצירו של הקונה, אבל כאן היו צריכים מעותיו לקנות לו היות והם בחצירו של הקונה) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; מכל מקום אינו קונה, ומשום &lt;b&gt;דאימת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;קנייה האי לוי&lt;/b&gt; - &lt;b&gt;דלקנייה לישראל בקבלת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מעות&lt;/b&gt; (שהרי מתי קנאו הלוי, עד שיוכל להקנותו לישראל על ידי המעות, ומשום שלדעת רש&quot;י אין עוסקים כאן באופן שזיכה תחילה הישראל את המעשר ללוי), &lt;b&gt;הלכך כי חזר בו&lt;/b&gt; הלוי &lt;b&gt;ועשאהו תרומת מעשר חל עליו השם&lt;/b&gt;&quot;. ב. והקשה הרשב&quot;א עליו: הרי אם לא קנה אותו הלוי, איך יעשנו תרומת מעשר! ? וביאר הרשב&quot;א את שיטת רש&quot;י: כי מאחר שאין לישראל במעשר אלא טובת הנאה בלבד, אם כן אין זה אלא מתנה מועטת, ואם חוזר בו יש בזה משום מחוסרי אמנה, ויכול הוא לעשותו תרומת מעשר על מקום אחר, עד שלא חזר בו הישראל&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד מה שכתב הרשב&quot;א שם, וראה עוד בדברי התוספות ושאר הראשונים על דברי רש&quot;י. (ויש לעיין בלשונו של רש&quot;י: שמתחילה כתב &quot;דכיון דלא משך&quot;, ושוב כתב רש&quot;י טעם אחר, משום שהלוי לא קנה את המעשר כדי שיקנה את המעשר לישראל, וגם בסוף דבריו כתב רש&quot;י: &quot;הלכך &lt;b&gt;כי חזר בו&lt;/b&gt;&quot;, ומשמע שהוא בגדר חזרה המועלת כשנתן מעות ולא משך). ג. ורבינו קרשק&quot;ש פירש, שהנכון לפרש, שהברייתא עוסקת באופן שכבר בשעת ההפרשה זיכה הישראל את המעשר ללוי, וכשנתן את המעות זכו הם לו מיד כיון שהמעשר הוא בחצירו, ומה שחששו בברייתא שמא עשאן תרומת מעשר על מקום אחר, היינו קודם שנתן לו הישראל את הדמים&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד פירוש התוספות, ודברי הרמב&quot;ן הרשב&quot;א הר&quot;ן ו&quot;חידושים מכתב יד&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה הגמרא: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אטו ברשיעי עסקינן&lt;/b&gt; (וכי ברשעים אנו עוסקים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשקלי דמי ומשוו ליה תרומת מעשר&lt;/b&gt; (שנוטלים כסף עבור המעשר, ואחר כך עושים אותו תרומת מעשר) ומפסידים את הישראל הקונה!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לדעת רוב הראשונים (ראה בהערה קודמת), הנידון היה שמא עשה הלוי תרומת מעשר קודם שקיבל את הדמים, (דלא כרש&quot;י), ולפי שיטתם ביארו הראשונים את כוונת הגמרא, שרשע הוא אם כבר עשה אותו תרומת מעשר, ואחר כך נוטל דמים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רב משרשיא בריה דרב אידי, הכי קאמר&lt;/b&gt; בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל שאמר לבן לוי&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר לאביך בידי&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- וכך הודעתי גם לאביך - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והילך דמיו&lt;/b&gt; ומכור לי את המעשר שירשת מאביך&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין חוששין שמא עשאו אביו תרומת מעשר על מקום אחר&lt;/b&gt;, היות ולא היה אביו יודע את כמות המעשר שיש לו ביד הישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם אמר הישראל: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כור מעשר לאביך בידי&lt;/b&gt; - וכך גם הודעתי לאביך - והילך דמיו&quot;, כי אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוששין שמא עשאו אביו תרומת מעשר על מקום אחר&lt;/b&gt;, שהרי יודע היה אביו את כמות המעשר שביד הישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי נחשדו חברים לתרום&lt;/b&gt; תרומת מעשר על מקום אחר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא מן המוקף&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (כאשר אין התרומה המופרשת סמוכה למעשר הניתר על ידה), והרי אסור לתרום שלא מן המוקף, ומשום שיש לחוש שמא אין המעשר בעין באותה שעה!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון &quot;מוקף&quot; הוא כמו ששנינו בביצה לב ב: &quot;אין מקיפין (אין מקרבין) שתי חביות (זו אצל זו, והאש ביניהן) לשפות (להושיב) עליהן את הקדירה&quot;, רש&quot;י.