https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%91 2026-04-19T19:49:04Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%91&diff=145198&oldid=prev 2020-09-16T14:41:43Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:41, 16 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בכורות (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בכורות (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בכורות (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97388:rev-145198:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%92_%D7%91&diff=97388&oldid=prev 2015-07-01T09:12:00Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בכורות יג ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה&lt;/b&gt; ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמיתך באחת, אף&lt;/b&gt; ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גוי נמי באחת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מקשינן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאמימר דאמר&lt;/b&gt; במסכת עבודה זרה עא ב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיכה בגוי&lt;/b&gt; - בין ישראל מגוי, ובין גוי מישראל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קונה&lt;/b&gt;, (ודלא כריש לקיש משום רבי אושעיא), תיקשי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניחא, אי&lt;/b&gt; אמימר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר לה כרבי יוחנן, דאמר: דבר תורה&lt;/b&gt; בישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעות קונות&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיכה לא קניא&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירש &lt;b&gt;רש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;י&lt;/b&gt;: דכתיב גבי הקדש &quot;ונתן הכסף וקם לו&quot;, וגמר הדיוט מהקדש. וכן כתב &lt;b&gt;רש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;י&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בבבא מציעא&lt;/b&gt; מו ב ד&quot;ה סבר לה. &lt;b&gt;ובתוספות&lt;/b&gt; כתבו כאן: ועוד מפרש רבי טעמא דרבי יוחנן מגופיה דקרא ד&quot;או קנה מיד עמיתך&quot;, דסתם קנין דקרא במעות, כדכתיב &quot;שדות בכסף יקנו&quot;, וכתיב &quot;מכסף מקנתו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי ניחא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהני&lt;/b&gt; דרשת &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעמיתך&lt;/b&gt;&quot; המחלקת בין ישראל לגוי, כדי ללמד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעמיתך&lt;/b&gt; אתה מוכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסף&lt;/b&gt;, ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לגוי במשיכה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי סבר לה&lt;/b&gt; אמימר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כריש לקיש, דאמר: משיכה&lt;/b&gt; בישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפורשת מן התורה&lt;/b&gt; - שנאמר &quot;מיד עמיתך&quot; דמשמע משיכה - וישראל מוכר וקונה נמי במשיכה, הרי נמצא: הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעמיתך במשיכה, ולגוי במשיכה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעמיתך&lt;/b&gt;&quot; - דמשמע: חילוק בין ישראל לגוי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי&lt;/b&gt; בני הישיבה לפרש לדעת אמימר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הא דמיעט הכתוב &quot;לעמיתך&quot; לא בא למעט את הגוי מדרכי קניני המכר, אלא למעטו מעיקר דין הפרשה שם שהיא פרשת אונאה, וללמד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעמיתך אתה מחזיר אונאה, ואי אתה מחזיר אונאה לגוי&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;א&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;הרש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;ש&lt;/b&gt; דקדק מלשון הגמרא כאן - אי אתה מחזיר אונאה לגוי - שאסור להונותו, (ונתן בזה טעם, דלא גרע מגניבת דעתו, שאסור), רק שאין צריך להחזיר אונאה, ותמה על לשון הפוסקים בסימן רכז כו שסתמו וכתבו &quot;גוי אין לו אונאה&quot;: (ומיהו לשון הגמרא לקמן הוא: &quot;אצטריך קרא &lt;b&gt;למישרי&lt;/b&gt; אונאה&quot;). &lt;b&gt;ב&lt;/b&gt;. (וקשה: הניחא אם הכתוב בא ללמד דרכי קניני מכר בגוי, ניחא שכפל הכתוב &quot;עמיתך&quot; במכירה לישראל ובקניה ממנו, ללמד שהגוי קונה ומוכר באופן אחר, אך אם לאונאה בא הכתוב למה לי תרתי &quot;עמיתך&quot;! ?).