Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-16T14:42:21Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:42, 16 בספטמבר 2020
שורה 71:		שורה 71:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת בכורות (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי בכורות (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי בכורות (פרשני)]]

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T11:39:10Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:39, 1 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	==חברותא==		==חברותא==

	<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר</b> ~~<img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>~~  <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר לה כרבי יוסי הגלילי, דאמר אפשר לצמצם</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בידי שמים, וכל שכן בידי אדם</b>.</span>		<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר</b>  <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר לה כרבי יוסי הגלילי, דאמר אפשר לצמצם</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בידי שמים, וכל שכן בידי אדם</b>.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נימא כתנאי</b>, האם נאמר שנחלקו תנאים בדין אפשר לצמצם בידי אדם?</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נימא כתנאי</b>, האם נאמר שנחלקו תנאים בדין אפשר לצמצם בידי אדם?</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא</b> ההרוג <b style='font-size:20px; color:black;'>מכוון בין שתי עיירות, לא היו עורפין</b> כלל.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא</b> ההרוג <b style='font-size:20px; color:black;'>מכוון בין שתי עיירות, לא היו עורפין</b> כלל.</span>

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T09:12:17Z

Automatic page editing

דף חדש

{{פרשני}}

{{מקור|בכורות יח א}}

==חברותא==

רבי אליעזר <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  סבר לה כרבי יוסי הגלילי, דאמר אפשר לצמצם אפילו בידי שמים, וכל שכן בידי אדם.
 נימא כתנאי, האם נאמר שנחלקו תנאים בדין אפשר לצמצם בידי אדם?
 דתניא: נמצא ההרוג מכוון בין שתי עיירות, לא היו עורפין כלל.
 רבי אליעזר אומר: שתיהן מביאות שתי עגלות.
 והרי מאי לאו בהא קמיפלגי: דתנא קמא סבר: אי אפשר לצמצם אף שבידי אדם הוא, ואין אנו יודעים מי היא הקרובה באמת.
 ורבי אליעזר סבר: אפשר לצמצם, ו"קרובה" ואפילו קרובות.  1  ודחינן: ותיסברא כאשר פירשת!? והרי אי קסבר תנא קמא: אי אפשר לצמצם ואם כן, באמת אין כאן קרובה אלא אחת, אמאי לא היו עורפים כלל, יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו ביניהם, שאם האחת קרובה יהא הכל שלה ותכפר עליה, ואם השניה קרובה יהא הכל שלה ותכפר עליה!?

  1.  (לשון הגמרא "נימא כתנאי" - דמשמע, שהספק שנסתפקנו לדעת חכמים אם אפשר לצמצם בידי אדם אף שבידי שמים אי אפשר לצמצם, במחלוקת היא שנויה - צריך ביאור. כי מאחר שלדעת תנא קמא אי אפשר לצמצם אפילו בידי אדם, מסתמא דעת רבי אליעזר כרבי יוסי הגלילי הסובר דאפילו בידי שמים אפשר לצמצם, כי למה לנו לחדש שיטה, (ובהמשך הגמרא באמת משמע כן בביאור ברייתא אחרת שנחלקו בה רבי אליעזר וחכמים). ואם כן, נפשט הספק, שלחכמים אי אפשר לצמצם אפילו בידי אדם, והיה לגמרא לומר "תא שמע"). 
 אלא דכולי עלמא להני תנאי אפשר לצמצם,  2  והכא ב"קרובה" ולא קרובות, קמיפלגי.

  2.  פירש רש"י: דכרבי יוסי הגלילי סבירא להו, והיינו דאפילו בידי שמים אפשר לצמצם. וטעמו שפירש כן, כי אי אפשר לפרש דבידי אדם אפשר לצמצם, שהרי אם כן, נפשט הספק. 
 דתנא קמא סבר: לא חייבה תורה להביא עגלה ערופה אלא את ה"קרובה", ולא קרובות, ואם היו שתים קרובות בשוה לא יביאו כלל.
 ורבי אליעזר סבר: "קרובה" ואפילו קרובות.
 שואלת הגמרא: מאי הוי עלה, מה עם הספק שנסתפקנו לדעת חכמים אם אפשר לצמצם בידי אדם?
 אמר רב חייא בר אבין אמר רב עמרם: תנא בברייתא:
 נמצא מכוון בין שתי עיירות:
 רבי אליעזר אומר: אפשר לצמצם, ו"קרובה" ואפילו קרובות, ולפיכך: שתיהן מביאות שתי עגלות.
 וחכמים אומרים: יביאו עגלה אחת בשותפות ויתנו, כדמפרש טעמא ואזיל.
 והרי מאי קסברי רבנן?
 אי קסברי רבנן, דאפשר לצמצם ו"קרובה" ואפילו קרובות, כך הרי אי אפשר לומר, שהרי אם כן, לייתי תרתי (יביאו שתי עגלות).
 ואי קסברי רבנן דאפשר לצמצם ו"קרובה" ולא קרובות, אף כך אי אפשר לומר, שהרי אם כן, אפילו חדא לא לייתי (אף אחת לא תביא עגלה).
 אלא לאו שמע מינה: קסברי רבנן: אי אפשר לצמצם ואפילו בידי אדם, ואין כאן קרובה אלא אחת, ומביאין יחדיו עגלה אחת מספק ומתנים.
 ומסקינן: אכן שמע מינה כאשר אמרת.
 שנינו במשנה: רבי טרפון אומר: הכהן בורר לו את היפה:
 שואלת הגמרא: מאי טעמא דרבי טרפון?
 ומפרשת, משום דקא סבר רבי טרפון: ההוא דבריא נפק ברישא (הבהמה היפה והבריאה היא זו שיוצאת ראשונה).  3  שנינו במשנה: רבי עקיבא אומר משמנין ביניהן:

