https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90_%D7%90פרשני:בבלי:בכורות לא א - היסטוריית גרסאות2026-04-19T19:49:13Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90_%D7%90&diff=145229&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-16T14:45:29Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:45, 16 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בכורות (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בכורות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בכורות (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97423:rev-145229:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%90_%D7%90&diff=97423&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T09:13:07Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בכורות לא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: וכולן,</b> שקבלו עליהם דברי חבירות, וקלקלו מעשיהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מקבלין אותן עולמית.</b> דכיון שחזרו לסורם ולא עמדו בה שוב אין מקבלין אותם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>חזרו במטמוניות</b> שבגלוי היו מעשיהם כשל חבירים, ובצנעא חזרו בהם ולא נהגו כחבירים - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מקבלין אותם.</b> כיון שהם גונבים דעת הבריות ומראים עצמם כחבירים אף שאינם כאלו. אבל אם חזרו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרהסיא,</b> שאף בפרהסיא לא נהגו כחבירים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מקבלין אותם,</b> דתלינן דכשם שקלקלו לגמרי, כך חזרתם עתה תהיה חזרה גמורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי: אם עשו דבריהם במטמוניות,</b> שלא חללו שם שמים בפרהסיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מקבלין אותם.</b> אבל אם עשו <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרהסיא אין מקבלין אותם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון ורבי יהושע בן קרחה אומרים: בין כך, ובין כך,</b> בין בצנעא ובין בפרהסיא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מקבלין אותם. משום שנאמר: "שובו בנים שו בבים".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יצחק איש כפר עכו, אמר רבי יוחנן: הלכה כאותו הזוג.</b> רבי שמעון, ורבי יהושע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: בראשונה היו אומרים</b>: מי שהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>חבר, ונעשה גבאי</b> - ממונה מהמלך לגבות מס, <b style='font-size:20px; color:black;'>דוחין אותו מחבירתו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף אם <b style='font-size:20px; color:black;'>פירש</b> מגבאותו <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מקבלין אותו.</b> חזרו לומר: <b style='font-size:20px; color:black;'>פירש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא ככל אדם.</b> וצריך לקבל חבירות כבתחילה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;31&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;31.&nbsp;</b> <b>רמב"ם</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא בר חייא איצטריכא ליה שעתה.</b> שהיו חכמי ישראל צריכים לשאול ממנו הלכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוה עייל גביה, רבה ורב יוסף, וארבע מאה זוגא דרבנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמע</b> רב הונא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאתו</b> רבנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>קטיר להו ארבע מאה תכטקי.</b> קשר והכין להם ארבע מאות כסאות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לסוף שמעו</b> רבנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>דנעשה</b> רב הונא <b style='font-size:20px; color:black;'>גבאי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלחו ליה: זיל לחשיבותיה, זיל לקדמותיה.</b> לך למקום שבחרת כבר מקודם, שהוא חשוב, אבל אנו לא נלך אליך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח להו</b> רב הונא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הדרי בי,</b> מגבאות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יוסף, לא אזל</b> לגביה. אף שכבר פרש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה אזל,</b> הלך אצלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יוסף אמר</b>: מה הטעם שאיני הולך? <b style='font-size:20px; color:black;'>תנינא: פירש</b> מגבאותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מקבלין אותו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה אמר: תנינא: חזרו לומר: פירש הרי הוא ככל אדם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: כל הבכורות אדם רואה,</b> ובודק אם יש בהם מום, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ משל עצמו.</b> שאינו יכול לבדוק את שלו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;32&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;32.&nbsp;</b> <b>חוץ מבכורות עצמו</b>, שאינו יכול להתיר את הבכור של עצמו, משום שחושדים בו שהוא יתיר את הבהמה שלא כדין. לפי דעת <b>הר"ש</b> במסכת נגעים (ב ה), הטעם שאינו מורה לעצמו, הוא משום שחושדים בו שיתיר שלא כדין, בין בנגעים, בין בנדרים לפי רבי יהודה, ובין בבכור. והקשה הר"ש, מדוע בכל הוראות של איסור והיתר החכם יכול להורות לעצמו, ולא חושדים בו שיתיר שלא כדין? ותירץ, שבמשנה מדובר באופן שיש חזקת איסור, והוא בא להתיר נגד החזקה, ובאופן הזה גם בכל הוראות של אסור והיתר אינו נאמן לפסוק לעצמו, משום שחכמים החמירו לחשוד בו, ורק כשאינו מורה נגד החזקה, או שהוא בא להחמיר על עצמו, הוא נאמן לפסוק לעצמו. אך <b>הרא"ש</b> כתב לבאר את התוספתא, שאדם נאמן לראות את הנגע לעצמו, ורק לאמירה אינו יכול לומר לעצמו, משום שנאמר "והובא אל הכהן", ומבואר שלא חושדים בו שיתיר שלא כדין, ומשמע שאף נגד חזקה נאמן, ואם כן, צריך ליישב מדוע לגבי בכור חושדים בו יותר משאר דיני איסור והיתר? ותירץ <b>התפארת ישראל</b>, שבבכור יש טירחה מרובה לשמור עליו בקדושה, ולכן יש יותר חשד שיתיר שלא כדין. <b>והחזון איש</b> (ד יא) תירץ, שכל דבר שמפורסם לרבים, החמירו שלא יתיר לעצמו, ובכור זה דבר מפורסם לרבים. הקשה <b>המשנה אחרונה</b>, איך נאמן החכם להתיר את הבכור לאחרים, הרי אין עד אחד נאמן באיסורים נגד חזקה, משום שחוששים שהוא משקר, וגם כאן החכם מעיד שיש בבכור מום קבוע, ועל ידי זה הוא מתיר אותו נגד חזקת איסור, ומדוע לא נחשוש שהוא משקר? ותירץ <b>החזון איש</b> (ד ט), שחכם המורה את הדין, אין זה נחשב נגד חזקה מכמה טעמים: א. דוקא כאשר העד בא לחדש מקרה, זה נחשב נגד חזקה, משום שלפני שהעד בא לפנינו, לא היה ספק כלל, ועכשיו הוא בא לחדש דבר, ולכן אינו נאמן. אך האדם שבא לחכם עם שאלה, יש ריעותא לחזקה, משום שהיה כאן מקרה שגורם לנו להסתפק, ולכן הוא נאמן לפסוק את הדין, שאינו מורה נגד חזקה. ב. החכם אינו מדבר על המקרה כלל, אלא הוא מורה דין באופן כללי, שבנידון זה וזה הדין הוא כך, והדין אינו נגד חזקה, ומה שיוצא מזה שנצטרך לשנות את מה שהוחזק לנו, זה לא סיבה שלא להאמין לחכם, כיון שהוא לא מדבר על המקרה, אלא על הדין. ג. הוראת דין נחשבת כדבר שברשותו, ובדבר שברשותו, הרי הוא נאמן גם נגד חזקה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורואה את קדשיו,</b> אם יש לו קרבן שלמים בביתו, בודקו אם יש בו מום מום קבוע, ויפדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואת מעשרותיו.</b> וכמו כן בודק את המעשר בהמה אם יש בהם מום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונשאל על טהרותיו.</b> אם הוא בקי בהלכות טהרה, יכול הוא לדון ולפסוק בעצמו על שאלותיו, ולא צריך ללכת לחכם אחר לשוא לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר: כל הבכורות אדם רואה חוץ משל עצמו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי עסקינן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא בחד,</b> שהוא לבדו בודקו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי מהימן</b> להתיר בכור. הא קיימא לן נשחט על פי שלשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בתלתא,</b> ובעל הבכור הוא אחד מהם. ועלה קא אמרינן שאינו רואה בכורות עצמו אפילו אם יצטרף עם אחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי חשידי</b> האחרים שמצטרפים שיתירו בשבילו שלא כדין!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b>: דיין, אשר יבמה <b style='font-size:20px; color:black;'>מיאנה</b> לפניו ביבם שלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>או שחלצה בפניו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ישאנה!</b> שמותר לו לדיין שהחליצה היתה בפניו לישא את אותה אשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהוא בית דין.</b> שאותו הדיין לא היה יחיד אלא בצירוף אחרים. ואחרים לא חשידי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם,</b> לא איירי בשלשה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בחד.