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לגוי&lt;/b&gt; שאין אתה מחזיר לו אונאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אל תונו איש את אחיו&lt;/b&gt;&quot; ולא את הגוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא&lt;/b&gt;, ולמה לי &quot;לעמיתך&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד&lt;/b&gt; מיעוט ממיעוטים אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגוי&lt;/b&gt; למעטו מאונאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחד בהקדש&lt;/b&gt; למעטו מאונאה, ולכן הצרכו גם &quot;לעמיתך&quot; וגם &quot;איש את אחיו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצריכי&lt;/b&gt; שני הכתובים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי כתב רחמנא&lt;/b&gt; רק פסוק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד, הוה אמינא: לגוי הוא דאין לו אונאה, אבל הקדש יש לו אונאה&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; הכתוב השני שאף להקדש אין אונאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואכתי מקשינן על הפירוש בדעת אמימר ש&quot;לעמיתך&quot; לא בא למעט את הגוי מדרכי קניני המכר, אלא למעטו מאונאה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניחא למאן דאמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזילו&lt;/b&gt; של גוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור, היינו דאצטריך קרא למשרי אונאה&lt;/b&gt; לגוי. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מחלוקת היא בבבא קמא קיג ב, כן פירש &lt;b&gt;רש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;י&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;והתוספות&lt;/b&gt; חלקו עליו, שלא נחלקו שם אלא על הפקעת הלואתו, ולא על גזילו שלכולי עלמא אסור. והביאו מקור אחר שיש מי שמתיר גזל הגוי, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי סבר לה&lt;/b&gt; אמימר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן דאמר גזילו של גוי מותר&lt;/b&gt;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אונאה מיבעיא&lt;/b&gt; שמותר, ולמה לי מקרא להתיר אונאה לגוי!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי&lt;/b&gt; בני הישיבה לבאר: אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי סבר לה&lt;/b&gt; אמימר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן דאמר גזילו מותר, על כרחך&lt;/b&gt; דאמימר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי יוחנן סבירא ליה&lt;/b&gt; שהישראל קונה במעות, ומיעוט &quot;לעמיתך&quot; לא קאי על אונאה אלא ללמד שהגוי קונה במשיכה דלא כישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt; לריש לקיש משום רבי אושעיא, הסובר: מעות קונות בגוי ואין צריך גם משיכה, מהא דתניא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלוקח גרוטאות&lt;/b&gt; (שברי כספים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הגוי, ומצא בהן עבודת כוכבים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם עד שלא נתן מעות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משך&lt;/b&gt;, הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחזיר&lt;/b&gt; (יכול להחזירו לגוי) שיבטלנה, ואחר כך אם ירצה יקנה ממנו; כי אף על גב שמשך אין אומרים עבודה זרה של ישראל היא שאין לה בטלה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשום שמשיכה מגוי אינה קונה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי &lt;b&gt;רש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;י בעבודה זרה&lt;/b&gt; נג א, וכן נראה גם מרש&quot;י כאן שנידון הברייתא הוא לענין בטלה. אך בעבודה זרה עא ב פירש &quot;יחזיר&quot;: דלא קנייה ולא מחייב לבערה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי רש&quot;י כאן. וראה בהמשך הענין בהערות מה שיש ללמוד מדברי רש&quot;י