https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94_%D7%90פרשני:בבלי:ביצה לה א - היסטוריית גרסאות2026-04-13T03:00:01Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=141463&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:33:32Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93834:rev-141463:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=93834&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:46:51Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ביצה לה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך עדיין יש לתמוה: האיך תאמר שהקביעות על ידי הדיבור היא? <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא מותרו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזר?!</b> הרי אפילו אם היה נוטל הרבה מן הטבל ונותן לפניו, שנראה כמכוין לאכילת קבע, אין הוא חייב עדיין במעשר! היות <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמעינן ליה לרבי אליעזר דאמר: כל היכא ד"מותרו" חוזר</b> למקומו (כל שיכול הוא להחזיר את מה שישאר בידו לאחר אכילתו למקום שנטלו משם) - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קבע</b> בנטילתו, לפי שאין הטבל נקבע במעשר בכזאת נטילה שיכול להחזירה למקום שנטלו ממנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל שכן בדיבור בלבד, שאומר שיטול ואינו נוטל אלא משאיר במקום, שאינו נקבע (רש"י ומאירי)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> במסכת מעשרות (ד ג):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנוטל זיתים</b> של טבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מן המעטן</b> (כלי גדול שצוברין בו את הזיתים קודם סחיטתם בבית הבד, כדי שיתחממו ויתבשל שמנן בתוכן, ויהיה נוח לסוחטם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>טובל</b> את הזיתים <b style='font-size:20px; color:black;'>"אחת אחת" במלח, ואוכל</b> מיד, ואין צריך לעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שהמלחת האוכל הוא אחד מן הדברים הקובעים למעשר, כאן הואיל ואוכלן אחת אחת מיד - לא הוקבעו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם טבל</b> במלח <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתן לפניו עשרה</b> זיתים, הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> במעשר, לפי שהמלח קובען.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר</b>: אם נטל את הזיתים <b style='font-size:20px; color:black;'>מן המעטן</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>טהור</b> והוא היה טמא (וכדמפרש לקמן), הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> במעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל נטלן <b style='font-size:20px; color:black;'>מן המעטן</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>, הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מן המעשר <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהוא מחזיר</b> (ראוי הוא להחזיר) <b style='font-size:20px; color:black;'>את המותר</b> מן הזיתים אחר שיאכל את חלקן, וכדמפרש ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוינן בה</b> במשנה זו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא רישא</b> שאומרת אם נטלן מן המעטן הטהור שהוא חייב במעשר, ואין אומרים הרי "מותרו חוזר", <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי שנא סיפא</b> האומרת שהוא פטור מן המעשר מפני ש"מותרו חוזר"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי אבהו</b> לפרש את המשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>במעטן טהור, ו</b>אילו ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גברא</b> שנטל את הזיתים הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b> (שסתם בני אדם טמאין הם, מאירי). ולפיכך פטור הוא, כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא מצי מהדר ליה</b> (אינו יכול להחזיר את המותר), שהרי אם יחזירם, יתערבו הזיתים שנטמאו במגעו עם הזיתים הטהורים, וייפסד שמנו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כתב רש"י: ואם תאמר הרי נטמאו זיתי המעטן כשנטל מהן?! לא נטמא אלא מקום מגעו, ויכול לסלקן משם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>במעטן טמא ו</b>אף ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גברא טמא</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דמצי מהדר ליה</b> (יכול הוא להחזיר את הזיתים שיישארו בידו). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> הוא הדין במעטן טמא וגברא טהור, ואגב רישא דאיירי דוקא בגברא טמא, נקטה הגמרא גברא טמא גם בסיפא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כל פנים, למדנו כי לדעת רבי אליעזר כל שמותרו חוזר אינו נקבע למעשר, וכל שכן דיבור בעלמא. והאיך תפרש משנתנו שהדבור קובע לרבי אליעזר?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין</b> שלנו <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>במוקצה טהור וגברא טמא, דלא מצי מהדר ליה</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא</b> במשנתנו, שלא נטל מאומה אלא אמירה בלבד הוא שאמר שיאכלם, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>"מוחזרין ועומדין" הן!?</b> שהרי אין לך חזרה גדולה מזו, שאפילו מתחילה לא נטלן, ואם כן, ודאי שלרבי אליעזר אינו קובע הדיבור?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח קושיא זו נדחה הפירוש שפירשנו, שבשאר שני שבוע נקבעין הפירות על ידי דבורו, ועל כרחך משום שבת נקבעו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחזרה הסייעתא ממשנתנו לדברי רב נחמן האומר: שבת קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רב שימי בר אשי</b> דחייה אחרת לסיוע ממשנתנו לדברי רב נחמן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר קא אמרת?!</b> וכי מדברי רבי אליעזר אתה בא להוכיח כדברי רב נחמן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא כן, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר לטעמיה, דאמר: תרומה קבעה</b> אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו. וכמבואר במשנה שתביא עתה הגמרא, והיינו: אם הרים אדם תרומה מדבר שלא נגמרה מלאכתו, נקבעו השיריים לאוסרן אפילו באכילת עראי עד שיפריש מהם את שאר המעשרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שכן שבת</b>, שאכילתה היא אכילה חשובה, שהיא קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לדעת חכמים, הסוברים שאין התרומה קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו, עדיין לא למדנו כדברי רב נחמן שהשבת קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיכן נחלקו בזה רבי אליעזר וחכמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> במסכת מעשרות (ב ד):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פירות שתרמן עד שלא</b> (עוד לפני ש) <b style='font-size:20px; color:black;'>נגמרה מלאכתן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אוסר לאכול מהן עראי</b>, עד שיפריש שאר מעשרותיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים מתירין</b>, מפני שהם סוברים שאין התרומה קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> כדברי רב נחמן, שהשבת קובעת למעשר בדבר שלא נגמרה מלאכתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מסיפא</b> דמשנתנו, שהיא דברי חכמים, ועל אותה הדרך שהוכחנו ממשנתנו לדעת רבי אליעזר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי שנינו בסיפא: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים</b>: ערב שבת שבשנה השביעית אין יכול ליטול מן המוקצה <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שירשום, ויאמר "מכאן ועד כאן</b>" אני נוטל אבל לאחר שיסמן את הקציעות שהוא רוצה לקחת מותר לו לאכלם בשבת גם מבלי שיעשר אותן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויש לנו לדייק: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא</b> שיכול לסמן את הקציעות ודיו בכך מבלי שיצטרך לעשר את הקציעות בעקבות הזמנתם לאכילת שבת (על אף שאכילת שבת היא אכילה חשובה הקובעת למעשר), משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דערב שבת ב</b>שנה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שביעית</b> הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלאו בר עשורי הוא</b>, שלא צריך לעשר בשנה השביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא בשאר שני שבוע, ד</b>הקציעות <b style='font-size:20px; color:black;'>בני עשורי נינהו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורים</b> באכילה לפני הפרשת מעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b>, האם <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו משום דשבת קבעה?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: הרי מן המשנה מוכח לדעת רבי אליעזר שבשאר שני שביעית היו הפירות אסורים משום שהשבת קבעה, ואף חכמים לא נחלקו עליו אלא בדין ברירה ולא בדין זה (ראשונים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת שאף לדעת חכמים קובעת השבת במוקצה, ואף שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> השבת היא הקובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני התם</b>, שהטעם מדוע מותר לאכול מן הפירות בשאר שני שבוע - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דאמר "מכאן ועד כאן אני אוכל למחר</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>קבע ליה</b> בדיבורו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> ומקשינן עלה כדאקשינן לעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי מאי אריא</b> שהדיבור קובע ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שבת, אפילו בחול נמי?!</b> וישמיענו התנא שהדיבור קובע (לדעת חכמים) בחול ובסדר זרעים, ואילו את מחלוקתם בדין הזמנה ישמיענו התנא בגוזלות?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> פירוש: אף שלדעת רבי אליעזר גופיה על כרחנו הטעם משום שהשבת קבעה, מכל מקום, מה שלא נחלקו עליו חכמים אינו מפני שהם מודים לו שהשבת קבעה, אלא שאף לדעתם בשאר שני שבוע נקבעו הפירות משום דיבורו, והואיל ועיקר דינו אמת לא נחלקו עליו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> הרמב"ם הביא דין משנתנו ביום טוב ולא בשבת כפי שהיא שנויה. וביאר הצל"ח: רק שבת קובעת למעשר ולא יום טוב, ולפיכך כתב הרמב"ם ביום טוב. דאילו בשבת הרי היה מקום לטעות ולומר שבשאר שני שבוע נקבע למעשר משום שהשבת קובעת, ולא היינו יודעים שדיבור קובע, וכדי להשמיענו שדיבור קובע כתב הרמב"ם דינו ביום טוב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא קא משמע לן</b> תנא דמשנתנו ששנה מחלוקתם בפירות: <b style='font-size:20px; color:black;'>דטבל</b> בשאר שני שבוע - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוכן הוא אצל שבת, שאם עבר ותקנו מתוקן</b>, ומותר באכילה, ואין איסורו בשאר שני שבוע אלא מפני שעדיין לא תקנוהו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> מבואר כאן, כי אם החצר קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו, אסור לאכול מהן אכילת עראי אף שלא נגמרה מלאכתן, שהרי האשכול לא נגמרה מלאכתו ואסור לאוכלו משנכנס לחצר<b>;</b> וראה בזה בהערה בתחילת הסוגיא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b> מדברי רבי אליעזר אדברי רבי אליעזר בענין קביעות שבת בדבר שלא נגמרה מלאכתו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי מדברי רבי אליעזר במשנתנו קיימת ההוכחה שהשבת קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי לפיו אין לפרש משנתנו שנקבע המעשר בשאר שני שבוע מפני דיבורו (כדדחינן לרבנן), היות שהרי כ"מוחזרין ועומדין" הן, והוו "מותרו חוזר". ולדעת רבי אליעזר אינו קובע, וכפי שנתבאר לעיל. אלא לדבריו, רק השבת יכולה לקבוע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו ממשנה אחרת משמע שלדעתו אין השבת קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן במסכת תרומות (ח ג):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היה אוכל באשכול</b> ענבים (וסתם אשכול עדיין לא נגמרה מלאכתו, היות שסתם ענבים לדריכת יין הם עומדים), שעדיין לא הוקבע למעשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונכנס</b> עם האשכול <b style='font-size:20px; color:black;'>מגנה לחצר</b>, הקובעת למעשר אחר גמר מלאכה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: יגמור</b> את האשכול אף קודם שיעשר, היות שאין החצר שנכנס בה קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו (רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר: לא יגמור</b>, מפני שלדעת רבי יהושע הכניסה לחצר קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם היה אוכל באשכול בערב שבת, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>חשכה בלילי שבת</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: יגמור</b>, כי אין השבת קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר: לא יגמור</b>, שהשבת קובעתו ואף שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו לדעת רבי אליעזר, שאין השבת קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו, ואילו ממשנתנו הרי מוכח לדעת רבי אליעזר שהשבת קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, במסכת תרומות, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדקתני טעמא</b>. שפירוש המשנה במסכת תרומות אינו כפי משמעותה הפשוטה, שלדעת רבי אליעזר יגמור משום שעדיין לא הוקבע, אלא כפי שפירשה רבי נתן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נתן אומר: לא</b> היתה כונתו של רבי אליעזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>כשאמר רבי אליעזר</b> במשנה בתרומות שאם נכנס לחצר <b style='font-size:20px; color:black;'>"יגמור</b>" - ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בחצר יגמור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, כוונתו היתה לומר שהוא צריך להיות <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצא חוץ לחצר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שם <b style='font-size:20px; color:black;'>יגמור</b> לאכול את האשכול! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> הרש"ש לעיל לד ב (על דברי רש"י שם ד"ה המעביר, הובא בהערה לעיל) הבין, דאין חצר קובעת אם הכניס את הפירות לשעה והוציאם משם, והיינו דאמר רבי אליעזר יגמור מחוץ לחצר<b>;</b> וראה גם במהרש"א לעיל לד ב. ובפירוש מהר"י בן מלכי צדק מבואר, דלדעת רבי אליעזר כיון שהתחיל בהיתר יגמור (וראה שם במשניות הסמוכות במסכת תרומות שנחלקו עוד בענינים אחרים אם יגמור כשכבר התחיל). ולפי פירוש זה, אינו דומה "יגמור" שאמר רבי אליעזר בנכנס לחצר, ל"יגמור" כשחשכה לו השבת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא כשאמר</b> רבי אליעזר שאם חשכה בלילי שבת <b style='font-size:20px; color:black;'>יגמור</b>, היתה כוונתו לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת יגמור</b>, כי אכילת שבת אכילת קבע היא, ואסורה אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, ממתין</b> הוא באכילתו <b style='font-size:20px; color:black;'>למוצאי שבת</b>,, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק אז <b style='font-size:20px; color:black;'>יגמור</b>. שאז אין זו אכילת שבת ואף לא היתה מיוחדת לאכילת שבת שתקבענו, ולפיכך למוצאי שבת מותר לאוכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפירושו של רבי נתן, אין סתירה לדברי רבי אליעזר שבמשנתנו שהשבת קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא רבין אמר רבי יוחנן</b> שלא כדעת רב נחמן, הסובר ששבת קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו. אלא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד שבת, ואחד תרומה, ואחד חצר, ואחד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מקח</b> (אף מקח הוא מן הקובעים למעשר) - <b style='font-size:20px; color:black;'>כולן אין קובעין</b> למעשר <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בדבר שנגמרה מלאכתן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת</b> שאמר בה רבי יוחנן אינה קובעת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי</b> בא רבי יוחנן <b style='font-size:20px; color:black;'>מדהלל</b> שסובר שבת קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: המעמר פירות ממקום למקום</b> כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לקצות</b> (הוגה על פי הגר"א בתוספתא) שעדיין לא נגמרה מלאכתן, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקדש עליהן היום</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהודה: הלל לעצמו</b> (רק הוא לבדו, ואילו שאר בני דורו חולקים עליו), <b style='font-size:20px; color:black;'>אוסר</b>. מפני שהוא סובר: שבת קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולאפוקי משיטת הלל, אמר רבי יוחנן שאין השבת קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו. ולמדה רבי יוחנן מלשון הברייתא שהלל "לעצמו" אוסר, ומשמע מלשון זאת שכל בני דורו חלוקין עליו, והלכה כמותם.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0067_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div>Micropedia bot