https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%93_%D7%91פרשני:בבלי:בכורות לד ב - היסטוריית גרסאות2026-04-12T07:15:09Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%93_%D7%91&diff=145236&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T14:46:19Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:46, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בכורות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בכורות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בכורות (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%93_%D7%91&diff=97430&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:13:20Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בכורות לד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונקצצה</b> הבהרת שלא במתכוין, <b style='font-size:20px; color:black;'>טהור.</b> וילפינן לה מדכתיב: "כל ימי אשר הנגע בו יטמא" - למעט, היתה לו בהרת ונקצצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>קצצה</b> לבהרת <b style='font-size:20px; color:black;'>במתכוין</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;18&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;18.&nbsp;</b> כתב ה<b>תפארת ישראל</b> בביאורו על המשנה, שבפשטות קנסו אותו דוקא אם יש סימני טומאה, וכבר החליט אותו הכהן. אולם <b>מרש"י</b> במסכת בכורות מוכח, שאם קצץ את כל הנגע, דינו חמור יותר, וקנסו אותו גם בתוך הסגירו, ואפילו קודם שנראה לכהן. וכן הוכיח <b>החזון</b> <b>איש</b> מהתוספות במסכת בכורות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר</b>: קונסים אותו על שעבר על איסור קציצת נגע, ואינו טהור אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לכשיולד לו נגע אחר</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יטהר הימנו,</b> ואז יטהר אף מן הנגע הראשון. דאיגלאי מילתא שריחמו עליו מן השמים שאף אם היתה הבהרת הראשונה נשארת, היה מתרפא גם ממנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: עד שתפרח</b> הבהרת של הנגע האחרון, <b style='font-size:20px; color:black;'>בכולו</b>, בכל גופו. משום שאף אם היתה נשארת הבהרת עליו (ולא היה קוצצה) היה טהור. דכתיב: "והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע". <b style='font-size:20px; color:black;'>או עד שתתמעט בהרתו</b> הראשונה <b style='font-size:20px; color:black;'>מכגריס</b>. כלומר, שבעת הקציצה היה בה פחות מכגריס, שהוא שיעור הנגע לטמאות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;19&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;19.&nbsp;</b> ביאר <b>רש"י</b> במסכת בכורות, שהכוונה היא, שאם היה הנגע פחות מגריס לפני שקצץ, לא קנסו אותו. ועיין <b>באגרות משה</b> (קדשים כה) שהוכיח מדברי רש"י, שיש איסור לקצוץ נגע גם כשהוא פחות מגריס. <b>אבל הר"ש והתוספות</b> ביארו, שמדובר שקצץ חלק מהבהרת, ואם החצי השני נרפא, באופן שגם אם לא היה קוצץ לא היה נשאר גריס, באופן כזה לא קנסו אותו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם בשעת קציצה היה בה שיעור גריס אינו טהור אפילו כשיולד לו נגע אחר ותפרח הבהרת בכולו, כי קנסו אותו חכמים לעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שרבי אליעזר לא קניס לעולם, ואמאי בבכור קאמר לא ישחט עולמית?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה ורב יוסף דאמרי תרוויהו: כי קניס רבי אליעזר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בממונו.</b> הלכך בבכור אמר לא ישחט עולמית. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בגופו, לא קניס.</b> ולכן בבהרת סבירא ליה שנטהר כשיולד בו נגע אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ממונו, איכא למימר</b> שאם לא יקנסוהו לעולם יש לחשוש <b style='font-size:20px; color:black;'>דאתי למיעבד</b> ביה מום, ולא די בכך שנקנסנו על מום זה בלבד שלא ישחוט עליו, דסבר <b style='font-size:20px; color:black;'>ממה נפשך</b> אטיל בו מום: אם יתירוהו לי - נשכרתי. ואם יזקקוני להמתין למום אחר מה הפסדתי, שהרי בין כך הייתי ממתין עד שיפול מום, לכן צריכים לקונסו עולמית דלא לייתי ולעביד ביה מום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>גופו, מי איכא למימר דאתי למיעבד</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>ממה נפשך</b>"? שגם אם לא נקנסנו לעולם אלא עד שיולד לו נגע אחר בלבד, די בכך שלא יבא לקצוץ בהרתו, שעדיף לו להשאר עם הבהרת ולהמתין עד שתתרפא מאשר לקוץ אותה ולהמתין לנגע אחר שספק אם יבוא או לא, וגם כשיבוא יצטרך להמתין עד שיתרפא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי אליעזר אדרבי אליעזר</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא,</b> ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן אדרבנן לא קשיא?</b> והרי מצינו שבבכור לא קנסו רבנן לעולם ואילו בנגע קנסו. ומאי טעמא תרצו רק אליבא דרבי אליעזר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, דרבי אליעזר אדרבי אליעזר לא קשיא, כדשנינן</b> דשאני גופו מממונו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן אדרבנן נמי לא קשיא. הכא במאי דעבד קנסוה. הכא במאי דעבד קנסוה.</b> שלא קנסו אותו רבנן לעולם בשום מקום אלא במה שעשה באיסור בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> בבכור <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי דעביד קנסוה.</b> כי <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי איכוין למישרייה</b> לבכור? <b style='font-size:20px; color:black;'>בהאי מומא</b> שהטיל בו בידים, ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>קנסוה רבנן דבהאי מומא לא לישתרי ליה</b>. אבל כשיפול בו מום אחר יהיה מותר על ידו<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכא,</b> בקוצץ בהרתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי דעבד קנסוה.</b> שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי איכוין לטהורי נפשיה? בהאי קציצה!</b> ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>בהאי קציצה קנסוה רבנן</b> שלא תועיל, אלא הרי הוא כאילו הבהרת נמצאת, וממילא הוא טמא לעולם. שאף אם יולד נגע אחר ויתרפא ממנו סוברים רבנן שאין הוכחה מזה שאילו היתה הבהרת קיימת אף היא היתה מתרפאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רב פפא</b>: הא דאמר רבי אליעזר: לכשיולד בו נגע אחר יטהר הימנו - האם "<b style='font-size:20px; color:black;'>יטהר</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן,</b> דהיינו מיד כשיולד בו נגע אחר יטהר מן הראשונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או,</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויטהר</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן,</b> שמשמעו כאשר כיולד בו נגע אחר ויטהר מן האחרון אז הוא יטהר גם מן הראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאי נפקא מינה?</b> והרי אף אם יטהר מהראשון מיד עדיין טמא הוא בגלל הנגע השני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לחתן שנראה בו נגע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: חתן שנראה בו נגע</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;20&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנים לו ז' ימי משתה</b> שלא יראה הכהן את הנגע, <b style='font-size:20px; color:black;'>לו, ולאיצטליתו, ולכסותו.</b> שאם נראה בהם נגע, כל זמן שהכהן לא טמאו, אותו או את כסותו, אינו טמא. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;20.&nbsp;</b> בתוך ימי המשתה, נותנים לו את שבעת ימי המשתה, שאינו מחוייב להראות את הנגע לכהן באותם הימים, שמא יטמא אותו הכהן, ונמצא חגו נהפך לאבל. ובין שנראה הנגע בגופו, בין שנראה בביתו, ובין שנראה בבגדיו, אינו צריך להראות את הנגע לכהן בשבעת ימי המשתה, מפני שיש לו צער גם כאשר מטמאים את ביתו ובגדיו. ואף שכל אדם שנראה בו נגע חייב ללכת מיד אל הכהן להראות לו את הנגע (ובית דין כופים אותו על כך), מכל מקום, לצורך מצות שמחת חתן, התירה התורה להתעכב, שלא ילך מיד אל הכהן, אלא ימתין עד לאחר שבעת ימי המשתה. והמקור לדין זה מבואר במסכת מועד קטן (ז ב). לדעת רבי יהודה ילפינן מ"וביום", שיש יום שאי אתה רואה בו נגעים. כלומר, שלצורך מצוה מותר להמתין. ולדעת רבי ילפינן מנגעי בתים, שהתירה התורה להמתין עד שיפנה את כליו, ואם התירה התורה להמתין לדבר הרשות, כל שכן שהתירה להמתין לדבר מצוה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>כן</b> כל אדם שנראה בו נגע <b style='font-size:20px; color:black;'>ברגל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין לו כל ימי הרגל</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;21&nbsp;</b><b style='font-size:20px; color:black;'>.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;21.&nbsp;</b> אם הופיע באדם נגע בימי החג, נותנים לו את כל ימות הרגל, שאינו מחוייב ללכת אל הכהן בימי החג, שמא יטמא אותו הכהן, ולא יוכל לשמוח בחג. ובמסכת <b>מועד קטן</b> (ז א) נחלקו רבי מאיר וחכמים, האם רואים את הנגעים במועד להקל, רבי מאיר סובר, שרואים להקל ולא להחמיר, כלומר שיראה הכהן את הנגע, אם הוא טהור יטהר אותו, ואם הוא טמא, מותר לו לשתוק, וחכמים סוברים שאין רואים כלל במועד, משום שאם יראה הכהן שהוא טמא אסור לו לשתוק, שנאמר "לטהרו או לטמאו", וכיון שהכהן יהיה מחוייב לפסוק את הדין, עדיף שלא יראה אותו כלל. ואמר רבא שם (לדעת <b>רש"י</b>), שבתחילה, לכולי עלמא אינו רואה כלל, שהרי עכשיו הוא טהור, ואין צריך לראות אותו בשביל לטהר. ובסוף שבוע ראשון, לכולי עלמא מותר לראות, שאין לו מה להפסיד, שהרי גם עכשיו הוא מוסגר. אלא הם נחלקו בסוף שבוע שני, ובאדם שהוא כבר מוחלט, האם רואים להקל לטהר אותו מטומאתו, או שאין רואים כלל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכא נמי איירי שהנגע השני נולד בו בימי חתנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת, "יטהר" תנן</b>, שהוא טהור מיד כשנולד בו נגע אחר, אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מקמייתא</b> מהנגע הראשון <b style='font-size:20px; color:black;'>טהר ליה</b> משעה שנולד הנגע השני. ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>לברייתא,</b> לנגע השני, <b style='font-size:20px; color:black;'>נטרין ליה</b> ממתינים לו מלטמאותו על ידי ראיית הכהן עד כלות <b style='font-size:20px; color:black;'>ז' ימי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>משתה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אמרת, "ויטהר" תנן</b>, שנטהר מהנגע הראשון רק בזמן שנטהר מהנגע השני, הרי הוא טמא בימי המשתה. כיון ש<b style='font-size:20px; color:black;'>סוף סוף</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>כי לא מיטמיא</b> עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>לבתרייתא</b> בתוך ימי המשתה, מכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>הא מיטמא וקאי מקמייתא</b>, שאינו נטהר ממנה עד שיטהר מהשניה, והרי השניה תלויה ועומדת בימי המשתה שאינה טמאה ואינה טהורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תיקו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי מיניה רבי ירמיה מרבי זירא</b>: ה<b style='font-size:20px; color:black;'>צורם אוזן בבכור, ומת</b> הצורם - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו לקנוס</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>בנו אחריו</b>, שגם בנו לא יוכל לשחטו עולמית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קיימא לן (בפ"ד דגיטין) שהמוכר עבדו לעובד כוכבים קונסין אותו לפדותו עד פי עשרה בדמיו, מפני שהפקיעו מהמצוות, שאינו יכול לקיימן אצל הגוי. ומספקא לן התם אי מת המוכר האם קנסו את בנו לפדותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועלה קאמרינן: אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אם תימצי לומר</b> דה<b style='font-size:20px; color:black;'>מוכר עבדו לעובד כוכבים, ומת, קנסו בנו אחריו</b> דכשם שאביו היה צריך לפדותו מן העובד כוכבים עד פי עשרה מדמיו, כמו כן הבן צריך לפדותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מכל מקום אפשר דרק התם קנסו בנו אחריו שיפדנו, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דכל יומא ויומא</b> שנמצא אצל הגוי, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפקע ליה</b> לעבד <b style='font-size:20px; color:black;'>ממצות.</b> מה שאין כן בבכור שהקנס אינו אלא משום שעבר על איסור הטלת מום הלכך אין לקנוס בנו שלא עבר על איסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קיימא לן שהמכוון לעשות מלאכתו במועד, שהיה יכול לעשותה קודם המועד והשאיר אותה לחול המועד (שהיתה דבר האבד המותרת במועד), קונסין אותו שלא יעשנה במועד אף אם יפסיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומיבעיא לן: כוון לעשות מלאכתו במועד, ומת קודם המועד האם קנסו שבנו גם כן לא יעשנה או לא קנסו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועלה קאמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם תמצי לומר כיוון מלאכתו במועד ומת לא קנסו בנו אחריו, משום דלא עביד לאיסורא,</b> דהא מת קודם המועד ולא הספיק לעבור על איסור, ולכן אין קונסין את בנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא,</b> בבכור, שהאב עבר על איסור הטלת מום, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?</b> האם קנסו בנו אחריו או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצדדי הספק הם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>לדידיה קנסו רבנן, והא ליתיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא, לממוניה</b> שהוא הבכור, <b style='font-size:20px; color:black;'>קנסו רבנן, והא איתיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: תניתוה: שדה שנתקווצה בשביעית</b>, שפינה ממנה קוצים תלושים שהיו פזורים בה - <b style='font-size:20px; color:black;'>תזרע במוצאי שביעית</b>, ולא קנסינן ליה דאין זו עבודה חשובה. אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>ניטייבה,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>נדיירה,</b> שנזדבלה או על ידי עגלות של זבל, או על ידי הכנסת בהמות לשדה כדי שיוכל לזורעה במוצאי שביעית - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תזרע למוצאי שביעית,</b> דקנסינן ליה כיון שעבד בשביעית עבודה חשובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוסי ברבי חנינא: נקטינן,</b> מסורת מאבותינו מנהג מרבותינו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;22&nbsp;</b> שאם <b style='font-size:20px; color:black;'>היטיבה,</b> זיבלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בנו זורעה</b> לשדה זו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;22.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> עירובין ה', א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא,</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>לדידיה קנסו רבנן.</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לבריה לא קנסו רבנן.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0066_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בכורות (פרשני)]]</div>Micropedia bot