https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%98_%D7%91פרשני:בבלי:גיטין יט ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T04:10:11Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%98_%D7%91&diff=142704&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-11T12:26:46Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:26, 11 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l89">שורה 89:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 89:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת גיטין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95005:rev-142704:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%98_%D7%91&diff=95005&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:44:46Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|גיטין יט ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרב</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עדים שאין יודעים לחתום, מקרעין להם נייר חלק, וממלאים את הקרעים דיו</b>. ומוכח כרב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא גם את המשך הברייתא ההיא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים</b> שקורעין להם את הנייר, <b style='font-size:20px; color:black;'>בגיטי נשים,</b> ומשום עיגונא. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בשחרורי עבדים, ושאר כל השטרות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אם יודעים לקרות ולחתום, חותמין. ואם לאו, אין חותמין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: מדוע הזכיר רבן שמעון בן גמליאל בדבריו "אם יודעים לקרות"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>קריה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דכר שמיה!?</b> מי דיבר בעדים שאינם יודעים לקרוא? ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>חסורי מחסרא</b> בלשון הברייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קתני</b> בה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עדים שאין יודעים לקרות, קורין לפניהם</b> אנשים אחרים את תוכן השטר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אז הם <b style='font-size:20px; color:black;'>חותמין.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;25&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;25.&nbsp;</b> ואין כאן חסרון של "עד מפי עד", שפסול לעדות, היות ואין זה אלא בירור, שיודע העד החותם מפי אנשים אחרים מה נכתב בשטר, אך אין הוא מעיד על המעשה עצמו על סמך עדות ששמע מפיהם, אלא על סמך מה שראה בעצמו את מעשה הקנין או ההלואה או שנוכח לדעת את דעת המתחייב בשטר. ראשונים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושאין יודעים</b> לחתום - מקרעין להם נייר חלק. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;26&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;26.&nbsp;</b> לפי זה, תנא קמא דיבר על שני נושאים: א. עדים שאין יודעים לקרוא - קוראים לפניהם. ב. עדים שאין יודעים לחתום - מקרעין להם נייר. וסובר תנא קמא, שגם בגט וגם בשטר אפשר לעשות כן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים, בגיטי נשים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל שחרורי עבדים ושאר כל השטרות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אם יודעין לקרות ולחתום, חותמין. ואם לאו, אין חותמין.</b> לפי שסובר רבן שמעון בן גמליאל שהפתרון בעדים שאין יודעים לקרות - שיקראו לפניהם - זה רק בגט, ולא בשאר שטרות. וכן עדים שאין יודעים לחתום - שמקרעין להם את הנייר - זה דוקא בגט, ולא בשאר שטרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר: מאי טעמא דרבן שמעון בן גמליאל,</b> שאף על פי שבשאר שטרות סובר שרק עדים שיודעים לקרוא ולחתום, קוראים וחותמים, אפילו הכי בגיטין התיר בעדים שאינם יודעים לקרוא - שיקראו לפניהם, ובעדים שאינם יודעים לחתום, שיהיו מקרעין לפניהם את הנייר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יהו בנות ישראל עגונות,</b> לכן הקיל רבן שמעון בן גמליאל בגיטין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורב גמדא משמיה דרבא, אמר: אין הלכה</b> כרבן שמעון בן גמליאל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא כמאן?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבנן!?</b> ואפילו בשאר שטרות קוראים לפני עדים שאין יודעים לקרוא, ומקרעין את הנייר לעדים שאין יודעים לחתום?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא ההוא דעבד עובדא,</b> שרצה להחתים עדים שלא ידעו לחתום, והקיל שיהיו מקרעין לפניהם את הנייר, וזה היה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאר שטרות, ונגדיה</b> והלקהו <b style='font-size:20px; color:black;'>רב כהנא</b>. ומוכח שהלכה כרבן שמעון בן גמליאל, שרק בגיטין יש את הקולות האלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תרגמא</b> - תתרגם (תעמיד) את מה שאמר רב גמדא משמיה דרבא שאין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אקריאה</b> - לגבי עדים שאינם יודעים לקרוא, שבזה אנו מקילים כרבנן, שבין בגיטין ובין בשאר שטרות אם העדים אינם יודעים לקרוא קוראים לפניהם. אבל לגבי עדים שאין יודעין לחתום, בזה נפסק כרבן שמעון בן