https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:ביצה לא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-29T01:17:41Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=141456&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:32:41Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:32, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93827:rev-141456:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=93827&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:46:38Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ביצה לא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: ואין מבקעין לא בקרדום ולא במגרה ולא במגל אלא בקופיץ:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והניחה עתה הגמרא, כי זה ששנינו ברישא "אין מבקעין", הוא משום שהביקוע הוא מלאכה וטירחה יתירה, ואסור לבקע כל עץ. וכך שנינו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. אין מבקעין עצים לא מן הקורות שנשברו מערב יום טוב, ואף שעמדו להיסק בבין השמשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. ואין צריך לומר שאין מבקעין עצים מן הקורה שבבין השמשות לא עמדה להיסק, משום שנשברה רק ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך תמהה הגמרא, כיצד שנינו בסיפא שהביקוע מותר, ובלבד שיעשהו בקופיץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמרת</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> של משנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מבקעין כלל!</b> והאיך אתה אומר שבקופיץ אפשר לבקע?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל</b>: זה ששנינו ברישא לאסור הביקוע, אינו משום מלאכה וטירחה, אלא הוא משום איסור מוקצה, והוא נאמר בקורות מסוימות בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>חסורי מחסרא</b> במשנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קתני</b> בה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין מבקעין עצים, לא מן הסואר של הקורות</b> (ערימת קורות שוכבות על הארץ, המיועדות לבנין) לפי שמוקצה הן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מן הקורה</b> של הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>שנשברה ביום טוב</b>, ומעתה אינה עומדת לבנין אלא להסקה, הואיל ובבין השמשות מוקצה היתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מבקעין מן הקורה</b> של הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>שנשברה מערב יום טוב</b>, שהרי כבר בבין השמשות לא היתה עומדת לבנין אלא להסקה, ולא היתה מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשהן מבקעין</b> את הקורות המותרות בביקוע: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מבקעין</b> אותן <b style='font-size:20px; color:black;'>לא בקרדום, ולא במגל, ולא במגרה, אלא בקופיץ</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסייעת הגמרא לפירוש זה, שהאיסור ברישא הוא משום מוקצה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי: אין מבקעין עצים לא מן הסואר של קורות</b> העומדות לבנין <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מן הקורה</b> של הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>שנשברה ביום טוב, לפי שאינו מן המוכן</b> בערב יום טוב לשימוש ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אין מבקעין <b style='font-size:20px; color:black;'>לא בקרדום</b>: קרדום רגיל בזמן הגמרא היה משמש כולו ככלי אומנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך היו גם קרדומים שהיו לראשם שני צדדים. צד אחד היה קצר, והיה עשוי כעין הקרדומים שלנו, שאינן כלי אומנות, והוא הנקרא צד ה"זכרות", ובצד הזה היו מבקעים את העצים לחתיכות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו צידו השני, הרחב, היה עשוי ככלי אומנות, ונקרא צד ה"נקבות", ובו היו קוצצים את העץ לרוחבו, דבר הנחשב למלאכת אומן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובדין קרדום זה, לביקוע ביום טוב, עוסקת סוגייתנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חינא בר שלמיא משמיה דרב: לא שנו</b> לאסור ביקוע בקרדום, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ביקוע <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>צד ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נקבות שלו</b> בראשו הרחב של הקרדום, שמבקעים בו את העץ לרוחבו, הואיל וביקוע שכזה