https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%90פרשני:בבלי:ברכות כ א - היסטוריית גרסאות2026-04-20T09:55:33Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=140226&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T13:09:08Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:09, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ברכות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ברכות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ברכות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92526:rev-140226:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=92526&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:00:18Z<p>Automatic page editing</p>
<a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=92526&oldid=92283">הצגת שינויים</a>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=92283&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T12:00:18Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:00, 30 ביוני 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:בבלי ברכות (פרשני)]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92245:rev-92283:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9B_%D7%90&diff=92245&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T11:23:47Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ברכות כ א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מטמא הוא למת מצוה</b> שאין מי שיקברנו, כי הוא "כבוד הבריות", ודוחה את איסור התורה "על נפש מת לא יבא".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדבריך יקשה <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי? לימא "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'".</b> ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני התם,</b> בחיוב להטמאות למת מצוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב "ולאחותו"</b> ללמד שהמצוה נדחית מפני כבודו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>וליגמר מינה,</b> מ"ולאחותו" שכבוד הבריות דוחה אסור תורה גם לענין כלאים שלא יהיה חייב לפשטן בשוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שב ואל תעשה שאני.</b> שקרבן פסח נדחה על ידי כבוד הבריות של מת מצוה, כי אינו עובר איסור בעצם טומאתו למת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>, אלא רק שכתוצאה מכך נמנע מעשיית הפסח. אולם בלבישת כלאים, בכל רגע <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> הוא עושה איסור בידים, ולכך לא מועיל ההיתר מפני "כבוד הבריות" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> הקשה שהרי באותה ברייתא דרשו שגם נזיר וכהן חייבים להטמאות למת מצוה משום כבוד הבריות, אף שהם עוברים בכך על לאו בקום עשה, ומה החילוק מאיסור כלאים בשוק. ותירץ שבמת מצוה אין כבוד הבריות דוחה את האיסור, אלא שלכתחילה לא אסרה התורה לנזיר וכהן טומאת מת מצוה [וראה בביאור <b>הרא"ם על הסמ"ג</b> מגילה כד א שהרחיב בדבריו]. <b>ותוס'</b> כתבו שאי אפשר ללמוד מנזיר שישנו בשאלה, ולא מכהן שאינו שוה בכל. וב<b>מראה</b> <b>הפנים</b> [ירושלמי כלאים ט א] כתב שלביאור התוס' יתכן שגם הירושלמי מודה לבבלי שאין כבוד הבריות דוחה טומאה דאורייתא, כי רק לנזיר וכהן לא ניתנה טומאה במת מצוה, אך בשאר איסורי טומאה דאורייתא אין היתר מפני כבוד הבריות. <b>ורבינו חננאל</b> פירש שלא ענש ה' אלא לטהור שביטל פסח, אך מי שנטמא לא ביטל בכך פסח כי יכול לעשות פסח שני, והוא איסור קל מלאו גמור של כלאים. ויש לדון אם יתחייב להטמא גם קודם פסח שני, כי על פסח שני בפני עצמו אין כרת, ונדחה למת מצוה כי אינו עושה "איסור בקום עשה", או שאינו דוחה אלא מצוה קלה שיש לה תשלומין. וכן משמע מדברי <b>הרמב"ם</b> [כלאים י כט] שכתב שאין איסור כלאים נדחה כהשבת אבידה בזקן, כי אבדה היא לאו של ממון, וכתירוץ הגמרא לעיל, וחילוק זה נצרך רק לביאור רבינו חננאל שלא נדחות אלא מצוות קלות שיש להן תשלומין, והשבת אבידה נדחית רק מפני שגילה בה הכתוב "והתעלמת", ואיסורא ממונא לא ילפינן, אך רש"י כאן פירש שלמסקנת הגמרא גם השבת אבידה נדחית מפני כבוד הבריות משום שהיא בשוא"ת.