https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%91פרשני:בבלי:ביצה כו ב - היסטוריית גרסאות2026-04-12T07:21:44Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%91&diff=141446&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:31:29Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:31, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98306:rev-141446:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%91&diff=98306&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:17:34Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:17, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>נולד בו מום</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב</b> עצמו:</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>נולד בו מום</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב</b> עצמו:</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במקרה שכזה היה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: אין זה מן המוכן!</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במקרה שכזה היה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: אין זה מן המוכן!</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואפילו עבר ובקרו ומצא שהמום שחל בו ביום טוב הוא מום קבוע, לא ישחטנו, היות ובכך הוא מתקן אותו תיקון גמור ביום טוב.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואפילו עבר ובקרו ומצא שהמום שחל בו ביום טוב הוא מום קבוע, לא ישחטנו, היות ובכך הוא מתקן אותו תיקון גמור ביום טוב.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93817:rev-98306:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%9B%D7%95_%D7%91&diff=93817&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:46:19Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ביצה כו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>נולד בו מום</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב</b> עצמו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במקרה שכזה היה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: אין זה מן המוכן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואפילו עבר ובקרו ומצא שהמום שחל בו ביום טוב הוא מום קבוע, לא ישחטנו, היות ובכך הוא מתקן אותו תיקון גמור ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושוין</b>, רבי יהודה ורבי שמעון החולקים בדין מוקצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאם נולד</b> הבכור <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא ומומו עמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שזה מן המוכן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון שישבו דיינים בשעת לידתו, וראו שהוא בעל מום. וכיון שהבכור קדוש רק בשעת לידתו, נמצא שמעולם הוא לא הוחזק באיסור, וראיית הדיינים בשעת לידה אינה נחשבת לתיקונו, כי מעולם לא היה "מקולקל" מחמת ספק קדושתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רבה בר רב הונא</b>: בכור ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נולד הוא ומומו עמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מבקרין אותו ביום טוב, לכתח לה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב נחמן: אבא</b> שלי <b style='font-size:20px; color:black;'>תני: אם עבר ובקרו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מבוקר!</b> ומשמע, שרק בדיעבד הוא. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>את אמרת</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מבקרין אותו לכתחלה!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: כותיה</b> כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר רב הונא</b>, שמותר לבקר אותו ביום טוב לכתחילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מסתברא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מדקתני לה</b> בברייתא לעיל, לדברי רבי שמעון בן מנסיא, ב<b style='font-size:20px; color:black;'>תלתא בבי</b>, בחלוקה לשלשה ענינים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>נולד בו מום מערב יום טוב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מבקרין אותו ביום טוב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מלשון הברייתא כשלעצמו, כי רק <b style='font-size:20px; color:black;'>לכתחלה הוא דלא</b> מבקרים אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> הם ביקרוהו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>דיעבד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר דמי</b>, ומותר לאוכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>נולד בו מום ביום טוב, רבי שמעון אומר: אין זה מן המוכן</b>. ומשמע מלשון הברייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאפילו</b> בדקוהו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>דיעבד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי לא</b> יאכלוהו לפי שאינו מן המוכן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד ראיה שכך משמעות התנא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם הכונה שרק לכתחילה לא יבדוק אך אם בדק מותר לשוחטו, הרי הדין של נולד בו מום ביום טוב שוה לדין הקודם שנולד בו מום ערב יום טוב, שבשניהם לכתחילה לא יבדוק, אבל אם בדק, אפשר בדיעבד לשוחטו ולאוכלו. ואם כן, מדוע שתי הלכות אלו מפוצלות כשני ענינים שונים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>והדר תני: ושוין, שאם נולד ומומו עמו שזה מן המוכן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהחלוקה הנוספת הזאת לשלשה, משמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאפילו לכתחלה נמי.