https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%94_%D7%90 2026-04-27T07:46:02Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=142735&oldid=prev 2020-09-11T12:30:36Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:30, 11 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l86">שורה 86:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 86:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95036:rev-142735:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=95036&oldid=prev 2015-07-01T07:45:49Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|גיטין לה א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום חינא&lt;/b&gt; - של האנשים בעיני הנשים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אקילו רבנן גבה&lt;/b&gt; דאלמנה שלא תצטרך לישבע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: כדי שישאו האנשים חן בעיני הנשים, ויסכימו הנשים להנשא להם, יש להקל עליהן לגבות את כתובתן לאחר מות בעליהן, ולפוטרן מן השבועה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; משנתנו, שאף האלמנה בכלל חיוב שבועה זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: נמנעו מלהשביעה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא&lt;/b&gt; נמנעו מלהשביעה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא משום דרב כהנא, דאמר רב כהנא, ואמרי לה&lt;/b&gt; (יש האומרים שאת השמועה הזו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד, ב&lt;/b&gt;זמן של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני בצורת&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה, והניחתו&lt;/b&gt; האלמנה את הדינר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכד של קמח&lt;/b&gt;, וכשבאה ללוש בצק מקמח זה, שכחה שהדינר בתוכו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפאתו בפת, ונתנתו לעני&lt;/b&gt; עם הפת. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימים, בא בעל הדינר, ואמר לה: הבי לי&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דינרי!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&quot;עיון יעקב&quot; (שעל ה&quot;עין יעקב&quot;, והוא מבעל ה&quot;שבות יעקב&quot;), ביאר, למה נקטה הגמרא &quot;שני בצורת&quot;, והוא משום שבשאר שנים היתה צריכה לשלם את הדינר, כי &quot;כספים אין להם שמירה אלא בקרקע&quot; וכיוצא בו שהוא מקום המשתמר&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; מה שאין כן בשני בצורת, שגם את הקמח מניחים במקום משתמר, אם כן הרי זה כמי שמניח את המעות שהופקדו בידו במקום שמניח הוא את מעותיו, שהוא פטור, וציין לעיין בחושן משפט סימן רצא סעיף כח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה ליה: יהנה&lt;/b&gt; (יועיל להמיתו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סם המות באחד מבניה של אותה אשה&lt;/b&gt; (על עצמה נתכוונה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם נהניתי מדינרך כלום!&lt;/b&gt; כלומר: נשבעה לו בחיי בנה, שלא שלחה יד בפקדונו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה במאירי שכתב: &quot;ואמרה לו דרך שבועה ובהזכרת השם, על הדרך שביארנו ב&quot;ארור בו שבועה&quot; ברביעי של שבועות (לו א).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו: לא היו&lt;/b&gt; (עברו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימים מועטין, עד שמת אחד מבניה&lt;/b&gt; של אותה אלמנה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכששמעו חכמים בדבר, אמרו: מה מי שנשבע באמת&lt;/b&gt;, כל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך&lt;/b&gt; חמור דינו, הרי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנשבע על&lt;/b&gt; דבר שקר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על אחת כמה וכמה&lt;/b&gt;, שעונשו חמור מאד! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תמהו התוספות ממה שאמרו בשבועות כו א ללמוד מן האמור בפרשת קרבן שבועת ביטוי (ויקרא ה ד): &quot;או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא &lt;b&gt;האדם&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בשבועה&lt;/b&gt; (שיהא אדם בשעת שבועה, שיהא לבו עליו, רש&quot;י) וגו&#039;. והביא את אשמו לה&#039; על חטאתו אשר חטא וגו&quot;&#039;, לפטור את האנוס&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומפרשת הגמרא, דהיינו כגון רב כהנא ורב אסי, שהיה האחד נשבע שכך אמר רב, והשני נשבע שרב אמר בהיפוך, וכאשר היו באים לפני רב, והיה מאמת את דבריו של האחד