https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%95_%D7%91פרשני:בבלי:גיטין כו ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T01:10:17Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%95_%D7%91&diff=142718&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-11T12:28:28Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:28, 11 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95019:rev-142718:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%95_%D7%91&diff=95019&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:45:13Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|גיטין כו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא דרבי אלעזר אדרבי אלעזר!</b> כיון שהעמדנו את הרישא של המשנה כדעת רבי אלעזר, ומכל מקום מתיר התנא לסופר להכין את טופסי הגיטין, אם כן יהיה לנו סתירה במשנה, שהרי בסיפא כתוב שרבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי תנאי, ואליבא דרבי אלעזר.</b> יש מחלוקת תנאים בדעת רבי אלעזר, האם הוא גוזר טופס אטו תורף, או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שבתי אמר חזקיה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הסיבה שצריך לשייר את מקום האיש והאשה, היא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום קטטה. ו</b>המשנה היא כשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר, היא דאמר עדי חתימה כרתי,</b> ומדאורייתא לא צריך שתהא כתיבת הגט לשמה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובדין הוא, דאפילו תורף נמי לכתוב.</b> מעיקר הדין היה הסופר יכול לכתוב גם את שם האיש ואת שם האשה. אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>וזמנין דשמעה ליה לסופר דקא כתיב,</b> שאנו חוששין שמא תשמע האשה שהסופר כותב גט על שם בעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וסברה: איהו קאמר ליה!</b> ותסבור שבעלה ציוה עליו לכותבו. <b style='font-size:20px; color:black;'>והוה לה קטטה בהדיה.</b> וזה יגרום לקטטה בינה לבינו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן צריך לשייר את שם האיש ואת שם האשה. וכמו כן צריך לשייר את הזמן של הגט, כדי שלא יהא גט מוקדם. אבל הוא יכול לכתוב "הרי את מותרת לכל אדם" ללא ציווי הבעל, כיון שזה לא יכול לגרום לקטטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב חסדא אמר</b> בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>אבימי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הטעם שצריך הסופר לשייר את התורף הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום תקנת עגונות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי לה,</b> יש אומרים, שזה לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר, ואמרי לה,</b> ויש אומרים, שזה לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי לה רבי מאיר, דאמר עדי חתימה כרתי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ובדין הוא דאפילו תורף נמי לכתוב.</b> מעיקר הדין יכול הסופר לכתוב גם את התורף ללא ציווי הבעל. <b style='font-size:20px; color:black;'>וזמנין דהוה ליה קטטה בהדה,</b> אלא שאנו חוששין שיהיה לו קטטה עמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ורתח עלה, וזריק ליה ניהלה,</b> מתוך כעסו הוא יזרוק לה את הגט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומעגן, ומותיב לה.</b> ועל ידי זה הוא תשאר מגורשת ללא בעלה. אבל כיון שצריך לכתוב את שם האיש והאשה, אנו תולין שעד שהסופר יכתוב הוא ינוח מכעסו ויתפייס עמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי לה רבי אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובדין הוא דאפילו טופס נמי לא לכתוב</b> ומעיקר הדין היה ראוי שאף את הטופס לא יכין הסופר כיון שאנו גוזרין טופס אטו תורף, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>וזמנין דבעי למיזל למדינת הים</b> פעמים שהבעל ממהר לילך למדינת הים <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אשכח ספרא</b> ולא ימצא סופר שיכתוב לו גט <b style='font-size:20px; color:black;'>ושביק לה</b> ויעזוב אותה ללא שיגרשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>ואזיל</b> וילך למדינת הים <b style='font-size:20px; color:black;'>ומעגן ומותיב לה</b> ותשאר אשת איש עגונה, לכך התירו לסופר להכין גט, ולא יצטרך להוסיף אלא את שם האיש והאשה והזמן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>למדנו במשנה שהסופר צריך לשייר גם את <b style='font-size:20px; color:black;'>ומקום הזמן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קפסיק,</b> התנא שנה באופן פסוק ומוחלט, <b style='font-size:20px; color:black;'>ותני</b> "הכותב טופסי גיטין", <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא,</b> בלא לחלק, אם גירשה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הנישואין,</b> לאחר שנשאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא שנא</b> או שגירשה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן האירוסין,</b> לאחר שקידשה, קודם שנשאה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא</b> אם גירשה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הנישואין,</b> מובן מדוע צריך הסופר להשאיר את מקום הזמן פנוי בגט - <b style='font-size:20px; color:black;'>בין למאן דאמר</b> הטעם שתקנו זמן בגיטין הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> שמא אשתו, שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>בת אחותו,</b> תזנה תחתיו, והוא ירחם עליה שלא תקבל עונש חנק בבית דין, ויכתוב לה גט בלא זמן, וכשיעידו עליה בבית דין שהיא זינתה, היא תוציא את גיטה, ותאמר "גרושה הייתי בזמן הזנות" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא,</b> לכן צריך הסופר להשאיר פנוי את מקום הזמן, כדי שלא יוכל לחפות עליה עם גט מוקדם שזינתה לאחר הגירושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בין למאן דאמר</b> הטעם שתקנו זמן בגיטין הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום פירי.</b> שהרי הבעל אוכל פירות נכסי מלוג של האשה רק עד הגירושין. וכדי שהאשה תוכל להוציא מהלקוחות שקנו פירות מהבעל לאחר שגירשה, והפירות שמכר הבעל ללקוחות הם שלא כדין, ואם תוציא גט בלא זמן, יאמרו הלקוחות שרק עכשיו נתגרשה, וקנו את הפירות כדין, קודם הגירושין, מידו של הבעל. ולכן תיקנו, שיכתוב זמן בגט, כדי שתוכל להוציא את הפירות מהלקוחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא,</b> לכן גם גט עם זמן מוקדם פסול, שאנו חוששין שמא יכתוב בגט שגירשה קודם הזמן שבאמת גירשה, ותטרוף את הפירות מהלקוחות שלא כדין, ולכך צריך הסופר להשאיר את זמן הגט פנוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> באופן שגירשה <b style='font-size:20px; color:black;'>מן האירוסין</b> משעה שנתקדשה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא למאן דאמר</b> תיקנו זמן בגיטין <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> שמא יחפה על <b style='font-size:20px; color:black;'>בת אחותו, איכא.</b> לכן גם בגירשה מן האירוסין, צריך לכתוב זמן בגט, כדי שלא יוכל לחפות עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר</b> שטעם התקנה של זמן בגיטין הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום פירי,</b> וגט מוקדם פסול כדי שלא תוכל להוציא שלא כדין פירות נכסי מלוג מהלקוחות -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ארוסה, מי אית לה</b> דין <b style='font-size:20px; color:black;'>פירי!?</b> הרי בארוסה אין לבעל זכות לאכול מפירות נכסי מילוג שלה, ולא שייך טעם התקנה של זמן, ואין צורך כלל בכתיבת זמן בגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב עמרם: הא מילתא, שמעית מיניה דעולא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> הטעם שהצריכו להניח את מקום הזמן בארוסה, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום תקנת ולד</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ידענא מאי ניהו.</b> לא ידעתי לפרש מה היא "תקנת ולד" בארוסה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דשמעיתא,</b> כיון ששמעתי <b style='font-size:20px; color:black;'>להא דתניא</b> את מה שכתוב בברייתא -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האומר</b> לעדים <b style='font-size:20px; color:black;'>"כתבו גט לארוסתי,</b> אך איני רוצה לגרשה כעת, אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>לכשאכנסנה,</b> אחרי שאשא אותה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אגרשנה", אינו גט</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר עולא: מה טעם</b> גט זה פסול לגרש בו? - משום <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה, שמא יאמרו: גיטה קודם לבנה!</b> שיש לחוש שמא כשיכנוס אותה, היא תתעבר, וכשיגרשנה יראו שזמן הגט הוא משעת האירוסין, ויאמרו שגירשה כבר מזמן האירוסין, ובנה נולד מביאת זנות, בלא חופה וקידושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי,</b> גם במשנתנו, צריך להניח את מקום הזמן אף בארוסה, <b style='font-size:20px; color:black;'>גזירה שמא</b> יכתוב הסופר את זמן האירוסין, והוא לא יגרש אותה עד לאחר הנשואין, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יאמרו: גיטה קודם לבנה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא, אמר רבי אבא בר שילא, אמר רב המנונא סבא, אמר רב אדא בר אהבה, אמר רב</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה כרבי אלעזר</b> בסיפא של המשנה, שפוסל אף את הטופס של הגט, גזירה משום תורף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קרי רב עליה דרבי אלעזר: טובינא דחכימי!</b> רב קרא על רבי אלעזר שהוא המאושר שבין החכמים, שהרי ההלכה כמותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו בשאר שטרות, נמי!?</b> האם גם בשאר שטרות רב פוסק כרבי אלעזר, שמכשיר בשאר שטרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב פפי משמיה דרבא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האי אשרתא דדייני,</b> אישור שמקיימים הדיינים את חתימות העדים, שזהו באמת חתימתן, <b style='font-size:20px; color:black;'>דמיכתבה מקמי</b> שנכתבה לפני <b style='font-size:20px; color:black;'>דליסהדי סהדי,</b> שהעדים העידו לפני בית דין <b style='font-size:20px; color:black;'>אחתימת ידייהו</b> שזה חתימת ידם, <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולה</b> האשרתא, לפי שנראה הדבר כשקר, ואף על פי שהדיינים חתמו רק לאחר שהעידו העדים בפניהם שזה חתימת ידם, מכל מקום כתיבת האשרתא עצמה נראית כשקר, שהרי כתבו שהעדים העידו בפניהם על החתימות, לפני שהעדים באמת העידו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא,</b> כיון שהקיום <b style='font-size:20px; color:black;'>מיחזי כשיקרא,</b> נראה כשקר, הוא פסול - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי,</b> אם יכין את השטר קודם הגירושין, זה <b style='font-size:20px; color:black;'>מיחזי כשיקרא,</b> נראה כשקר!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וליתא!</b> אין הלכה כדינו של רב פפי -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כדמוכח <b style='font-size:20px; color:black;'>מד</b>ברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן</b> ולכך פסק רב כרבי אלעזר -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב נחמן: אומר היה רבי מאיר,</b> הרוצה לגרש את אשתו, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> אם הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>מצאו</b> את הגט <b style='font-size:20px; color:black;'>באשפה,</b> והיה כתוב בו שם האיש והאשה כראוי, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>חתמו</b> בעדים לשמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתנו לה, כשר.</b> כיון שדעת רבי מאיר היא שעדי חתימה כרתי, ועיקר הגט הוא החתימה, ולא צריך שתהא הכתיבה לשמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח, שאין אנו חוששין שיראה כשקר, שהרי הגט לא נכתב כלל לשם האשה, ובכל זאת יכול לגרש בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו רבנן,</b> החולקים על רבי מאיר, וסוברים שגט שמצאו באשפה פסול, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פליגי עליה דרבי מאיר, אלא בגיטי נשים דבעינן כתיבה לשמה,</b> לא נחלקו על רבי מאיר אלא רק לגבי גט, כיון שהם סוברים שיש דין כתיבה לשמה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בשאר שטרות,</b> שאין בהם דין כתיבה לשמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b>! אלא יכול הלוה להשתמש בשטר שמצא באשפה כדי ללוות כסף, ולא חוששין שיראה כשקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד ראיה מצינו שלא חוששין בשאר שטרות שיראה כשקר -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שטר שלוה בו</b> ביום החתימה, אפיל<b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>פרעו</b> ביום של החתימה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חוזר ולוה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>אות<b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b> השטר פעם שניה, אפילו באותו היום של ההלואה הראשונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכבר נמחל שעבודו.</b> שהרי על המלוה השניה לא חתמו העדים, ואינו אלא מלוה על פה, ואינו יכול לגבות מהלקוחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדייקת הגמרא - <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דנמחל שעבודו,</b> לכן אי אפשר להשתמש שוב בשטר זה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם השטר היה נחתם גם על ההלואה הזאת, אף שהשטר נכתב קודם מעשה ההלואה, אינו נפסל, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>משום שיקרא לא חיישינן.</b> ולא חוששין למיחזי כשיקרא, ולכן גם באשרתא דדייני אין אנחנו פוסלין את האשרתא משום מיחזי כשיקרא.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0053_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>Micropedia bot