https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%98_%D7%91 2026-04-13T07:11:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=141472&oldid=prev 2020-09-06T16:34:39Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:34, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93843:rev-141472:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=93843&oldid=prev 2015-06-30T13:47:13Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ביצה לט ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם אמר ראובן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי אתה עלי חרם&lt;/b&gt;, מתפרשים דבריו: ממון שמעון יהא אסור עלי כחרם, ולכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנודר&lt;/b&gt; (ראובן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; בהנאה מחפציו של שמעון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם אמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הריני עליך&lt;/b&gt; חרם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואתה עלי, שניהם אסורין זה בזה&lt;/b&gt; בהנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומותרין&lt;/b&gt; שניהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;הנאה מהחפצים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של עולי בבל&lt;/b&gt; המפורטים בהמשך, ואין חשובה הנאתם כהנאה זה מזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואסורין&lt;/b&gt; שניהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;הנאה מחפצים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של אותה העיר&lt;/b&gt;, שהרי שותפין הם בחפצים אלו, והשותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורים בהנאה ממה שהם שותפים בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשת המשנה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו הן דברים של עולי בבל&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הר הבית הלשכות והעזרות, ובור של אמצע הדרך&lt;/b&gt; הוא בור של עולי בבל שנזכר במשנתנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו הן של אותה העיר: הרחבה ובית המרחץ ובית הכנסת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו שהנהנה מבור של אמצע הדרך אין חשובה הנאתו כהנאה מכל ישראל, ולכן מותר הוא בהנאתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אמרת&lt;/b&gt; בור של עולי בבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בירא דשותפי הוא&lt;/b&gt; וכשיטת רב נחמן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי מותר&lt;/b&gt; מי שאסור בהנאת חבירו ליהנות מן הבור?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הרי כיון ששותפים הם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התנן: השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורים ליכנס לחצר&lt;/b&gt; של שניהם ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרחוץ בבור&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות: מגופיה הוי מצי למידק שהשותפין אסורין, שהרי אסר בית הכסא ובית המרחץ מטעם שותפין, אלא זאת פשוט יותר. והמאירי כתב ב&quot;בית הבחירה&quot;: נראה לי מפני שלא נתפרסם הטעם שמדין שותפות יהא נאסר, ונתירא שמא יגלגל עליו טעם אחר שלא מטעם שותפות ואלמה לטעמיה דבור של עולי בבל מותר לשני המודרים מאיזה טעם שיהיה ואי שותפי נינהו הוה אסור. ובעל המאור כתב: לא מצי מקשי מרחוב ובית הכנסת, דאיכא למימר: דילמא שאני התם, כיון דלית בהו בכל הני דין חלוקה, לא אמרינן כל חד וחד מדידיה קא מתהני, ומשום הכי אסורין. וראה עוד בזה ב&quot;חידושי המאירי&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרחוץ בבור הכי נמי&lt;/b&gt; שאסורים הם ואפילו בבור של עולי בבל כיון ששותפים הם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפשוטו משמע שרב נחמן הוא שהשיב כן לרבא שהקשה לו. ותמה הרשב&quot;א: הרי במסקנא מבואר בגמרא, שרב נחמן לא סבירא ליה בירא דשותפי היא, אלא מודה שבירא דהפקירא היא, ואם כן מה הוא זה שהשיב כאן רב נחמן גופיה לפי הבנת רבא בדבריו ש&quot;בירא דשותפי היא&quot;?! וכתב: לטעמיה קמהדר ליה, ולחדודי לרבא הוא דבעי, וכדאמרינן בעלמא: רבה לחדודי לאביי הוא דבעא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכא&lt;/b&gt; במשנת &quot;הריני עליך חרם&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי עסקינן&lt;/b&gt;, שאין רוחצין בבור אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למלאות&lt;/b&gt; מן הבור של עולי בבל ורק לתשמיש זה הותרו, כי אין זו הנאת שותף מחבירו מפני שאנו אומרים מדין ברירה על כל אחד שממלא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר מדידיה קא ממלא ומר מדידיה קא ממלא&lt;/b&gt;, כל אחד ממלא מחלקו המבורר לו מן השמים, ואין האחד ממלא מחלקו של חבירו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתמהת הגמרא על התירוץ על שיטת רב נחמן, שיש חילוק בין מילוי לרחיצה מדין ברירה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר רב נחמן יש ברירה?!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מלשון הגמרא היה משמע לכאורה, כי לשיטת רב נחמן לא הוצרכנו לדין ברירה אלא משום מודר הנאה, אבל לענין תחומין אין צריך להגיע לדין ברירה ומכל מקום הרי הוא כרגלי הממלא וכמבואר במשנתנו. אמנם זה אינו, שהרי כיון דלרב נחמן בור של שותפין הוא, אם אין ברירה נמצא הממלא מוליך את של חבירו חוץ לתחומו, ועל כרחך מטעם ברירה וכמו שכתבו הרשב&quot;א והמאירי שהובאו בהערה לעיל. ולכאורה צריך לפרש, כי רק לענין נדרים שהוא מדאורייתא בזה הוא שדנה הגמרא אם לרב נחמן יש ברירה או לא, אבל בתחומין שהן מדרבנן ניחא להגמרא לומר דלרב נחמן יש ברירה (וכעין חילוק הגמרא לעיל לז ב), אלא שיש מקום עיון בזה בהמשך הגמרא, וכפי שיתבאר בהערה לקמן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והת נן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. שותפות של אחים במה שירשו כאחד תיתכן בשני אופנים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האחד: שנשתתפו אחר שחלקו את ירושת אביהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;השני: עדיין לא חלקו את ירושת אביהם ושותפים הם בה, והיא נקראת &quot;תפוסת הבית&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנתנו מפרשת את חילוקי הדינים שבין השותפויות לענין קלבון של מחצית השקל וחיוב מעשר בהמה מבהמות השותפין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. מצוה מן התורה לתת מחצית השקל בכל שנה עבור קרבנות ציבור; וחייבו חכמים להוסיף &quot;קלבון&quot; היא מעה קטנה על מחצית השקל, בין שנותן כל אחד מחצית השקל ובין שנותנין שנים כאחד שקל שלם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. האב ששקל בשביל שני בניו שקל שלם אינו חייב בקלבון כלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. האחים שעדיין לא חלקו את ירושת אביהם, הרי אלו פטורים מן הקלבון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ה. חלקו, וחזרו ונשתתפו, הרי אלו חייבין בקלבון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו. חייב אדם להפריש מבהמותיו הנולדים לו בכל שנה מעשר בהמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ז. עדר של שותפין אינו חייב במעשר בהמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ח. ירשו האחים ירושה מאביהם ועדיין לא חלקו ושותפים הם בה, הרי אלו חייבים במעשר בהמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ט. חלקו, וחזרו ונשתתפו, הרי אלו פטורים ממעשר בהמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האחין השותפין&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשחייבין בקלבון&lt;/b&gt; כלומר: שסוג שותפותן היא כזו שחייבין בקלבון, והיינו, שנשתתפו אחר שחלקו את ירושת אביהם, הרי אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטורין ממעשר בהמה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכשחייבין במעשר בהמה&lt;/b&gt;, כגון שעדיין לא חלקו את הירושה, הרי אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטורין מן הק לבון&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רב ענן: לא שנו&lt;/b&gt; במשנה שאם חזרו ונשתתפו אחר שחלקו אין שותפותם חוזרת להיות &quot;תפוסת הבית&quot; להיפטר מן הקלבון ולהתחייב במעשר בהמה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחלקו גדיים כנגד טלאים וטלאים כנגד גדיים&lt;/b&gt;, הואיל ואי אתה יכול לומר שבשעת חלוקה הגיע לכל אחד חלקו הראוי לו, כי אי אפשר שזה ירש טלאים וזה ירש גדיים, ואם כן מתחלה לקוחות הן זה מזה, ונמצאת שותפותן שותפות בעלמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל חלקו גדיים כנגד גדיים וטלאים כנגד טלאים, אומר: זהו חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך&lt;/b&gt;, הואיל ו&quot;יש ברירה&quot; לדעת רב ענן, ואף אחר חלוקתם שם &quot;יורשים&quot; עליהם, וכשחזרו ונשתתפו חזרה &quot;תפוסת הבית&quot; למקומה; והרי הם פטורים מן הקלבון וחייבים במעשר בהמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב נחמן אמר: אפילו חלקו גדיים כנגד גדיים וטלאים כנגד טלאים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין אומר זה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך&lt;/b&gt; מפני ש&quot;אין ברירה&quot;, נמצא, כי משעת חלוקתם אין שם &quot;יורשים&quot; עליהם אלא &quot;לקוחות&quot;, ומשחזרו ונשתתפו אין זו אלא כשאר שותפות בעלמא, והרי הם חייבים בקלבון ופטורים ממעשר בהמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו שלדעת רב נחמן &quot;אין ברירה&quot;, ונסתר תירוץ הגמרא בשיטת רב נחמן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך ביאור, שמלשון הסוגיא נראה שכל פלפול זה בדעת רב נחמן אינו אלא מכח הקושיא בדין נדרים, אבל על עיקר דברי רב נחמן שאמר &quot;בירא דשותפי היא&quot; לא קשה, ונתבאר לעיל משום שתחומין דרבנן ובהם יש ברירה. ואם כן צריך ביאור, שהרי מכאן מוכח כי אפילו בקלבון דרבנן אין ברירה לדעת רב נחמן. (ובפשוטו, אף ממה שאמר רב נחמן, גבי מעשר בהמה שהוא מדאורייתא ד&quot;אין ברירה&quot;, מוכח שהוא סובר אין ברירה אפילו בדרבנן&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; כי הרי הטעם שיש ברירה בדרבנן (ראה בהערות לז ב בזה), הוא משום שאנו מקילים בדרבנן ומחמירים בדאורייתא, אבל אי אפשר שנאמר &quot;אין ברירה&quot; להקל בדאורייתא ולפוטרו ממעשר בהמה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה היטב במה שכתבו האחרונים בדין ברירה במעשר בהמה שהובאו בהערה הבאה). ואם כן תיקשי, שהיה להגמרא להקשות מיד על דברי רב נחמן שאמר בירא דשותפי היא ומותר להוליך את המים כרגלי הממלא מדין ברירה, מדבריו כאן שסובר אין ברירה?!&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכח קושיא זו חוזרת בה הגמרא מהפירוש שאמרנו בביאור מחלוקת רב ששת ורב נחמן במילא מים ונתן לחבירו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; - כך הוא ביאור שיטתם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכולי עלמא בירא דהפקירא היא&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו האחרונים: אפילו בירא דהפקירא היא, תיקשי מדברי רב נחמן שהביאה הגמרא, שהרי אפילו אם בירא דהפקירא היא עדיין צריכים אנו (לשיטת רש&quot;י) לדין ברירה וכמבואר ברש&quot;י במשנה, והרי רב נחמן סבר: אין ברירה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואף שכתב רש&quot;י במשנה ד&quot;יש ברירה להחמיר&quot;, הרי רב נחמן סבר אין ברירה אפילו להקל, שהרי פוטר הוא ממעשר בהמה מכח &quot;אין ברירה&quot;?! והמהרש&quot;א במשנה, כתב: דגבי מעשר בהמה אין אומרים ברירה &quot;להחמיר&quot;, כיון דהיא חומרא דאתי לידי קולא לפוטרו מקלבון. והרש&quot;ש הביא סברות נוספות שלא להחמיר במעשר בהמה, אם משום שהוא חולין בעזרה, אם משום שיש לגזור דילמא אתי לעשר מן הפטור על החיוב, אם משום ד&quot;עשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק&quot;. וראה גם מהר&quot;ם שיף במשנה, ובמה שכתב עליו בביאור שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכא&lt;/b&gt; (ב&quot;ח) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במגביה מציאה לחבירו קא מיפלגי&lt;/b&gt;, כלומר: אם אומרים, הואיל ולא קנה מי שהגביהו עבורו - שהרי המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו - שוב ממילא קנאו המגביה עצמו, או לא (רש&quot;י):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר&lt;/b&gt; - רב ששת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: קנה&lt;/b&gt; המגביה ואף כאן קנאו הממלא, ולפיכך הרי הן כרגליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומר&lt;/b&gt; - רב נחמן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: לא קנה&lt;/b&gt; המגביה הואיל ולא נתכוין לזכות לעצמו (אלא לחבירו), ואף כאן לא קנה המגביה את המים, וכיון שלא קנאו המגביה הרי כשהגיעו המים לידי מי שנתמלאו לו, קנהו, והרי הן כרגליו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפשוטו, פירוש הגמרא אינו כפירוש רש&quot;י, אלא שנחלקו אם המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו או לא, ורב נחמן סבר: קנה חבירו, ולפיכך הרי הן כרגלי מי שנתמלאו לו, ורב ששת סבר: לא קנה חבירו, וממילא קנה הממלא והרי הן כרגליו. אלא שהכריחו לרש&quot;י לפרש אחרת, משום דרב נחמן הרי סבר בבבא מציעא י א: המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו. ומכח קושיא זו שינה רש&quot;י את הגירסא שהיתה לפניו (ומשמעותה כפירוש שדחה רש&quot;י): במגביה מציאה לחבירו &lt;b&gt;קנה חבירו&lt;/b&gt; קא מיפלגי, וגרס: במגביה מציאה לחבירו קא מיפלגי. והתוספות כתבו בשם רשב&quot;ם לקיים גירסת הספרים. רב נחמן סבר: קנה חבירו בבור של מים, כי לא אמרינן לא קנה חבירו, אלא במגביה &quot;מציאה&quot; כיון שהוא תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, אבל בבור של מים אינו חב לאחרים, כיון שיש בבור הרבה מים ויכולים אחרים למלאות, וראה עוד בדבריהם. רב ששת סבר: אף בבור לא קנה חבירו, וכיון שלא קנה חבירו קנה הממלא. ובשם רבינו תם כתבו לקיים גירסת הספרים: רב ששת סבר: קנה חבירו, ומכל מקום הרי הן כרגלי הממלא, מפני שהגבהתו לחבירו מועילה (לדעת רב ששת) משום &quot;מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה&quot;, וכיון שמכח הממלא זכה מי שנתמלאו לו, הרי המים כרגלי הממלא. רב נחמן סבר: לא קנה חבירו, ואמנם אף המגביה לא קנאו כיון שלא נתכוין לזכות בו, וכשהגיעו המים לידי מי שנתמלאו לו זכה בהם והרי הם כרגליו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שהיו פירותיו בעיר אחרת&lt;/b&gt; חוץ לתחומו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וערבו בני אותה העיר&lt;/b&gt; עירוב תחומין כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבא אצלו&lt;/b&gt; (ב&quot;ח), הרי אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יביאו לו&lt;/b&gt; את פירותיו, שהרי הן כרגליו והוא אינו יכול לילך אלא בתחום ביתו בלבד, נמצאו הפירות שמחוץ לתחום ביתו אסורים בהזזה כל שהיא, כדין פירות שיצאו חוץ לתחום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם ערב&lt;/b&gt; אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא&lt;/b&gt; כדי ללכת לאותה עיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירותיו כמוהו&lt;/b&gt; שמותר להוליכן בין שני הערים, ויכולים בני אותה העיר להביאם אצלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0076_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot