https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%91
פרשני:בבלי:ביצה לב ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-13T07:11:05Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%91&diff=141458&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T16:32:56Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:32, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l104">שורה 104:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 104:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98310:rev-141458:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%91&diff=98310&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:17:42Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:17, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא בסכין דלא</b> יחתוך, כיון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דקמתקן מנא</b> (מתקן כלי) הוא, אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>באור נמי</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מתקן מנא</b>, ולמה מתיר רבי יהודה?!</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא בסכין דלא</b> יחתוך, כיון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דקמתקן מנא</b> (מתקן כלי) הוא, אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>באור נמי</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מתקן מנא</b>, ולמה מתיר רבי יהודה?!</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רבי חייא</b> ברייתא, המפרשת את דעתו של רבי יהודה:</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רבי חייא</b> ברייתא, המפרשת את דעתו של רבי יהודה:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חותכה באור בפי שתי נרות</b>, נותן שני ראשיה בתוך שתי נרות (אם צריך להדליקן כאחת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>) ומדליק את הפתילה באמצעה והיא נחלקת. ולכן מתיר רבי יהודה, כי אין מוכח מתוך מעשיו שלתקן את הפתילה הוא מכוין אלא להדלקה בעלמא. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חותכה באור בפי שתי נרות</b>, נותן שני ראשיה בתוך שתי נרות (אם צריך להדליקן כאחת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>) ומדליק את הפתילה באמצעה והיא נחלקת. ולכן מתיר רבי יהודה, כי אין מוכח מתוך מעשיו שלתקן את הפתילה הוא מכוין אלא להדלקה בעלמא. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93829:rev-98310:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%91&diff=93829&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:46:42Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ביצה לב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא בסכין דלא</b> יחתוך, כיון <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דקמתקן מנא</b> (מתקן כלי) הוא, אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>באור נמי</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מתקן מנא</b>, ולמה מתיר רבי יהודה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רבי חייא</b> ברייתא, המפרשת את דעתו של רבי יהודה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חותכה באור בפי שתי נרות</b>, נותן שני ראשיה בתוך שתי נרות (אם צריך להדליקן כאחת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>) ומדליק את הפתילה באמצעה והיא נחלקת. ולכן מתיר רבי יהודה, כי אין מוכח מתוך מעשיו שלתקן את הפתילה הוא מכוין אלא להדלקה בעלמא. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> הרא"ש והר"ן הביאו כן מירושלמי דאיתא התם: <b>בצריך לשתיהן</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי נתן בר אבא אמר רב: מוחטין</b> (מפרש לה ואזיל) <b style='font-size:20px; color:black;'>את הפתילה ביום טוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי מוחטין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חנינא בר שלמיא משמיה דרב: לעדויי חושכא</b>, להסיר את השחרורית שבראש הפתילה המחשיך את אורה (ועושה כן בעוד הנר דולק, שו"ע). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כתב הרמב"ם בפרק ד מהלכות שביתת יום טוב, דדוקא ביד אבל לא בכלי. וכתב עליו הראב"ד: ואפילו במחט, שהרי אמרו "מוחטין". וכתב הרא"ש ז"ל על דברי הרמב"ם: ואפשר דחשיב ליה תיקון כלי שהוא מתקן הפתילה, ולא מסתברא, דאין כאן תיקון כלי, וגם מדקאמר "מוחטין" סתם, משמע דבכל ענין מותר. ובשולחן ערוך כתב: אבל אינו חותך ראש הפתילה בכלי. ובמשנה ברורה הביא שני פירושים בדבריו: האחד: את הפחם מותר אפילו בכלי, ולא אסר השו"ע אלא להסיר ראש הפתילה. השני: אפילו את הפחם אסור להסיר בכלי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני בר קפרא: ששה דברים נאמרו בפתילה</b> ביום טוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה</b> מהם <b style='font-size:20px; color:black;'>להחמיר, ושלשה</b> מהם <b style='font-size:20px; color:black;'>להקל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואלו השלשה שנאמרו <b style='font-size:20px; color:black;'>להחמיר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אין גודלין אותה לכתחלה ביום טוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(מנהגם היה לעשות חוט ארוך, ולכופלו, ולכן נקט לשון "גדילה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכל מקום, כל צורה של פתילה שהוא עושה אותה תחלה, אפילו בלא גדילה, אסור לעשותו, לפי שעשיית פתילה - עשיית כלי הוא. מאירי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מהבהבין אותה באור</b> (באש), כדי להסיר את הנימין שבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין חותכין אותה לשנים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואלו השלשה שנאמרו <b style='font-size:20px; color:black;'>להקל</b>: א. אם אינה קשה כל צרכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ממעכה ביד</b> כדי להקשותה, הואיל ותיקון כלאחר יד הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושורה</b> אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשמן</b>, כדי שתדלק אחר כך יפה בו ביום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>וחותכה באור</b> כדי שתהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>בפי שתי נרות</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כתב הר"ן: והאי דלא חשיב בהדייהו מוחטין את הפתילה, משום דבתקון גוף הפתילה קא עסיק.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהביאה הגמרא את אימרתו של רב נתן בר אבא משמיה דרב, היא מביאה עוד מימרות כאלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נתן בר אבא אמר רב: עתירי בבל</b> (עשירים שבבבל) - <b style='font-size:20px; color:black;'>יורדי גיהנם הם</b>, שאינם מרחמים לעשות צדקה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ביאר המהרש"א על פי מה שאמרו בפרק קמא דבבא בתרא, שהצדקה מצלת מדינה של גיהנם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי הא דשבתאי בר מרינוס, איקלע לבבל</b> והיה צריך כסף למחייתו. <b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מינייהו עסקא</b> (ביקש מעשירי המקום שיתנו לו כסף לסחור בו באופן שיהא לו ולהם ריוח), <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יהבו ליה</b> (לא נתנו לו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ביקש מהם שבתאי <b style='font-size:20px; color:black;'>מזוני</b> כצדקה, וגם <b style='font-size:20px; color:black;'>מיזן נמי לא זינוהו</b> (לא נתנו לו מזונות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> עליהם שבתאי: <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b> - אינם מזרעו של אברהם אבינו, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מערב רב</b> שעלה ממצרים <b style='font-size:20px; color:black;'>קא אתו</b> (מזרעם הם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב: "ונתן לך רחמים, ורחמך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כאשר נשבע לאבותיך</b>". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> ביאר המהרש"א, שהוא נלמד מכפל הלשון "ונתן לך רחמים, ורחמך", ומשמע שיתן לך לב לרחם על אחרים לענין צדקה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדת, שנשבע ה' לאבות שיתן לזרעם את מידת הרחמים לרחם על הבריות, ולפיכך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל המרחם על הבריות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו</b>, שהרי נתקיימה בו השבועה שנשבע ה' לאבותיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל מי שאינו מרחם על הבריות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו</b>, ולא נשבע ה' לאבותיו לתת לו רחמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נתן בר אבא אמר רב: כל המצפה על שלחן אחרים</b> מי שאין לו אוכל משלו, וצריך שיתנו לו אחרים מזונות, הרי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עולם</b> כאילו <b style='font-size:20px; color:black;'>חשך בעדו</b> (כנגדו), כלומר: חושך פרוס לפניו, שהכל עליו כחושך. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> המהרש"א ביאר על פי מה שאמרו בגמרא ביומא, אינו דומה מי שרואה (את האוכל) ואוכל, למי שאינו רואה ואוכל, והכא נמי, מי שמצפה לשלחן אחרין כאילו אינו רואה ואוכל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> בספר איוב (טו כג): "כאשר אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>נודד הוא ללחם</b>, למצוא <b style='font-size:20px; color:black;'>איה</b> הוא, אז <b style='font-size:20px; color:black;'>ידע כי נכון בידו</b>, מזומן לפניו, <b style='font-size:20px; color:black;'>יום ח</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שך</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב חסדא אמר: אף