מהם, שאלו השני &quot;וכי אני לשקר נשבעתי&quot;! ? ואמר לו רב: &quot;את לבך אנסך&quot; (כסבור היית לישבע באמת, רש&quot;י) &lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואם כן הרי אף זו לבה אנסה, שהרי היתה סבורה שאכן לא נהנתה מן הדינר! ? ותירצו התוספות: &quot;דהכא גבי פקדון הוה לה להזהר יותר לשומרו היטב, והוה לה לאסוקי אדעתא שתבוא לידי שבועה&quot;, (&quot;וכעין פשיעה היא&quot;, רשב&quot;א), וראה תוספת ביאור בדבריהם, בפירוש הרי&quot;ף שעל ה&quot;עין יעקב&quot;, וב&quot;אילת השחר&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפני שמסיימת הגמרא את הנידון שהתחילה בו, לפרש את טעם משנתנו על פי דברי רב כהנא, מבארת הגמרא את המעשה: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר לפי פשוטו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ויתכן שכל זה מדברי הגמרא בפירוש משנתנו, שהרי אנו רואים, שאפילו מחמת הנאה ד&quot;אשתרשי לה&quot; חשובה שבועתה כשבועת שקר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא איענשה?&lt;/b&gt;!&lt;/b&gt; והלא אמת נשבעה, ולא נהנתה מן הדינר, שהרי נתנתו לעני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: לא אמת דיברה, שהרי נהנתה מהדינר, בכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאישתרשי&lt;/b&gt; (נחסך) לה מהבצק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקום הדינר!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שאם לא הדינר, היתה צריכה למלאות את הפת בעוד בצק, ואם כן הרי נהנתה מן הדינר, ונמצא שנשבעה לשקר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; וב&quot;חידושים מכתב יד&quot; כתב: פירוש, כאילו היה כולו פת, ומשום שהיא נתנה את הככר על דעת שכולו פת, ואם לא דינר זה היתה צריכה לתת לו פת יותר כשיעור מקום הדינר, אבל על הדינר עצמו אינה מקבלת שכר, ומשום שהיא לא נתנה על דעת דינר.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בחידושי חת&quot;ם סופר הביא, שבחידושי תורה שלו כתב לבאר את מה שכתב רש&quot;י בפרשת נשא (במדבר ז ג, וכן הוא ברש&quot;י ויקהל שמות לה כו): &quot;מה ראו הנשיאים להתנדב כאן בתחילה (שהביאו את קרבנותיהם לחנוכת המזבח), ובמלאכת המשכן לא התנדבו תחילה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אלא כך אמרו הנשיאים: יתנדבו ציבור מה שיתנדבו, ומה שמחסרין אנו משלימין, כיון שראו שהשלימו ציבור את הכל, שנאמר &quot;והמלאכה היתה דים&quot;, אמרו: מעתה מה לנו לעשות! ? הביאו אבני השוהם והמלואים לאפוד ולחושן, לכך התנדבו כאן תחילה&quot;, ואשר לכאורה הוא תמוה, דמשמע שבמלאכת המשכן לא הביאו כלום, והרי דבר גדול הביאו, את אבני השהם והמלואים! ? ופירש, על פי מה שאמרו חז&quot;ל (ראה יומא עה א), ש&quot;והנשיאים הביאו את אבני השוהם וגו&quot;&#039;, היינו נשיאים ממש, שהם עננים, והביאו אותן אבנים טובות ומרגליות עם המן שירד להם בבוקר&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולפי זה כתב, שאכן נשיאי המטות לא הביאו כלום, אלא שנזדמן להם בכליהם שאספו את המן אותן אבנים טובות שהביאו העננים, ונמצא שלא התנדבו כלום משלהם, רק מה שחסר להם איזה גרגרי מן במקום האבנים ונחסר להם מאכילת היום ההוא כל שהוא, וזה נחשב להם כנדבת משכן&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואם כן באמת לא הביאו אלא מעט.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואכתי הוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; אמרו חכמים: &quot;מה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שנשבע באמת&lt;/b&gt; כך&quot;!? והלא שבועת שקר נשבעה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: הכי קאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמי שנשבע באמת&lt;/b&gt; כך, הנשבע לשקר במזיד על אחת כמה וכמה!, שהרי אף שנשבעה לשקר, הרי היא דומה למי שנשבעת אמת, ומשום ששוגגת היתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכאן שבה הגמרא לצדד בפירוש משנתנו על פי דברי רב כהנא, שמשום כך נמנעו מלהשביעה, היות וכה חמור הוא עונשה של שבועת שקר; ומקשה הגמרא על פירוש זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי משום הא&lt;/b&gt; חששא נמנעו להשביעה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי איריא&lt;/b&gt; במשנתנו דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמנה&lt;/b&gt;, שנמנעו מלהשביעה והתקינו לה נדר במקום שבועה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו גרושה&lt;/b&gt; - שמת המגרש קודם שנפרעה כתובתה, ומעיקר הדין כיון שבאה היא ליפרע מנכסי יתומים צריכה היא שבועה תחילה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי&lt;/b&gt;, היה לנו לומר כן! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר לפי פשוטו. וה&quot;פני יהושע&quot; כתב: הוא הדין שיכולה היתה הגמרא לשאול מן המשנה בכתובות פרק הכותב בעד אחד מעידה שהיא פרועה ופוגמת כתובתה, למה תישבע. וכתב עוד: מיהו מפשט לשון הש&quot;ס נראה, שקושיית הגמרא &quot;אפילו גרושה נמי&quot; לאו דוקא גרושה לאחר מיתת בעלה, אלא אפילו בחיי בעלה, כגון פוגמת וכיוצא בה, כי למאי דסלקא דעתין עכשיו אין שום סברא לחלק, אלא דבכל ענין &lt;b&gt;אין להשביע שום אשה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמה&lt;/b&gt; (למה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא אמר שמואל&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנו&lt;/b&gt; במשנתנו, שאין משביעין אלא נודרת היא במקום שבועה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמנה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל גרושה&lt;/b&gt; שבאה לגבות את כתובתה מהיתומים לאחר שמת המגרש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משביעין אותה&lt;/b&gt; שלא נפרעה מאביהם בחייו, ואין די לה בנדר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמנה שאני!&lt;/b&gt; ודוקא בה חיישינן שתשבע לשקר, ומשום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבההיא הנאה דקא טרחה קמי דיתמי&lt;/b&gt; (היות וטורחת היא עבור היתומים), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתיא לאורויי היתרא&lt;/b&gt; (תבוא היא להורות היתר לעצמה), ולהשבע שלא נפרעה את כתובתה, אף שכבר נפרעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום שתאמר בלבה: שאותו ממון שכבר נפרעה, אינו עבור פירעון הכתובה, אלא הוא שכר טרחתה ביתומים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיות והוראת היתר זו אינה שייכת אלא באלמנה, לכן נמנעו מלהשביעה, והתקינו לה שתהא נודרת ליתומים ; אבל גרושה שמתחילה אין לחוש שתורה היתר לעצמה, לא הקילו בה חכמים שתידור ותטול את כתובתה, אלא הרי היא נשבעת ליתומים כעיקר הדין, ואז נוטלת היא את כתובתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב ירמיה בר אבא: רב ושמואל, דאמרי תרוייהו&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנו&lt;/b&gt; במשנתנו שאין משביעין את האשה אלא מדירין אותה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; בשבועה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבית דין; אבל חוץ לבית דין, משביעין אותה;&lt;/b&gt; כלומר: כך היתה התקנה, שישביעוה חוץ לבית דין או שידירוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם: כי שבועת הדיינין כעין שבועה של תורה היא, שהנשבע נוטל ספר תורה או תפילין, ומשביעין אותה בשם או בכינוי, ועונשה מרובה ; אבל שבועה חוץ לבית דין שבועה דרבנן היא, שאינה אלא בקללת &quot;ארור&quot; (שאומר &quot;ארור אני אם יש בידי משל חבירי כלום&quot;). ואינו נוטל חפץ בידו, ואין עונשה חמור כל כך. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש לעיין אם בדוקא נקטה הגמרא &quot;חוץ לבית דין&quot;, או שמא: משביעין אותה בבית דין כעין שבועה חוץ לבית דין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איני&lt;/b&gt;, הלא אין הדבר כן!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא רב&lt;/b&gt; גופיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מגבי כתובה לארמלתא&lt;/b&gt; (רב לא היה מגבה כתובה לאלמנה כלל), משום שנמנע מלהשביעה, (ועל נדר לא היה מסתמך, כמבואר הטעם לקמן) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כדבריך, שדי לה לאלמנה בשבועה חוץ לבית דין, למה לא השביעה רב חוץ לבית דין ויגבנה כתובתה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסורא&lt;/b&gt; - עירו של רב - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנו&lt;/b&gt; (שנו) את שמועת &quot;שבועה חוץ לבית דין&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי&lt;/b&gt;, כאמור לעיל ; אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנהרדעא&lt;/b&gt; - עירו של שמואל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנו&lt;/b&gt; לה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי&lt;/b&gt;, ולדעתם, נחלקו בדבר רב ושמואל:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא בבית דין, אבל חוץ לבית דין, משביעין אותה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב&lt;/b&gt; פליג ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: אפילו חוץ לבית דין, נמי אין משביעין אותה!