https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:ביצה לב א - היסטוריית גרסאות2026-04-29T01:16:41Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%90&diff=141457&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:32:48Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:32, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l106">שורה 106:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 106:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93828:rev-141457:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%91_%D7%90&diff=93828&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:46:40Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ביצה לב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b>, שמואל, האוסר להפקיע ולחתוך בחותמות שבקרקע אפילו ביום טוב - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר כי האי תנא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b> בהדיא כדבריו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חותמות שבקרקע: מתיר</b> את קשריהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא מפקיע, ולא חותך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד שבת ואחד יום טוב</b>. וכדברי שמואל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>חותמות <b style='font-size:20px; color:black;'>שבכלי: בשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מתיר, אבל לא מפקיע ולא חותך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מתיר, ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>מפקיע וחותך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי תמהינן אדשמואל: אמנם <b style='font-size:20px; color:black;'>תרצת לך רישא</b> של דברי שמואל, לענין חותמות שבקרקע, שדבריו הם כדברי הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא סיפא</b> של דברי שמואל, שאמר חותמות שבכלים אף בשבת מפקיע וחותך - <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא</b> מהברייתא שהבאנו עתה, שהרי מבואר בה כי בשבת אסור להפקיע ולחתוך אפילו חותמות שבכלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: לעולם אפשר לתרץ כשמואל, שאין איסור סתירה בחותמות שבכלים אפילו בשבת. והברייתא האוסרת לעשות זאת בשבת, לא משום איסור סתירה הוא, אלא משום האיסור שבטלטול הסכין הדרוש לחיתוך, וכפי שיבואר מיד. אבל אם יכול להפקיע ולנתק ביד, מותר לו לעשות זאת גם לדעת התנא בברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא מני</b> ברייתא זו האוסרת טלטול הסכין - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נחמיה היא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> רבי נחמיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל הכלים, אין ניטלין</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא דרך תשמישן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאן, הרי אין דרך השימוש בסכין לחתוך בו חבלים, ולפיכך אסור לטלטלו לצורך זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושמואל אינו סובר בדין הטילטול כרבי נחמיה, ולכן מתיר שמואל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאן המקום להדגיש, כי רבי נחמיה אינו עוסק כלל בשאלה העקרונית שנחלקו בה רבי שמעון ורבי יהודה אם יש דין מוקצה בדבר הראוי לשימוש או לאכילה שמקצה אותו האדם מדעתו, אלא הוא סבור שהגזירה שנגזרה בזמן נחמיה (שבת קכג) על כל הכלים שלא ליטלם בגלל שזלזלו בדיני הוצאה, הותרה לאחר מכן רק בטלטול לצורך תשמישו המיוחד לו, ותו לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> הברייתא הזו לדברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נחמיה</b> היא, ומשום טלטול הסכין הוא שאסרו בשבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איריא</b> מדוע מדברת הברייתא רק בענין <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי טילטול הסכין שלא לצורך שימושו הרגיל ביום טוב, לפי רבי נחמיה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו ביום טוב נמי</b> אסור?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> לתרץ, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שניא ליה</b> יש הבדל <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי נחמיה בין "שבות</b>" של <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת ל"שבות</b>" של <b style='font-size:20px; color:black;'>יום טוב</b>, ולא אסר טלטול כלי שלא לצורך תשמישו הרגיל אלא בשבת ולא ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לתרץ כך!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שניא ליה</b> לרבי נחמיה לחלק בין טלטול בשבת לטלטול ביום טוב?