  3.  ראה חזון איש בכורות יט יא, שצידד לומר דלא הוי רוב גמור, ומיהו מהני האי סברא למיהב לכהן היפה משום עני ורש הצדיקו, כדאמר חולין קלד א בספק לקט, ראה עוד שם. (ויש להעיר, דלכאורה הלשון "הכהן בורר לו את היפה" אכן משמע שאין זה החלטה גמורה ש"היפה של כהן"). 
 אמר פירש רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הכהן נוטל כחושה.
 אמר תמה ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: והא אנן "משמנין ביניהן" תנן, ומשמע שיחלקו את השומן דהיינו, את מה שהאחד יפה על חבירו - ביניהן, והאיך אתה אומר שהישראל נוטל את היפה, והכהן נוטל את הכחושה!?
 אמר ליה רבי יוחנן לרבי חייא בר אבא: אדאכלת כפנייתא בבבל, תרגימנא אנן הכא מסיפא (בזמן שעידנת את עצמך בתמרים בבבל,  4  אנו כאן פירשנו את דברי רבי עקיבא ברישא מכח דבריו בסיפא) -

  4.  כן פירש רש"י. והתוספות הקשו על זה: למה הזכיר כפנייתא שהם תמרים רעים! ? ופירשו: מוטב שיהיה לך להיות אצלי ולטרוח בהלכה ולפרשה, משהיית אוכל כפניות בבבל. 
 דהא קתני סיפא: מת אחד מהן רבי טרפון אומר יחלוקו, רבי עקיבא אומר המוציא מחבירו עליו הראיה -
 ואי סלקא דעתך "משמנין ביניהן" היינו דכי הדדי פליגי (שחולקים ביניהם), אם כן, הכא נמי ליפלגי גבי הדדי (אם נפרש שחולקים הם את עודף היפה על הכחוש, ואין אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה, אם כן, אף כשמת לא נאמר כן, אלא יחלוקו), וכשם שבמת אחד מהן אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה, אף בכחוש ויפה אומרים כן.
 אלא מאי "משמנין ביניהן"? אותו שומן יהא מוטל ביניהן שיבואו לדין עליו, דאמר ליה ישראל לכהן על אותו שומן: אייתי ראיה דבכור הוא ושקיל (הבא ראיה שהיפה הוא הבכור ותקח).
 שנינו במשנה: והשני ירעה עד שיסתאב. וחייב במתנות, ורבי יוסי פוטר:
 נתבאר במשנה לעיל יד א: כל שקדם הקדשן את מומן ונפדו פטורים מן הבכורה ומן המתנות. ונתבאר בגמרא לעיל טו א המקור לזה ממה שדימתה התורה את פסולי המוקדשין לצבי ואיל, וכשם שהם פטורים מן המתנות, כך פסולי המוקדשין שנפדו פטורים מן המתנות.
 בכלל פטור זה גם בכור בעל מום שהוא פטור מן המתנות, ואף אם לא היה של כהן שפטור מן המתנות.
 שואלת הגמרא: מאי טעמא דרבי מאיר (שסתם משנה כמותו) המחייב במתנות. והרי יאמר הישראל: שמא בכור הוא, ובכור בעל מום פטור מן המתנות!?  5 

  5.  כן הוא בפשוטו ביאור קושיית הגמרא. אלא שרבינו גרשום כתב כאן דברים מחודשים, וז"ל: מאי טעמא דרבי מאיר דמחייב במתנות, לרבי עקיבא לא צריך למיבעי מאי טעמא מחייב, משום דכיון דמצריך ליה רעייה ומסתאב ודאי דינו שיהא חייב במתנות הואיל ואסתאב ליה, אלא לרבי מאיר דלא מצריך ליה ליסתאב אמאי מחייב במתנות, הא אכתי יש לו דין בכור עליו. ודבריו סתומים. ועל כל פנים מה שמתבאר מדבריו דחייב במתנות אינה מימרא אחת עם "והשני ירעה עד שיסתאב", הנה מרש"י במשנה מוכח לא כן, ואדרבה לכך לא נזכר אלא שהשני ירעה משום דבעי למיתני וחייב במתנות, ראה שם. 
 אמר פירש רבי יוחנן:
 הואיל וכהן בא עליו משני צדדין (ממה נפשך): דאמר ליה כהן לישראל: אי בכור הוא הרי כוליה דידי הוא, אי לא בכור הוא, הב לי מתנות מיניה, (אם בכור הוא הרי כולו שלי מדין בכור, ואם אינו בכור תן לי את מתנותיו).  6 

  6.  ואין הישראל יכול לומר לכהן: אם בכור הוא הרי נטלת בתמורתו את הבהמה השניה ששלי היא. מפני שהכהן אומר לישראל: אחזיר לך את זו שנטלתי, ואטול ממנה מתנות, רש"י. והיינו, שהכהן אומר לו, אם זה הוא הבכור צריך אני ליטול עוד כערך המתנות, כי אף שקיבלתי בהמה בתמורת הבכור, הרי באותה בהמה היה לי זכות למתנות, ונמצא שלא נתת לי בתמורת הבכור אלא בהמה מחוסרת מתנות, ועדיין מגיע לי מתנות. 
 ורבי יוסי מאי טעמא לא סבר כן!?
 אמר פירש רבא:
 עשו את (הכהן) שאינו זוכה כזוכה, ואף על גב דלא מטא הבכור לידיה דכהן, שוינהו רבנן כמאן דמטא לידיה דכהן, וזבניה לישראל במומיה (אף על פי שלא הגיע הבכור ליד כהן, עשוהו חכמים כאילו הגיע לידו של כהן, והוא מכר את הבכור לישראל) וקיבל בתמורתו את הבהמה השניה.  7 

  7.  ביאר רש"י: עשו את שאינו זוכה כזוכה: אף על פי שלא זכה כהן בהאיך (בבכור), דהא לא מטא לידיה מעולם, מכל מקום עשאוהו (חכמים, ותקנה היא כמבואר ברש"י גיטין ל א) כאילו זכה בו (הכהן בבכור), הואיל ומעיקרא הוה שייכא ביה יד כהן, דשמא דידיה הוא, שויוה רבנן כמאן דמטא לידיה לשם בכורה, וזבין ליה לישראל במומיה, והדר שקליה לאידך חילופיה, ובכור שמכרו כהן לישראל פטור מן המתנות, דאיתקש לצבי ואיל בפירקא קמא. 
 אמר רבי אלעזר:
 הכל מודים - ואפילו רבי יוסי הפוטר במשנתנו (כדמפרש ואזיל) - בספק בכור שאין חליפיו (תמורתו) ביד כהן, וכגון שאין הספק מי הוא הבכור, אלא שיש ספק אם יש כאן בכור כלל, ומספק נשאר ביד הישראל - שחייב הישראל במתנות.
 ומקשינן: "הכל מודים" מאן? הלוא ודאי רבי יוסי הוא המודה, ואם כן, פשיטא שמודה הוא כשאין חליפיו ביד כהן, כי:
 עד כאן לא קא פטר רבי יוסי התם, אלא דחליפיו ביד כהן, דעשו את הכהן שאינו זוכה כזוכה בבכור והחליפו בפשוט, אבל אין חליפיו ביד כהן - לא, ומא קא משמע לן רבי אלעזר!?
 ומשנינן: הצרכו דברי רבי אלעזר, כי מהו דתימא טעמא דרבי יוסי אינו משום דעשו את שאינו זוכה כזוכה ומכרו בתמורת חליפיו, אלא משום דקסבר: תקנת חכמים היא לפוטרו מן המתנות כבכור, משום דאי מחייבת ליה במתנות אתי לידי גיזה ועבודה, כי יסבור שאין בו אפילו ספק קדושת בכורה, ואם כן, אף על גב דאין חליפיו ביד כהן נמי ייפטר מן המתנות -
 קא משמע לן רבי אלעזר לא כן.
 ומתמהת הגמרא על תירוץ זה: ומי מצית אמרת הכי - שאין הטעם משום דחליפיו ביד כהן ועשו את שאינו זוכה כזוכה - והא תני סיפא (במשנה בעמוד ב) גבי ספק בכור שחליפיו ביד כהן, בטעמו של רבי יוסי הפוטר מן המתנות:
 שהיה רבי יוסי אומר:
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0033_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיחB-Bב"></nowiki> 


==דרשני המקוצר==

[[קטגוריה:בבלי בכורות (פרשני)]]

פרשני:בבלי:בכורות יח א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Micropedia bot: Automatic page editing

Micropedia bot: Automatic page editing