https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%94_%D7%90פרשני:בבלי:גיטין כה א - היסטוריית גרסאות2026-04-26T03:57:06Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%94_%D7%90&diff=142715&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-11T12:28:07Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:28, 11 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95016:rev-142715:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%94_%D7%90&diff=95016&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:45:05Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|גיטין כה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך חליצת <b style='font-size:20px; color:black;'>קטן,</b> א<b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b> שחלצה לו <b style='font-size:20px; color:black;'>אנפיליא</b> (נעלי בד) במקום סנדל, <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולות</b> לגמרי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין</b> עליהן שם חליצה כלל, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;24&nbsp;</b> ולכן אינן <b style='font-size:20px; color:black;'>פוסלות</b> את האשה מלהתיבם לאחים<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;24.&nbsp;</b> כיון ש"איש", ו"נעל" כתובים בפרשת חליצה. ואם חלצה לקטן שאינו "איש", או באנפיליא שאינה "נעל", אין כאן חליצה כלל. רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך שמואל חולק על בני מערבא לענין חליצת קטן, כיון ששנינו ביבמות (קה ב) "החולצת מן הקטן חליצתה פסולה". ולדעת שמואל בכל מקום שנאמר "חליצה פסולה" הכונה "פסולה ופוסלת מן האחים". ולא כדעת בני מערבא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;25&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;25.&nbsp;</b> אמנם עיין בתוספות - דמחלוקת שמואל ובני מערבא אינה בדין חליצת קטן. שהרי כבר נחלקו בזה רבנן ורבי מאיר ביבמות (צו' א). אלא שנחלקו האם סתמא דמתניתין בדף קה' ב נאמרה כרבי מאיר או כרבנן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זעירי אמר: כולן,</b> היינו כל הגיטין הפסולים הנזכרים במשנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין פוסלין</b> את האשה לכהונה, ואפילו "ריח הגט" אין בהם, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;26&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מן</b> הדין <b style='font-size:20px; color:black;'>האחרון</b> הנזכר במשנה - אם היו לו שתי נשים ששמן שווה, ואמר לסופר כתוב לי גט ואגרש בו איזה מהן שארצה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;26.&nbsp;</b> ולדעת זעירי לא נאמר פסול "ריח הגט" אלא במקום שהגט נכתב לשם האיש והאשה ולשם גירושין, וכגון שאמר "הרי את מגורשת ממני ואין את מותרת לכל אדם". אבל כאן הרי לא נכתב הגט לשמו או לשמה ולכן פסול לגמרי ואין בו אפילו "ריח הגט".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכהאי גוונא, אף על פי שהגט פסול, כיון ש"אין ברירה", מכל מקום, לחומרא אמרינן "יש ברירה", ופסולה לכהונה, דחיישינן שמא היא גרושה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;27&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;27.&nbsp;</b> וכמו כן אם קיבלה קידושין מאחר תהא מקודשת מספק. ואסורה על שניהם. הר"ן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן אמר רב אסי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כולן, אין פוסלין. חוץ מן האחרון.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>סוגיית "ברירה"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b><span style='background-color:violet;'>!!!</span> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;28.