&lt;/b&gt; ואף דאינה כשבועת הדיינים, די בחומר שבועה זו כדי שלא להשביעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב לטעמיה&lt;/b&gt;, נהג להלכה כשיטתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב לא מגבי כתובה לארמלתא!&lt;/b&gt; משום שנמנע לגמרי מלהשביעה, ואף מחוץ לבית דין לא רצה להשביעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: מדוע לא הגבה רב כתובה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הרי אף שאי אפשר להשביעה ואפילו חוץ לבית דין, הרי היה יכול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליאדרה וליגבייה&lt;/b&gt; (להדירה ולהגבותה)!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשני דרב, קילי נדרי!&lt;/b&gt; בימי רב היו בני אדם מזלזלים בנדרים, והיה קל בעיניהם לעבור עליהם. לפיכך, לא סמך רב על כך שתידור ליתומים, משום דחיישינן, שמא באמת נפרעה כתובתה, אלא שאינה יראה לידור, ולעבור לאחר מכן על נדרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעשה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההיא&lt;/b&gt; אלמנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאתאי לקמיה דרב הונא&lt;/b&gt; (באה לפני רב הונא), ותבעה את כתובה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ל&lt;/b&gt;ה רב הונא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה אעביד ליך&lt;/b&gt; (וכי מה יכול אני לעזור לך), כי איני יכול להגבותך כתובתך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב לא מגבי כתובה לארמלתא&lt;/b&gt; (לא היה מגבה כתובה לאלמנה כלל), לא על ידי שבועה, ולא על ידי נדר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה ליה&lt;/b&gt; האלמנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידי הוא טעמא&lt;/b&gt; (והרי מה הוא הטעם שאין מגבין לאלמנה כתובה)? הלא אין זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; משום שחוששים אתם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלמא נקיטנא מידי מכתובתי&lt;/b&gt; (שמא נתקבלתי משהו מכתובתי), ואם כן, קופצת ונשבעת אני: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חי ה&lt;/b&gt;&#039; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צבאות, אם נהניתי מכתובתי כלום&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא: מודה רב&lt;/b&gt; - שלא היה מגבה כתובה לאלמנה כלל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקופצת&lt;/b&gt; ונשבעת מעצמה, שהיא נוטלת את כתובתה, שהרי אין עיקר הדין אלא שלא להשביעה לכתחילה, אבל כיון שנשבעה למה לא תגבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעשה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההיא&lt;/b&gt; אלמנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאתאי לקמיה דרבה בר בר הונא&lt;/b&gt;, ותבעה את כתובתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לה&lt;/b&gt; רבה בנו של רב הונא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה אעביד לך?&lt;/b&gt; והלא אין בידי להגבותך, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרב לא מגבי כתובה לארמלתא, ו&lt;/b&gt;אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבא מרי&lt;/b&gt; (אבי מורי: רב הונא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מגבי כתובה לארמלתא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמרה ליה האלמנה: אם איני נוטלת את כתובתי, לכל הפחות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הב לי מזוני!&lt;/b&gt; שהרי מתחייב הבעל במזונות אשתו, אף לאחר מותו עד שתטול את כתובתה, כל זמן שתשב בביתו אלמנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לה&lt;/b&gt; רבה בר רב הונא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזוני נמי לית ליך&lt;/b&gt; (אף מזונות מן היתומים אין לך)! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר שמואל&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התובעת כתובתה בבית דין&lt;/b&gt;, אף אם עדיין לא גבתה אותה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לה מזונות!