https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%95_%D7%91 2026-04-13T01:08:13Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%95_%D7%91&diff=141466&oldid=prev 2020-09-06T16:33:55Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93837:rev-141466:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%95_%D7%91&diff=93837&oldid=prev 2015-06-30T13:46:57Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ביצה לו ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אימא: ובלבד שלא יעשנה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצודה&lt;/b&gt;. שלא יכסה את חלון הכוורת ויהפכנה ל&quot;מצודה&quot; שהדבורים ניצודות בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה הגמרא על פירוש זה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא&lt;/b&gt; שלרבי יהודה הסובר דבר שאין מתכוין אסור, אין לעשותה מצודה, שהרי הצידה אב מלאכה היא, ולשם מה הוצרכה הברייתא להשמיענו שלא יעשנה מצודה?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בתוספות תמהו על רש&quot;י, דנראה מדבריו כי לרבי שמעון הסובר דבר שאין מתכוין מותר, אין איסור בהפיכת הכוורת למצודה, וזה תמוה שהרי פסיק רישיה הוא. ומכל מקום אף לפירוש התוספות שחלקו על רש&quot;י, צריך לומר, שלרבי שמעון אין זה פשיטא שאם מתכוין לצודם שהוא אסור&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; שהרי לא הקשו בגמרא &quot;פשיטא&quot; אלא לפי מה שפירשנו הברייתא דהיינו שלא יעשנה מצודה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: חידוש הוא שאסור לצוד את הדבורים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא&lt;/b&gt; דבר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במינו נצוד&lt;/b&gt; (דרך לצוד את בני מינו) הוא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; לצודו, אבל דבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא במינו נצוד&lt;/b&gt; (אין דרך לצוד את בני מינו) כגון דבורים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר&lt;/b&gt; לצודן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; שאסור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכאן שבה הגמרא לקושייתו של רב עוקבא ממישן על תירוץ הגמרא בעמוד א, שלכן מטלטלין את המחצלת בשביל הכוורת ואף שאינו דבר הניטל, משום הדבש שבו, שהוא דבר הניטל, והקשה: תינח בימות החמה דאיכא דבש, בימות הגשמים מאי איכא למימר, ובברייתא כתוב: בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אשי אמר&lt;/b&gt; מתרץ: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי קתני&lt;/b&gt; בברייתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בימות החמה ובימות הגשמים&lt;/b&gt;&quot;?! והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים&quot; קתני&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש לפרש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביומי ניסן וביומי תשרי, דאיכא&lt;/b&gt; שיש בהם לפעמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמה ואיכא&lt;/b&gt; בהם לפעמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גשמים, ו&lt;/b&gt;בימים אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא&lt;/b&gt; תמיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונותנין כלי תחת הדלף בשבת&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt; בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם נתמלא הכלי&lt;/b&gt; הרי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שופך&lt;/b&gt; את הדלף שבכלי לחוץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושונה&lt;/b&gt; מחזירו שוב למקומו תחת הדלף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו נמנע&lt;/b&gt; מלעשות כן כל היום אם צריך הוא לכך. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות, כי לאותו צד שאמרו בגמרא לעיל שמשנתנו בדלף שאינו ראוי שהוא מוקצה, טעם היתר הטלטול לשם שפיכת הדלף הוא מדין גרף של רעי, שמבואר בהמשך הגמרא שמותר לטלטלו. והוסיפו, שכן משמע מן הסוגיא שמביאה כאן ענין גרף של רעי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בי רחיא דאביי דלוף&lt;/b&gt;, ריחיים של אביי היו עשויין בטיט ונמוחים מפני הגשמים שדלפו עליהם, ולא היו לו די כלים כדי לקבל את הדלף שלא יפול על הריחיים, ואף לא היה יכול להזיז את הריחיים שהרי מוקצה הן. ולפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתא&lt;/b&gt; אביי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקמיה דרבה&lt;/b&gt; (בא לפני רבה) שישיאו עצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבה לאביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זיל עייליה לפוריך להתם&lt;/b&gt; (לך והבא את מיטתך ליד הריחיים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלהוי כגרף של רעי&lt;/b&gt; (ויהיו הריחיים לגביך כאילו היו כלי שמטילין בו צואה), כלומר, יהיו מאוסים עליך כמו גרף של רעי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפקיה&lt;/b&gt; (תוציא את הריחיים ממקומם שליד המטה) שכל דבר המאוס על האדם מותר לטלטלו ולהוציאו כדי לסלקו ממנו מפני כבודו, ואף שהוא מוקצה, וכמתבאר בהמשך הגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתיב אביי וקא קשיא ליה&lt;/b&gt; על דברי רבה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי עושין גרף של רעי לכתחילה&lt;/b&gt;, וכי מותר לגרום שיהא הדבר מאוס לו כדי שיוציאנו?! ומתוך שפקפק בהיתירו של רבה נמנע מלעשותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדהכי נפל בי רחיא דאביי&lt;/b&gt;, בינתיים נפל בית הריחיים של אביי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; הגיב על כך אביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיתי לי דעברי אדמר&lt;/b&gt; (רבה), תבואני זאת בשכרי שעברתי על דברי רבי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר שמואל: גרף של רעי ועביט של מימי רגלים&lt;/b&gt; (כלי חרס הן שנפנין עליהן, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והכלי שמטילין בו רעי נקרא &quot;גרף&quot;, והכלי שמטילין בו מי רגלים נקרא &quot;עביט&quot;), הואיל ומאוס הוא ואין זה כבוד האדם שיהיו שם ויימאסו עליו, לפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר להוציאן לאשפה&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והוא הדין אם היו של עץ, משנה ברורה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכשהוא מחזירו&lt;/b&gt; לכלי הריק, אין יכול לטלטלו כמות שהוא שהרי מוקצה מחמת מיאוס הוא (רש&quot;י), ואף שהתירו לו לטלטלן כדי להוציא את מה שיש בו לאשפה, הרי שלהחזירו למקומו אינו יכול, ולפיכך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותן בו מים ומחזירו&lt;/b&gt;, שאגב המים שאינם אסורין הרי זה מטלטל אף את הכלי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. כתב המשנה ברורה: גרף ועביט אף על פי שהוא כלי מכל מקום הוא בכלל מוקצה מחמת גופו משום דמאיס הרבה וחמיר מסתם מוקצה מחמת מיאוס דקיי&quot;ל דמותר, דגרף הוא כאבן ודומיהן, ורק להוציאן ממקום שדר שם התירו משום כבודו. וראה בהערה הבאה מה שהובא בשם החזון איש. ב. נחלקו הפוסקים בהיתר טלטול הכלי אגב המים: יש אומרים: שלא התירו לטלטל את הגרף הריק אפילו אגב המים אלא כשצריך את הכלי כדי להוציא בו עוד צואה או מי רגלים, ויש חולקין וכנראה מסתימת לשון השו&quot;ע&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואמנם אם צריך את הכלי כדי לפנות עליו מותר, ודלא כהמגן אברהם, משנה ברורה ושער הציון סימן שח על סעיף לה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבור מינה&lt;/b&gt;, היו סבורים התלמידים לפרש דברי שמואל שהזכיר את הכלים בהיתר ההוצאה לאשפה, שטלטול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גרף של רעי אגב מנא&lt;/b&gt; (טלטול הרעי ומימי רגלים אגב הכלי שבה הם מונחים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt; אכן מותר לטלטלן, אבל טלטולן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפני עצמו לא&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך ביאור: והרי אף הכלי עצמו מוקצה הוא שהרי לא התירו להחזירו אלא אגב מים, וכמו שכתב רש&quot;י, ומה שייך לומר שמטלטלין אגב מנא?! וראה בחזון איש סימן מח ס&quot;ק י שעמד בזה, וראה שם מה שכתב לחדש מכח זה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; שלא כהבנתם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי דרב אשי&lt;/b&gt; (נמצא עכבר בין הבשמים של רב אשי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו רב אשי: נקטה בצוציתא ואפקוה&lt;/b&gt; (תפשו את העכבר בזנבו והוציאוהו), שהרי הוא כגרף של רעי שמותר לטלטלו; הרי למדנו שמותר להוציא דבר מאוס אף שלא אגב כלי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שחייבין עליו&lt;/b&gt;, כל איסורים שאסרום חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום שבות&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום רשות&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום מצוה בשבת&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון הרמב&quot;ם בפירוש המשניות: רוצה בו, כי במה שאמר השם &quot;תשבות&quot; נכנס תחתיו השביתה מן הדברים שהוא מספר, והן שקראן &quot;שבות&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יש מן האיסורים שאין סיבה להתירם משום איזה צורך מצוה, והן הנקראים &quot;משום שבות&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש מן האיסורים שיש מקום להתירם מפני מצוה גמורה שיש בהם, אלא שמכל מקום אסרו חכמים והם הנקראים &quot;משום מצוה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש מן האיסורים שהיה מקום להתירם משום שהן קרובים למצוה ומכל מקום אסרום חכמים, ונקראים &quot;משום רשות&quot;, ואע&quot;ג שקצת מצוה יש בהם, נקראים הם &quot;רשות&quot; ביחס ל&quot;מצוה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כל איסורים אלו שאסרום חכמים בשבת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייבין עליו&lt;/b&gt; שלא לעשותו אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום טוב&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביאר התוספות יום טוב, ולמד לפרש כן מהמשך לשון המשנה, שהכלל שכללה המשנה בתחילת דבריה, אין הכוונה לאותן איסורים שמפרטת המשנה בהמשך, אלא לאיסורים אחרים, והביאו המהר&quot;ם שיף.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו הן משום שבות: לא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ולא מטפחין&lt;/b&gt; ביד בשעת השיר, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מספקין&lt;/b&gt; היא הכאת הכף על הירך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מרקדין;&lt;/b&gt; וטעם כל האיסורים המפורטים במשנתנו מתבאר בגמרא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברש&quot;י לעיל ל א כתב: אין מטפחין משום שיר או אבל&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והתוספות שם תמהו עליו, שהרי מבואר כאן בגמרא שהטעם משום שמא יתקן כלי שיר, ואין זה שייך אלא בשיר ולא בשעת אבל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו הן משום רשות: לא דנין&lt;/b&gt; דין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מקדשין&lt;/b&gt; אשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא חולצין ולא מיבמין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו הן משום מצוה: לא מקדישין&lt;/b&gt; הקדשות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מעריכין&lt;/b&gt; את עצמו או את אחרים שאומר &quot;ערכו עלי&quot; וחייב לתת כפי הערך שקצבה תורה לפי שנות הנערך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מחרימין&lt;/b&gt; שאומר: הרי דבר זה חרם, ונותנן לבדק הבית שסתם חרמים לבדק הבית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מגביהין תרומה ומעשר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל אלו ביום טוב אמרו, קל וחומר בשבת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בין יום טוב לשבת אלא&lt;/b&gt; מלאכת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוכל נפש בלבד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא עולין באילן&lt;/b&gt;: ומפרשת הגמרא טעם האיסור: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזירה שמא יתלוש&lt;/b&gt; מן האילן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב המאירי: צריך שתדע שאין הכונה לומר שמא יתלוש דרך עלייתו שהרי דבר שאין מתכוין אין גוזרין גזירה בשבילו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואם תאמר שזהו פסיק רישיה שהרי אי אפשר שלא יפיל מן העלין בעלייתו, ודאי אפשר, ועוד הרי יבש אין לו עלין ועלייתו אסורה גם כן כמו שהתבאר בתלמוד המערב, אין עולין באילן בין לח בין יבש וכו&#039;, אלא שמא יתלוש בכונת תלישה ובשוגג כגון שיעלם ממנו שבת או איסור תלישה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומטעם זה נאסר כל תשמיש שבמחובר אפילו לסמוך על האילן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא רוכבין על גבי בהמה: גזרה שמא יצא חוץ לתחום&lt;/b&gt;, כי מתוך שאינו מהלך ברגליו אלא על גבי בהמה, אינו רואה את הסימנים שעושים בגבול התחום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה&lt;/b&gt; ממשנתנו כדעת התנא הסובר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחומין&lt;/b&gt; אסורים מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא&lt;/b&gt;, שאם לא כן לא היו חכמים אוסרים דבר אחר שמא יעבור על איסור תחומין שאף הוא אינו אסור אלא מדרבנן, כי גזירה לגזירה אין גוזרים חכמים?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דעת הרמב&quot;ם וכן דעת המאירי, כי אפילו לדעת הסובר &quot;תחומין דרבנן&quot; היינו דוקא תחום של אלפיים אמה אבל לכולי עלמא אסור מן התורה לצאת חוץ לתחום שנים עשר מיל. ולפי זה יש לתמוה, האיך שמע מינה &quot;תחומין דאורייתא&quot;, והרי יש לומר גזירה שמא יצא חוץ לתחום של י&quot;ב מיל?! וכתב על זה המאירי: אין זה כלום, שאין המנהג לרכוב ביום טוב אלא אלא רכיבה של תענוג, ואין לגזור בה אלא לאלפיים אמה. אבל הרשב&quot;א כתב: שמעת מינה תחומין דאורייתא, אלא גזירה שמא יחתוך זמורה, כלומר, ולעולם תחומין לאו דאורייתא כלל ואפילו של י&quot;ב מיל כמחנה ישראל. ובהמשך דבריו כתב שיש לדחות ראיה זו, ולא פירש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; טעם איסור הרכיבה הוא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזרה שמא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחתוך זמורה&lt;/b&gt; כדי להכות את הבהמה, והרי זה חייב משום &quot;קוצר&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב המאירי: כשם שנאסרה רכיבה משום חיתוך זמורה, כך נאסר מטעם זה כל תשמיש בעלי חיים אף בבהמה דקה. ואע&quot;פ שהמחמר אחר בהמה ויש עליה משוי חייב מן התורה, אין לרכיבת עצמו שייכות באיסור זה, מפני שהחי נושא את עצמו. ואם מפני מרכב ומושב שעליה או אוכף ומרדעת, כל אלו אינם משאוי, ומלבוש בהמה הם. וכן לא נאסרה רכיבה מטעם צווי שביתת בהמתו, שלא נאמרה בתורה שביתת בהמתו אלא במשאוי ולא ברכיבה, הואיל והחי נושא את עצמו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא שטין על פני המים: גזרה שמא יעשה חבית של שייטין&lt;/b&gt;, כלי של גומא שאורגין אותו ועושין אותו כמין חבית ארוכה ולמדין בו לשוט. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב המאירי: יש גורסין שמא &quot;יתקן&quot; חבית של שייטין (ראה רמב&quot;ם שבת כג ה), ואינו כלום, שהתקון אינו אלא גזרת חכמים שאין בנין בכלים, אלא שמא יעשה אותן מעיקרן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין: גזרה שמא יתקן כלי שיר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו הן משום רשות, לא דנין&lt;/b&gt;: ותמהינן: וכי למה נקרא איסור זה &quot;משום רשות&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא מצוה קעביד?!&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; והר&quot;ן הביא בשם רבינו תם לפרש, שהואיל ומצוה גמורה היא וחפצי שמים הן יש להתירם, מה שאין כן אותן שהן משום מצוה דלית בהו מצוה כולי האי וכן נחלק רבינו תם על הקושיות הדומות בהמשך הגמרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא דאיכא דעדיף מיניה&lt;/b&gt;, יש בית דין בעיר גדול הימנו, ואין מוטלת עליו חובה לדון. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו הראשונים: לפי דעת רש&quot;י, אסור לדון אפילו היכא דליכא דעדיף מיניה, ואילו לדעת רבינו תם, לא נאסר לדון במקום דליכא דעדיף מיניה, הואיל ומצוה היא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והוא הדין בהמשך הגמרא. והרשב&quot;א תמה מכח זה על פירושו של רש&quot;י: דמכל מקום כיון דלעולם אין דנין, אמאי לא חשיב לה בהדי הנך דמצוה, דהא בדליכא דעדיף מיניה איכא מצוה גמורה, ואפילו הכי אינו דן, והאריך בקושיא זו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו במשנה בכלל האיסורים שהם משום רשות: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מקדשין&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא מצוה קעביד&lt;/b&gt;, ולמה קוראת אותו המשנה &quot;משום רשות&quot;?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0070_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div>

Micropedia bot