אלו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם משנתן מעות&lt;/b&gt; אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משך&lt;/b&gt;, שוב אין יכול להחזירה לגוי שיבטלנה, כי כבר קנהו הישראל, ועבודה זרה של ישראל אין לה בטלה עולמית, ולפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוליך&lt;/b&gt; את העבודה זרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לים המלח&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נכתב על פי גירסת &lt;b&gt;הרש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;ש&lt;/b&gt; שמחק תיבת &quot;&lt;b&gt;הנאה&lt;/b&gt;&quot;, והעיר, דגם במסכת עבודה זרה ליתא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן מן הסיפא לריש לקיש משום רבי אושעיא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אמרת מעות&lt;/b&gt; לבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קונות&lt;/b&gt; מן הגוי ואין צריך משיכה עמהם, אם כן כבר משנתן את המעות קנה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיכה&lt;/b&gt; בתוספת למעות - וכמבואר בברייתא: ואם משנתן מעות, משך - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי!?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt;, שלדעת המקשה צריך כסף ומשיכה בגוי, וראייתם היא מן הסוגיא בעבודה זרה שמוכיחה מן הרישא דמשיכה אינה קונה, ואי אפשר להתאים הסוגיות, אם לא שנאמר שהמקשן בשתי הסוגיות בא לומר שבגוי צריך מעות ומשיכה כאחת. וכן מוכח מדברי &lt;b&gt;רש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;י&lt;/b&gt;, שהרי כתב רש&quot;י בפירוש הרישא דהוא משום שמשיכה אינה קונה, הרי שאף לדעת המקשה משיכה לבד אינה קונה, ובהכרח כוונתו להוכיח שצריך הן משיכה והן מעות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא במאי עסקינן&lt;/b&gt; בכגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקיבל עליו&lt;/b&gt; הגוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדון בדיני ישראל&lt;/b&gt;, ובישראל מעות אינם קונות אלא משיכה; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומפרש לה ואזיל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הנה קיימא לן דמעות קונות בישראל מן התורה, ומשום גזירה אמרו חכמים שיקנה במשיכה. וכתב &lt;b&gt;הרמ&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;א&lt;/b&gt; (קצח ה), שאם התנו ביניהם שיקנו המעות - קנו. &lt;b&gt;ובקצות החושן&lt;/b&gt; שם הוכיח כדבריהם, ממה שאמרו כאן, שאף על גב שמשיכה אינה קונה בגוי, אפילו הכי אם התנה לדון בדיני ישראל מהני, ומוכח, דכל מידי דהוי קנין בשום מקום, מהני ליה תנאה שיהא מועיל, והוא הדין בקנין כסף לדידן, כיון דהוי קנין בגוי לדעת כמה פוסקים, וכן בקרקעות ודאי כסף קונה, מהני תנאה שיהיה נקנה בקנינו. וראה מה שכתב בזה &lt;b&gt;בחידושי רבי מאיר שמחה קידושין כו&lt;/b&gt;, הובא במלואי חושן, ו&lt;b&gt;בחזון איש&lt;/b&gt; בכורות יח ה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן עלה: והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי, מעות למה לי&lt;/b&gt;, כלומר, הרי בסיפא של הברייתא מבואר שצריך את שני הקנינים, ומה יועילנו אם קיבל עליו לדון בדיני ישראל, והרי אם כן המשיכה לבד היתה קונה, ולמה הצריכה הברייתא שני קנינים!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכן תמוה מן הרישא, שהרי מבואר בה דמשיכה אינה קונה, ומתבארת אף קושיא זו בהמשך הסוגיא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: אין כוונת הסיפא של הברייתא להצריך שני קנינים, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר: אף על פי שנתן מעות, אי משיך אין, ואי לא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt;, ומשום שקיבל עליו לדון בדיני ישראל שהמשיכה היא שקונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt; כדבריך שהמשיכה קונה לגוי זה (משום שכך קיבל עליו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא רישא&lt;/b&gt; דמבואר בה &quot;אם עד שלא נתן מעות - משך, יחזיר&quot;, הרי שהמשיכה לבד אינה קונה; ושוב ממילא בהכרח לומר שהן משיכה לבד אינה קונה כמבואר ברישא, והן מעות לבד אינם קונות כמבואר בסיפא, ודלא כריש לקיש הסובר שמעות לבד קונות!