https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%93_%D7%91 פרשני:בבלי:ביצה לד ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-12T21:57:29Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%93_%D7%91&diff=141462&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T16:33:25Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93833:rev-141462:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%93_%D7%91&diff=93833&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:46:49Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ביצה לד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערב שבת ב&lt;/b&gt;שנה ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שביעית&lt;/b&gt;, שאינו צריך לעשר בה מעשר, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואומר&lt;/b&gt;, כדי להזמין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן אני אוכל למחר!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נפקא לן במכילתא, מדכתיב גבי שביעית &quot;ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה&quot;. מה חיה אוכלת שלא במעושר אף אדם אוכל בפירות השנה השביעית שלא במעושר, רש&quot;י בגמרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטעמו של דבר שמועיל זימון שכזה, על אף שאינו מזמין גרוגרות מסוימות, משום ד&quot;יש ברירה&quot;. שאנו אומרים, יתברר הדבר למפרע, שאותן גרוגרות שיקח ויאכל בשבת, מתחלה היו עומדים לאכילה, ואותן הוא זימן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י: והוא הדין בפירות מעושרים ובשאר שני שבוע. אלא אורחא דמילתא נקט, דסתם מוקצה לא מעושר הוא, דגרוגרות וצמוקים הן סתם מוקצה, ואין רגילין לעשר קודם גמר מלאכה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים&lt;/b&gt;: אין זימונו זימון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שירשום&lt;/b&gt; בסימן, ויבדיל גרוגרות מסוימות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויאמר: מכאן ועד כאן&lt;/b&gt; (כפי שרשם) אני נוטל למחר. ואותן בלבד יקח, כי סוברים חכמים ש&quot;אין ברירה&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הבית יוסף בסימן תקיח תמה על הרמב&quot;ם שפסק כחכמים, שהרי קיימא לן שבדינים שהם מדרבנן יש ברירה, ואין צריך לרשום, וראה מגן אברהם סימן תצח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. פירות שעדיין לא נגמרה מלאכתן, כגון תבואה שעדיין לא נתמרחה בכרי, או תאנים העומדות לייבש, אינם טבל, ומותר לאכול מהן אכילת ארעי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. ואסרום חכמים באכילת קבע, אך עדיין מותרים הם באכילת עראי, עד שיראו פני הבית או החצר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. משנכנסו דרך הפתח לבית או לחצר - הוקבעו להאסר באיסור טבל מן התורה, ונאסרו אז אף באכילת עראי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מרן רי&quot;ז הלוי בהלכות מעשר ביאר בדעת הרמב&quot;ם דבר מאד מחודש, שענין גמר מלאכה וקביעות למעשר על ידי ראיית פני הבית הם שני ענינים נפרדים. גמר המלאכה כבר מחייב את הפירות במצות מעשר, אך אין עליהם שם טבל כתוצאה מהמצוה עד שיקבעו כטבל. וראיית פני הבית היא הקובעת את הפירות ל&quot;טבל&quot; האסור באכילה, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. בנוסף ל&quot;ראיית הבית&quot; הקובעת את הפירות באיסור טבל מן התורה, יש ששה דברים נוספים הקובעים את הפירות לטבל מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אחד מששת הדברים הקובעים לטבל מדרבנן היא השבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהיות ואכילת שבת &quot;אכילת קבע&quot; היא נחשבת, ודבר זה נלמד מן הפסוק &quot;וקראת לשבת עונג&quot;, כפי שיתבאר בגמרא, הרי אפילו רק חשב על הפירות להכינם לאכילת שבת, הרי הם נקבעים לטבל ולחיוב מעשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ובהמשך הסוגיא יתבאר שאף הפרשת תרומה מהפירות קובעת לענין שאר ההפרשות, וכן טבילת המאכל במלח, או שעשה בו מקח, כל אלו קובעים למעשר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך: אפילו לא ראו הפירות את פני הבית, אלא שהכינם לאכילת שבת (או הפריש מהם תרומה או טבל אותם במלח, או עשה בהם מקח) - הרי הם אסורים באכילה עד שיפריש מהם תרומות ומעשרות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ה. סוגייתנו דנה האם השבת מועלת לקבוע ולאסור באכילת עראי אפילו קודם שנגמרה מלאכתו, או רק משנגמרה מלאכתו (ובהמשך הסוגיא יתבאר דין שאר הדברים הקובעים, אם קובעים הם קודם שנגמרה מלאכתן).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן התם&lt;/b&gt; במסכת מעשרות ששבת היא אחד מהדברים הקובעים למעשר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תינוקות שטמנו&lt;/b&gt; בשדה או בגינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאנים&lt;/b&gt; שנגמרה מלאכתן אך לא הוקבעו עדיין למעשר לפי שלא הוכנסו לבית או לחצר, וטמנום התינוקות לתאנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מערב שבת&lt;/b&gt; כדי לאוכלם בשבת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושכחו, ולא עשרו&lt;/b&gt; מהם, ולא אכלו מהם בשבת לפי שנקבעו למעשר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות והמאירי: דוקא בתינוקות אין מחשבתם לאכול בשבת מועילה כל כך וצריכים מעשה של הטמנה, אבל הגדולים אין צריכים מעשה, ובמחשבה בעלמא לאוכלם בשבת נקבעו למעשר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למוצאי שבת&lt;/b&gt;, כשבאין לאכול מהם (שהרי בשבת אין יכולים לעשר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יאכלו&lt;/b&gt; מהם אפילו אכילת עראי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אם כן עשרו&lt;/b&gt; מהם, ואף שלא ראו פני הבית, ואף שלא נאכלו בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהיות והוטמנו הפירות הללו לאכילת שבת, שהיא חשובה אכילת קבע, הם נקבעו לגמרי למעשר, ואין אוכלים גם בימות החול אפילו אכילת עראי!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו שהשבת קובעת למעשר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב המאירי: ולקצת גאונים ראיתי שהיום טוב כשבת לענין זה ואף אנו כתבנוה כן בפרק ראשון. והצל&quot;ח כתב, שיום טוב אינו קובע, כי לא מצינו &quot;עונג&quot; ביום טוב אלא רק מצות שמחה, שהיא בשלמים, והם אינם חייבים בתרומה ומעשר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנן נמי&lt;/b&gt; במסכת מעשרות: אף על גב שהבית והחצר קובעים למעשר, אין זה אלא לאחר גמר מלאכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המעביר&lt;/b&gt;, השוטח, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאנים בחצרו&lt;/b&gt; כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקצות&lt;/b&gt; אותן (ליבשן כדי לעשות מהן קציעות), הרי אף שנכנסו כבר דרך פתח החצר (שהיא הקובעת למעשר), בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בניו ובני ביתו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוכלין מהן&lt;/b&gt; אכילת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עראי, ופטורים&lt;/b&gt; מן המעשר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה רש&quot;ש שכתב לפרש שלא פירש רש&quot;י כפשוטו, שהעבירם בחצירו, משום דאם &quot;העביר&quot; בחצר שלא על דעת להניחם שם, אין החצר קובעת. ולמד כן מדברי רבי נתן לקמן לה א, הובאו דבריו בהערה שם, וראה שם.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות בשם הירושלמי, דוקא בניו ובני ביתו, אבל הוא עצמו לא, ומשום &quot;דבאכילתו אקבעינהו, ודעתו להניחם כך ולא לייבשן&quot;. מהר&quot;ם שיף. וראה מסורת הש&quot;ס.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי הואיל ופירות אלו עדיין לא נגמרה מלאכתן, אין &quot;ראיית פתח ההחצר&quot; קובעת אותם למעשר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדנו שאין קביעות החצר מועלת בדבר שלא נגמרה מלאכתו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף שבמשנה זו סתם רבי שאין החצר קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו, וכן נוקטת סוגייתנו, וכן אמר רבי יוחנן בהמשך הסוגיא, מכל מקום במחלוקת תנאים היא שנויה, וכמבואר בגמרא לה ב. ונחלקו הראשונים, האם ראיית פני החצר קודם שנגמרה מלאכתו, לדעת הסובר שאינה קובעת עכשיו, אם על כל פנים היא מועילה לקבוע את הפירות למעשר לאחר מכן, כשתיגמר מלאכתן, או שאינה מועילה אף לכשתיגמר מלאכתן. ראה מאירי כאן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעא מיניה רבא מרב נחמן: שבת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו שתקבע&lt;/b&gt; את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מוקצה&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעשר?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדבר ש&lt;/b&gt;עדיין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נגמרה מלאכתו&lt;/b&gt;, כקציעות העומדות לייבוש, והגיעה השבת? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י על &quot;דבר שלא נגמרה מלאכתו&quot;, אין זה אלא פירוש ל&quot;מוקצה&quot;, והכניסוהו בספרים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וצדדי הספק הם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי אמרינן: כיון דכתיב &quot;וקראת לשבת עונג&lt;/b&gt;&quot;, ונקראת אכילת השבת &quot;עונג&quot;, שאין בה עוד שם עראי אלא שם קבע, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קבעה&lt;/b&gt; השבת למעשר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא&lt;/b&gt;: רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדבר שנגמרה מלאכתו קבעה&lt;/b&gt; השבת למעשר, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדבר שלא נגמרה מלאכתו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קבעה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב נחמן לרבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבת קובעת&lt;/b&gt; למעשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בדבר שנגמרה מלאכתו בין בדבר שלא נגמרה מלאכתו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבא לרב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואימא: שבת&lt;/b&gt; קובעת למעשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דומיא ד&lt;/b&gt;קביעות ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חצר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה חצר אינה קובעת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו, אף שבת לא תקבע אלא בדבר שנגמרה מלאכתו?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב נחמן לרבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימוד ערוך הוא&lt;/b&gt; (קבלה היא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בידינו, שהשבת קובעת בין בדבר שנגמרה מלאכתו בין בדבר שלא נגמרה מלאכתו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן: אף אנן נמי תנינא&lt;/b&gt; כן במשנתנו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי שנינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד אמר רבי אליעזר: עומד אדם על המוקצה&lt;/b&gt; (שהוא דבר שסתמו לא נגמרה עדיין מלאכתו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערב שבת ב&lt;/b&gt;שנה ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שביעית&lt;/b&gt;, ואומר: מכאן אני נוטל למחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי משמע: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא ד&lt;/b&gt;שנה זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שביעית&lt;/b&gt; היתה, ולכן יתכן בה שיהיו מותרים באכילה בלי מעשר, כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;המוקצה בשביעית - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו בר עשורי הוא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא בשאר שני שבוע&lt;/b&gt; שהפירות חייבים בהם במעשר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי דאסור&lt;/b&gt; לאוכלם עד שיעשרום. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ועל כרחך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא&lt;/b&gt; אין יכול לאוכלם בשאר שני שבוע אכילת עראי, למרות שלא נגמרה מלאכתן האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו משום דשבת קבעה!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י הוסיף כאן: הא בשאר שני שביעית לא קבע למעשר בלא ראיית פני הבית, ואפילו בבית אינו נקבע אלא בכניסתו דרך שערים, וזה כשנכנס לא נקבע, דהא לא נגמרה מלאכתו, ואמר לעיל דאין חצר קובעת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו. ולפי דברי רש&quot;י במשנה, שפירש הטעם שדיבר התנא בשביעית ולא בפירות מעושרין, משום דמסתמא אינם מעושרים כיון שלא נגמרה מלאכתן - פירוש ראיית הגמרא הוא: אילו היו הפירות מותרים באכילת עראי, שוב לא היה צריך התנא להעמיד דינו בשביעית, אלא בשאר שני שבוע ובאכילת עראי. אלא שהיה מקום לפרש באופן אחר (ויש מי שפירש כן בדעת התוספות בתירוץ הגמרא) שעיקר מה שהוצרך התנא לומר ששביעית היתה ולא בפירות מעושרים, אינו מהטעם שכתב רש&quot;י במשנה כי מסתמא לא נתעשרו, אלא משום שהתנא רוצה להשמיענו שבשאר שני שבוע אסור, ולהשמיענו דרך אגב שהשבת קובעת. וזה הטעם שבדחיית הגמרא שאמירתו קובעת ולא השבת, מקשה הגמרא: אם כן למה השמיענו התנא דין זה במסכת ביצה ולא בסדר זרעים, וכדפירש רש&quot;י שם. הרי משמע שפשיטא לגמרא שהתנא בא להשמיענו את עיקר דין הקביעות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי למדת שהשבת קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt;, אין להוכיח מכאן שהשבת קובעת בדבר שלא נגמרה מלאכתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני התם&lt;/b&gt; במשנתנו, שאין יכול לאכול את הפירות אכילת עראי בשאר שני השבוע, מטעם אחר, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאמר: מכאן אני &quot;אוכל&quot; למחר&lt;/b&gt; וקראו &quot;אכילה&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קבע ליה עילויה&lt;/b&gt;, חשובה היא בעיניו כל אכילתו מהפירות הללו כאכילת קבע, ולכן אסור לאוכלה אפילו שלא נגמרה מלאכתו. ואין השבת &quot;קובעת&quot; את הפירות למעשר, אלא הוא עצמו קבע את אכילת הפירות הללו לעצמו כאכילת קבע. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולפיכך לא משכחת לה היתר בפירות שלא נתעשרו אלא אם כן היתה השנה שנת שביעית. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; המאירי הוסיף: כלומר: שהזכיר שם &quot;אכילה&quot;, ולא הספיק לו במחשבה או במעשה המוכיח. ורבינו חננאל פירש: דאמירתו קבעתו, דגלי דעתיה דגמרה בהכי כמה שהיא עכשיו גמר מלאכתו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי&lt;/b&gt;, שטעם איסור הפירות בשאר שני שבוע הוא משום דיבורו, שעשה את אכילתו לאכילת קבע -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי אריא&lt;/b&gt; שהתנא משמיענו חידוש דין זה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבת&lt;/b&gt;, והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו בחול נמי&lt;/b&gt; היה יכול להשמיענו שדיבורו קובע לעצמו את אכילתו כאכילת קבע?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיה לו לתנא, להשמיענו חידוש זה ביום חול, ובמקומו בסדר זרעים. ואילו את עיקר חידוש רבי אליעזר במשנתנו בדין הזמנה, לא היה צריך התנא להשמיענו בפירות הטעונים מעשר ובאופן שהיה שביעית, אלא בגוזלות, וכעין שנחלקו בית שמאי ובית הלל בדין הכנה בגוזלות בדין ברירה, לעיל י א. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוספות חלקו על פירושו של רש&quot;י, ומשום שבבעלי חיים לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים, דמוקצה דבעלי חיים חמיר טפי, וכמו שהוכיחו. ולכן פירשו, שהיה לו לתנא להשמיענו דינו בפירות מעושרים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קא משמע לן&lt;/b&gt; תנא דמשנתנו, וחידש חידוש גדול בכך ששנה את המחלוקת של רבי אליעזר וחכמים בפירות שכאלו ולא בגוזלות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דטבל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוכן הוא אצל שבת!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאם עבר&lt;/b&gt; אדם על איסור הפרשת תרומות ומעשרות בשבת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותקנו&lt;/b&gt; לטבל על ידי שהפריש ממנו מעשר - הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתוקן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשמיענו התנא, שאם עבר אדם על איסור חכמים והגביה מהם תרומות ומעשרות בשבת, הפירות מותרים, ואינם מוקצה עתה, על אף שבין השמשות היו אסורים מחמת איסור טבל, והוו להו אז &quot;מוקצה מחמת איסור&quot;, ולא אמרינן &quot;מיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולא יומא&quot;, אלא נחשבים הם &quot;מוכנים&quot; כבר מערב שבת לאכילה, על הצד שיתקנום בשבת (אפילו שתיקון זה תלוי בעבירה על איסור דרבנן!).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטעמו של דבר, היות שאוכל מצד עצמו הוא דבר המוכן לאכילה, ורק אם חל עליו איסור מן התורה הוא מבטל את &quot;מוכנותו&quot;, אך לא איסור הגבהת תרומות ומעשרות בשבת, שאינו אלא מדרבנן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברש&quot;י הוסיף לבאר, האיך משתמע מלשון התנא שבשאר שני שבוע הפירות אסורים רק משום איסור טבל העכשוי, ולא משום שטבל היה בין השמשות ומוקצה מחמת איסור הוא. וכתב: אילו היה הדין שבשאר שני שבוע הרי הוא אסור משום שאינו מן המוכן ומוקצה, היה לו לתנא לומר: העומד על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מכאן אני אוכל למחר, והרי זה מן המוכן. אי נמי יאמר: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מכאן אני אוכל למחר, והרי זה מן המוכן. ולפי לשונות אלו היה משתמע שבשאר שני שבוע אינו מן המוכן. והואיל ולא נקט לשונות אלו, משמע שאף בשאר שני שבוע הרי הוא מן המוכן, ואיסור אחר יש בו משום טבל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0066_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלהB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div> Micropedia bot