https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:גיטין כז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-27T07:45:53Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%96_%D7%91&diff=142720&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-11T12:28:43Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:28, 11 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98648:rev-142720:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%96_%D7%91&diff=98648&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:29:06Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:29, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שהבעל מודה מיהת, יחזיר לאשה, ואפילו לזמן מרובה</b>, וזה הוא לא כמו ששנינו במשנתנו!?</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שהבעל מודה מיהת, יחזיר לאשה, ואפילו לזמן מרובה</b>, וזה הוא לא כמו ששנינו במשנתנו!?</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומשני</b> אף רבי זירא כרבה: לא קשיא:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומשני</b> אף רבי זירא כרבה: לא קשיא:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - במשנתנו - <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום שהשיירות מצויות</b>.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - במשנתנו - <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום שהשיירות מצויות</b>.</span></div></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%96_%D7%91&diff=95021&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:45:21Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|גיטין כז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שהבעל מודה מיהת, יחזיר לאשה, ואפילו לזמן מרובה</b>, וזה הוא לא כמו ששנינו במשנתנו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומשני</b> אף רבי זירא כרבה: לא קשיא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - במשנתנו - <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום שהשיירות מצויות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> בברייתא - <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום שאין השיירות מצויות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי</b> בדעת רבי זירא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף כשהשיירות מצויות, <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא שהוחזקו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דלא ליהדר</b> (רק כשגם הוחזקו שמות זהים לא יחזיר), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רבי זירא <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דרבה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכא דאמרי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כאשר השיירות מצויות <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דלא הוחזקו לא ליהדר</b> (לא יחזיר), <b style='font-size:20px; color:black;'>ופליגא</b> דרבי זירא א<b style='font-size:20px; color:black;'>דרבה</b> הסובר: רק כשהשיירות מצויות וגם הוחזקו לא יחזיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא את טעמם של רבה ורבי זירא, שרבה אמר את יסודו בישוב סתירת משנתנו עם המשנה בבא מציעא, ואילו רבי זירא אמר את אותו היסוד עצמו בישוב סתירת משנתנו לברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא דרבה לא אמר כרבי זירא</b>, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין אלימא ליה לאקשויי</b> (עדיף להקשות ממשנה) מאשר מברייתא, כי המשניות עיקר הן יותר מן הברייתות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ברש"י בבא מציעא יח ב האריך יותר: "מתניתין אלימא ליה לאקשויי: משום דהיא עיקר, ויש תימה כשסותרות זו את זו וצריך לחזר שיתיישבו, דאילו ברייתא יש לומר אינה עיקר, (כי) רבי (מסדר המשניות) לא שנאה, רבי חייא (מסדר הברייתות) מנין לו".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא רבי זירא מאי טעמא לא אמר כרבה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך</b>: אם באנו להקשות מן המשנה בבבא מציעא אין כאן קושיא כלל, שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי קתני</b> באותה משנה "<b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמר תנו נותנין, ואפילו לזמן מרובה</b>", עד שנקשה על משנתנו שלא הכשירה לאחר זמן מרובה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא</b> אין כוונת המשנה אלא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>תנו</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין</b>, ולעולם <b style='font-size:20px; color:black;'>כדקיימא לן</b> במשנתנו ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לאלתר</b> בלבד הוא כשר, אבל לזמן מרובה - לא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ירמיה אמר</b> ליישב הן את קושייתו של רבה מהמשנה בבבא מציעא על משנתנו, והן את קושייתו של רבי זירא מן הברייתא על משנתנו: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ואם תאמר: אם כן מה קשה מן הברייתא, והרי אף בברייתא יש לומר שבזמן שהבעל מודה יחזיר לאלתר, ולא לזמן מרובה! ? פירש רש"י: בשלמא במשנתנו שכתובה השלילה, שאין מחזירין משום שמא כתובין היו ונמלך עליהן שלא ליתנן, אם כן זה הוא חידוש המשנה, ויש לפרש שאכן אין מחזירין אפילו בלי חשש זה אלא לזמן מרובה, ואף שלזמן מרובה אינו חידוש<b>;</b> אך הברייתא המדברת על דרך החיוב, שבזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה, אם תאמר שהכוונה לזמן מרובה, הרי אין בזה שום חידוש, ואין צורך להשמיענו. וברש"י בבבא מציעא יח ב, כתב: דבברייתא נאמר "יחזיר", ואם היה מקום לחלק בין לאלתר לבין זמן מרובה היה לו לומר חילוק זה, מה שאין כן במשנה בבבא מציעא, שנאמר "לא יחזיר", ורק מדיוק אנו לומדים שיחזיר, לא היה צריך לחלק. וראה עוד בתוספות לעיל כז א ד"ה הא, שכתבו לפרש באופן אחר<b>;</b> וראה עוד שם (ובשאר ראשונים) מה היא סברתו של רבה שהקשה ממשנת בבא מציעא, ולא חש לטענת רבי זירא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אותה משנה ואותה ברייתא עוסקים ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כגון דקאמרי עדים: מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון</b>, כך שאין לחשוש לגט אחר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כתב רש"י: "מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של שם זה: <b>ואותו חתמנו לאיש זה</b> <b>התובעו</b>", פירוש: שאם לא כן, שמא אכן חתמו רק לאדם אחד והגט הזה שבפנינו הוא של אותו אדם, ולכאורה צריך לדחוק במה שכתב רש"י "<b>לאיש</b> זה <b>התובעו</b>", שהכוונה היא לאיש הכתוב בגט הנתבע על ידי האשה, שהרי אנו באים ליישב את המשנה בבבא מציעא ואת הברייתא שבאופן זה נותנים <b>לאשה</b> ולא לאיש<b>;</b> אלא שברש"י ד"ה כגון דקאמר, מפרש את המשנה והברייתא, ומבאר רש"י שמחזירים לשליח, וצריך תלמוד. ויש להסתפק: כשיאמרו עדים "לא חתמנו אלא על גט אחד של יוסף בן שמעון" ולא יאמרו איזה יוסף בן שמעון, ויהיה השליח תובע את הגט, והוא יאמר: שעדים אלו חתמו על גיטו, אם יהיה נאמן לתת לו את הגט, היות ועדים אלו חתמו על גיטו לפי דבריו, ועדים אלו הרי אומרים שלא חתמו לאחר, והנה הגט לפנינו ורואים אנו שהיא חתימתם של עדים אלו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b> ברייתא דקתני: "בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה" <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי למימרא</b> (מה חידוש יש בדבר), והרי היות ואין לחוש לגט אחר, ואף לשמא כתובין היו ונמלך עליהן שלא ליתנן אין לחוש, היות והבעל מודה, אם כן מה חידשה לנו הברייתא!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> על פי מה שנתבאר ברש"י בסוגייתנו שהובא בהערה 2 לעיל, נראה שהקושיא אינה אלא על הברייתא "מאי למימרא", אבל המשנה באה להשמיענו שלא יחזיר משום שמא כתובין היו ונמלך עליהן שלא ליתנן<b>;</b> ועל פי זה נתבאר בפנים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא: ליחוש דילמא איתרמי</b> שנפל כאן גט של זוג אחר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שמא כשמא</b> (שמם כשם הזוג שבגט הזה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שחתמו בו עדים אחרים ששם אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>עדים כעדים</b> אלו החתומים בגט זה - <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> דוקא לעדים אחרים ששמם כשם עדים אלו אין חוששים, אבל שיחתמו אותם עדים על גט אחר לזוג אחר, לזה חוששים<b>;</b> שאם לא כן היה די בקיום חתימתם של העדים, ובלי שיאמרו כלום, כי נאמר: מאחר שחתמו לאלו, לא מסתבר שחתמו גם לאחרים ששמם כשמם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שאין חוששין לזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר</b> ליישב את הקושיא מהמשנה בבבא מציעא ומהברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון דקאמר</b>: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>נקב יש בו</b> בגט <b style='font-size:20px; color:black;'>בצד אות פלונית</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה ליה סימן מובהק</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b>), ועל