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;טעמא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רישא&lt;/b&gt; שאם משך בלי מתן מעות - יחזיר, הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דאיכא מקח טעות&lt;/b&gt;, שהרי לא ידע שיש בה עבודת כוכבים, ולכן יחזיר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;א&lt;/b&gt;. לקמן מפרשינן סברת אביי: מאי שנא שאם משך בלי נתינת מעות חשיב מקח טעות, ואילו אם משך אחר נתינת מעות אין זה מקח טעות. ומכל מקום רבא לא ניחא ליה בזה. &lt;b&gt;ב&lt;/b&gt;. ראה מה שכתב &lt;b&gt;הרש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;ש&lt;/b&gt; בביאור דעת אביי בפירוש הברייתא, ויתבאר בהמשך הענין בהערות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליה רבא&lt;/b&gt; לאביי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רישא&lt;/b&gt; הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא מקח טעות&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא ליכא מקח טעות!?&lt;/b&gt; כלומר, אם כדבריך שיש כאן מקח טעות, אם כן מאי שנא דבסיפא כשמשך אחר נתינת המעות אמרת דלא יחזיר, והרי סוף סוף מקח טעות יש כאן!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נכתב על פי גירסת רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רבא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רישא וסיפא מקח טעות&lt;/b&gt;, ומכל מקום משום זה לבד לא יחזיר (דלא כאביי), ומשום דמיחזי בהחזרתו כמוכר עבודת כוכבים לישראל, ובגזירה זו יש חילוק בין משך אחר נתינת המעות למשך בלי נתינת מעות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רישא דלא יהיב זוזי, לא מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל&lt;/b&gt;, כלומר, כיון שלא נתן מעות, אם כן כשמחזירו לגוי אינו מחזיר לו מעותיו, ואין זה נראה כמכירה לגוי - ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא דיהיב זוזי&lt;/b&gt;, וכשמחזירו לגוי נוטל ממנו דמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל&lt;/b&gt;, כלומר, כישראל שמוכר עבודת כוכבים לגוי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב &lt;b&gt;רש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;י&lt;/b&gt;: ומשום הכי נקט מתן מעות אף על גב דקיבל עליו לדון בדיני ישראל. ומבואר, דאף לרבא צריך לפרש את הברייתא כדמפרשינן לה לעיל, שקיבל עליו לדון בדיני ישראל. וראה &lt;b&gt;ברש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;ש&lt;/b&gt;, שלפי תירוצו של רבא אכן גוי צריך מעות ומשיכה, והנה מלבד שדבריו הם שלא כדברי רש&quot;י, עיקר דבריו צריכים ביאור וכדמקשינן על רש&quot;י, דמברייתא זו אין להוכיח לדרכי הקנינים כיון שמקח טעות הוא, ועיקר הברייתא מתפרשת שפיר בלי שנלמד מכאן דגוי צריך מעות ומשיכה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואביי אמר לך&lt;/b&gt; לפרש את דבריו, שברישא כשמשך בלי נתינת מעות - יחזיר משום שהוא מקח טעות, ואילו בסיפא כשמשך אחר נתינת המעות אין מותר לו להחזיר, והרי סוף סוף מקח טעות הוא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רישא&lt;/b&gt; אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקח טעות&lt;/b&gt; הוא, ומשום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא ידע&lt;/b&gt; הישראל מה יש בגרוטאות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא לא יהיב ליה זוזי&lt;/b&gt; (כי עדיין לא נתן מעות) ולא היה לו לעיין מה יש בגרוטאות, שסתם תגר אינו מעיין עד שעת מתן מעות - &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי &lt;b&gt;רש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;י&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא לאו מקח טעות הוא, דכיון דיהיב זוזי, כי קא משיך איבעי ליה לעיוני והדר מימשך&lt;/b&gt; (כיון שנתן כסף, היה לו לבדוק קודם המשיכה מה מוכרים לו, ורק אחר כך ימשוך), ואם לא עשה כן ודאי מחל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפשטות, מדלא אמר בגמרא לעיל &quot;אלא&quot; אמר אביי, משמע שאין הגמרא חוזרת בה מכל מה שביארה את הברייתא לדעת ריש לקיש, והיינו שקיבל עליו לדון בדיני ישראל ומשיכה קונה בו, ופירוש הסיפא הוא &quot;אף על פי שנתן מעות, אי משיך אין, אי לא - לא&quot;. ולא בא אביי אלא ליישב את הקושיא שהקשתה הגמרא מן הרישא דמשמע דמשיכה אינה קונה, ומפרש לה אביי שאין ראיה מן הרישא כי מקח טעות הוא. אך הנה לשון הגמרא הוא: &quot;סיפא לאו מקח טעות הוא, דכיון דיהיב זוזי כי קא משיך איבעי ליה לעיוני והדר מימשך&quot;, דמשמע שהיה לו לעיין רק בשעת משיכה, ואם כן שוב לא קשה כלל על ריש לקיש, כי לכך צריך גם משיכה כדי שלא יהיה מקח טעות, ולמה לנו התירוצים הקודמים! ? ואפשר, דאם היו המעות קונות לבדם לא היה שייך לומר &quot;מדלא משך - מחל&quot;, שאין שייך מחילה אחר הביטול, ואם כן בהכרח שהמעות לבד אינם קונות, אלא שקיבל עליו לדון בדיני ישראל. ואולם &lt;b&gt;הרש&lt;/b&gt;&quot;&lt;b&gt;ש&lt;/b&gt; כתב על דברי אביי: פשוט, דהשתא הדר ממאי דקאמר מעיקרא &quot;הכי קאמר אף על פי שנתן מעות&quot;, אלא דבאמת בעינן תרוייהו. &lt;b&gt;ב&lt;/b&gt;. כתבו &lt;b&gt;התוספות&lt;/b&gt;: אף על גב דבשאר מקח טעות לא אמרינן הכי, שאני לוקח גרוטאות מיד גוי, דאיבעי ליה לאסוקי אדעתיה טפי, שמא יש בהן עבודת כוכבים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אשי אמר&lt;/b&gt; ליישב באופן אחר את עיקר הקושיא על ריש לקיש מן הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לא כאשר פירשת בסיפא דמשיכה קונה ומשום שקיבל עליו לדון בדיני ישראל, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדרישא&lt;/b&gt; (מדשמעינן מרישא) ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיכה אינה קונה&lt;/b&gt; בגוי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא נמי משיכה אינה קונה&lt;/b&gt;, ודקשיא לך: כיון שמעות הן שקונות למה לי משיכה בסיפא, אימא לך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיידי דתנא רישא משך, תנא&lt;/b&gt; נמי ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא משך&lt;/b&gt;, ועיקר כוונת הברייתא לומר שצריך דוקא מעות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבינא אמר&lt;/b&gt; אדרבה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מד&lt;/b&gt;מוכח מן ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא&lt;/b&gt; ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיכה קונה&lt;/b&gt; וכגון שקיבל עליו לדון בדיני ישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רישא נמי משיכה קונה&lt;/b&gt;, כלומר, אף ברישא מוכרחים אנו לפרש באופן שהמשיכה לבד מועילה; ודקשיא לך: והרי ברישא מבואר &quot;אם עד שלא נתן מעות - משך, יחזיר&quot;, הרי דמשיכה אינה קונה; אימא לך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורישא הכי קאמר: אם לא נתן ולא משך יחזור&lt;/b&gt; - ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחזור&lt;/b&gt;&quot;, והרי אין צריך חזרה כלל שהרי לא עשה ולא כלום!? הכי פירושו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחזור בדברים&lt;/b&gt;, כלומר, יכול הוא לחזור מדיבורו שסיכם עם הגוי לקנותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואי קשיא לך: פשיטא שיחזור כיון שלא היה שום קנין, אימא לך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר&lt;/b&gt; האי תנא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה&lt;/b&gt; (חסרון אמינות יש במי שחוזר מדבריו), ואילו היה כעין זה בישראל אין ראוי לחזור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;קא משמע לן הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני מילי ישראל מישראל&lt;/b&gt; הוא שלא יחזור מדיבורו, ומשום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקיימו&lt;/b&gt; ישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדבורייהו&lt;/b&gt; (עומדים הם בדיבורם) ואף אתה עמוד להם בדיבורך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל ישראל מגוי&lt;/b&gt;, כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאינהו&lt;/b&gt; (הגויים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קיימי בדבורייהו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; צריך אף הוא לעמוד להם בדיבורו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מחלוקת רב ורבי יוחנן היא בבבא מציעא מט א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0024_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBידB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בכורות (פרשני)]]</div>

Micropedia bot