https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:גיטין כג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-25T19:09:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%92_%D7%91&diff=142712&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-11T12:27:44Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:27, 11 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95013:rev-142712:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%92_%D7%91&diff=95013&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:44:59Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|גיטין כג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> זה אתה שומע, <b style='font-size:20px; color:black;'>דעבד כשר</b> להיות שליח להולכה. שהרי עבד כנעני עדיף מעובד כוכבים, כי הוא שייך במצוות. וכשם שהוא כשר לשליחות הולכה, כך הוא כשר לשליחות קבלה, שהרי אין הבדל ביניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: אין העבד נעשה שליח לקבל גט לאשה מיד בעלה, לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין,</b> שאינו יכול לקדש ולגרש אשה ישראלית, ולכן אינו יכול להיעשות שליח בדבר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;65&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;65.&nbsp;</b> וקשה אם כן אמאי לא נקט במתניתין עבד וכ"ש עובד כוכבים, ויש לומר דאשמעינן רבותא בעובד כוכבים ונתגייר דפסול ואע"פ שבאותה שעה היה בדעתו להתגייר אבל בעבד אין בידו להשתחרר. תוס ד"ה אין. ומחמת קושיא זו פירש הר"י מיגש דרבי יוחנן לא פסל את העבד אלא לקבל את הגט אבל להוליך הגט כשר, וניחא מתניתין דאיירי בהולכה ודוקא עכו"ם פסול אבל עבד כשר. וביאר הרמב"ן דעתו ששליח להולכה אינו אלא כשליח דעלמא והרי עבד ישנו בתורת שליחות אבל שליח לקבלה מכיון שהגיע גט לידו מגורשת והוא אין לו יד לגירושין הואיל ואינו בתורת גיטין. וכתב האב"מ סי' ל"ה סק"ט דאינו מובן דודאי גם שליח להולכה דגט צריך שיהא בר כריתות, וביאר דשליח להולכה אינו עושה מעשה גירושין שהרי עצם הנתינה אינה צריכה להיות לשם גירושין דאף אם יתן לה בתורת פקדון מהני כשיאמר לה אחר כך הרי זה גיטך, ולא צריך אלא שתהא נתינה מיד הבעל. והשליחות גם כן אינה צריכה להיות אלא על מעשה הנתינה בלבד, כדי שלא יהא טלי גיטך מעל גבי קרקע. וזה מועיל גם על ידי מי שאינו בר כריתות, שהרי אינו עושה מעשה גירושין אלא הוא שליח לנתינה בלבד. (וגם אמירת הרי זה גיטך אינו מעכב מהתוה, אלא הגט עצמו הוא המגרש שכתוב בו לשון הגט) והרי עבד הוא בר שליחות בכה"ת מה שאין כן שליח לקבלה הוא עושה מעשה גירושין וצריך לזה שיהא בר כריתות. ובאילת השחר כתב לבאר דעת הר"י מיגש, דענין הכריתות הוא רק לגבי האשה, שתהיה מובדלת ממה שהיתה שייכת לו. אבל הבעל, שלא היה שייך לאשה גם קודם הגירושין, לא צריך שיחול עליו שם כריתות. ולכן מבואר בקידושין דף ה' דבאמר "איני אישך" לא הוי גט, דאז נמצא מבדיל עצמו ממנה, וזה אינו ענין גירושין שהוא לכרות אותה ממנו, ולא את הבעל מהאשה, דהוא אינו שייך לה. ולכן סובר הר"י מיגש שרק לגבי שליח לקבלה שהוא רוצה להיות במקום האשה, שבה חל הענין דכריתות, צריך גם הוא להיות בר כריתות. מה שאין כן שליח להולכה, שהוא במקום הבעל, שאין בו ענין כריתות, גם השליח אינו צריך להיות בר כריתות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רבי אלעזר: טעמא,</b> כל הטעם לדברי רבי יוחנן שעבד פסול להיות שליח בגט, <b style='font-size:20px; color:black;'>במילתא דליתיה,</b> משום שהוא דבר שהוא אינו שייך בו. ומשמע מזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא במילתא דאיתיה,</b> בדבר שהוא שייך בו, כגון תרומה, שאסור לעבד לאכול טבל, ואם יש לו טבל משל עצמו, כגון שנתנו לו פירות טבל על מנת שלא יהא לרבו רשות בהם, הוא חייב להפריש מהם תרומה, והתרומה תחול כדין, שהרי עבד חייב בכל המצוות שאשה חייבת בהם. והאם נאמר שבגלל שהוא שייך בתרומה, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר</b> להיעשות שליח להפרשת תרומה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא עובד כוכבים, והא כותי, דאיתנהו בתורת תרומה דנפשייה,</b> שהם יכולים להפריש תרומה מפירות של עצמם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> במסכת תרומות: <b style='font-size:20px; color:black;'>העובד כוכבים והכותי שתרמו משלהם, תרומתם תרומה,</b> והיא אסורה באכילה למי שאינו כהן, שהרי הגוי יכול לעשות הקדש, ולכן הוא גם יכול להפריש תרומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכל זאת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ותנן</b> במסכת תרומות: <b style='font-size:20px; color:black;'>עובד כוכבים