ידי סימן זה מחזירים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כתב רש"י שהשליח הוא זה שאמר כן, וראה תוספות שהביאו גירסא "עדים", והרמב"ם (גירושין ג יא) כתב שהיו לעדים סימן, והראב"ד השיג שאפילו לשליח, וראה עוד ברש"ש. וראה מה שכתב ב"קצות החושן" סימן רנט סק"ב ד"ה ולפי מ"ש, בביאור דברי הרמב"ם, ובשיעורי רבי שמואל בבא מציעא לדף יח ב (עמוד לד בספר אות א) שהביאו, ובמה שכתב על דבריו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> לכאורה היה נראה שאין מקום לגרוס כן, והוא נלקח מלשון זה האמור בהמשך, אך רב אשי עצמו לא הזכיר זה, כנראה מהמשך דברי הגמרא<b>;</b> אלא שאף בבבא מציעא יח ב גרסינן לה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא: ודוקא אמר רב אשי "נקב יש בו <b style='font-size:20px; color:black;'>בצד אות פלוני</b>", ומשום <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה ליה</b> - סימן זה - <b style='font-size:20px; color:black;'>סימן מובהק</b>, ואין לך עדות ברורה מזו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל נקב בעלמא</b>, שלא אמר האובד באיזה מקום הגט מנוקב, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> הוי סימן להחזיר בו את הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשום מה אמר רב אשי דוקא סימן מובהק, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מספקא ליה</b> לרב אשי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי סימנין דאורייתא</b> הם וסומכים עליהם אפילו לענין גט שהוא בא להתיר איסור דאורייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שסימנים אינם אלא מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן</b>, ואין סומכים עליהם אלא בדיני ממונות משום ד"הפקר בית דין הפקר", אבל להתיר איסור דאורייתא ב"קום ועשה", לא אמרו - <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> ביאר רש"י, שלכן לא אמרה הגמרא שפשיטא ליה לרב אשי: סימנין דרבנן, משום שדין זה ספק הוא, ומרב אשי אין לפשוט מה דעתו בזה, שהרי אפילו אם רק ספק הוא לו אינו יכול להתיר, ולכן אומרת הגמרא לשון זו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשום שנסתפק בזה רב אשי, לכן לא הכשיר אלא בסימן מובהק, שהוא ודאי מועיל אפילו מדאורייתא להתיר איסור אשת איש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר בר חנה</b> - כשהיה שליח <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> להביא גט - <b style='font-size:20px; color:black;'>אירכס ליה גיטא בי מדרשא</b> (אבד לו הגט בבית המדרש), <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבה בר בר חנה לחכמים באי בית המדרש שמצאו את הגט: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כן פירש רש"<b>י;</b> וראה מה שכתב רבינו עקיבא איגר (הובאו מקצת דבריו בליקוטים כאן) לבאר טעם רש"י, שפירש כן, ולא שהיה רבה בר בר חנה עצמו המגרש. ובשיעורי רבי שמואל לבבא מציעא דף יט א (עמוד מו ומז בדפי הספר), כתב לבאר דברי רש"י, על פי מה שהביא מכמה ראשונים, שהבעל נאמן בטביעות עין אפילו כשאינו צורבא מרבנן, (וראה שם בד"ה והטעם, שביאר שני טעמים בזה), ואם כן זה הוא טעם רש"י, שהרי בהמשך מבואר שלא היה נאמן בטביעות עין אלא משום שהוא צורבא מרבנן, ובהכרח שלא היה אלא שליח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי סימנא אית לי בגויה</b> (אם תרצו שאתן לכם סימן - יש לי בו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי טביעות עינא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אית לי בגויה</b> (ואם טביעות עין אתם רוצים, אף זו יש לי בו). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> כתב רש"י בבבא מציעא יט א: טביעות עינא, מכירו אני בכתב ידי הסופר והעדים, מדת ארכו ורחבו כאדם המכיר את חבירו בטביעת עין שטבע בו, ואטין בו סימן". ובפשוטו נראה, דמה שהוא מכיר את כתב ידי הסופר והעדים, אין הכוונה שהוא מכיר את כתב ידם, שהרי מה בכך: שמא כתבו הם וחתמו גם לאחרים, ולא עדיף משאר קיום שאין די בו, כמבואר בהערה לעיל<b>;</b> אלא כוונת רש"י, שהוא מכיר שהכתב שלפניו הוא הוא הכתב שהיה בגט שנאבד לו, כי בטביעות עין אפשר להכיר, בין כתב לכתב של אותו אדם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אהדרוה ניהליה</b> (החזירו לרבה בר בר חנה את הגט).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבה בר בר חנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידענא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי משום סימנא</b> - שלא היה מובהק - <b style='font-size:20px; color:black;'>אהדרוה</b> (האם משום הסימן החזירוה לי), <b style='font-size:20px; color:black;'>וקסברי: סימנים דאורייתא</b>, ולכן סמכו אף על סימן שאינו מובהק להחזיר גט, ולהתיר על ידו איסור אשת איש דאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> קסברי סימנים דאורייתא, ולא היו סומכים על סימן זה שאינו מובהק, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>משום טביעות עינא</b> החזירוה לי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ודוקא</b> משום שאני <b style='font-size:20px; color:black;'>צורבא מדרבנן</b> (תלמיד חכם) החזירוה לי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל איניש בעלמא לא</b> היו מחזירים לו, שהרי הסימן אינו סימן מובהק, ואין סומכים על טביעות עינו משום שהוא חשוד לשקר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> א. נתבאר על פי תוספות בשם רבינו תם, שאף לעם הארץ יש טביעות עין, ואין מחזירים לו משום שאינו נאמן שהוא אכן מכירו. ב. בביאור דין נאמנות צורבא מרבנן בגט - אף שאין דבר שבערוה פחות משנים, ואפילו תלמיד חכם אינו נאמן - ראה אריכות בשעורי רבי שמואל למסכת בבא מציעא דף יט א (עמוד לח מדפי הספר), ובכל מה שהביא שם מדברי האחרונים בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: מצאו לאלתר כשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו פסול</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איזהו שלא לאלתר</b> שאין מחזירים לו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נתן אומר: ששהה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שתעבור שיירא, ותשרה</b> (תחנה) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> שם, ואפילו לא באה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> בפשוטו השיעור הוא משעת אבידה ועד שעת מציאה, אך ראה לשון רש"י בד"ה כדי שיהא אדם, שכתב: "<b>משעה שעבר השליח</b> הזה שם עד מציאת הגט.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> והתוספות פירשו: "תשרה" הוא לשון סעודה, ופירשו: דמתוך שמוציאים כליהם כדי לסעוד חיישינן שמא נפל מהם". ומבואר מדבריהם שהם חלוקים על רש"י שמפרש לדעת רבי נתן שהוא שיעור בעלמא, ואין הכוונה שאכן באה לכאן שיירא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן אלעזר אומר</b>: אין "שיעור" לדבר, ואין הגט כשר אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיהא אדם</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עומד ורואה שלא עבר שם אדם</b>, כלומר: אכן עמד אדם שם, וראה שלא עבר שם אדם אחר מלבד אובד הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים</b>: שיהא אדם עומד ורואה <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>לא עבר ולא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שהה אדם</b> אחר <b style='font-size:20px; color:black;'>שם</b>, אבל אם עבר ולא שהה שם, אין חוששין שמא נפל ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר</b>: שיעור שהייה <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לכתוב את הגט</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b> הוא שיעור "שלא לאלתר". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> שיעור בעלמא שתלוהו בכתיבת גט הוא, ואין קשר לכתיבת הגט לשיעור זה, רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יצחק אומר</b>: השיעור הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לקרותו</b> לגט שהוא שיעור קטן יותר, ויתר מזו אין זה "לאלתר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחרים אומרים</b>: השיעור הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לכותבו ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לקרותו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מחזירין לו את הגט <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו שהה ויש בו סימנין</b> מובהקים <b style='font-size:20px; color:black;'>מעידים עליו</b>, כלומר: מחזירים את הגט על ידי סימנים ; ואיזה סימנים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כגון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרי: נקב יש בו בצד אות פלונית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אולם <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מעידין על סימני הגוף</b> של הגט, והיינו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרי: ארוך</b> הוא הגט, <b style='font-size:20px; color:black;'>וגוץ</b> הוא הגט, כי אין אלו סימנים של כלום כי הרבה יש כאלו.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0055_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>Micropedia bot