</b> שרק הוא לבדו יראה את הבכור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכדאמר רב חסדא, אמר רבי יוחנן</b> לגבי התרת נדרים, דמספיק שיתירו את הנדר <b style='font-size:20px; color:black;'>ביחיד מומחה. הכא נמי,</b> בראיית הבכור, סגי שייבדק <b style='font-size:20px; color:black;'>ביחיד מומחה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזהו פירושה של המשנה "כל הבכורות אדם רואה חוץ משל עצמו" ביחיד מומחה שיכול לבקר את הבכור ביחיד. אך לעצמו אינו רואה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה ששנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורואה את קדשיו.</b> ומדוע אינו נחשד על של עצמו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי בעי</b> להוציאם לחולין - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתשיל עליהו.</b> שהרי יכול הוא להוציאן לחולין על ידי שישאל אצל חכם על הקדישו ולומר בטעות הקדשתיו. וכיון שיכול לעשות באופן המותר, לא חשדינן ליה באיסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא דתני: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומעשרותיו.</b> שיכול לראותם אם הם תמימים. מאי טעמא נאמן לעצמו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: גם מעשר בהמותיו יכול הוא להוציאן לחולין באופן המותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי בעי, שדי ביה מומא בכוליה עדריה.</b> דכל זמן שלא העבירם תחת שבטו אינם קדושים, ויכול לעשות את כל עדרו בעלי מומין ואחר כך לעשרם. ומעשר בהמה חל על בעל מום שנאמר: "לא יבקר בין טוב לרע". ומכיון שיכול לעשות באופן המותר, לא חשדינן ליה באיסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה ששנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ונשאל על טהרותיו,</b> שאינו חשוד לטהר את הטמא. מבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא חזא ליה בימי טומאתו.</b> שאינו צריך לחוס על הפסד ממונו כיון שיכול לאוכלם בימי טומאתו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;33&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;33.&nbsp;</b> ועי' תוד"ה דהא, בדין תרומה טמאה דליכא האי טעמא).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הדרך עלך עד כמה ישראל חייבין</span><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0004_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBחמישיB-BכלBפסוליBהמוקדשין"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק חמישי - כל פסולי המוקדשין</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל פסולי המוקדשין,</b> כל הקרבנות שנפל בהם מום, שדינם ליפדות ולצאת לחולין ומדמי הפדיה קונים קרבן אחר תמורתם, כיון ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הנאתן</b>, הנאת מכירתן, היא <b style='font-size:20px; color:black;'>להקדש</b>, שככל שימכרו יותר ביוקר הריוח יהיה להקדש -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן הם <b style='font-size:20px; color:black;'>נמכרין באיטליז,</b> בשוק ולא בבית, כי בשוק מחירם יקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כמו כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>נשחטין באיטליז ונשקלין בליטרא,</b> נמכרין במשקל ולא באומד, כדי שההקדש לא יפסיד, ואין חוששין לביזוי קדשים בכך שהן נמכרין כדרך בשר חולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דינים אלו אמורים בכל הקרבנות <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מן הבכור והמעשר,</b> שנפל בהם מום, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהנייתן לבעלים.</b> שהבכור והמעשר שנפל בהם מום אינם נפדים אלא הם של הבעלים, הבכור שייך לכהן והמעשר לישראל שעישרו, והריוח ממכירתם ביוקר הוא של הבעלים. ומשום כך, הם אינם נמכרים באיטליז ועל ידי משקל, אלא בבית ובאומד. ואף על פי שעל ידי כן הבעלים מפסידים, לפי שאין מזלזלים בקדשים למכרם באיטליז ובמשקל משום הנאת הדיוט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מה שאין כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולי המוקדשין,</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הנייתן להקדש</b>, ולכך הם נמכרים באיטליז, ובליטרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושוקלין מנה</b> של חולין, <b style='font-size:20px; color:black;'>כנגד מנה בבכור.</b> שאף על פי שאסור לשקול את בשר הבכור בליטרא מכל מקום מותר לקחת חתיכת בשר של חולין שיודע כמה משקלה, ולשקול בשר בכור כנגדה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ובמעשר גם זה אסור, עיין רע"ב ותפא"י, ובכ' הגרי"ז כתב שאף במעשר מותר.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0059_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בכורות (פרשני)]]</div>Micropedia bot