שתרם</b> פירות <b style='font-size:20px; color:black;'>של ישראל, אפילו ברשות,</b> שהישראל עשה אותו שליח לכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין תרומתו תרומה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו, משום דכתיב</b> בתרומה "כן תרימו <b style='font-size:20px; color:black;'>גם אתם</b>", ודרשינן מייתור "גם", שהוא בא לרבות שגם שליח יכול לתרום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומעתה, אנו דורשים היקש מ"אתם" ל"גם": <b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אתם</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל, אף שלוחכם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל,</b> מלמד הכתוב שהגוי אינו כשר לשליחות. והרי עבד כנעני גם כן אינו בכלל ישראל וממילא נתמעט לגמרי מדין שליחות. ומדוע היה צריך רב אסי אמר רבי יוחנן לומר שעבד פסול לשליחות בגט משום שאינו בתורת גיטין וקידושין? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;66&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;66.&nbsp;</b> והוא הדין שיכול להקשות לרב אמי שמכשיר עבד לשליחות בגט אלא מקשה על רבי יוחנן רבו. מהר"ם שיף.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי דבי רבי ינאי: לא.</b> אלא כך נדרוש את ההיקש: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אתם</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>בני ברית,</b> מהולים, ובאתם בברית המצוות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף שלוחכם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בני ברית.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורק עובד כוכבים נתמעט מכך, אבל עבד כנעני, הוא גם מהול וגם בן ברית, כמו שנאמר "מחוטב עציך עד שואב מימך, לעברך בברית". והוא כשר אמנם לשליחות בכל דבר שהוא שייך בו, כגון בתרומה, ורק בגט הוא פסול, משום שאינו בתורת גיטין וקידושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: אין העבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה, לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על פי ששנינו</b> בברייתא במסכת תרומה: הנותן גט שחרור לשפחתו הכנענית ואומר לה "<b style='font-size:20px; color:black;'>הרי את שפחה",</b> כלומר שאת עצמך תשארי שפחה, "<b style='font-size:20px; color:black;'>וולדך</b> יהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>בן חורין"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אם היתה</b> שפחתו <b style='font-size:20px; color:black;'>עוברה,</b> מעוברת, <b style='font-size:20px; color:black;'>זכתה לו</b> השפחה לוולדה בשחרור, ויצא הולד לחירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי ששפחה יכולה לקבל גט שחרור עבור וולדה, בכל זאת, הדין של רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הוא אמת, כדמפרש ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אם היתה עוברה זכתה לו</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, מה קשה מדין השפחה ועוברה על דינו של רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן? והרי הוא מדבר לגבי גט אשה, ומה ענין גט שחרור לגט אשה, שגט שחרור ודאי יכול העבד לקבל עבור אחר, כי הוא שייך בזה לגבי עצמו, והוא "בתורת שחרור", מה שאין כן בגט אשה, שהעבד אינו "בתורת גיטין וקידושין"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רב שמואל בר יהודה, אמר: רבי יוחנן, תרתי אמר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מלבד הדין האמור לעיל לגבי גט אשה, אמר רבי יוחנן דין נוסף, ועליו הוא הקשה "ואף על פי ששנינו" מגט שחרור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך אמר רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>נראין הדברים שהעבד מקבל גט</b> שחרור <b style='font-size:20px; color:black;'>לחבירו</b> העבד, ובשליחותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיד רבו של חבירו,</b> לפי שכאמור, הוא יכול להיעשות שליח בגט שחרור, שהרי הוא שייך "בתורת שחרור".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא מיד רבו שלו.</b> אם שניהם היו שייכים לאותו אדון, הוא אינו יכול לקבל גט שחרור עבור חברו מידי רבו, משום ש"יד עבד כיד רבו", ונמצא שהגט לא יצא עדיין מרשות האדון. מה שאין כן מיד רבו של חבירו, שלגבי אותו אדון יש לו לעבד יד לקבל את הגט עבור חברו, שהרי הוא אינו רבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שהעבד יכול לקבל גט עבור עצמו, אף על פי שידו כיד רבו, זה מדין "גיטו וידו באין כאחד" שהרי באותו גט הוא משתחרר מרבו. רש"י.