הוא דומה למלאכת אומן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> ביקוע גזרי עצים לחתיכות <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>צד ה<b style='font-size:20px; color:black;'>זכרות שלו</b>, בראשו הקצר, שאין זה דומה למלאכת אומן - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> לבקע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שכך שנינו!? שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בקופיץ תנן</b> שמותר לבקע בו הואיל ואינו כלי אומנות כי יש בו רק צד קצר שכולו זכרות. וכיון שכן, אף קרדום בצד הזכרות שלו מותר. ומאי קא משמע לן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: הוצרך רב להשמיענו היתר קרדום בצד הזכרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא: הני מילי</b> שמותר הביקוע ב<b style='font-size:20px; color:black;'>קופיץ לחודיה</b>, שהוא קופיץ בלבד ותו לא, שאינו כלי אומנות כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>"קרדום וקופיץ</b>", שישלו צד אחד רחב כצד הנקבות בקרדום, ומצידו השני אינו כלי אומנות וכמו קופיץ, ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> (הייתי אומר): <b style='font-size:20px; color:black;'>מגו דהאי גיסא</b> (מתוך שצידו הרחב) <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> להשתמש בו - <b style='font-size:20px; color:black;'>האי גיסא נמי</b> (אף צידו הקצר) יהא <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> רב, שבצידו הקצר מותר לבקע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכא דמתני לה</b> לדברי רב <b style='font-size:20px; color:black;'>אסיפא</b> של משנתנו, ששנינו בה: ואין מבקעין <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בקופיץ</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>סתם קופיץ אין בו אלא צד אחד הראוי לחיתוך והוא אינו כלי אומנות, אך יש העושין לו שני צדדים לחיתוך, ומצידו האחד דומה הוא קצת לסתם קרדום שהוא כלי אומנות, ומצידו השני עשוי כשאר קופיץ, ובדין קופיץ זה הוא שדיבר רב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב: לא שנו</b> שהביקוע בקופיץ מותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כשמבקע <b style='font-size:20px; color:black;'>בזכרות שלו</b> הוא הצד העשוי כקופיץ שאינו כלי אומנות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בנקבות שלו</b> בצידו של הקופיץ הדומה קצת לקרדום של אומנין, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא?!</b> שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא בקרדום תנן</b>, ואף קופיץ זה בצד נקבותו הרי הוא קרדום, ופשיטא שאסור לבקע בו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא, הני מילי קרדום</b> סתם,, שכולו כלי אומנות הוא שאסרו חכמים. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל קופיץ וקרדום</b>, כלומר: אבל כלי שמצידו האחד עשוי כקופיץ ומצידו השני כקרדום, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא: מגו דהאי גיסא שרי</b> (מתוך שצדו הקצר מותר), <b style='font-size:20px; color:black;'>האי גיסא</b> (צד הרחב) <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי שרי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> רב, שמותר לבקע בצד העשוי כקופיץ. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> נתבאר על פי משמעות רש"י, שהקרדום והקופיץ של המשנה אין בו אלא ראש אחד. ולדבריו: לשון "לא שנו" אינו נוח כל כך, שהרי אין אנו דנין על הכלים השנויים במשנה, אלא על כלים אחרים. אבל המאירי כתב: אין מבקעין אלא בקפיץ והוא כלי שיש בו שני ראשים, אחד רחב כעין קרדום ואחד קצר שאין דרכו בכך בחול, ואף הקרדום יש בו שני ראשים אחד רחב ואחד צר אלא שהצד הרחב שבקפיץ קצר כצד הצר שבקרדום, ומתוך כך נאמרו בגמרא שני לשונות: הראשון, הוא שאמרו על זו שבאיסור קרדום: לא שנו אלא בנקבות שלו. רצה לומר, צד הרחב. אבל בזכרות, רצה לומר, הצד הקצר, מותר. וקפיץ מותר בכל צדדיו, שאף הרחב שבו כצד הצר שבקרדום. והקשה: פשיטא, דהא בקפיץ תנן דשרי וודאי אפילו בצד רחב שרי דאלמא קרדום נמי דהוה ליה זכרות דידיה כנקבות דקפיץ מותר מיהא בזכרותו. ותירץ: מהו דתימא וכו', וללשון זה הצד הצר שבקרדום מותר וקפיץ משני צדדיו מותר. ובלשון אחרון שנו שמועה זו על היתר שבקפיץ, כלומר: לא שנו דבקפיץ מותר אלא בזכרותו אבל בנקבותו אסור, והקשה: פשיטא דהא בקרדום תנן דאסור כלומר אף בצד הצר שבו וצד הצר שבו הוה ליה כרחב שבקפיץ, ותירץ: מהו דתימא וכו', ולדכת זה כל צד שבקרדום אסור ואף הקפיץ בצד הרחב שבו.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שהוא מלא פירות ונפחת</b> הבית מאליו על ידי שנפרצה בו פירצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נוטל</b> אדם פירות ממנו <b style='font-size:20px; color:black;'>ממקום הפחת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין אומרים שמוקצין הפירות מחמת איסור, הואיל ובבין השמשות לא היה יכול לפחות את הבית כדי להוציא את הפירות, שהרי הוא סותר אוהל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבואר בגמרא שלא היה זה בנין ממש, אלא אבנים סדורות זו על גב זו, ולכן אין איסור דאורייתא לפחות את הבית הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך אין הפירות מוקצה, היות שכל דבר שאין בו איסור להשתמש בו אלא מדברי סופרים, והיה הדבר מוקצה רק מחמת אותו איסור, אם נסתלק האיסור הרי הוא מותר, ואין בו דין מוקצה באוכלין (מאירי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר: אף פוחת</b> ביום טוב (גמרא) <b style='font-size:20px; color:black;'>לכתחילה</b> את הבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונוטל</b> פירות דרך הפחת, וכפי שיתבאר טעמו בגמרא.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: רבי מאיר אומר: אף פוחת לכתחלה ונוטל:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קא סלקא דעתין לפרש משנתנו בבית גמור, ולפיכך תמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b> מתיר רבי מאיר לפחות את הבית? <b style='font-size:20px; color:black;'>! והא קא סתר אהלא!</b> שהרי סתירת אוהל היא זו, והאיך מותר לסתור ביום טוב?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחומי בר אדא, אמר שמואל</b>: משנתנו אינה עוסקת בבית גמור העשוי לבנים מחוברות בטיט, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>באוירא דלבני</b> (אבנים סדורות זו על גב זו), שאין טיט ביניהם. ואפילו לדעת חכמים אין איסור בסתירתם אלא מדרבנן, ולדעת רבי מאיר מותר, כי אין בו איסור סתירה כלל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כן פירש הרע"ב, וכן נראה מלשון הר"ן שכתב: רבי מאיר אומר וכו', דכיון דמדרבנן בעלמא הוא דאסור לפי שאינו אלא סודר לבנים בלא טיט ולא מתסר אלא משום טלטול, משום שמחת יום טוב התירו. וכן הוא לשון המאירי שכתב: ורבי מאיר אומר אף פוחת לכתחילה, שאין כאן איסור גמור אף מדברי סופרים, אלא סרך איסור מחמת מוקצה. אמנם בצל"ח מבואר, שלרבי מאיר יש בו משום איסור סתירה, אלא שהתירו משום שמחת יום טוב. ופשטות הסוגיא בסמוך משמע, שלא הוצרכה הגמרא לומר "ביום טוב אמרו" אלא משום טלטול, אבל משום סתירה לא הוצרכה הגמרא לטעם זה, וזה כדברי הראשונים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועדיין תמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני</b>, הרי אין הדבר כן! כי אף שמשום סתירה אין באוירא דלבני, יש לאוסרם בטלטול משום מוקצה</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>האמר רב נחמן: הני ליבני דאייתור מבניינא</b>, לבנים שנשארו מבניית בנין, <b style='font-size:20px; color:black;'>שרי</b> מותר <b style='font-size:20px; color:black;'>לטלטולינהו בשבתא, הואיל וחזי למזגא עלייהו</b>, ראויים הם להשען עליהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>שרגינהו</b> (סדרן ללבנים הללו זו על גבי זו) - <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי אקצינהו!</b> שגילה לנו דעתו שמקצה אותן לבנין, ואסורים הם משום מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, איך מתיר רבי מאיר לטלטל את הלבנים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי זירא: ביום טוב אמרו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רק ביום טוב התיר רבי מאיר לפחות, הואיל ועושה כן משום שמחת יום טוב, כדי לאכול את הפירות. והרי מלאכת אוכל נפש הותרה ביום טוב, ולכן הותר בו גם טלטול מוקצה לצורך אכילת האדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא</b> התיר רבי מאיר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b>. וכדברי רב נחמן, שאסורים האבנים בטלטול משום מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסייעת הגמרא לתירוצו של רבי זירא מברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי: רבי מאיר אומר: אף פוחת</b> את כותל הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>לכתחלה, ונוטל</b> את הפירות. אך רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב אמרו</b> להתיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא בשבת</b>, מפני שהאבנים מוקצים הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל: חותמות שבקרקע</b>, כגון דלתות של פתחי בורות או מערה, הסגורות על ידי חבלים, שקושרים את הדלתות - הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מתיר</b> את קשריהם כדי לפתוח את הדלתות, הואיל ואין הקשר הזה קשר של קיימא, שהרי עומד הוא להתירו בכל פעם שפותח את הדלת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא מפקיע</b>, אין לו לפרום את שזירת החבלים כדי לפתוח את הדלת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא חותך</b> את החבלים בסכין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הואיל ומעשה סתירה הוא, ויש איסור במלאכת "סתירה" בבנין שבקרקע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל חותמות <b style='font-size:20px; color:black;'>שבכלים</b> (חבלים הקושרים את דלתות הכלים), הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>מתיר</b> את קשריהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>מפקיע וחותך</b> את החבלים, ואין חושש לאיסור סתירה, היות ואין תורת מלאכת סתירה בכלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אחד שבת ואחד יום טוב</b> מותר להפקיע ולחתוך חותמות שבכלים, ואסור לעשות כן בחותמות שבקרקע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> על דברי שמואל, האוסר להפקיע ולחתוך חותמות שבקרקע אפילו ביום טוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי למדנו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>חותמות שבקרקע</b> - הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>מתיר</b> בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא מפקיע ולא חותך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב מתיר, ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>מפקיע וחותך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשום שהחותמות הקשורים אין בהם משום סתירה דאורייתא, ורק בשבת החמירו חכמים ולא ביום טוב, משום שמחת יום טוב, שהרי הותר בו צורך אוכל נפש. ותיקשי לשמואל, שאסר ביום טוב?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b>, ברייתא זו המתירה להפקיע ולחתוך ביום טוב - <b style='font-size:20px; color:black;'>מני?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר היא, דאמר</b> במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אף פוחת</b> בית העשוי מאבנים סדורות זו על גב זו <b style='font-size:20px; color:black;'>לכתחילה, ונוטל</b> פירות. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> לשון רש"י הוא: אלמא חותמות הקשורים אין בהם משום סתירה מדאורייתא, ובשבת מדרבנן הוא דאסור. משמע מלשונו, דפשיטא לגמרא שאם אינו אלא סתירה מדרבנן הרי זה מותר ביום טוב, אלא דשמואל דאסר משום דסבירא ליה שהיא סתירה מדאורייתא. אמנם צריך ביאור לפי זה, מאי משני הגמרא הא רבי מאיר הא רבנן, וצריך תלמוד. וראה רש"י עירובין לה א ד"ה ובעי, שכתב שאינו אלא גזירה דרבנן<b>;</b> וראה בביאור הלכה סימן שיד שהביא דברי רש"י בעירובין, וכתב, שלפי דברי התוספות בעירובין אין הדבר מוכרח.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ופליגי רבנן עליה</b>, וכמו ששנינו במשנתנו לדעת תנא קמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואנא דאמרי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבנן</b> אמרתי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי תמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי פליגי רבנן עליה</b> דרבי מאיר <b style='font-size:20px; color:black;'>בחותמות שבקרקע</b>, ואוסרים לסותרם ביום טוב?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: מודים חכמים</b> (שאמרו במשנתנו אסור לפחות את הבית העשוי מלבנים סדורות) <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי מאיר</b> שהתיר בהם את הסתירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בחותמות שבקרקע: שבשבת מתיר, אבל לא מפקיע ולא חותך</b>, ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב מתיר ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>מפקיע וחותך?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו שאף לחכמים מותר ביום טוב, ודלא כשמואל?</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0060_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div>Micropedia bot