https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9E_%D7%90פרשני:בבלי:ביצה מ א - היסטוריית גרסאות2026-04-12T21:40:21Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9E_%D7%90&diff=141473&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:34:46Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:34, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93844:rev-141473:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9E_%D7%90&diff=93844&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:47:16Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ביצה מ א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי שזימן אצלו אורחים</b> הגרים מחוץ לתחום העיר, אלא שבאו על ידי עירוב תחומין, הרי אלו האורחים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יוליכו בידם מנות</b> מבית המארח לעירם, שהרי המנות הם כרגלי המארח, ואסור להוציאם מחוץ לתחומו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אם כן זכה להם</b> המארח לאורחים <b style='font-size:20px; color:black;'>מנותיהם</b> (על ידי אחר שעשה קנין עבורם) <b style='font-size:20px; color:black;'>מערב יום טוב</b>, וקנו המנות שביתה כרגלי האורחים, שהרי שלהם הן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> הקשו התוספות: למה לי "זכה להן", והרי אפילו אם רק בירר המארח חלקו של כל אחד, יש לנו לומר שיהיו המנות כרגלי האורחים, וכשם שמבואר בגמרא לעיל לח א גבי שואל כלי מחבירו בערב יום טוב, שהכלי הוא כרגליו, אע"ג שלא זכה בו ולא נתנו לו אלא ביום טוב?! ותירצו: שואל, דעתו על הכלי יותר מאשר האורחים על המנות. והרשב"א כתב: שואל כלי שאני, דדעת המשאיל והשואל בכך. אבל כאן, אע"פ שדעת בעל הבית בכך, אין דעת האורחים סומכת בכך, לפי שאינם יודעים איזה מנה ייחד לכל אחד ואחד מהם.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתמר: המפקיד פירות אצל חבירו: רב אמר</b>: הרי הפירות <b style='font-size:20px; color:black;'>כרגלי מי שהפקידו לו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר</b>: הרי הפירות <b style='font-size:20px; color:black;'>כרגלי המפקיד</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כתב הר"ן: קיימא לן כרב, דהלכתא כוותיה באיסורי. מיהו איכא מאן דאמר שאין מוליכין את הפירות אלא למקום שהמפקיד והנפקד יכולין לילך. ופירש הבית יוסף טעמם, שהם מפרשים מה שאמר רב כרגלי מי שהפקידו לו, דהיינו "אף" כרגלי מי שהפקידו לו. אבל ב"ים של שלמה" פירש טעמם, דמספקא להו הלכתא כמאן מכח הראיות שהביאו בהמשך הסוגיא, ולחומרא דנים את הפקדון כרגלי שניהם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והניחה עתה הגמרא, שנחלקו באופן שלא קיבל על עצמו שמירה בפירוש. ומחלוקתם היא, האם המכניס פירותיו אצל חבירו ברשות, מקבל בעל הבית על עצמו שמירה, או לא. ולפיכך אמרינן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לימא רב ושמואל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאזדו</b>, נחלקו כאן משום שהולכים הם <b style='font-size:20px; color:black;'>לטעמייהו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> במסכת בבא קמא גבי מי שהכניס שורו לחצר של חבירו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם הכניס</b> בעל השור את שורו <b style='font-size:20px; color:black;'>ברשות</b> בעל החצר - <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל החצר חייב</b> בנזקים שניזוק השור, ובעל השור פטור על נזקים שהזיק שורו לבעל החצר. מפני שאנו אומרים, כי כאשר הרשה בעל החצר לבעל השור להכניס את שורו, הוא קיבל על עצמו בכך את שמירת השור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אומר: לעולם אינו חייב</b> בשמירתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור</b>. אבל אם הסכים סתם להכנסתו, אין בכלל הסכמתו להכניס את השור, הסכמה לקבל על עצמו את שמירתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> עלה <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא אמר רב: הלכה כדברי חכמים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: הלכה כרבי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לימא רב</b> שאמר לענין תחומין "כרגלי מי שהפקידו לו", <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> כמו שפסק <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבנן</b> בענין שמירת שור שהוכנס אליו בסתם, שפסק כמותם שבסתמא מקבל עליו שמירה, ואז לפי כולם דינו של החפץ המופקד הוא כרגלי השומר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל</b> שאמר לענין תחומין "כרגלי המפקיד", <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> כמו שפסק <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי</b> שאינו מקבל שמירה בסתם, ולכן גם שביתתו של החפץ היא כרגלי הבעלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא את הקשר למחלוקת רב ושמואל. ומבארת, שמחלוקת רב ושמואל לענין תחומין אינה באופן שלא קיבל בעל הבית על עצמו שמירה, אלא מדובר בה שקיבל על עצמו שמירה בפירוש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך רב: אנא דאמרי אפילו לרבי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קאמר רבי התם</b>, לענין חיוב שמירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דבסתמא לא קביל עליה נטירותא</b> (כל שלא אמר בפירוש - אינו מקבל שמירה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא קביל עליה נטירותא</b> (הרי קיבל עצמו בפירוש שמירה), וכל שקיבל שמירה הרי תחום החפצים הוא כרגליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: אנא דאמרי אפילו לרבנן</b> שגם בסתמא מקבל עליו שמירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קאמרי רבנן התם</b> שנהיה המקבל שומר בסתם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> משום שגם למפקיד נוח בשמירתו של המקבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>דניחא ליה לאיניש דניקום תוריה ברשותיה דבעל חצר</b> (רצונו של בעל השור שיעמוד השור ברשותו של בעל החצר לענין שמירת השור), כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>על ידי כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי מזיק ליה</b> השור לבעל החצר <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיחייב</b> בעל השור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא</b>, גבי מי שהפקיד פירות אצל חבירו, הרי אף על פי שהעמידו ברשות השומר לענין שמירתו, מכל מקום לענין תחומין - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי ניחא ליה לאיניש דליקום פיריה ברשותיה דחבריה!?</b> וכי רצונו של המפקיד הוא שיהיו הפירות ברשותו של הנפקד גם לכך שיהיו הפירות כרגליו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא ממשנתנו על רב: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b>: מי שהיו פירותיו בעיר אחרת. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם ערב הוא</b> (בעל הפירות) עירובי תחומין עד שיכול להגיע למקום שפירותיו מצויים שם - <b style='font-size:20px; color:black;'>פירותיו כמוהו</b>, ויכול להוליך אותם בתחום שקנה לו העירוב. והניחה הגמרא שמדובר בפירות שהפקידו אותם אצל אדם אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת</b> כדעת רב, שהמפקיד פירות אצל חבירו הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>כרגלי מי שהפקידו אצלו</b>, אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>כי ערב הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי הוי!?</b> למה יהיו פירותיו כמוהו, והרי דין הפירות אינו תלוי בו אלא בנפקד שבעיר האחרת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כתבו התוספות: מהרישא של המשנה ששנינו "מי שהיו פירותיו בעיר אחרת וערבו בני אותה העיר לבא אצלו, לא יביאו לו" את פירותיו, אין להוכיח שאין הפירות כרגלי מי שהפקידו אצלו. כי יש לומר, שהנפקד עצמו לא עירב. לפי שאין המשנה מדברת על הנפקדים שעירבו, אלא על אחרים מבני אותה העיר שעירבו, והם אכן אינם יכולים להביא את הפירות עמם מפני שהם כרגלי הנפקד שלא עירב. והרשב"א כתב: קושיא מעיקרא ליתא. דבכל דוכתא בתלמודא דייק מסיפא דמתניתין, אע"ג דמצי דייק מרישא בהדיא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: אמרי בי רב</b> (תירצו בני הישיבה): משנתנו מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שיחד לו</b> הנפקד למפקיד <b style='font-size:20px; color:black;'>קרן זוית</b> להניח בה פירותיו. והואיל והשאיל לו מקום בביתו להנחת פירותיו הרי הן ברשותו של המפקיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל נפקד בעלמא, שהפירות הם ברשותו של הנפקד, אכן הם כרגליו של הנפקד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> מהמשך משנתנו, ראיה נגד דברי רב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי שנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שזמן אצלו אורחים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יוליכו בידם מנות, אלא אם כן זכה להם</b> בעל הבית את <b style='font-size:20px; color:black;'>מנותיהם מערב יום טוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת</b> כמו רב, <b style='font-size:20px; color:black;'>"כרגלי מי שהפקידו אצלו</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>כי זכה</b> המזמין את האורחים <b style='font-size:20px; color:black;'>להם</b> את מנותיהם <b style='font-size:20px; color:black;'>על ידי אחר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי הוי!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי משעה שזיכה להם את מנותיהם, וממשיך להחזיקם בידו עד שיבואו אליו, הופך הוא לנפקד והאורחים למפקידים, עד שיבואו ויטלו מנותיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמה יהיו האורחים, שהם המפקידים, מותרים להוליך עמם את המנות כרגליהם, והרי לדעת רב, המנות המופקדות בידו הן כרגליו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי, כיון שזכה להם</b> הנפקד <b style='font-size:20px; color:black;'>על ידי אחר, כמי שיחד לו קרן זוית דמי</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: זכה שאני</b>. הואיל וכל מה שעשה לא עשה אלא כדי להוציא את המנות משביתתו, ולהעמידם בשביתת האורחים וברשותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא מעשה שהיה, וסברה הגמרא בתחילה כי הוא נוגע לעניננו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב חנא בר חנילאי</b> הגיע בערב שבת להתארח בבית אדם אחר, בעיר אחרת שמחוץ לתחום עירו. ועירב רב חנא עירוב תחומין, כדי לחזור לעירו בשבת. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>תלא בשרא בעברא דדשא</b> (תלה את הבשר - שנתנו לו טבחי העיר מבעוד יום - על הדלת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> רב חנא בר חנילאי <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמיה דרב הונא: אמר ליה</b> רב הונא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי את תלית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זיל שקיל!</b> אם אתה הוא זה שתלית שם את הבשר, יכול אתה לקחתו עמך כשתחזור לעירך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אינהו תלו לך</b>, אם הפקדת ביד המארחים את הבשר, והם תלוהו שם - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תשקול!</b> לא תקח עמך את הבשר לעירך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על דברי רב הונא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי איהו תלא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שקיל?</b> וכי אם תלה רב חנא את הבשר מותר הוא ליטלו עמו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא רב הונא תלמיד דרב הוה</b>, ופוסק כמוהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב: כרגלי מי שהפקידו אצלו</b>. ואם כן, האיך יטול עמו רב חנא את הבשר מחוץ לתחומם של המארחים הנפקדים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני</b> דין התולה את הבשר ב<b style='font-size:20px; color:black;'>עברא דדשא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דכמי שיחד לו</b> הנפקד למפקיד <b style='font-size:20px; color:black;'>קרן זוית</b> בביתו <b style='font-size:20px; color:black;'>דמי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: שאני הכא, שהוא זה שתלה את הבשר, והמארחים לא קיבלוהו מידו כדי לשומרו, והרי דינו כנפקד שייחד למפקיד קרן זוית בביתו, שאין הפקדון ברשות הנפקד לענין תחומין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תמה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה רב הלל לרב אשי: ואי אינהו תלו ליה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שקיל?</b> וכי אם קבלוהו מידו ותלו הם עבורו, אין הבשר כרגליו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר שמואל</b> לעיל לח א: <b style='font-size:20px; color:black;'>שור של פטם</b> (מפטם בהמות כדי למוכרן) <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא כרגלי כל אדם</b> שקנה ממנו, הואיל ובמחשבתו כבר העמידו הפטם המוכר, כשקידש היום, ברשות מי שיקנהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל שכן כאן, שהבשר הרי הוא ברשותו של רב חנא, כיון שהעמידוהו בפירוש ברשותו, ובשבילו הוא שתלו את הבשר?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תמה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה רבינא לרב אשי: ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אינהו תלו ליה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שקיל?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי דוסא</b>, שאמר: שור שרגילין בני העיר למוסרו לרועה, הרי הוא כרגלי הרועה, אף שלא הגיע לידו אלא ביום טוב. ומשום ש"אנן סהדי" שכל מי שיש לו בהמה דעתו שתהא כרגלי הרועה. וכל שכן כאן, יש להעמידו ברשותו של רב חנא, כיון שתלו את הבשר כדי שיהיה ברשותו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> מתמה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה רב אשי לרב כהנא: ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אינהו תלו ליה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שקיל?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן: הבהמה והכלים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרגלי הבעלים!</b> וכיון שתלו את הבשר לצורכו הרי רב חנא הוא הבעלים?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> תמה הרשב"א: מאי קא מייתי מהא, דהתם לא ביד אחרים הם, ובדין הוא שיהא כרגלי הבעלים?! והגירסא הנכונה היא כגירסת ר"ח: והא אנן תנן השואל כלי מחבירו מערב יום טוב הרי הוא כרגלי השואל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח קושיות אלו, חוזרת הגמרא מההנחה הקודמת, שהנדון במעשהו של רב חנא היה לענין תחומין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> לכן היה צריך שיתלהו רב חנא עצמו, כי אלמלא כן היה אסור הבשר מכח דינו של רב. שאמר רב: בשר שנתעלם מן העין אסור לאוכלו שמא הוחלף בבשר שאינו כשר. ורב הונא, שהיה תלמידו של רב, אסר את הבשר לרב חנא מכח זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שהיה הבשר תלוי בביתו של ישראל, מכל מקום אסור הוא לרב חנא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני רב חנא בר חנילאי</b> משאר כל אדם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דגברא רבה הוא, וטריד בשמעתיה</b> (אדם גדול הוא וטרוד בשמועתו), והרי הוא מסיח דעתו מן הבשר, ויש לחוש שמא הוחלף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר ליה</b> רב הונא לרב חנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי את תלית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אית לך סימנא בגוויה, ולא מסחת דעתך מיניה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: אם אתה עצמך תלית את הבשר, ומכיר אתה אותו, יש להניח שלא הסחת דעתך מן הבשר, כי דבר שעושה אדם בעצמו בדבר שהוא מכירו, אינו שוכחו ואינו מסיח דעתו ממנו. ולפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>זיל שקול</b> (רשאי אתה לקחתו ולאוכלו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אולם <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אינהו תלו לך</b> (אם הם תלו את הבשר עבורך), יש לחוש שמא <b style='font-size:20px; color:black;'>מסחת דעתך</b>, ולא שמרתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תשקול</b> לאכול ממנו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין משקין</b> לפני השחיטה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אין <b style='font-size:20px; color:black;'>שוחטין</b> ביום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>את</b> הבהמות <b style='font-size:20px; color:black;'>המדבריות</b> הרועות במדבר, כדמפרש ואזיל, כי מן הסתם אין דעתו עליהן, ומוקצה הן ואסורות באכילה ובטלטול. ובגמרא יתבאר מה ענין "משקין" לכאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל משקין ושוחטין את</b> הבהמות <b style='font-size:20px; color:black;'>הבייתות</b>, הרועות בעיר, וכדמפרש ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת משנתנו מה הן הבהמות המדבריות ומה הן הבייתות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלו הן הבייתות</b>: הבהמות <b style='font-size:20px; color:black;'>הלנות בעיר</b>, שחוזרות הן מהמרעה מחוץ לעיר ללינת לילה לעיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלו הן <b style='font-size:20px; color:black;'>מדבריות</b>: הבהמות <b style='font-size:20px; color:black;'>הלנות באפר</b>, מקום המרעה, אף בלילה. שנשארות הן במקום המרעה ואינן חוזרות לעיר בלילות, ואלו אסורות אפילו אירע שבאו מערב יום טוב לעיר.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו משקין ושוחטין את הבייתות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על לשון המשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי למימר "משקין" ושוחטין?</b> והרי אין נדון כאן אלא ענין השחיטה, אבל בהשקאה אין איסור אפילו בבהמה שהיא מוקצה. ואם כן, למה הזכירה המשנה את ההשקאה הקודמת לשחיטה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מילתא אגב אורחיה קא משמע לן</b>, המשנה נקטה לשון "משקין" כדי להשמיענו דבר חידוש בעניני דרך ארץ, והוא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דלשקי איניש בהמתו והדר לשחוט</b> (ישקה אדם את הבהמה קודם שחיטה) <b style='font-size:20px; color:black;'>משום סרכא דמשכא</b> (היצמדות העור לבהמה) בלא השקאה מוקדמת, ואין הבהמה נוחה להפשט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אלו הן מדבריות, ואלו הן בייתות: מדבריות: כל שיוצאות</b> מן העיר <b style='font-size:20px; color:black;'>בפסח ורועות באפר</b>, ושוהות שם כל הקיץ <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אינן <b style='font-size:20px; color:black;'>נכנסות</b> לעיר אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"רביעה" ראשונה</b>, שכך נקראת ירידת הגשמים בחודש מרחשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן בייתות: כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום, ובאות ולנות</b> כל לילה ואפילו בקיץ <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך התחום</b> של העיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אומר: אלו ואלו בייתות הן</b>, ואפילו אותן בהמות שאינן חוזרות אלא במרחשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אלו הן מדבריות: כל שיוצאות ורועות באפר, ואין נכנסות לישוב לא בימות החמה ולא בימות הגשמים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על דברי רבי שהכניס עצמו להסביר ענין זה שאיסורו הוא משום מוקצה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומי אית ליה לרבי מוקצה</b>, וכי סובר רבי כי יש דין מוקצה בדבר הראוי מצד עצמו לאכילה, אלא שהקצה אותו האדם מדעתו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא בעא מיניה רבי שמעון בר</b> בנו של <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי, מ</b>אביו, <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פצעילי תמרה</b>, שהן סוג של תמרות שאין מתבשלות על גבי האילן לגמרי, אלא קוטפים אותן, ושמים אותן בחותלות העשויות מכפות תמרים, וכשהן שוהות בתוכן נגמר בישולן - <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי שמעון</b>, שנחלק עם רבי יהודה ואינו סובר שיש דין מוקצה בכל דבר הראוי לאכילה או לשימוש, <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> לאכול מהן ביום טוב?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0077_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div>Micropedia bot