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי מתוך תירוץ שנאמר בבית המדרש על סתירת שלשת הברייתות דלהלן, יש ללמוד לא כן: שהרי שנינו שלש ברייתות שלכאורה הן סותרות האחת את השניה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>והתני</b> ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא: מסיקין</b> את התנור ביום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלים</b>, שאינ מוקצה, שהרי ראויים הם לשימוש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מסיקין</b> ביום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>בשברי כלים</b> שנשברו ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מפני שבמצבן החדש כשברי כלים, שהתהוה ביום טוב, הן בגדר "נולד" ביום טוב, היות שמעיקרא מערב יום טוב הם נועדו לשימוש של כלי, ואילו עתה הם מיועדים לשימוש של שבר כלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכח היותם "נולד" הם אסורים הן בטלטול, והן בהסקה, ואפילו אין מטלטלן אלא שורפן במקומן, לפי שבאיסור נולד נכלל גם שלא לעשות בו שימוש. (אבל המשנה ברורה כתב שהסקתו במקומו נחשבת לטלטולו. עיין בהקדמה בענין שימוש במוקצה בלי טלטול).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא אידך: מסיקין בין בכלים בין בשברי כלים</b>, ואין חוששין משום מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא אידך: אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומשני</b> ותירצנו על הסתירה בין שלשת הברייתות: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b> סתירתן. כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> - הברייתא הראשונה, המתירה הסקה בכלים ואוסרת בשברי כלים - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> היא, דאית ליה מצד אחד מוקצה, אבל מצד שני הוא חולק על רבי נחמיה, ומתיר טלטול כלי גם שלא לצורך תשמישו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך, מותר להסיק בכלי ולטלטלו למרות שאין זה צורך תשמישו המיוחד לו, שהרי אין זה שימוש רגיל ואין זה טלטול רגיל בכלים להסיק אותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לא מסיקים בשבר כלי שנשבר ביום טוב היות והוא אסור לרבי יהודה מצד "נולד".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> - הברייתא השניה המתירה להסיק בין בכלים בין בשברי כלים - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> היא דלית ליה מוקצה. והרי כלי זה היה ראוי להסקה בין לפני שנשבר ובין לאחר שנשבר. וכל איסור ה"נולד" נובע מכך שהאדם הקצה מדעתו את הכלי הזה משימוש להסקה כשבר כלי, היות ולא העלה בדעתו שישבר הכלי ביום טוב ויעשה בו שימוש של הסקה בתורת "שבר כלי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי רבי שמעון אין ההקצאה שהקצה אדם מדעתו את השימוש בכלי הזה להסקה בתורת שבר כלי אוסרת אותו, כיון שאין הקצאתו מוחלטת, שהרי יודע הוא שיתכן והכלי ישבר ביום טוב ויוכל לעשות בו שימוש כשבר כלי להסקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> - הברייתא השלישית האוסרת את ההסקה בין בכלים בין בשברי כלים - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נחמיה</b> היא, האוסר טלטול כלי שלא לצורך תשמישו, וכל שכן שאוסר טלטול שברי כלים שנשברו ביום טוב משום נולד, שלא היה זה דרך טילטולו של הכלי בהיותו שלם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו מכאן שרבי נחמיה אוסר טלטול כלי שלא לצורך תשמישו אפילו ביום טוב! ואין לתרץ את התירוץ האמור שיש חילוק בין שבת ליום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(כי הברייתא האוסרת הסקה בכלים, על כרחך ביום טוב היא מדברת, שההסקה מותרת בו)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לעולם הברייתא האוסרת חיתוך חותמות בשבת בסכין רבי נחמיה היא, אך התנא זה סובר שרק בשבת אסר רבי נחמיה לטלטל כלי שלא לצורך תשמישו המיוחד, ולא ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שהוכחנו מתירוץ הברייתות שלרבי נחמיה נוהג איסור זה גם ביום טוב, דעתו של תנא אחר בדעת רבי נחמיה היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי שתי הברייתות החלוקות בדברי רבי נחמיה אם אסר זאת גם ביום טוב - <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי תנאי</b> הם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>נחלקו בדבר <b style='font-size:20px; color:black;'>אליבא דרבי נחמיה</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה"נר" בזמן המשנה היה מיוצר כך: היוצר של הנרות היה מגבל עפר, ועושהו חמרים חמרים קטנים עגולים ושטוחים, הנקראים בלשון תלמוד "ביצים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אחר כך היה לוקח את ה"ביצים" אחד אחד, תוחב אגרופו בתוכו, ועושה בו חקק על פני כל עגולו, עד שמקבל את צורתו כ"נר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לאחר מכן צורפים את הנר בכבשן, ואז הוא נעשה כלי להדליק בו, על ידי שמן ופתילה המונחים בתוכו (מאירי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין פוחתין</b> ביום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>את הנר</b>. אין חוקקין בביצת היוצר לעשות בה צורת נר, אפילו אינו מצרפו בכבשן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהוא עושה</b> בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>כלי</b>. (ואסור מצד מלאכת מכה בפטיש או מצד מלאכת בונה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין עושין פחמין ביום טוב</b>. אין להבעיר עצים עד שנעשים גחלים ולכבותם בשלב הזה כדי שישמשו כפחמים. וטעם האיסור, הואיל והפחמים נחשבים כ"כלי", המשמש לצורפי זהב למלאכתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין חותכין את הפתילה</b> הארוכה <b style='font-size:20px; color:black;'>לשנים</b> ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אין צורך לומר שאין עושין את הפתילה מעיקרה, כיון שעשיית כלי גמור היא, אלא אף אם עשה מערב יום טוב פתילה ארוכה, אין רשאי לחותכה לשנים, שהרי הוא מחדש כלי (מאירי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: אין חותכין את הפתילה בסכין. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>חותכה באור</b>, שורפה באש באמצעיתה, והיא נחלקת. ויתבאר טעמו בגמרא.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: אין פוחתין את הנר. מפני שעשיית כלי הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן תנא</b>, מי הוא התנא הסובר <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>ב<b style='font-size:20px; color:black;'>פחיתת נר</b> גרידא - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא</b> (כלי) <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> עושה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: שאפילו נר חקוק, שעדיין לא צירפו בכבשן, חשוב כלי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: רבי מאיר היא</b>, המחשיבו כלי לענין קבלת טומאה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כתב הרש"ש לתמוה על הפוסקים שפסקו כמשנתנו, שהרי משנתנו רבי מאיר היא, ואין הלכה כמותו, אלא כרבי יהושע שחלק עליו?! וביאר לפי שיטתם, שלא אמרו על עיקר דין המשנה שהיא כרבי מאיר, אלא על לשון המשנה "מפני שהוא עושה כלי", דמשמע כלי גמור הוא ואף לענין טומאה. אבל ביום טוב אסור לעשותו, אע"פ שאינו כלי גמור. וכמו שכתבו התוספות שאסור להתחיל את הכלי. ודייק כן מלשון הגמרא: מאן תנא פחיתת מנא כלי הוא. ולא אמרו: מאן תנא רבי מאיר היא. וראה עוד שם בשם הבית יוסף.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: כלי חרס</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאימתי מקבל טומאה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משנגמרה מלאכתו</b>, שחקקו, אפילו עדיין לא צירפו בכבשן, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר</b>: רק <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>שעה <b style='font-size:20px; color:black;'>שיצרפו בכבשן</b> הוא מקבל טומאה, אבל בחקיקה בלבד אין הוא חשוב עדיין כלי, ואינו ראוי לקבל טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו לדעת רבי מאיר, שהחקיקה לבדה עושה כלי, ואף תנא קמא של משנתנו רבי מאיר הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי</b> לרב יוסף, לדחות את הדמיון בין שאר כלי חרס לנר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ממאי?</b> וכי מנין לך שלדעת רבי מאיר אף נר חקוק שלא נצרף בכבשן כלי הוא?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם</b>, שבחקיקה לבד נעשה כלי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> בשאר כלי חרס שחוקק בהם חקיקה גדולה, הואיל <b style='font-size:20px; color:black;'>דחזי לקבולי ביה מידי</b>, ראויים הם אף קודם צירופם בכבשן להניח בהם דברים יבשים (שאין צורך בצירוף הכבשן אלא בכלים העשויים להניח בהם דברים לחים), ולפיכך כלי הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא</b>, במשנתנו, המדברת בנר שבית קבולו קטן, הרי כל שאין מצרפו בכבשן וראוי ליתן בו שמן - <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי חזי</b> (לאיזה תשמיש ראוי הוא)?! וכיון שאינו ראוי לשום תשמיש אין זה כלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אף נר חקוק ראוי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לקבולי ביה פשיטי</b> (להניח בו מעות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי אמר רב יוסף</b>: תנא של משנתנו הסובר שאף נר שאין בו אלא חקיקה כלי הוא - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר ברבי צדוק היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: אלפסין חרניות</b> (גושים שטוחים של חימר עשויין כמידת קערות (צלחות), אלא שעדיין לא נחקקו ונצרפו בכבשן, ובני עיירות אין מקפידים על כלים נאים, ומשתמשים בהם לקערות כמות שהן), הרי אלו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>טהורות באוהל המת</b>, היות וכלי חרס שאין לו תוך אינו מקבל טומאה באוהל המת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וטמאות במשא הזב</b>. שאם נשא אותן הזב הרי הן נטמאות כשאר כלים הנטמאים במשאו, שאף אלו כלים הם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> (חידוש מיוחד אמרה תורה בטומאת זב, שאם הוא נושא או מסיט כלי, אפילו בלי שיגע בו, נטמא הכלי). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> התוספות חולקים על רש"י, וסוברים שכלי חרס שאין לו תוך אינו מטמא בהיסט הזב. והרשב"א האריך בזה הרבה. ולפיכך פירשו, שהאלפסין יש להם תוך, אלא שהן מכוסות מלמעלה ועומדות להפתח, וטהורות באוהל המת היות וכלי המוקף צמיד פתיל אינו טמא באוהל המת. אבל בהיסט הרי הם טמאים, הואיל ועומדים הם להפתח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר ברבי צדוק אומר: אף טהורות במשא הזב, לפי שלא נגמרה מלאכתן</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כרחך, אין טעמו של רבי אליעזר ברבי צדוק אלא משום שעדיין לא נחקקו, אבל אם נחקקו אף שלא נצרפו בכבשן כלי הם. שאם לא כן למה נחלקו באלפסין חרניות שאין להם תוך, הרי היה להם לחלוק בכלים חקוקים שעדיין לא נצרפו בכבשן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנתנו, כדעת רבי אליעזר ברבי צדוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי</b> לדחות את הדמיון מקערות לנר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר ברבי צדוק התם</b> בקערות חקוקות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דחזי לקבולי ביה מידי, אבל הכא</b> בנר <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי חזי?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: אף נר חקוק ראוי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לקבולי ביה פשיטי</b> (לשים בו מעות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אין פוחתין את הנר, ואין עושין אלפסין חרניות ביום טוב</b>, מפני שהוא עושה כלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל מתיר באלפסין חרניות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי חרניות?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה: ערניות</b>, כדמפרש ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי ערניות?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: צעי חקלייתא</b> (קערות של בני העיירות), וכפי שנתבאר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין עושין פחמין</b> ביום טוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שאין עושין אותן ביום טוב! כי <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי חזי</b> איזה צורך יום טוב יש בהן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רבי חייא: לא נצרכה אלא</b> לאסור עשיית פחמין כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>למוסרן לאוליירין</b> (בלנים מחמי חמין ומרחצאות) <b style='font-size:20px; color:black;'>בו ביום</b>. וקא משמע לן מתניתין שאף לצורך יום טוב אסור לעשותן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על תירוץ זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובו ביום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שרי!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: וכי יש איזה היתר שימוש בו ביום בפחמין?! והרי אף לחמם מים לרחיצה אסור, שהרי אסרו רחיצה בחמין ביום טוב ואפילו הוחמו מבעוד יום, וכל שכן להחם חמין ביום טוב לרחיצה, שלא הותר מעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, חוזרת הקושיה: פשיטא?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמר רבא: להזיע, וקודם גזרה</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ראה ברשב"א כאן, שאסור להחם חמין ביום טוב מפני שאינו דבר השוה לכל נפש אלא למפונקין. וכן כתבו התוספות לעיל כא ב, וראה מה שהאריך בזה המגיה ברשב"א הנדפס מחדש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי</b> יש צורך בפחמין כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להזיע</b> על ידם, שמכניס פחמים למרחץ לחממו, ונכנסים אנשים לשם כדי להזיע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף שגזרו על ההזעה, יש לפרש משנתנו שהיא נשנתה <b style='font-size:20px; color:black;'>קודם גזרה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> כתב הרשב"א: לחמם מים להזיע מותר, אף שלרחיצה אסור, מפני שהרחיצה אינה אלא למפונקין, אבל ההזעה שוה לכל נפש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין חותכין את הפתילה לשנים</b>, רבי יהודה אומר חותכה באור:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על שיטת רבי יהודה, שמחלק בין חיתוך בסכין לחיתוך באור:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0061_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div>Micropedia bot