&nbsp;</b> במשנתנו מבואר שאם אמר "כתוב לי גט לאיזה מהן שארצה" - פסול. כיון ש"אין ברירה". ונבאר בקצרה מהו החיסרון הפוסל בגט זה: הגמרא בזבחים (ג א) רצתה להוכיח ממשנתנו שהכותב גט "סתמא", פסול. כיון ש"סתמא לאו כלשמה". והראיה - שאם אמר ללבלר "כתוב לי לאיזה מהן שארצה" - פסול. ולכאורה מוכח שהכותב גט "סתמא" פסול. ודחתה הגמרא - "דילמא שאני התם משום דאין ברירה". ומבואר בגמרא - שגם אם נאמר ש"סתמא כלשמה", מכל מקום "ברירה" גריע טפי מ"סתמא". ומבאר רש"י: "דאין ברירה, וגריעה מסתמא. דשמא בשעה שנכתב לא היה בדעתו של בעל לזו, ואינתק לשם האחרת". ומבוארת שיטת רש"י - שהחיסרון ב"ברירה" הוא משום שיש לנו ספק מה היתה כוונתו באמת בשעת כתיבת הגט. וכן מבואר להדיא מדברי רש"י לקמן (עג ב) ד"ה אמר רבה, שאם "אין ברירה", הגט פסול רק מספק. אך דעת התוספות - שאם "אין ברירה", הגט פסול לגמרי. כיון שאי אפשר להחיל חלות בספק. ולדעת רש"י קשה - אם כן מדוע מבואר בסוגיין שלמאן דאמר "אין ברירה" אינה מגורשת כלל, ומותרת לכהונה, הרי לשיטת רש"י יש כאן ספק גירושין? וצריך לומר - שלגבי דין "לשמה" גם רש"י מודה שצריך בירור גמור בשעת כתיבת הגט. (וכמו כתבו התוספות בד"ה לאיזו), ולכן למאן דאמר "אין ברירה", אין לנו בירור בשעת כתיבת הגט. אך למאן דאמר "יש ברירה" - מתברר למפרע שבשעת כתיבת הגט התכוין לאותה שגירש, והגט חל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אמר: אף</b> הגט ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אחרון</b> שמובא במשנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי אינו פוסל.</b> כיון ש"אין ברירה", בין לחומרא ובין לקולא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואזדא רבי יוחנן לטעמיה</b> (רבי יוחנן הולך לשיטתו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב אסי אמר רבי יוחנן: האחין שחלקו</b> את ירושת אביהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>לקוחות הן.</b> כלומר - אין אומרים שהתברר למפרע שכל אחד קיבל את חלקו בירושה מאביו, אלא כאשר הם מחלקים את הירושה נחשב הדבר כאילו כל אחד קנה מאחיו את חלקו, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;29&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מחזירין זה לזה</b> את מה שחלקו <b style='font-size:20px; color:black;'>ביובל,</b> כדין לקוחות שקנו קרקע. וחוזרים ונוטלים שוב, כבתחילה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;30&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;29.&nbsp;</b> כיון שיש לחוש שמא החלק שנטל זה היה ראוי להיות לאחיו והחליפו. והרי הוא כמקח. רש"י.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;30.&nbsp;</b> רש"י. ומשמע שאינם יכולים לחלוק מחדש. אלא מחזירים לכל אחד כפי מה שכבר חלקו. ורש"י לשיטתו שכשאמרנו "אין ברירה" הכונה שלא ידועה לנו החלוקה האמיתית. ולכן מספק אמרינן "המוציא מחברו עליו הראיה" ומשאירים את החלוקה כדמעיקרא. ועיין פני יהושע. ומהרש"ל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבואר שסבר רבי יוחנן - אין "ברירה". ולכן אף בסוגיין "אין ברירה" אף לקולא. ואם כתב לה גט על ידי "ברירה" - אינו גט כלל, ולא נפסלה לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם תאמר, מדוע נזקק רבי יוחנן להשמיענו פעמיים ש"אין ברירה"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יש לומר - <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי איתמר בהא,</b> אם רבי יוחנן היה משמיע לנו ש"אין ברירה" רק גבי גיטין, היינו אומרים - רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בהא</b> (בגט) <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר רבי יוחנן ד"אין ברירה", משום דבעינן</b> שהגט יכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>"לה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמה",</b> ואילו במקרה שהיו לו שתי נשים ושמותיהן שוות, בשעת הכתיבה לא היה ידוע לשם מי כתב את הגט. ולכן פסול. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;31&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;31.&nbsp;</b> ומכאן הוכיחו התוספות לעיל (כד' ב ד"ה לאיזו), דשאני ברירה בגיטין מדין ברירה בכל ה ש "ס. ויש מהראשונים שדחו את ראייתו - שכוונת הגמרא היא לצריכותא בעלמא, ולא לומר דין אמיתי. והראיה לכך, שהרי בהמשך הסוגיא, הגמרא משוה בין ברירה בעלמא לברירה בגיטין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל התם</b> (גבי האחים שחלקו), היינו אומרים ש"יש ברירה", ואינם צריכים להחזיר ביובל, כיון שכעת בשעת החלוקה התברר למפרע שזכו כל אחד בחלקו שקיבל בירושה. ורק ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מכר הוא דאמר רחמנא ליהדר</b> (רק במכר התחדש בתורה שצריך להחזיר את הקרקע הנקנית) <b style='font-size:20px; color:black;'>ביובל, אבל</b> במה שזכו על ידי <b style='font-size:20px; color:black;'>ירושה ומתנה, לא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן להיפך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אשמעינן</b> ש"אין ברירה" רק לגבי חלוקת <b style='font-size:20px; color:black;'>שדה,</b> היינו אומרים - דוקא שם "אין ברירה" <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דלחומרא</b> אמרינן שיחזירו ביובל. אבל במקום שצריך לומר ש"אין ברירה" לקולא, כגון גבי גט פסול, שאינו פוסל את האשה לכהונה, אולי מודה רבי יוחנן שחוששים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי,</b> דוקא גבי חלוקת שדה צריכים להחזיר ביובל, ולא משום שאין ברירה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>שם שהשרה היתה שייכת ב<b style='font-size:20px; color:black;'>תחילה</b> לאיש אחד, גם עכשיו צריך להחזירה לרשות אחת. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא,</b> גבי גט <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא לא,</b> ונאמר "יש ברירה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא</b> (הוצרך רבי יוחנן) לשנות את דינו פעמיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה</b> (שאל) <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הושעיא מרב יהודה</b>: מה הדין אם הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ללבלר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"כתוב</b> לי גט <b style='font-size:20px; color:black;'>לאיזו</b> אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>שתצא בפתח תחילה", מהו?</b> האם אומרים שמתברר למפרע שהגט נכתב לשם אותה שיצאה בתחילה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב יהודה<b style='font-size:20px; color:black;'>, תניתוה</b> (שנינו שאלה זו במשנה)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנאמר במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>יתר מיכן, אמר ללבלר "כתוב ל</b>י גט, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>איזו</b> מנשותי <b style='font-size:20px; color:black;'>שארצה אגרש</b> בו", <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול לגרש בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא,</b> מבואר במשנה, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>"אין ברירה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן, אם יכתוב גט עבור איזה מהן שתצא בפתח בתחילה - פסול. כיון ש"אין ברירה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b> (הקשה רב הושעיא על דברי רב יהודה): הרי שנינו - <b style='font-size:20px; color:black;'>"האומר לבניו, הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים, כיון שנכנס</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון ראשו ורובו</b> לירושלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>זכה בחלקו, ומזכה את אחיו עמו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובפשטות זכה בחלקו משום "ברירה", שהתברר למפרע שהקרבן נשחט עליו. ואם כן אף בגיטין, נאמר ש"יש ברירה"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הושעיא ברי</b> (בני), <b style='font-size:20px; color:black;'>מה ענין פסחים אצל גיטין?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא אתמר עלה</b> (הרי נאמר על המשנה שהבאת גבי פסחים) - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b>: מה שנאמר במשנה "כיון שנכנס הראשון זכה בחלקו" - אין הכוונה שרק הראשון יזכה בחלקו מדין "ברירה", אלא באמת האב ממנה את כולם על הקרבן, ורק <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לזרזן במצות</b> אמר להם כך<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>דיקא נמי</b> (מדוייק גם מלשון המשנה), <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"כיון שנכנס ראשון ראשו ורובו, זכה בחלקו, ומזכה את אחיו עמו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקינן - <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא, דאמנינהו מעיקרא, שפיר!</b> (אם נאמר, שהאב מינה את כל בניו על הקרבן, ורק כדי לזרזן למצות אמר להם שישחט על מי שיעלה ראשון לירושלים, אם כן מובן היטב מדוע בסופו של דבר כשזכה הראשון, זכו אחיו על ידו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אמרת דלא אמנינהו</b> (אך אם תאמר שלא מינה אותם, והיתה כונתו רק למנות את מי שיעלה ראשון, מדין "ברירה") <b style='font-size:20px; color:black;'>,</b> אם כן, כיצד לאחר שזכה הראשון זכו אחיו על ידו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שחיטה מי קמיתמנו</b> (וכי אפשר להתמנות על קרבן פסח אחר שכבר נשחט)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וה</b>רי <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן: נמנין</b> על קרבן פסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומושכין ידיהן ממנו</b> (חוזרים בהם מהמינוי) <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שישחט.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך לאחר שחיטה, אי אפשר להמנות או להמלך!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובנידון דידן, כיון שכבר נשחט הקרבן, שוב אין האחים יכולים להמנות עליו. ועל כרחך מדובר שהאב באמת מינה את כולם קודם השחיטה, ורק כדי לזרזן למצות אמר מה שאמר. ואם כן אין להוכיח מכאן ש"יש ברירה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי</b> (וכן שנינו, שלא היתה כוונתו אלא לזרזן): <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה, וקדמו בנות לבנים, ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא נאמר שלא זכו הבנים בחלקם. ומבואר שנתמנו כולם על הקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן הדין ודברים שהיה בין רב אושעיא לרב יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>: אינני מבין את דברי רב אושעיא ורב יהודה. הרי לכאורה כל אחד מהם מדבר על נושא אחר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>קא בעי מיניה</b> (שאל רב אושעיא את רב יהודה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"תולה בדעת אחרים"</b> (מה הדין ב"ברירה" כשתולה בדעת אחרים), כלומר, אם אמר "כתוב לי גט לאיזה שתצא ראשונה", שאז אין הדבר תלוי בדעת הבעל, אלא בדעת האשה. ובזה הסתפק רב אושעיא האם יש "ברירה"<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו רב יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>קא פשיט ליה</b> (פשט לו את הספק) ממשנתנו, שעוסקת ב"ברירה" במקום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תולה בדעת עצמו,</b> כלומר - האם ירצה לגרש את הראשונה או את השניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והדר, מותיב ליה</b> (ושוב הקשה רב אושעיא על דבריו), ממקרה שעוסק ב"<b style='font-size:20px; color:black;'>תולה בדעת אחרים",</b> דהיינו "הריני שוחט על מי שיעלה ראשון לירושלים", ושם אין הדבר תלוי בדעת האב, אלא במי שיעלה ראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה, הרי אין הנדון דומה לראיה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: מאי קושיא? דלמא, מאן דאית</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> (מי שסובר) יש <b style='font-size:20px; color:black;'>"ברירה",</b> סובר, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא</b> מקרה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תולה בדעת עצמו, ולא שנא תולה בדעת אחרים,</b> לעולם <b style='font-size:20px; color:black;'>אית ליה ברירה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דלית ליה "ברירה",</b> סובר ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים,</b> לעולם <b style='font-size:20px; color:black;'>לית ליה ברירה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, שפיר פשט רב יהודה לרב אושעיא את ספיקו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב משרשיא לרבא</b>: היאך תאמר שאין הבדל בין "תולה בדעת אחרים" ל"תולה בדעת עצמו" לענין ברירה? <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> מצינו דעת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה, ד</b>ב"<b style='font-size:20px; color:black;'>תולה בדעת עצמו" לית ליה ברירה, ו</b>אילו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>"תולה בדעת אחרים" אית ליה ברירה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיכן נשנו דברי רבי יהודה הללו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תולה בדעת עצמו לית ליה ברירה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: הלוקח יין מבין הכותים,</b> ואין לו כלי כדי להפריש תרומות ומעשרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר: 'שני לוגין</b> מתוך מאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני עתיד להפריש, הרי הן תרומה</b> בתוך היין. <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרה</b> לוגין,</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0050_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>Micropedia bot