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> <b>תוס' בשבועות</b> [יז א ד"ה או] ביארו שהמשך השהיית הכלאים על גופו נחשבת כ"קום עשה" כיון שתחילת הלבישה היתה ע"י מעשה, וכ"כ <b>תוס' ביבמות</b> [צ ב ד"ה כולהו]. ואילו <b>הריטב"א במכות</b> [כא ב] ביאר שנחשב מעשה משום שיכול לפשטן ואינו פושט, וגם על כך נאמר "לא תלבש" שמשמעותו שלא יעמוד לבוש בהן, וה<b>כסף משנה</b> [כלאים י ל] הביא בשמו ש"כיון שהיה בידו פעם להסיר האיסור מעליו, כל פעם שמתרין בו נחשב כלובש", וראה <b>שאגת אריה</b> [לב].&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> <b>הרא"ש</b> [כלאי בגדים ו א] וה<b>רמב"ם</b> [כלאים י כט] לא חילקו בין קום עשה לשוא"ת, וכתבו ה<b>תומים</b> [כח יב] <b>ופרי יצחק</b> [ח"א כו] שסברו שאיסור תורה אינו נדחה מפני כבוד הבריות בין בקום עשה ובין בשוא"ת. אולם דעת <b>תוס'</b> [שבועות ו ב ד"ה אבל] שבשוא"ת ידחה אפילו איסור דאורייתא, וכן כתבו ה<b>מג"א</b> [יג ח] ו<b>חמדת שלמה</b> [או"ח יח] בדעת הרמב"ם. וב<b>תרומת הדשן</b> [רפה] כתב שכהן ערום חייב לצאת מבית שיש בו מת [ולכן לא יודיעוהו, כי בשוגג נדחה כדעת הרא"ש], ותמה <b>חוות יאיר</b> [צה] הרי איסור תורה נדחה בשוא"ת, ולדברי תוס' טומאת כהן נדחית אפילו בקום עשה, וחילק בין טומאה למת מצוה שהיא גנאי גדול, לבין טומאה של כהן ערום שהיא גנאי קטן. אכן, כבר התבאר לעיל שכבוד הבריות אינו דוחה איסור מזיד משום חילול ה', אפילו בשוא"ת, ולכן כהן ערום צריך לצאת, ומה שכתבו תוס' שטעם איסור טומאה לכהן משום שאינו שוה בכל, הוא רק כמסקנת סוגיין שחלוק קום עשה משוא"ת, וראה <b>משכנות יעקב</b> [יו"ד עג] ו<b>חזו"א</b> [אהלות כב לו]. אולם ב<b>פרי יצחק</b> נקט שהרא"ש מודה למסקנת סוגיין שיש חילוק בין קום עשה לשב ואל תעשה, אלא שנקט דהיינו דוקא במזיד שהוא משום חילול ה' שניכר רק בקום עשה, אך בשוגג סבר שאין חילוק כי אין חילול ה'.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב פפא לאביי: מאי שנא</b> דורות ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ראשונים דאתרחיש להו ניסא, ומאי שנא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן</b> דורות שלנו <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא מתרחיש לן ניסא?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> פירש שענין זה הובא כאן משום שעוסק במעלת מסירות נפש על קדושת השם, ושייך לענין הקודם שעסק במי שמבזה עצמו על קדושת השם לפשוט כלאים בשוק, וראה הערה 7.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי משום תנויי</b> שהם למדו יותר תורה מאתנו, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשני דרב יהודה כולי תנויי</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בנזיקין הוה,</b> שלא היו גדולים בכל הגמרא של ארבעת הסדרים, אלא בשלשת הבבות של סדר נזיקין <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן קא מתנינן שיתא סדרא.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כך פירש <b>רש"י</b>, והיינו שמעלת דורות האחרונים היא בידיעת התורה. <b>ורבינו חננאל</b> פירש ש"באותן הדורות לא היו יגעים אלא בדברים הקשים, אבל השאר פשוטים היו להם ולא היו צריכים טרוח בהן", ולביאורו מעלת דורות האחרונים היא ביגיעת התורה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זאת, ועוד. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי הוה מטי רב יהודה ב</b>משניות של ענייני <b style='font-size:20px; color:black;'>עוקצין,</b> למשנה כגון [טהרות ב א]: <b style='font-size:20px; color:black;'>"האשה שכובשת ירק בקדרה", ואמרי לה,</b> כשהגיע למשנה [עוקצין ב א]: <b style='font-size:20px; color:black;'>"זיתים שכבשן בטרפיהן, טהורים",</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> אז רב יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא!</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> ביאור משניות אלו: כשמוסקין זיתים משאירים עליהם את העלים כדי שיוכלו לאחוז בהן את הזיתים. ולכן נחשבים העלים בתורת "יד" לזיתים להביא להן טומאה, שהיד מביאה טומאה אל האוכל. ואם כבשו ירקות עם עוקציהן או זיתים עם טרפיהן בחומץ - בטלה תורת יד מן העלין, כי הכבישה מרקיבה את העלים, ושוב אינן ראויין לאחוז בהן את הזיתים, ולפיכך הם טהורים. ועיין בהרחבה מרובה <b>בחברותא למסכת עוקצין ולמסכת טהרות</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, קשה לי להבין את טעמי המשניות הללו, כמו הקושיות שהיו רבותי רב ושמואל מתקשין בהן בכל הגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן, קא מתנינן בעוקצין תליסר מתיבתא.</b> בשלשה עשר אופנים של משניות וברייתות שונות, כמו בשאר סדרי המשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואילו רב יהודה כי הוה שליף חד מסאניה</b>, ברגע ששלף את נעלו האחת משום עינוי, כדי שיבא גשם, ועוד בטרם הספיק לשלוף את נעלו השנית - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיד אתי מטרא</b> [כמבואר בתענית כד ב].</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואנן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מצערינן נפשין, ומצוח קא צוחינן, ולית דמשגח בן</b> ואין אנו נענים, ובמה גרועים אנו מהראשונים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>קמאי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם,</b> בכל ענין, ואפילו בדבר שאין בו חיוב מסירות נפש, וכדלהלן, ולכן נענו שלא כדרך הטבע, ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מסרינן נפשין אקדושת השם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והביא אביי דוגמאות למסירות נפש של דורות הראשונים: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישה כרבלתא,</b> שם לבוש חשוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>בשוקא. סבר דבת ישראל היא,</b> ואין דרך בנות ישראל ללכת בלבוש חשוב כזה בלא שיהיה עליו כסוי עליון <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>קם קרעיה מינה, אגלאי מילתא דכותית היא, שיימוה</b> לשלם לה את נזקה - <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבע מאה זוזי.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה</b> רב אדא בר אהבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שמך?</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> לפי <b>מהרש"ל</b>. <b>והערוך</b> פירש שלבושה היה אדום כעין כרבולת של תרנגולת, ואין דרך בנות ישראל להתכסות בו, כי הוא פריצות ומביא לדבר עברה, וראה <b>ביאור הגר"א</b> [יו"ד קעח א] שמכאן מקור דברי הרמ"א שהאיסור ללבוש בגדי עכו"ם הוא רק כשנהגו בו לשם פריצות. וה<b>בית יוסף</b> [יו"ד שג] ביאר שהיו בו כלאים, [והובא מעשה זה כהמשך לסוגיא שלפניו] והקשה <b>הדרישה</b> שהרי לדעת הרא"ש אינו קורע כלאים שלבש חברו בשוגג, ואם רב אדא לא ידע מי היא, ודאי לא ידע שלבשה במזיד, וביאר שהיו כלאים ניכרים בבגד זה, ובודאי הלובש מזיד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה ליה: מתון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה: "מתון, מתון"</b> כלומר השם שלך "מתון" שהוא לשון מאתן [- מאתיים] <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע מאה זוזי שויא!</b> גרם לי להפסיד פעמיים מאתיים שהם ארבע מאות זוז. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> הביא ביאור נוסף: "מתון" לשון מתינות והמתנה, ורצה לומר שאילו המתין היה משתכר ד' מאות זוז. וביאר ה<b>חתם סופר</b> [אה"ע ח"ב יט] שהחילוק בין "מתון" ל"מאתן" הוא רק בביטוי הברת הא', והממהר אינו מדקדק לבטאה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב גידל הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה</b>, ללמדן הלכות טבילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> לנשים, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי טבילו, והכי טבילו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי ליה רבנן</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קא מסתפי מר מיצר הרע?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו: דמיין באפאי כי קאקי חיורי</b> - כאוזים לבנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן הוה רגיל דהוה קאזיל ויתיב אשערי דטבילה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: כי סלקן בנות ישראל ואתיין</b> [כשעולות ובאות חזרה] <b style='font-size:20px; color:black;'>מטבילה מסתכלין בי ונהוי להו זרעא שפירי כוותי,</b> שהיה יפה תואר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>, על פי המבואר בבבא מציעא [פד ב], וראה שם שר"י הוסיף ואמר שיהיו "גמירי אורייתא כוותי", וביאר <b>המהרש"א</b> שם שהמחשבה בשעת הזווג קובעות את טבע הוולד הנוצר ממנו. <b>ורבינו חננאל</b> פירש שעשה כן כדי שלא יפגשו בתחילת עלייתן דבר טמא ככלב או חמור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי ליה רבנן</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קא מסתפי מר מעינא בישא?