&lt;/b&gt; שחיוב המזונות הוא רק כל זמן שבדעתה להשאר באלמנותה משום כבודו, שכן הוא תנאי הכתובה, &quot;כל זמן ימי מיגר ארמלותיך בביתי תהי מיתזני מנכסי&quot;. אבל משעה שתבעה את כתובתה, גילתה דעתה שרוצה להנשא, ולכך מפסידה את המזונות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף את, שבאת לגבות את כתובתך, אף שאין אנו נותנים לך, מכל מקום הפסדת כתובתך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קללה אותו האלמנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמרה ליה: אפכוה לכורסיה&lt;/b&gt; (יתהפך כסאך), ותרד מגדולתך! משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כבי תרי&lt;/b&gt; אמוראים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיינת לי&lt;/b&gt; (כשני אמוראים דנתני)! שהחמרת עלי כרב, שלא להגבותני את כתובתי, שלא כשמואל שהוא מגבה כתובה בשבועה חוץ לבית דין או בנדר; ומאידך החמרת בי כשמואל, לשלול את מזונותי משום תביעת הכתובה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכששמעו את קללתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הפכוה לכורסיה&lt;/b&gt; (הפכו את כסאו) של רבה בר רב הונא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותרצוה&lt;/b&gt; (וחזרו וזקפוהו)! כדי שתתקיים הקללה בכך, ולא תתקיים במשמעותה החמורה, שאליה התכוונה האלמנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו הכי&lt;/b&gt;, לא הועילה עצה זו להסיר הקללה לגמרי, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא איפרק&lt;/b&gt; רבה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחולשא&lt;/b&gt; (לא ניצל מלבוא לידי חולי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב יהודה&lt;/b&gt; - שהיה תלמידו של שמואל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרב ירמיה ביראה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כשתבא לפניך אלמנה לגבות את כתובתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדרה&lt;/b&gt; (הדירה בקונם אם נטלה מכתובתה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבית דין&lt;/b&gt; בכל מה שירצו היתומים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;; ואשבעה&lt;/b&gt; (או השביענה) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ לבית דין&lt;/b&gt; שלא נטלה מכתובתה כלום, והגבה לה את כתובתה, כדעת שמואל רבי - ולא כרב ותלמידיו אחריו, שלא היו מגבים כתובה לאלמנה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרשב&quot;א נסתפק, אם הכוונה לנדר ושבועה כאחד, או שבאחד מהם די, וכתב שמסתבר שהכוונה &quot;או או&quot;, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;חפץ אני, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליתי קלא וליפול באודנאי&lt;/b&gt; (שיצא הקול ויגיע לאזני) שאכן הוגבתה כתובה בימי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבעינן דאעביד&lt;/b&gt; (כמו: דליתעביד) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בה מעשה&lt;/b&gt; (כי רצוני שייעשה מעשה) כדעת שמואל רבי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא: אמר רבי זירא אמר שמואל&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנו&lt;/b&gt; במשנתנו - שאין משביעין לפרעון הכתובה אלא מדירין - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמנה, אבל גרושה, משביעין אותה&lt;/b&gt; בבית דין! כי היות ואינה טורחת לפני היתומים, אינה מורה לעצמה היתר, לכן משביעין אותה, ואינה יכולה לגבות על ידי נדר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גרושה דאדרה&lt;/b&gt; (שהדירוה) ולא נשבעה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; תגבה כתובתה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא&lt;/b&gt; מעשה שהיה, בבעל ואשתו שעלו מבבל לארץ ישראל, וגירשה שם, ותבעתו האשה את כתובתה, וכתבו לה בית הדין שבארץ ישראל פסק דין, שתגבה מנכסיו שהותיר בבבל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלחו מתם&lt;/b&gt; (מארץ ישראל) לבבל כתב שכך היה כתוב בו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איך פלוניתא בת פלוני, קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הידיא דמתקרי איה מרי, ונדרת ואסרת כל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירות שבעולם עלה, דלא קבילה מכתובתה אלא גלופקרא&lt;/b&gt; (כסות עבה של צמר) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד, וספר תהלים אחד וספר איוב וממשלות&lt;/b&gt; - שהיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלואים&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן היא הגירסא ברש&quot;י, וראה תוספות.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי &quot;הערוך&quot; שהובא בגליון.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(פלונית בת פלוני קיבלה גט מאדם ששמו &quot;אחא בר הידיא&quot;, וחניכתו היא &quot;איה מרי&quot;, ונדרה בפנינו לאסור כל פירות שבעולם על עצמה, שלא קיבלה מכתובתה אלא כסות צמר, וספר תהלים, איוב ומשלי שהיו בלואים) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0070_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלהB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot