https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%95_%D7%90פרשני:בבלי:גיטין כו א - היסטוריית גרסאות2026-04-25T21:24:09Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%95_%D7%90&diff=142717&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-11T12:28:21Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:28, 11 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%95_%D7%90&diff=95018&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:45:08Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|גיטין כו א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא רצה האב, אינה מקודשת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שלא בעל אלא על תנאי, והרי לא התקיים התנאי. ומאידך אם רצה האב, מקודשת, אף על פי שבשעת ביאה ספק רצה ספק לא רצה, מכל מקום אמרינן - הוברר הדבר למפרע שמשעת בעילה היו קידושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על כל פנים, מוכח דלא כרבא. דיש לחלק בין "תולה בדעת עצמו", ל"תולה בדעת אחרים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבא לרב משרשיא: לעולם <b style='font-size:20px; color:black;'>בין לרבי יהודה, בין לרבי שמעון, לא שנא תולה בדעת עצמו לא שנא תולה בדעת אחרים,</b> ותמיד <b style='font-size:20px; color:black;'>אית להו ברירה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם תאמר, אם כן מדוע סברו רבי יהודה ורבי שמעון גבי מעשרות שאינו יכול לומר "עישור שאני עתיד למוד"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יש לומר - <b style='font-size:20px; color:black;'>התם כדקתני טעמא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> רבי יהודה ורבי שמעון <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי מאיר: אי אתה מודה</b> שיש לחוש <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא יבקע הנוד, ונמצא זה שותה טבלים למפרע,</b> כיון שלא תתברר התרומה מעולם?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם: לכשיבקע!</b> כלומר - אין לחוש לכך כיון שאינו שכיח<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על כל פנים, מבואר שטעמם של רבי יהודה ורבי שמעון אינו משום ש"אין ברירה", אלא כיון שחששו לבקיעת הנוד.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכותב טופסי גיטין,</b> סופר שנוטל שכר על כתיבת הגט, ורוצה שיהיו לו גיטין מוכנים, משום שלפעמים באים אנשים לשוכרו לכתוב גט, והוא טרוד בכתיבת שטרות אחרים, ולכן הוא רוצה שיהיו בידו שטרות מוכנים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף שיכול הסופר לכתוב את כל נוסח הגט גם לפני שהבעל מצוה אותו לכתוב לו גט, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך שיניח</b> פנוי בגט את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו צריך להכתב שם <b style='font-size:20px; color:black;'>האיש, ו</b>כן את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו צריך להכתב שם <b style='font-size:20px; color:black;'>האשה, ו</b>כן את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו צריך להכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>הזמן</b> של הגירושין<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן הדין לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>שטרי מלוה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף שיכול הסופר לכתוב את כל נוסח השטר לפני שהלוה בא לפניו, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך שיניח</b> הסופר פנוי בשטר את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו אמור להכתב שם <b style='font-size:20px; color:black;'>המלוה,</b> וכן את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו אמור להכתב שם <b style='font-size:20px; color:black;'>הלוה,</b> וכן את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו אמור להכתב סכום <b style='font-size:20px; color:black;'>המעות,</b> וכן את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו אמור להכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>הזמן</b> של ההלואה שלא יהא שטר מוקדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>שטרי מקח</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אף שיכול הסופר לכתוב את כל נוסח השטר עוד לפני שהמוכר והלוקח באו לפניו, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך שיניח</b> הסופר פנוי בשטר את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו אמור להכתב שם <b style='font-size:20px; color:black;'>הלוקח, ו</b>כן את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו אמור להכתב שם <b style='font-size:20px; color:black;'>המוכר,</b> וכן את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו אמור להכתב סכום <b style='font-size:20px; color:black;'>המעות,</b> וכן את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו אמור להכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>השדה</b> שמכר לו, היכן היא נמצאת ומה הן גבולותיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו אמור להכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>הזמן</b> של המכירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפני התקנה.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה פוסל בכולן,</b> בין לגבי גט, בין לגבי שאר שטרות, ואף על פי שהניח את המקומות האלו פנויים, כיון שהשטר נכתב לפני שבעלי הדברים בקשו ממנו שיכתוב להם את השטר, הרי זה שטר פסול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר מכשיר בכולן,</b> בכל השטרות יכול הסופר להכין את השטר קודם שבאו לפניו בעלי הדברים, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מגיטי נשים,</b> שבהם אין לסופר להכין את הגיטין, ולא יועיל מה שיניח הסופר את המקומות הללו פנויים, כיון -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "וכתב לה", לשמה!</b> וכיון שכתיבת הגט צריכה שתהיה לשם האשה, לכן אין לסופר להכין את הגט לפני שהבעל יצוה עליו לכתוב את הגט.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>צריך שיניח</b> פנוי <b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> שבו אמור להכתב בגט <b style='font-size:20px; color:black;'>"הרי את מותרת לכל אדם",</b> שאף זה הוא חלק מעיקרו של הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי אלעזר היא.</b> התנא של המשנה סובר כדעת רבי אלעזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר עדי מסירה כרתי,</b> שהעדים הרואים את נתינת הגט מידו של הבעל לידה של האשה, הם העדים שנותנים לגט את תוקף הכריתות שלו, ולא עדי החתימה, ומה שאנו מצריכין שהעדים יחתמו על הגט הוא רק משום תקנת חכמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כיון שעיקר הגט הוא כתיבת הגט ולא חתימתו, לכך <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן</b> צריך שתהא ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כתיבה</b> של הגט <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמה,</b> ולא חתימת הגט, ולכן צריך להניח פנוי את המקום שבו אמור להכתב הרי את מותרת לכל אדם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ומצינו ששמואל העמיד כן גם את המשנה לעיל (בדף כא ב) "אין כותבין גט על המחובר", ואמר שמואל: והוא ששייר מקום התורף, וכתב את התורף לאחר שתלשו מן המחובר, ומשום שהתנא סובר כדעת רבי אלעזר, וכן מצינו במשנה לעיל (כב ב) שהכל כשרין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן, ומבואר שם בגמרא (בדף כג א) אמר שמואל: והוא ששייר החרש את מקום התורף, ופקח כתבו, ומשום שהתנא סובר כדעת רבי אלעזר שעדי מסירה כרתי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וצריכא,</b> והוצרך שמואל לומר זאת על שלש משניות, שהתנא של המשנה סובר כדעת רבי אלעזר שעדי מסירה כרתי, ולא היה מספיק לשמואל לומר את זה על משנה אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי אשמעינן הך קמייתא,</b> אם שמואל היה אומר את זה רק על המשנה שצריך לכתוב את הגט בתלוש ולא במחובר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היינו אומרים, <b style='font-size:20px; color:black;'>בההיא</b> במשנה של אין כותבין על המחובר, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאיכא לאוקמה,</b> יש לנו הכרח להעמיד את המשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי אלעזר,</b> שעדי מסירה כרתי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי יש לנו סתירה במשנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> ברישא <b style='font-size:20px; color:black;'>"אין כותבין</b> במחובר לקרקע", <b style='font-size:20px; color:black;'>וקתני</b> בסיפא <b style='font-size:20px; color:black;'>"כתבו</b> במחובר, תלשו, וחתמו, ונתנו לה, כשר". ולכך הוצרך שמואל לתרץ שהתנא סובר כמו רבי אלעזר שעדי מסירה כרתי, וכונת המשנה היא לומר, שאין כותבין את טופס הגט על המחובר שמא יבוא לכתוב גם את תורף הגט על המחובר. אבל בדיעבד, אם כתב את הטופס במחובר, ותלשו, וכתב את תורף הגט בתלוש, ונתנו לה, כשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> של אותה משנה, שכתוב בה "הכל כשרין לכתוב את הגט", <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> בסיפא "<b style='font-size:20px; color:black;'>שאין קיום הגט אלא בחותמיו",</b> ומשמע שהמשנה באה לתת טעם מדוע הכל כשרין לכתוב את הגט, ועל זה אומרת המשנה שעיקר הגט זהו החתימה ולא הכתיבה, ולכן הכל כותבין -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אימא,</b> היינו אומרים שהמשנה כדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר היא, דאמר עדי חתימה כרתי,</b> והחרש יכול לכתוב גם את תורף הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכך הוצרך שמואל ללמדנו שגם המשנה של "הכל כשרין לכתוב את הגט" היא רק לגבי הטופס, וצריך שפקח יכתוב את התורף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אשמעינן בההיא,</b> אפילו ששמואל אמר שגם המשנה שהכל כשרין לכתוב סוברת כרבי אלעזר, עדיין יש לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא נמי,</b> את המשניות הללו, <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא לאוקמה</b> אפשר להעמיד <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי אלעזר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הא,</b> במשנה שלנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא,</b> יש לומר, <b style='font-size:20px; color:black;'>מדסיפא</b> של המשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר הוי,</b> שהרי בסיפא רבי אלעזר חולק על תנא קמא וסובר שכולן כשרין חוץ מגיטי נשים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכך היינו אומרים שהתנא של ה<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> שמכשיר אף בגיטי נשים, <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו,</b> איננו סובר כדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר,</b> ולא צריך לשייר את מקום הרי את מותרת, וכדעת רבי מאיר, ומה שצריך לשייר את מקום השמות של האיש והאשה הוא משום קטטה, וכמבואר בהמשך הסוגיא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא.</b> לכך הוצרך שמואל ללמדנו שגם הרישא של המשנה סוברת כרבי אלעזר, ולכן צריך לשייר את מקום האיש והאשה כדי שהסופר יכתוב את השמות לשמה, ולכן אומר שמואל שצריך גם לשייר את מקום הרי את מותרת לכל אדם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה את הסיבה שהסופר צריך לשייר את מקום התורף, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני התקנה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "תקנה"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יונתן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפני תקנת סופר,</b> התירו לסופר לכתוב את הגט אפילו קודם שהבעל ציוה עליו לכותבו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי אלעזר היא, דאמר עדי מסירה כרתי,</b> ולכן צריך מדאורייתא שתהא כתיבת הגט לשמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובדין הוא דאפילו טופס נמי לא לכתוב,</b> ומעיקר הדין היה צריך להיות שלא נתיר לסופר לכתוב אפילו את הטופס ללא ציווי הבעל, כיון שיש לחשוש שמא מתוך כך יבא הסופר לכתוב גם את התורף שלא לשמה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשום תקנת סופרים,</b> שיהא לו בידו גט מוכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>שרו,</b> התירו לו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> לכתוב את הטופס שלא לשמה, וגזרו אף על שאר שטרות, שישאיר בשטר מקום פנוי כדי שלא יבואו לטעות ולהכשיר גם בגיטין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה פוסל בכולן,</b> אפילו אם שייר את מקום התורף -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>גזר טופס אטו תורף.</b> ולכן אסור לו לכתוב את הטופס ללא ציווי מהבעל. ושוב <b style='font-size:20px; color:black;'>גזר</b>ו <b style='font-size:20px; color:black;'>שטרות אטו גיטין.</b> ואסור לסופר להכין אף את הטופס של השטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי אלעזר מכשיר בכולן,</b> בכל השטרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מגיטי נשים</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום שהוא סובר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>טופס אטו תורף גזר</b>ו שיכתבו אותו לשמה, כדי שלא נטעה ונכשיר גם את התורף שלא לשמה, אבל שאר <b style='font-size:20px; color:black;'>שטרות אטו גיטין לא גזר</b>ו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה שהטעם של רבי אלעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר וכתב לה</b> לשמה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא כי כתיב "לה", אתורף הוא דכתיב!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי מה שכתוב בתורה שצריך שתהא הכתיבה לשמה, הוא רק לגבי התורף, ומדוע סובר רבי אלעזר שצריך שאף הטופס יהא נכתב לשמה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אימא,</b> אין כונת רבי אלעזר שדין זה נלמד מהפסוק, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שנאמר</b> בתורה <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכתב לה", לשמה,</b> שצריך שיהא התורף נכתב לשמה, לכך אנו גוזרין אף על הטופס שיהא נכתב לשמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0052_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכוB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>Micropedia bot