חייו אינם חיים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה חייהן אינם חיים, ואלו הן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>המצפה לשלחן חבירו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי שאשתו מושלת עליו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי שיסורין מושלין בגופו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים: אף מי שאין לו אלא חלוק אחד</b>, ומתוך כך אינו יכול לכבסו, והכינים שבו מצערין אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ותנא קמא</b> שלא הזכיר "מי שאין לו חלוק אחד" בכלל אותם שחייהם אינם חיים, סובר שמכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>אפשר דמעיין במניה</b>, יכול הוא לבדוק את כליו, ולנקות את חלוקו בעצמו מן הכנים.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אין שוברין את החרס ואין חותכין</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>הנייר</b> כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לצלות בו</b> דג <b style='font-size:20px; color:black;'>מליח</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כשצולין את הדגים על האסכלא (כלי מתכת מנוקב) וחוששין שמא תשרוף המתכת החמה את הדג, שמים בין הדג לאסכלא חתיכת חרס או נייר השרויים במים. ואסור לשבור ביום טוב חרס או לחתוך ניר למטרה זו, כדמפרש הטעם בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין גורפין תנור וכירים</b> מהטיח שנפל לתוכו, שמתקן כלי הוא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כתב רש"י: משנתנו אתיא כרבנן הסוברים: מכשירי אוכל נפש אסורים ביום טוב. ב. בשולחן ערוך כתב טעם אחר באיסור הגריפה, מפני שהוא מטלטל שלא לצורך, וביאר במשנה ברורה, והרי הוא מוקצה דהא אינו ראוי לשום דבר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מכבשין</b>, מותר להשוות ולהחליק את העפר והאפר שבתנור, כדי שלא יהיו גבוהים ויגעו בפת המדובקת בדופני התנור. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> כתב השולחן ערוך: מותר להשכיב האש והאפר שבו כדי שיהיה חלק ולא יגע בפת כלל, אע"פ שאם היה נוגע בו לא היה בו כדי לחרכו, וביאר המשנה ברורה, דאם יוכל לחרוך הפת, אפילו גריפת הטיט מותר, וכמבואר לקמן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מקיפין</b> (מקרבין זו אצל זו) <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי חביות</b>, והאש ביניהן, כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לשפות</b> (כל הושבת קדירה על אש קרוי שפיתה) <b style='font-size:20px; color:black;'>עליהן את הקדירה</b>. ומדרבנן הוא שאסרו זאת משום שנראות החביות והקדירה שעל גביהן כמחיצות וגג, ודומה הוא לבנית בנין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין סומכין את הקדרה בבקעת</b>, לפי שהעצים, הואיל והדרך להשתמש בהם הוא לדבר האסור, כגון לעשות מהם כלים, לא התירו לטלטלן אלא להסקה (רש"י לג ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן בדלת</b>, מפרש לה בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מנהיגין את הבהמה</b> ברשות הרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>במקל ביום טוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי אלעזר ברבי שמעון מתיר</b>, ויתבאר טעם מחלוקתן בגמרא.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: אין שוברין את החרס ואין חותכין הנייר לצלות בו מליח:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> אסור לעשות כן? <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקא מתקן מנא</b>, שכל דבר העשוי לשימוש כל שהוא - חשוב כלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין גורפין תנור וכיריים</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רב חייא בר יוסף קמיה דרב נחמן: ואם אי אפשר לאפות אלא אם כן גורפו, מותר</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כתב השולחן ערוך: אם יש בטיח שנפל לתוכו כדי לחרך הפת או הצלי אם היה נוגע בהם, אע"פ שבלא גריפה היה אפשר לאפות ולצלות בו, כיון שהיה מתחרך מותר לגרפו. וכתב המשנה ברורה: וכתבו הפוסקים, דכל זה בשנפל הטיח היום, או אפילו אתמול ולא ידע מזה, אבל בהיה יכול לתקן אתמול אסור לגרוף ככל מכשירי אוכל נפש שאם אפשר לעשותם מערב יום טוב, אסור לעשותם ביום טוב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דביתהו דרבי חייא נפל לה אריחא בתנורא ביומא טבא</b> (לאשתו של רבי חייא נפל לתוך התנור ביום טוב אריח מאריחיו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה רבי חייא: חזי דאנא רפתא מעליא בעינא</b> (ראי נא, שרצוני בפת אפויה כהוגן)! כלומר: גרפי את התנור כדי שתהיה הפת אפויה כהוגן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא לשמעיה</b> (לשמשו): <b style='font-size:20px; color:black;'>טוי לי בר אווזא</b> (צלה לי אווז קטן) <b style='font-size:20px; color:black;'>ואזדהר מחרוכא</b> (והזהר שלא יחרך האוז).