גמליאל, שרק בגיטין אנו מקילים לקרוע לפניהם נייר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן נגדיה רב כהנא, לאדם שקרע נייר לעדים שאין יודעים לחתום בשאר שטרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יהודה</b> כשהיה זקן ועיניו כהות - אם היה צריך לחתום על שטר, היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטער</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>קרי</b> מה שכתוב בשטר, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחתים</b> על השטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו עולא: לא צריכת</b> להתאמץ ולקרוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהא רבי אלעזר, מרא דארעא דישראל, קרו קמיה</b> - מה שכתוב בשטר, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחתים</b> מבלי לקרוא בעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן, קרו קמיה ספרי דייני, וחתים</b> מבלי לקרוא בעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: מה שאפשר לחתום על שטר בלי לקרוא בו, ולסמוך על מה שהקריאו לו, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דווקא</b> אצל <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן,</b> שהיה דיין ואדם חשוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>וספרי דייני</b> - סופרים מומחים, הם הקריאו לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית להו אימתא</b> - פחד מרב נחמן. וודאי הם לא ישקרו לרב נחמן, ויאמרו בדיוק מה כתוב בשטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן וספרי אחריני</b> - סופרים סתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או <b style='font-size:20px; color:black;'>ספרי דייני</b> - סופרים מומחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מקריאים ל<b style='font-size:20px; color:black;'>איניש אחרינא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> ניתן לסמוך ולומר שהם ודאי יקראו אמת - מה שכתוב בשטר. אלא דוקא אם יש צירוף, של סופרי הדיינים, שמקריאים לאחד כמו רב נחמן, אז אפשר להסתמך ולחתום על פי המקריאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא, כי הוה אתי לקמיה שטרא</b> שנכתב על ידי <b style='font-size:20px; color:black;'>פרסאה, דעביד</b> - שנעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>בערכאות של כותים,</b> ושטר ממון כזה נתבאר לעיל בדף י ב שהוא כשר. אך רב פפא לא ידע לקרוא מה כתוב בשטר, כיון שהוא היה כתוב בפרסית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אז היה רב פפא <b style='font-size:20px; color:black;'>מקרי להו,</b> קורא <b style='font-size:20px; color:black;'>לשני כותים, זה שלא בפני זה</b> - כדי שלא יתאמו ביניהם לומר לו מה כתוב בשטר. וגם מה שהיה שואל אותם, היה <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"מסיח לפי תומו",</b> שגלגל עמם בדברים אחרים, עד שסיפרו לו לפי תומם מה כתוב בשטר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומגבי ביה</b> בשטר <b style='font-size:20px; color:black;'>ממשעבדי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: אמר לי רב הונא בר נתן, הכי אמר אמימר: האי שטרא פרסאה,</b> שנכתב בלשון פרסית, <b style='font-size:20px; color:black;'>דחתימי עליה סהדי ישראל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מגבינן ביה</b> בשטר <b style='font-size:20px; color:black;'>ממשעבדי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: איך נסמוך על עדים אלו? <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> העדים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידעי למיקרי!</b> כי השטר כתוב בפרסית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בדידעי</b> העדים לשון פרסית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא בעינן</b> בשטר <b style='font-size:20px; color:black;'>כתב שאינו יכול להזדייף,</b> ובשטר פרסית מסתמא <b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא</b> כתב זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בדאפיצן.</b> השטר עובד בעפצים, ועל ידי כך אינו יכול להזדייף</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא בעינן</b> לקיים בשטר את הדין ש<b style='font-size:20px; color:black;'>צריך לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה, וליכא</b> בשטר הזה! ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בדמהדר.</b> בשורה אחרונה של השטר חזרו על כל ענינו של שטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אם כן, שנעשה הכל כדין, פשיטא שזה שטר כשר, ומה בא אמימר לחדש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא, מאי קא משמע לן,</b> שמא תאמר, שבא אמימר להשמיענו <b style='font-size:20px; color:black;'>דכל לשון כשר</b> בשטר - גם זה לא חידוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>תנינא</b> לקמן: <b style='font-size:20px; color:black;'>גט שכתבו עברית, ועדיו יונית.</b> או גט שכתוב ב<b style='font-size:20px; color:black;'>יונית ועדיו עברית, כשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי מההיא</b> - מהמשנה לקמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא,</b> הייתי אומר, היכן כשר השטר שנכתב בלשון יונית, <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי בגיטין,</b> ומשום תקנת עגונות. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בשאר שטרות, לא</b> הכשירו חכמים בכל לשון. קא משמע לן אמימר שגם שטר רגיל כשר בכל לשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל: נתן לה</b> - לאשתו <b style='font-size:20px; color:black;'>נייר חלק, ואמר לה: הרי זה גיטך!</b> הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מגורשת.</b> ומשום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>חיישינן שמא במי מילין כתבו,</b> ונבלעו מי העפצים בנייר, בלי להשאיר רישום הנראה לעין, ויש כאן גט בלתי נראה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> לשמואל מברייתא בתוספתא (פרק ו), דתניא: אמר לאשתו <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גיטך, ונטלתו, וזרקתו לים או לאור</b> - לאש, <b style='font-size:20px; color:black;'>או לכל דבר האבד</b> - המאבד את הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחזר</b> הבעל <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> אחרי שהגט הושמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>שטר פסים הוא,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>שטר אמנה הוא!</b> ומעולם זה לא היה גט. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;27&nbsp;</b> והבעל טוען עתה שנתן לאשתו שטר כזה, ולא גט. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;27.&nbsp;</b> שטר פסים פירושו, שטר שאדם רוצה לפייס את חבירו, ומרשה לו לכתוב עליו שטר חוב שהוא חייב לו, כדי שיראה חברו עשיר. שטר אמנה פירושו, כתבו המלוה שטר שפלוני לווה ממנו כסף, אך עדיין לא לווה, והאמינוהו שיהא בידו של המלוה - והמלוה לא יתבע את הלווה עד שילוה לו את הכסף.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הדין הוא שהאשה <b style='font-size:20px; color:black;'>מגורשת,</b> היות <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא כל הימנו,</b> אין בכוחו, אחרי שאמר בתחילה "הרי זה גיטך", לחזור ולומר שזה לא היה גט, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לאוסרה</b> להנשא לשוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא מדייקינן מהברייתא הזו נגד שמואל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דאיכא כתב</b> - והוא טוען שזה לא כתב של גט אלא שטר פסים, אז היא מגורשת, כמו שהחזקנו עד שבא ואמר שזה הוא גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא ליכא כתב,</b> אם נתן לה רק נייר חלק, והוא מראהו וטוען שלא מסר לה גט אלא נייר חלק, ודאי היה נאמן לומר שלא מסר לה גט, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> היינו מחזיקים אותה כמגורשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם גם במקרה כזה הוא לא נאמן, והיינו מחזקים אותה כמגורשת, היה לתנא לנקוט חידוש יותר גדול, שאפילו כשטוען על נייר חלק, ואומר כך זה היה מעולם, ולא מסרתי לה גט, גם כן לא מאמינים לו, אלא אנו נוקטים שבתחילה זה היה גט, ומה שמראה עכשיו נייר חלק, כי הכתב דהה ונעלם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהתנא לא נקט מקרה של נייר חלק, מוכח שבמקרה כזה הבעל נאמן, כי זה צד רחוק לומר שהכתב דהה. ולכן מאמינים לבעל שמעולם לא היה זה גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, קשה לשמואל, שאמר אם יש נייר חלק ואומר שזה גט, נאמן. והרי זה רחוק לומר שהיה כתב ודהה. ומדוע נאמר שודאי שיש כאן גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי קאמר שמואל</b> שנאמן לומר שזה היה גט, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>בדקינן ליה במיא דנרא</b> - מים מיוחדים שגורמים לאותיות להפלט מהנייר ולהיראות - ובודקים במים האלו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי פליט</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פליט,</b> וזה גט. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא פליט,</b> בהכרח ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לאו כלום הוא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי פליט, מאי הוי!?</b> מדוע אנו נוקטים שזה גט ודאי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי יתכן שרק <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא הוא דפליט,</b> ובזמן נתינת הגט האותיות היו בלועות, וזה לא נחשב לגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל נמי, חיישינן</b> שהיא מגורשת <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר.</b> ומשום שזה ספק אם בשעת נתינת הגט היו האותיות ניכרות או שהם כבר דהו, ואינה מגורשת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;28.&nbsp;</b> הרמב"ן מבאר כי ההוא אמינא של הגמרא בדברי שמואל היתה, שהבעל נאמן לומר על נייר חלק שהוא גט, זאת, אפילו אם אינו ירא שנכחישהו, ומוכיחה הגמרא מהברייתא שרק אם יש כתב, שאפשר להכחישו, רק אז אפשר לסמוך על הבעל. ומתרצת הגמרא שגם בנייר חלק אפשר לבודקו אם כתוב בו גט.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא: אמר לי אמימר, הכי אמר מרימר משמיה דרב דימי: הני בי תרי, דיהיב גיטי קמייהו,</b> והם עדי המסירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכי למיקריה</b> את הגט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> מדברי הברייתא בתוספתא שנזכרה לעיל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה גיטך, ונטלתו וזרקתו לים או לאור</b> - לאש, <b style='font-size:20px; color:black;'>או לכל דבר האבד</b> - שמאבד את הגט, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחזר ואמר,</b> אחר שהגט נאבד: <b style='font-size:20px; color:black;'>שטר פסים הוא, או שטר אמנה הוא,</b> ומעולם זה לא היה גט - אינו נאמן, והאשה <b style='font-size:20px; color:black;'>מגורשת, ולא כל הימנו</b> לומר שזה לא היה גט, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לאוסרה</b> משום אשתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהברייתא הזו קשה על מה שאמר מרימר, שעדי מסירה צריכים לקרוא את הגט, כי בברייתא מבואר שיש ויכוח מה היה כתוב בשטר, גט או שטר פסים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת צריכי</b> העדים <b style='font-size:20px; color:black;'>למיקריה</b> את הגט, אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>בתר דקריוה</b> את הגט, <b style='font-size:20px; color:black;'>מי מצי אמר לה הכי,</b> שזה לא גט, אלא שטר פסים!? הרי העדים קראו ונוכחו שזה גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריכא</b> - כאן מדובר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דבתר דקריה,</b> אחר שקראו העדים את הגט, <b style='font-size:20px; color:black;'>עיליה</b> הבעל את הגט <b style='font-size:20px; color:black;'>לבי ידיה,</b> לבין ידיו תחת בגדיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפקיה</b> - וחזר והוציאו - ומסר לה את הגט, מבלי ששבו העדים וקראו מה מסר לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והדין הוא שהיא מגורשת. כי אנו נוקטים שמסר לה את הגט ולא שטר פסים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והחידוש הוא - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא, חלופי חלפיה,</b> ואחרי שקראו את הגט החליף ומסר לה שטר פסים. <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> - שאנו תולים שהוא לא החליף, אלא מסר לה גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא גברא, דזרק לה גיטא לדביתהו לביני דני</b> - לבין החביות. וכשהלכו לחפש את הגט, <b style='font-size:20px; color:black;'>אשתכח מזוזתא,</b> נמצאה שם מזוזה, ולא גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן: מזוזתא ביני דני,</b> בין החביות, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שכיחא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היא נמצאה שם, כנראה שזרק הבעל את המזוזה הזאת, ולא גט זרק לה, ואינה מגורשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> שאינה מגורשת, כי אנו תולים שהבעל זרק לה מזוזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאשתכח</b> שם <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא</b> מזוזתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל,</b> אם נמצא שם <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>שלוש</b> מזוזות, האשה מגורשת. כי אז אנו נוקטים שהבעל זרק לה גט ולא מזוזה. ומה שנמצאו שם מזוזות, אנו אומרים, כי כמו ששתי המזוזות שנמצאו שם ודאי היו שם משכבר, כי אפילו אם נאמר שהבעל זרק לה מזוזה, הרי הוא זרק רק מזוזה אחת, ובהכרח חייבים אנו לומר ששתי המזוזות האחרות היו שם עוד מקודם. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מדהא,</b> שתי המזוזות, <b style='font-size:20px; color:black;'>הואי</b> היו שם <b style='font-size:20px; color:black;'> - הא,</b> המזוזה השלישית, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי הואי.</b> וכל שלושת המזוזות היו שם משכבר, והבעל זרק לה גט ולא מזוזה. ומה שאנו לא מוצאים את הגט, סיבת הדבר היא, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>גיטא,</b> עכברים <b style='font-size:20px; color:black;'>שקלוה</b> - לקחוהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא גברא, דעל לבי כנישתא. שקל ספר תורה, יהיב לה</b> את ספר התורה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לדביתהו</b> - לאשתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר לה: הא גיטך!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: למאי ליחוש?</b> הרי ודאי הדבר שאינה מגורשת, ואין כל סיבה לחשוש שזה גט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אי <b style='font-size:20px; color:black;'>משום מי מילין,</b> ונחשוש שמא כתב לה גט במי מילין, שאין רישומם ניכר, על הצד החיצוני של הקלף של ספר התורה, והם נבלעו בקלף, והגט אינו ניכר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אין זה חשש, כי גם אם כתב גט על צידו החיצון של הספר תורה במי מילין, אין זה גט, היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אין מי מילין</b> נחשבים לכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי מי מילין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וספרי התורה, בזמנם, היו מעובדים בעפצים, ואם כתב עליהם במי מילין, אין זה כתב. ולכן, אין חשש שיש כאן גט נסתר שנכתב במי מילין.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0038_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי גיטין (פרשני)]]</div>Micropedia bot