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;י את טעם הדין&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל התוספות הוכיחו שאפילו אם שניהם לפניו, צריך שיהיו מוקפין, אלא טעם הדין כי בתרומה הוא דין דאורייתא, ובתרומת מעשר הוא מדרבנן גזיר אטו תרומה גדולה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רב אשי: הכי קאמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן&lt;/b&gt; של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל שאמר ללוי&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך אמר לי אבא&lt;/b&gt; לפני מותו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר לך בידי, או מעשר לאביך בידי&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חושש&lt;/b&gt; הלוי מקבל המעשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתרומת מעשר שבו&lt;/b&gt; (הראויה לינטל ממנו), כלומר: שמא עדיין לא נטל הישראל תרומת מעשר ממנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף על פי שחזקה על חבר שאינו נפטר מן העולם עד שיתקן כל פירות טבלים שבידו, מכל מקום חושש הלוי שמא לא הפריש הישראל את תרומת המעשר, והטעם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דלא קיץ&lt;/b&gt; (אין הכמות קצובה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוה מתקן ליה בעל הבית&lt;/b&gt;, כלומר: כיון שלא הזכיר האב בצוואתו סכום קצוב של המעשר, שמא אף הוא עצמו לא ידע כמה יש בו, ולכן לא תיקנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם אמר: &quot;כך אמר לי אבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כור מעשר לך בידי, או כור מעשר לאביך בידי&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין חוששין&lt;/b&gt; (אין חושש הלוי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתרומת מעשר שבו&lt;/b&gt;, כלומר: סומך הלוי שכבר תיקן האב המת את המעשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דקיץ&lt;/b&gt; (כמות המעשר קצובה וידועה), ודאי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקוני תקניה בעל הבית&lt;/b&gt;, ומשום שחזקה על חבר שאינו נפטר מן העולם, עד שיתקן את כל הטבלים שבידו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י: &quot;&lt;b&gt;אין חוששין&lt;/b&gt;: שמוחזק ישראל זה שתיקנו קודם שמת, ואף על פי שאין מוטל עליו&quot;, ואילו התוספות כתבו ד&quot;מצוה עליה רמיא&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ובפשוטו, אין להוכיח מרש&quot;י כשיטת הסוברים שמצות הפרשת תרומות ומעשרות אינה מצוה חיובית, אלא אם כן רוצה לאכול מן הטבל&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומשום דשאני הכא שהנידון הוא על מעשר שאינו שלו אלא של הלויים, ובזה סבירא ליה לרש&quot;י, שודאי אין המצוה מוטלת על הישראל להפריש ממנו תרומת מעשר, &lt;b&gt;וראה&lt;/b&gt; &quot;אילת השחר&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי יש לו רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר!?&lt;/b&gt; והרי המעשר של הלויים הוא, והם התורמים אותו, ואין אדם יכול לתרום את של חבירו שלא מדעתו של חבירו!? ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt;, אכן יש רשות לבעל הבית לתרום תרומת מעשר - כי ברייתא זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבא אלעזר בן גמלא היא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: אבא אלעזר בן גמלא אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתיב: &quot;ואל הלויים תדבר ואמרת אליהם, כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר (ראשון) אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם, והרמותם ממנו תרומת ה&#039; מעשר מן המעשר (והיא תרומת מעשר). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונחשב לכם תרומתכם&lt;/b&gt; (תרומת מעשר שלכם אסורה לזרים וטמאים, וחייבין עליה מיתה וחומש), כדגן מן הגורן (כתרומה גדולה שנקראת ראשית דגן מן הגורן), וכמלאה מן היקב (כתרומת תירוש ויצהר הניטלת מן היקבים) &quot;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הכתוב נתבאר על פי רש&quot;י בחומש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0061_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלאB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot