https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%93_%D7%90פרשני:בבלי:ביצה לד א - היסטוריית גרסאות2026-04-12T23:34:00Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%93_%D7%90&diff=141461&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:33:17Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:33, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l90">שורה 90:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 90:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98312:rev-141461:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%93_%D7%90&diff=98312&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:17:46Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:17, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא</b> במשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>ברעפים חדשים עסקינן, מפני</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שצריך לבודקן</b>, טעונין הן בדיקה אם ראויים הם לקבל ליבון. כי אפשר שאין הרעפים מקבלים ליבון, וייפקעו כשילבנן, ונמצא שטרח שלא לצורך, לפיכך אסרו ללבן רעפים חדשים.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא</b> במשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>ברעפים חדשים עסקינן, מפני</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שצריך לבודקן</b>, טעונין הן בדיקה אם ראויים הם לקבל ליבון. כי אפשר שאין הרעפים מקבלים ליבון, וייפקעו כשילבנן, ונמצא שטרח שלא לצורך, לפיכך אסרו ללבן רעפים חדשים.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה</b>, יש אומרים טעם אחר מדוע אין ללבן רעפים חדשים: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שצריך לחסמן</b> (להקשותם), ובהיסק הראשון הם מתקשים ונעשים כלי. והלכך, אע"ג שההיסק הוא גם לצורך יום טוב, שהרי צולים עליהם, כיון שבהיסק זה נעשה כלי, הרי זה אסור.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה</b>, יש אומרים טעם אחר מדוע אין ללבן רעפים חדשים: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שצריך לחסמן</b> (להקשותם), ובהיסק הראשון הם מתקשים ונעשים כלי. והלכך, אע"ג שההיסק הוא גם לצורך יום טוב, שהרי צולים עליהם, כיון שבהיסק זה נעשה כלי, הרי זה אסור.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה עתה הגמרא את דברי המשנה במסכת חולין (נו א) ביחס לבדיקת טריפה, ומשוה אותם לעניננו:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה עתה הגמרא את דברי המשנה במסכת חולין (נו א) ביחס לבדיקת טריפה, ומשוה אותם לעניננו:</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93832:rev-98312:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%93_%D7%90&diff=93832&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:46:48Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ביצה לד א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא</b> במשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>ברעפים חדשים עסקינן, מפני</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>שצריך לבודקן</b>, טעונין הן בדיקה אם ראויים הם לקבל ליבון. כי אפשר שאין הרעפים מקבלים ליבון, וייפקעו כשילבנן, ונמצא שטרח שלא לצורך, לפיכך אסרו ללבן רעפים חדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה</b>, יש אומרים טעם אחר מדוע אין ללבן רעפים חדשים: <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שצריך לחסמן</b> (להקשותם), ובהיסק הראשון הם מתקשים ונעשים כלי. והלכך, אע"ג שההיסק הוא גם לצורך יום טוב, שהרי צולים עליהם, כיון שבהיסק זה נעשה כלי, הרי זה אסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה עתה הגמרא את דברי המשנה במסכת חולין (נו א) ביחס לבדיקת טריפה, ומשוה אותם לעניננו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן התם</b> בפרק אלו טרפות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרסה</b> אדם לעוף ברגליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>או שטרפה</b> (זרק עוף וחבט אותו) <b style='font-size:20px; color:black;'>בכותל, או שרצצתה בהמה</b> לעוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>העוף <b style='font-size:20px; color:black;'>מפרכסת</b> ואינה יכולה לעמוד. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> בתפארת ישראל במשנה בחולין פירש, אף שמנענעת את עצמה וזוחלת ממקומה, אבל אינה יכולה לילך הילוך יפה. ולשון רש"י בחולין: ועדיין מפרכסת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שבשלשה מקרים אלו יש לחוש לריסוק אברים (רש"י חולין).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לאחר שאירע בה אחד מהמאורעות הללו <b style='font-size:20px; color:black;'>שהתה מעת לעת</b> (יום אחד שלם), שהוא סימן שלא נתרסקו אבריה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושחטה</b> לעוף - הרי העוף <b style='font-size:20px; color:black;'>כשרה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> על משנה זו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר בר ינאי משום רבי אלעזר בן אנטיגנוס</b>: אף ששהתה מעת לעת אין די בכך להכשירה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכה</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>בדיקה</b> לאחר שחיטה, שמא נשתברו רוב צלעותיה, או נשברה השדרה ונפסק החוט שלה, או שאר מיני טרפות, כתוצאה ממה שאירע. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כתב רש"י לבאר הטעם שצריך גם בדיקה וגם שהייה מעת לעת, משום שאם לא שהתה, הרי אף על פי שבדקה ולא מצא סימן טרפות, טרפה, שזו היא אחת משמונה עשרה טרפות הנקראת "רסוקי אברים", שאבריה מתפרקין כולן, אף על פי שאין רושם ניכר בה. וזהו סימנה: אם שהתה מעת לעת בידוע שלא נתרסקו אבריה, דקים להו לרבנן מסיני, שאחרי ריסוק אברים אינה חיה מעת לעת. אבל שאר מיני טריפה חיה כל שנים עשר חודש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא: מהו לשחטה</b> לעוף שכזו <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצדדי הספק הם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי מחזקינן רעותא</b> בעוף לחוש שמא טריפה היא <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב</b>, דהיינו, משום חומר יום טוב. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כתב רש"י: בשלמא שאר בהמות, אע"ג דמחמרינן אנפשין ובדקינן, מיהו סמכינן ארובא, ורוב בהמות אינן טרפות. וצריך ביאור, והרי לענין טריפה אנו חוששים לאוסרה בלא בדיקה, ולמה לא נחוש משום איסור מלאכה ביום טוב?! ואולי הצד להתיר הוא, משום שזה גופא שיש לו ספק שיוכל להשתמש, לא גרע מצורך קצת, שאנו אומרים "מתוך שהותרה שחיטה לצורך הותרה נמי שלא לצורך". שעורי "אשר לשלמה". וראה עוד בענין "מתוך" בענין זה בצל"ח כאן, בפרי חדש ובפרי מגדים בסימן תצח סעיף ח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם נאמר, כי הואיל וצריכה בדיקה, ונולד בה ריעותא, חוששים אנו שמא טריפה היא, ונמצא עושה מלאכה ביום טוב שלא לצורך אוכל נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או לא</b> מחזקינן ריעותא, ומותר לשוחטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי זירא לרבי ירמיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנינא</b> לבעיה שלך פתרון במשנתנו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי שנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מלבנין את הרעפים לצלות בהן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוינן בה</b> לעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא עביד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכא ברעפים חדשים עסקינן</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שצריך לבדקן</b> שמא אין ראויים לקבל ליבון, ונמצא טורח שלא לצורך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת שמחזיקים ריעותא ברעפים, שמא אינם ראויים לליבון, משום חומר יום טוב. והוא הדין שמחזיקים בריעותא וחוששין שמא נטרף העוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי זירא לרבי ירמיה: לדידי אין ראיה ממשנתנו. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"מפני שצריך לחסמן" מתנינן לה!</b> שלדעתי טעם המשנה הוא כמו הביאור השני הנזכר בגמרא לעיל: מפני שהוא מקשה את הכלי, ולא משום חשש פקיעה. ולכן אין משם ראיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא</b> בברייתא בענין בישול בשבת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם הסכימו כמה אנשים ביניהם לבשל בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיה <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד</b> מהם <b style='font-size:20px; color:black;'>מביא את האור</b> (גחלת דלוקה), ובהליכתו התלבתה הגחלת מרוח הליכתו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מביא את העצים</b> לשימה על גבי הגחלת הדולקת, ומבעירן - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד שופת</b> מניח <b style='font-size:20px; color:black;'>את הקדירה</b> הריקנית על גבי האש (ולקמן יבואר איזה איסור יש בכך) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד מביא את המים</b> ונותנן בקדירה שעל גבי האש, והם מתבשלים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד נותן בתוכו תבלין</b>, ומבשלו -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד מגיס</b> (מערב בכף) את התבשיל -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כולן חייבין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מביאי האור והעצים משום מבעיר, שופת הקדירה יתבאר חיובו לקמן, ומביאי המים והתבלין, וכן המגיס, חייבים משום מבשל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> בברייתא אחרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>אחרון</b> בלבד <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב, וכולן פטורין?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b>, ברייתא הראשונה המחייבת את כולם, עוסקת בכגון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאייתי אור מעיקרא</b> (שהובאה האש בתחילה), ואחר כך נעשו כל השאר, כסדר השנוי בברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b>, ברייתא השניה המחייבת את האחרון בלבד, עוסקת בכגון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאייתי אור לבסוף</b>, שאז רק מביא הגחלת בלבד עובר, גם משום מבעיר וגם משום מבשל, והאחרים לא עשו כלום, ופטורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה דנה הגמרא בדברי הברייתא, שמחייבת גם את השופת קדירה ריקנית: אמאי חייב השופת את הקדירה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא כולהו</b> האחרים שנזכרו בברייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>קא עבדי מעשה</b> מלאכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא שופת את הקדרה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא עביד</b>, וכי מה איסור יש בנתינת קדרה ריקנית על גבי האור?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> פירש <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן לקיש: הכא בקדרה חדשה עסקינן</b>, שנותנין אותה ריקנית על גבי האש כדי להקשותה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומשום לבון רעפים</b> שבמשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>נגעו בה</b>, לומר, כשם שאסור בזה כך אסור בזה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> שיטת רש"י היא, שאין איסור בתיקון הקדירה אלא בשפיתת קדירה ריקנית על גבי האש, אבל אם יש בה תבשיל אין איסור (שיטמ"ק). וכן היא שיטת התוספות שלפנינו. אבל בשיטה מקובצת הביא בשם התוספות, שאפילו יש בה תבשיל אסור לשופתה מצד תיקון הקדירה. ולפיכך יש ליזהר בפסח, שרגילין העולם לקנות כלים חדשים, שיבשלו בהם תחילה בערב הפסח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: תנור וכירים חדשים</b>, וכל שכן ישנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר</b>. שאינם מוקצה, על אף שמלאכתם לאיסור, ומותר לטלטלן בשבת כשאר כלים שבחצר, הואיל וראויים הם לתת בהם איזה דבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אין סכין אותם שמן, ואין טשין</b> (שפין) <b style='font-size:20px; color:black;'>אותם במטלית</b>. שדרכן היה לסוך את התנורים בעודם חדשים בשמן, ולשפשף אותם כדי להחליקן ולצחצחן. ואסור לעשות כך ביום טוב משום תקון כלי (משנה ברורה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מפיגין אותן</b> (מוציאים את חומם) <b style='font-size:20px; color:black;'>בצונן</b> - לאחר שהסיקו בהם היסק ראשון <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לחסמן</b>, להקשותם על ידי הצונן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם</b> מפיג את חום התנור בצונן <b style='font-size:20px; color:black;'>בשביל</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפות</b> בו פת, שאם לא יקררנו חושש שתישרף הפת, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה מותר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: מולגין את הראש ואת הרגלים</b> של בהמה שנשחטה ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, מסירים את השיער ואת הנוצות הדקות, על ידי שנותנים מים רותחים לאחר המליחה, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> כדי להשיר את השיער. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> אבל לפני המליחה אסור אפילו בחול.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>מהבהבין אותן באור</b> כדי להשיר את השיער, הואיל ומלאכת אוכל נפש היא (מ"ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אין "טופלין</b>" (מכסים במריחה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אותם</b>, כדי להשיר שערן, <b style='font-size:20px; color:black;'>בחרסית</b>, מין סיד שמשיר את השיער כשמורחים אותו עליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא באדמה, ולא בסיד</b>, מפני שהוא דרך העבדנין, ונראה כעיבוד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין גוזזין אותן במספרים</b> מפני שנראה כעושה לצורך השיער.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין גוזזין את הירק</b> התלוש להוריד את העלין הכמושין <b style='font-size:20px; color:black;'>בתספורת שלו</b> בכלי שגוזזין בו מן המחובר, מפני שנראה כאילו לקטן היום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות</b> (מיני ירקות הן), אף על פי שטורח יתר יש בתיקון ירקות אלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומסיקין ואופין בפורני</b> (תנור גדול שפיו בצידו), ואף על פי שצריך היסק גדול וטירחתו מרובה, וגם אין חוששין שמא יאמרו לצורך חול הוא אופה; ובלבד שצריך הוא לפת הרבה שנזדמנו לו אורחים וכדומה, או שאין לו תנור קטן (משנה ברורה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מחמין חמין באנטיכי</b> (יורה גדולה), וכמו בתנור גדול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין אופין בפורני חדשה שמא תפחת</b> על ידי ההיסק מתוך שחדשה היא, ונמצא טורח שלא לצורך. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> ובשולחן ערוך כתב: שמא תיפחת, ויפסד הלחם, וימנע משמחת יום טוב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין נופחין</b> את האש ביום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>במפוח</b> משום שדומה למלאכת אומן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל נופחין בשפופרת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מתקנין את השפוד</b> שצולין בו ונשבר ראשו ביום טוב. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כתב רש"י: היינו שלא כדעת רבי יהודה לעיל כח ב, שמתיר. אי נמי, שנשבר ראשו מערב יום טוב, ואסור אף לדעת רבי יהודה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מחדדין אותו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אין מפצעין את הקנה</b> (חותך קרומיות מן הקנה) כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לצלות בו מליח</b>, להניחם תחת הדג בשעת צלייתו כדי שלא יישרף מחום האסכלא עליו הוא צולה את הדג, שכל דבר העשוי להשתמש בו הוי תיקון כלי (רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מפצעין</b> (שוברין) <b style='font-size:20px; color:black;'>את האגוז במטלית</b> בין שיניו, כדי שלא ירגישו שיניו בקושי האגוז (מאירי), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין חוששין שמא תקרע</b> המטלית. שהרי אפילו תיקרע, אין זה קורע על מנת לתפור שחייבים עליו (רש"י). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> תמה רבינו עקיבא איגר בגליון הש"ס: הרי מכל מקום אסור מדרבנן אפילו בקורע שלא על מנת לתפור?! ועוד, למה לא כתב רש"י הטעם כפשוטו, משום שאינו מתכוין, דהא קיימא לן כרבי שמעון שמותר. והרי אינו פסיק רישיה, שאינו אלא חשש שמא תיקרע?!</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד</b> (מלבד הקולא של רבי אליעזר במוקצה במשנה הקודמת), <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אליעזר</b> קולא אחרת בדיני מוקצה: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> הקשה רש"י: הרי מן הסוגיא בעירובין כג א משמע, שאין שייך לומר "ועוד", אם יש הפסק בין הדברים בענין אחר, והרי כאן יש הפסק ביניהם בדין "אין מוציאין את האור" שבמשנה הקודמת? ! וכתב רש"י: "ואומר אני, שגירסת המשנה שלא כסדר". ואכן, דינו של רבי אליעזר במשנתנו צריך להיות סמוך לדבריו שבמשנה הקודמת, אחר דברי חכמים שחלקו עליו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עומד אדם על</b> (בסמוך אל) <b style='font-size:20px; color:black;'>ה"מוקצה</b>", שהן גרוגרות וצמוקין העומדים כדי לייבשם, שיבשו ולא יבשו כל צרכן, ויש האוכלים מהם כמות שהם ויש שאינם אוכלים. ואם מזמינם בערב שבת ומגלה דעתו שרצונו לאכול מהם, מותרים הם, וכפי שנתבאר לעיל כו ב.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0065_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלדB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div>Micropedia bot