https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9B_%D7%90פרשני:בבלי:ביצה כ א - היסטוריית גרסאות2026-04-12T07:11:00Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9B_%D7%90&diff=141433&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:29:57Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:29, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93804:rev-141433:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9B_%D7%90&diff=93804&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:45:55Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ביצה כ א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: נדור</b> הוא בקרבן תודה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו יוצא</b> בה ידי חגיגה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן אם נדר בנזיר על מנת להביא קרבנותיו ממעות מעשר שני, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>נזיר, ואינו מגלח</b> על מעות מעשר שני, אלא על מעות חולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שנדרו חל, וחייב לקיימו, ואילו התנאתו שיצא ידי חובת חגיגה בתודתו, או שיצא ידי חובת קרבנות נזיר במעות מעשר שני, אינה תופסת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא מעשה דומה, שדיבורו של האדם חל, ואילו התנאתו אינה תופסת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעשה שאירע ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא גברא, דאמר להו</b> לסובבים אותו בשעת פטירתו מן העולם צואה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הבו</b> תנו <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה ארבע מאה זוזי לפלוני</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולנסיב ברתי</b>, וישא את בתי. ומת המצוה את הצואה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: ארבע מאה</b> זוזי - <b style='font-size:20px; color:black;'>שקיל</b>, יטול אותו אדם, מכח הצוואה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו את <b style='font-size:20px; color:black;'>ברתיה,</b> בתו של אותו האיש, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בעי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נסיב,</b> אם ירצה ישא אותה לאשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי בעי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נסיב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא שכל זאת אמור אם הקדים את דיבורו, ורק אחר כך אמר את תנאו. אבל אם הקדים תנאו לדיבורו לא יחול הדיבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא דאמר</b> תחילה <b style='font-size:20px; color:black;'>"הבו ליה</b> ארבע מאה זוזי", ורק לאחר מכן אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולנסיב</b> בתי", לכן חלה מתנתו של המצוה בלי שיתחייב המקבל לקיים את תנאו לשאת את בתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אי אמר</b> תחילה את התנאי <b style='font-size:20px; color:black;'>"לנסיב</b> בתי", ורק אחר כך אמר את צואת המתנה <b style='font-size:20px; color:black;'>"והבו ליה</b> ארבע מאה זוזי" - הרי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אי נסיב</b>, אם ישא את בתו - <b style='font-size:20px; color:black;'>שקיל</b>, יקבל את הכסף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא נסיב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שקיל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתיב מרימר וקאמר להא שמעתא</b>, את ה"שמועה" שאמר רבי יוחנן כמענה לשאלתו של ריש לקיש - <b style='font-size:20px; color:black;'>משמיה דנפשיה</b>, בשם עצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבינא למרימר: אתון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי מתניתו לה</b>, לשמעתא זו בשם עצמכם, ללא בעיה, ומענה לבעיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אנן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדבעא מיניה</b>, כמו ששאל <b style='font-size:20px; color:black;'>ריש לקיש מרבי יוחנן</b>, וכמו שענה לו רבי יוחנן - כך <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנינן לה</b> לשמעתא זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני תנא קמיה דרבי יצחק בר אבא</b>: הא דכתיב בענין העולה שהביא אהרן הכהן ביום השמיני למילואים (ויקרא ט): <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויקרב את העולה, ויעשה כמשפט</b>": מלמד הכתוב שעשה אהרן את עולתו, שהיא עולת חובה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמשפט עולת נדבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאן <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>י<b style='font-size:20px; color:black;'>מד</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>על עולת חובה שטעונה סמיכה</b> כמו שמחייב הכתוב בעולת נדבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יצחק, לזה ששנה לפניו את הברייתא הזאת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר לך</b>, מי ששנה לך ברייתא זו ודרש בה את הפסוק, ולא למד זאת בבנין אב גרידא מעולת נדבה שטעונה סמיכה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מני</b>, לשיטת מי הוא שנה ברייתא זאת? - בהכרח שלפי שיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי היא</b> שנויה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא גמרי</b>, שאינם לומדים דין סמיכה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שלמי חובה מ</b>דין סמיכה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שלמי נדבה</b>, שבהם ציוותה התורה לסמוך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן הם גם לא לומדים את דין סמיכה בעולת חובה מדין סמיכה בעולת נדבה, כי לשיטתם אי אפשר ללמוד חובה מנדבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי בית הלל, כיון דגמרי</b> בית הלל דין סמיכה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שלמי חובה משלמי נדבה</b> - הרי לדבריהם <b style='font-size:20px; color:black;'>עולת חובה נמי לא תבעי קרא</b> לחיוב סמיכה, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>דגמרי</b> עולת חובה בבנין אב גרידא <b style='font-size:20px; color:black;'>מעולת נדבה</b> שמצוה לסומכה, כשם שלומדים חובה מנדבה בשלמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן להוכחת רבי יצחק: <b style='font-size:20px; color:black;'>וממאי דבית הלל</b> סמיכה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שלמי חובה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משלמי נדבה גמרי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא</b> בית הלל לא לומדים דין סמיכה בשלמי חובה משלמי נדבה כי אין לומדים חובה מנדבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא דין סמיכה בשלמי חובה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מעולת חובה גמרי</b> הם לומדים זאת. לפי שלומדים חובה מחובה, ולא חובה מנדבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>עולת חובה גופא בעיא קרא</b> שיש בה חיוב סמיכה, כי לולי הפסוק שמחייב סמיכה בעולת חובה, לא היינו יודעים את חיוב הסמיכה לא בעולת חובה ולא בשלמי חובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, הברייתא זאת - לדברי הכל היא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועונה רבי יצחק: לדבריך, שבית הלל אינם לומדים שלמי חובה משלמי נדבה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא</b> שלמי חובה <b style='font-size:20px; color:black;'>משלמי נדבה, דלא גמרי</b> בית הלל - בהכרח שהטעם הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן</b> שלמי נדבה <b style='font-size:20px; color:black;'>מצויין,</b> ואילו שלמי חובה אינם מצויין, ולא לומדים מצוי משאינו מצוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, בית הלל שלמי חובה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעולת חובה נמי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גמרי</b>, היות ויש חילוק ביניהם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שכן</b> העולה היא מוקטרת <b style='font-size:20px; color:black;'>כליל</b> לה', בעוד ששלמים נאכלים לבעלים ולכהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: לעולם הברייתא היא גם כבית הלל. וצריך לדרוש את הפסוק "ויקרב את העולה ויעשה כמשפט" ללמד שעולת חובה יש בה סמיכה כבעולת נדבה, היות ואין לומדים חובה מנדבה בבנין אב גרידא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שאתה טוען שאם כן לא ילמדו בית הלל שלמי חובה מעולת חובה כיון שהעולה היא כליל, יש לומר ששלמי חובה <b style='font-size:20px; color:black;'>אתיא מבינייא</b> בלימוד של בנין אב, מבין השניים שכבר ידועה לנו חובת הסמיכה בהם: משלמי נדבה האמורים בכתוב במפורש, ומעולת חובה הנלמדת בברייתא מהפסוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם תפרוך על הלימוד במה מצינו משלמי נדבה, מה לשלמי חובה שכן מצויין, עולת חובה, שאינה מצויה, תוכיח, שיש בה סמיכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם תפרוך על הלימוד במה מצינו מעולת חובה, מה לעולת חובה שכן כליל, יש לומר שלמי נדבה יוכיחו, שאינם כליל, ויש בהם סמיכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה דנה הגמרא בדבר רבי יצחק: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סברי בית שמאי</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שלמי חובה לא בעו סמיכה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא, אמר רבי יוסי: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הסמיכה עצמה</b> בשלמי חובה <b style='font-size:20px; color:black;'>שצריך</b> לעשותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על מה נחלקו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> הכלל ש<b style='font-size:20px; color:black;'>"תכף לסמיכה שחיטה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שבית שמאי אומרים: אינו צריך</b> לשחוט תכף ומיד לאחר הסמיכה, אלא יכול לסמוך מערב יום טוב, ולשחוט למחרת ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים: צריך</b> לשחוט תכף ומיד לאחר הסמיכה, ולכן אינו יכול לסמוך מערב יום טוב, אלא סומך ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שהברייתא סוברת בניגוד לדעת רבי יצחק, ולדעת התנא בברייתא לבית שמאי כן סומכים על שלמי חובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> רבי יצחק הסובר שלפי בית שמאי אין סומכים על שלמי חובה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כי האי תנא</b> בברייתא, הסובר כמותו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא, אמר רבי יוסי ברבי יהודה: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על "תכף לסמיכה שחיטה</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>שצריך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>על מה נחלקו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>על הסמיכה</b> בשלמי חובה <b style='font-size:20px; color:black;'>עצמה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שבית שמאי אומרים: אינו צריך</b> לסמוך על שלמי חובה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים: צריך.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו</b> (עולת ראיה) <b style='font-size:20px; color:black;'>לעזרה</b>, ורצה <b style='font-size:20px; color:black;'>לסמוך עליה ביום טוב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חברו עליו תלמידי שמאי הזקן, אמרו לו: מה טיבה של בהמה זו?</b> והם לא הבחינו בה אם היא זכר או נקבה, אלא התענינו לשאול לשם איזה קרבן הביאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם: נקבה היא</b> בהמה זו, ואינה ראויה לקרבן עולה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולזבחי שלמים הבאתיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומותר לשנות מפני דרכי שלום. ולא רצה הלל לומר להם את האמת, שהוא מביאה לשיטתו, שעולת ראיה קריבה גם ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כשכש להם בזנבה,</b> כדי להטעותן, שיהיו סבורים שמראה להן שהיא נקיבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והלכו להם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואותו היום גברה ידם של בית שמאי על בית הלל</b>, שהרי הודה להם הלל שהוא עצמו אינו מביא עולת ראיה ביום טוב אלא רק שלמים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובקשו</b> בית שמאי <b style='font-size:20px; color:black;'>לקבוע הלכה כמותן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיה שם זקן אחד מתלמידי שמאי הזקן, ובבא בן בוטא שמו, שהיה יודע שהלכה</b> במחלוקת זו היא <b style='font-size:20px; color:black;'>כבית הלל</b>.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0037_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div>Micropedia bot