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה ביאורו של "ואף על פי ששנינו":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לחשך אדם</b> באזניך להקשות, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לומר</b>: הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>זו הלכה שנויה,</b> שגם מיד רבו שלו הוא יכול לקבל גט עבור חבירו, שכך שנינו "<b style='font-size:20px; color:black;'>אם היתה עוברה, זכתה לו".</b> והרי השפחה זוכה מיד אדונה גט לוולדה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמור לו: שני גדולי הדור פירשו את הדבר!</b> ואלו הם: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי זירא, ורבי שמואל בר בר יצחק</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר</b>: טעם הדבר, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא מני,</b> ברייתא זו של שפחה? - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי היא, דאמר: המשחרר חצי עבדו קנה</b> העבד אותו חצי ויצא לחירות, והרי הוא חצי עבד וחצי בן חורין, משום שגם לגבי החצי בלבד אנו אומרים "גיטו וידו באין כאחד", ויש לו יד לקבלת הגט. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;67&nbsp;</b> ולכן יכולה השפחה לקבל גט מיד אדונה עבור וולדה. <b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר,</b> הוא מוסיף ומסיים פירוש הדבר: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דרבי בהא?</b> שהרי השפחה וולדה הם שני גופים ואינו דומה למשחרר חצי עבדו! <b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר</b> רבי: <b style='font-size:20px; color:black;'>עובר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ירך אמו הוא! ו</b>כאשר הוא משחרר את הולד, <b style='font-size:20px; color:black;'>נעשה כמו שהקנה לה</b> לשפחה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד מאבריה,</b> והרי הוא כמשחרר חצי עבדו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;68&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;67.&nbsp;</b> וזה לשון הר"ן "גיטו וחציו באין כאחד".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;68.&nbsp;</b> הקשו תוספות איך זכתה לו כיון שלא שיחרר רק את העובר והרי אפילו היה משחרר כולה חוץ מידה לא היתה יכולה לזכות בגט וכ"ש הכא. תוס' ד"ה ונעשה. והגר"ח תירץ דמה שאדם קונה בידו אינו משום דידו קנויה לו אלא דכל אדם יש לו זכיית יד ומאחר דאמרינן גיטו וידו באין כאחד הרי יש כבר לעובר זכיית יד לצורך קבלת הגט ולא אכפת לן שבינתיים היד שהוא מקבל בו את הגט הוא יד אמו הקנויה לאדון מאחר שעל כל פנים יש לו זכיית יד. כתבי הגר"ח ובחי' רח"ה הל' עבדים. וכעי"ז תירץ בחת"ס דכח העובר מתפשט כל אבר באבר הדומה ויונק ממנו אם כן בכח יד השפחה יש בה כח יד עובר המשוחרר וגיטו וידו באין כאחד.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במסכת יבמות, שתיקנו חכמים משום עיגונא, להתיר לאשה להינשא על פי עד אחד המעיד שמת בעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונאמנים לעדות הזאת גם עדים הפסולים להעיד, ולכן, גם אשה, או קרוב משפחה, ואפילו האשה עצמה יכולה להעיד על מיתת בעלה. מלבד חמש נשים, המנויות להלן, שהן אינן נאמנות להעיד שמת בעלה, כי הן שונאות אותה, ויש חשש שמא יעידו בשקר כדי לקלקל אותה, שתינשא לאדם אחר, ותיאסר עליו ועל בעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משנתנו באה ללמד, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אף</b> אותן <b style='font-size:20px; color:black;'>הנשים שאינן נאמנות</b> להעיד ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לומר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מת בעלה,</b> בכל זאת הן <b style='font-size:20px; color:black;'>נאמנות להביא</b> לאשה <b style='font-size:20px; color:black;'>את גיטה</b> מיד בעלה, ואיננו חוששים שמא מחמת שנאה הם יקלקלו אותה, כדמפרש הטעם להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואלו הן הנשים שאינן נאמנות להעיד על מיתת בעלה של אשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>חמותה,</b> אם בעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובת חמותה,</b> אחות בעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וצרתה,</b> אשה אחרת הנשואה לבעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויבמתה,</b> אשת אחי בעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובת בעלה</b> שנולדה מאשה אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה בין גט למיתה?</b> מדוע הן נאמנות על הגט יותר מאשר להעיד על המיתה? מפני <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>בגט <b style='font-size:20px; color:black;'>הכתב מוכיח,</b> ואנו סומכים בעיקר על הגט עצמו שהיא מביאה עמה, ולא על עדותה בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האשה עצמה מביאה את גיטה</b> ממדינת הים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שהיא צריכה לומר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>בפני נכתב ובפני נחתם</b>", כדין כל שליח המביא את הגט ממדינת הים.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא סתירה בין הברייתא למשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא: כשם שאין נאמנות</b> חמשת הנשים הללו <b style='font-size:20px; color:black;'>לומר "מת בעלה", כך אין נאמנות להביא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>גיטה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף, לא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן בארץ, כאן בחוצה לארץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בארץ, דלאו אדיבורה דידה סמכינן,</b> איננו צריכים להסתמך כלל על נאמנותה, שהרי שליח המביא גט בארץ ישראל אינו צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם", ויש כאן רק שליחות בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>מהימנא</b> להביא את הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בחוצה לארץ, דאדיבורה דידה קא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>סמכינן,</b> שהיא צריכה לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" בשעה שהיא מביאה את הגט, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מהימנא</b> לומר "בפני נכתב ובפני נחתם", כי שמא היא משקרת כדי לקלקל אותה, שתינשא בגט פסול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי</b> לרב יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה! איפכא מסתברא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בארץ, דאי אתי בעל</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מערער,</b> ואומר שהוא לא כתב את הגט, <b style='font-size:20px; color:black;'>משגחינן ביה,</b> אנו מקבלים את ערעורו, שהרי השליח לא אמר על הגט "בפני נכתב ובפני נחתם", והוא לא נתקיים בבית דין, וכיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא למימר לקלקולא קא מיכוונה,</b> יש לחשוש שמא הגט הוא אכן מזוייף, והיא מתכוונת לקלקל אותה, שלאחר שתינשא לאדם אחר יבא בעלה ויערער על הגט, והערעור יתקבל, והיא תיאסר על שניהם. הלכך <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מהימנא</b> להביא את הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בחוצה לארץ,</b> שהיא אינה יכולה לקלקל לה, שהרי אף <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אתי בעל מערער, לא משגחינן ביה,</b> והגט נשאר כשר, כי הוא כבר נתקיים בבית דין על ידי אמירת השליח "בפני נכתב ובפני נחתם". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;69&nbsp;</b> הלכך <b style='font-size:20px; color:black;'>מהימנא</b> להביא את הגט ולומר "בפני נכתב ובפני נחתם". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;70&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דאביי: רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא: אשה נאמנת להביא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>גיטה</b> ממדינת הים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;69.&nbsp;</b> ורב יוסף סבר שגם בחו"ל הוא יכול לפסול את הגט על ידי שיביא עדים וראיה שלא שלח את הגט. תוס' ד"ה אדרבה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;70.&nbsp;</b> כתב הרמב"ן דאם אמרה בארץ ישראל "בפני נכתב" שוב נאמנת שהרי אינה יכולה לקלקל, וכן בחו"ל באותה מדינה שלא צריך לומר "בפני נכתב" אינה נאמנת. והרשב"א חלק עליו דבארץ ישראל לעולם אינה נאמנת שהיא אינה יודעת הדין וסבורה שאעפ"י שאמרה בפני נכתב יכול הבעל לערער ומקלקלת לה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמדנו זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>מקל וחומר: ומה נשים שאמרו חכמים</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין נאמנות לומר מת בעלה,</b> בכל זאת הן <b style='font-size:20px; color:black;'>נאמנות להביא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>גיטה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b> עצמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמנת לומר מת בעלה, אינו דין שנאמנת להביא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>גיטה</b>.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0046_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>Micropedia bot