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: גרוף את התנור מדברים העלולים לנגוע בצלי ולשורפו מאחר שנתחממו בתנור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבינא לרב אשי: אמר לן</b> סיפר לנו <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אחא מהוצל</b> אודותיך, <b style='font-size:20px; color:black;'>דמר</b> (שעבדי אדוני) - <b style='font-size:20px; color:black;'>שרקין ליה תנורא ביומא טבא</b> (טחים סביבות כסוי פי התנור בטיט ביום טוב), כדי שלא יצא חומו כשהצלי בתוכו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודבר זה תמוה הוא בעיני, שהרי גיבול טיט הוא תולדה של מלאכת לישה, ואסור לעשותו ביום טוב כיון שאפשר לעשותו מערב יום טוב, או לסותמו בדבר אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב אשי לרבינא: אין אנו סותמים את התנור בטיט שגיבלוהו ביום טוב, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן</b>, שקרובים אנו לנהר פרת - <b style='font-size:20px; color:black;'>ארקתא דפרת סמכינן</b>, סומכים אנו את עצמנו על החול שבשפתו, שטיט מגובל הוא ובו אנו משתמשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי, דצייריה</b> לטיט <b style='font-size:20px; color:black;'>מאתמול</b>, שעשה בו סימן ונתקו מאתמול (משום הכנה. שו"ע ומ"ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא: וקטמא</b> (אפר) <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי</b> לגבלו ולטוח בו הואיל ואינו בר גיבול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מקיפין שתי חביות</b> לשפות עליהן את הקדרה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן: אבנים של בית הכסא</b> (אבנים גדולות שמצדדין אותן באדמה, להיות כמו מושב חלול, ויושבין עליהם בשדות במקום המיוחד לבית הכסא), <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר לצדדן ביום טוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה רבה לרב נחמן</b> ממשנתנו ששנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדרה</b>, משום שהוא דומה לבנין, ואף כאן יש לנו לאסור מאותו טעם?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> משני <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> רב נחמן לרבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני התם</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקא עביד אהלא</b> (שאני הקפת חביות משום שהוא עושה אוהל) שהרי יש לו גג היינו הקדרה, אבל בצידוד אבנים של בית הכסא, אין לו גג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבה זוטא לרב אשי</b>: וכי בנין שאין לו גג אין לאסור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מעתה</b>, לדבריך, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>בנה אצטבא</b> (משטח לשבת עליו, שהוא אטום ואין חלל תחתיו, ובונים אותו בנין לבנים וטיט) <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב, דלא עביד אהלא</b> (שאינו עושה אוהל על מקום חלול) האם <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי דשרי</b> (האם גם כזה מבנה מותר לבנות)?! והרי סוף סוף בנין הוא! ואם כן, אף אבנים של בית הכסא יש לאסור משום דדמי לבנין, ואין לחלק בין יש לו גג או אין לו גג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב אשי לרבה זוטא, יש לחלק ביניהם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b>, באצטבא - <b style='font-size:20px; color:black;'>בנין קבע אסרה תורה</b>, וכיון שבעשיית האיצטבא הוא בונה בנין קבע הרי אסור לעשותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בניית <b style='font-size:20px; color:black;'>בנין עראי לא אסרה תורה</b>. ולכן לגבי סידור החביות אין איסור תורה, שאינו אלא בנין ארעי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וגזרו רבנן על בנין עראי משום בנין קבע</b>, ולפיכך אסור לסדר את החביות כשקדרה על גבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> גבי בית הכסא, אין לאסור אפילו מדרבנן, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>משום כבודו</b> של האדם, הצריך להתפנות במקום צנוע, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גזרו ביה רבנן</b> לאסור את צידודן של האבנים ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה: האי מדורתא</b> (היסק גדול שעושין לפני השרים, העשויה כעין בנין, שמסדרים ארבעה כתלים מן העצים, ועליהם מסדר עצים כמין גג, ומסיקן), חילוק יש בדין עשייתה ביום טוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם בונה את המדורה <b style='font-size:20px; color:black;'>מלמעלה למטה</b>, שמסדר תחילה את הגג ואחר כך את הכתלים, שאינו דרך בנין - <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם בונה זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>מלמטה למעלה</b>, תחילה את הכתלים ועליהם את הגג כדרך בנין - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0062_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div>
Micropedia bot