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> <b>בהגהות הב"ח</b> פירש שאת רבי יוחנן לא שאלו כמו לרב גידל "ולא מסתפי מר מיצר הרע", משום שאמרו [תענית ט ט] שהיו לרבי יוחנן עפעפים גדולות שכיסו את עיניו ולא ראה, ואת רב גידל לא שאלו על עין הרע, כי לא הסתכלו בו. וב<b>בן יהוידע</b> ביאר שרב גידל דיבר עמם בענייני טבילה לכן שאלוהו על יצה"ר, ואילו רבי יוחנן לא דיבר עמם, ולכן שאלוהו רק על עין הרע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו: אנא, מזרע דיוסף קא אתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא. דכתיב</b> [בראשית מט כב] <b style='font-size:20px; color:black;'>"בן פורת יוסף בן פורת עלי עין".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי אבהו: אל תקרי "עלי עין", אלא "עולי עין"</b> - מסולקין מן העין, שלא שולטת בהם עין הרע <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>, <b>ורבינו חננאל</b> פירש "בואי העין במקום אחר ואל תזיקני", ו<b>הערוך בשם רבינו</b> <b>גרשום</b> כתב "שהן עולין על העין כדבר שיושב למעלה מהעין ואין עין שולט עליו".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי ברבי חנינא אמר</b>: המקור שאין עין הרע שולטת בהן נלמד <b style='font-size:20px; color:black;'>מהכא</b>: [שם מח טז] <b style='font-size:20px; color:black;'>"וידגו לרוב בקרב הארץ". מה דגים שבים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מים מכסין עליהם, ו</b>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אין עין הרע שולטת בהם</b> והם פרים ורבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף זרעו של יוסף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין עין הרע שולטת בהם!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא,</b> הטעם שאין עין הרע שולטת בבני יוסף הוא מסברא, שהרי יוסף היתה לו <b style='font-size:20px; color:black;'>עין שלא רצתה לזון</b> - ליהנות - <b style='font-size:20px; color:black;'>ממה שאינו שלו</b> במעשה עם אשת פוטיפר, ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אין עין הרע שולטת בו.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נשים ועבדים</b> כנעניים <b style='font-size:20px; color:black;'>וקטנים פטורים מקריאת שמע.</b> שהיא מצות עשה שהזמן גרמא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b>, ונשים פטורות מדאורייתא מכל מצות עשה שהזמן גרמן, וחיובי העבד במצוות הן רק כאשה, וקטנים חיובן תלוי באביהם שחייב לחנכם, ופטרוהו מחינוך לקריאת שמע כי אין הקטן מצוי אצלו תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> ק"ש נחשבת מצוה שהזמן גרמא כי תלויה ב"זמן שכיבה וזמן קימה". וה<b>מגן אברהם</b> [נח ו] הקשה מכאן על שיטת ה<b>כסף משנה</b> [ק"ש א יג] שמדאורייתא זמן ק"ש הוא כל היום, ואף שצריך לקרא פעמיים ביום, הרי היא מצוה שמתקיימת בכל שעה שיקרא. וב<b>שאגת אריה</b> [יב] יישב על פי <b>הרמב"ן</b> [סוף שרש ט] שק"ש בבקר ובערב הן שתי מצוות, ונמצא שמצוות היום אינה מתקיימת בלילה וכן להפך, ולכן הן נחשבות כמצוות ש"הזמן גרמן", [ולפיכך נשים אינן אומרות זכירת יציאת מצרים אף שנוגהת כל היום וכל הלילה]. וב<b>ראש יוסף</b> כתב שכל מצוה שאין לה תשלומין נחשבת כ"זמן גרמא", ועוד, שבבין השמשות אינו יכול לקרא לא של שחרית, ולא של ערבית, כי אינה זמן שכיבה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> כך פירש <b>רש"י</b>, וראה דבריו לעיל [טו ב ד"ה במה, שגיל חינוך הוא כבן תשע או עשר], וביאר <b>הרשב"א</b> שהכרחו לפרש כך משום שהמשנה חילקה בין מצוות אלו לתפלה ומזוזה ובהכרח כלה עוסקת שהגיע לחינוך, ויש טעם לפטרו מק"ש ותפילין, ראה הערה 15. <b>ותוס'</b> הקשו שהרי אמרו בסוכה [מב א] שקטן היודע לדבר אביו מלמדו לומר ק"ש, ולכן נקטו שהפטור נאמר רק על קטן שלא הגיע לגיל חינוך. וב<b>נחלת דוד</b> כתב שטעם זה פוטר רק מק"ש שאחר זמנה אין לו שכר אלא כקורא בתורה, אך בתפילה חייב כי יש שכר גם אחר זמנה. ועוד, משום שזמן תפלה עד ד' שעות ואז קטן כבר מצוי אצל אביו, אך ראה רש"י בסיפא [ד"ה וחייבין] ובהערה 19 נבאר שדעתו לחייב קטן בתפילה אף שאינו מצוי אצל אביו, כי "רחמי נינהו".</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0038_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==</div>Micropedia bot