</b> כי אם רק בדיעבד היה מותר, היה אפשר לכלול דין זה יחד עם הדין הראשון, ולומר: נולד בו מום מערב יום טוב או שנולד הוא ומומו ביום טוב, אין מבקרים אותו ביום טוב, והיה משמע שלכתחילה אין מבקרים, ובדיעבד הותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא כי אתא</b>, כאשר בא <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אושעיא</b> מארץ ישראל לבבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא, ואייתי מתניתא</b> ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>בידיה</b>, שאין בה כלל חלוקה בין שתי ההלכות הראשונות, אלא היא כוללת בהלכה אחת בין את הבכור שנולד בו מום מערב יום טוב ובין את הבכור שנולד בו מום ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: בכור, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין שנולד בו מום מערב יום טוב, ובין שנולד בו מום ביום טוב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חכמים אומרים: אין זה מן המוכן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהברייתא אינה מחלקת בין נולד המום מערב יום טוב לנולד המום ביום טוב, משמע שבשניהם הוא מוקצה, ואסור אפילו בדיעבד, גם אם בקרו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והברייתא הזאת לדברי רבי שמעון היא, שהוא סובר אין רואין מומין ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי ברייתא זו, אפשר להעמיד את ההלכה האחרת, ששוין רבי יהודה ורבי שמעון בנולד הוא ומומו עמו, שזה מן המוכן, שהכונה היא שאסור לכתחילה לראות, ורק אם ראה מותר בדיעבד, וכדברי רב נחמן. ואין ראיה מכאן לרבה בר רב הונא שמתיר לגמרי בנולד הוא ומומו עמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והדיוק של אביי מהברייתא שהביא לעיל, שנולד הוא ומומו עמו מותר לכתחילה מכך שלא כלל רבי שמעון בן מנסיא את ההלכה של הוא ומומו עמו יחד עם ההלכה של נפל בו מום מערב יום טוב, דיוק זה אינו קיים לדברי הברייתא הזו. כי הברייתא הזו אוסרת במום מערב יום טוב אפילו בדיעבד, ואילו בנולד הוא ומומו עמו, לדברי הכל מותר בדיעבד, ולכן אי אפשר להכלילם יחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותיקשי לאביי, על מה שסייע לרבה בר רב הונא, שהתיר לגמרי בנולד הוא ומומו אמו, והביא לו ראיה מחלוקת הברייתא לשלשה ענינים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא קשיא הך</b> ברייתא המחלקת לשלשה ענינים, ומסייעת לרבה בר רב הונא שמתיר בנולד הוא ומומו עמו לכתחילה, ומנין לך לסמוך על הברייתא שהביא רב אושעיא יותר מברייתא זו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא</b> ברייתא שהביאה אביי לראיה - דברי <b style='font-size:20px; color:black;'>אדא בר אוכמי היא, דמשבש</b> ברייתות <b style='font-size:20px; color:black;'>ותני</b> להו, ואין לסמוך עליה, אלא על הברייתא שהביא רב אושעיא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק: מתניתין</b> משנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי דייקא</b> כדברי הברייתא שהביא רב אושעיא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זה מן המוכן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "אין מומו" ניכר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא שאין מומו ניכר</b> מאתמול <b style='font-size:20px; color:black;'>כלל</b>, והיינו, שלא היה בו בערב יום טוב שום מום, אלא היה אז בכור תם, שהוא מוקצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שהוא מוקצה לרבי יהודה, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא</b> לרבי שמעון <b style='font-size:20px; color:black;'>למימר</b> לרבי יהודה שהוא אינו מן המוכן!? <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> בהכרח, שמדובר בכגון <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא אתחזי לחכם מערב יום טוב אם</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מום קבוע אם מום עובר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>קתני מיהת</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>"אין זה מן המוכן</b>". ומוכח שגם אם היה בו מום מערב יום טוב (אלא שלא נראה אז לחכם) הרי זה אסור אפילו בדיעבד. ומוכח ממשנתנו כנגד הברייתא שהעמדנוה לדברי אדא בר אוכמי, שממנה הרי יש לדייק שבמום ערב יום טוב, מותר בדיעבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי מיניה הלל מרבא</b>: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>יש</b> דין <b style='font-size:20px; color:black;'>"מוקצה" לחצי שבת או אין מוקצה לחצי שבת?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשאלה היא: האם היות הדבר מוקצה לחלק מן השבת אוסר אותו לכל השבת, על אף שבטלה הקצאתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?</b> כיצד הוא הספק?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי המוקצה הרגיל, שהכל מודים בו, הוא במי שמעלה גרוגרות וצימוקים לייבשן, שבכך הקצה אותם בידים. ודרכם להתקלקל מאכילה בתחילת ייבושן, ולחזור להיות ראויים לאכילה משייבשו לגמרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי דאחזי</b> לאכילה כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>בין השמשות</b> - הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אחזי</b> לאכילה ואין כאן מוקצה לחצי שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אי דלא אחזי</b> בבין השמשות, הא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אחזי</b> למשך כל השבת, שהרי לא היו מוכנים מבעוד יום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויסוד המוקצה בנוי על חוסר המוכנות לשבת, וחיוב המוכנות נסמך על הפסוק "ביום השישי - והכינו!", שמכאן סמכו חכמים לומר שחייבת להיות ההכנה מבעוד יום, ומבלעדיה הדבר מוקצה לאכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריכא</b>, אלא במקרה <b style='font-size:20px; color:black;'>דאחזי</b> בבין השמשות לאכילה, לפי שכבר יבשו אז, <b style='font-size:20px; color:black;'>והדר אדחי</b> מאכילה בעקבות ירידת גשמים עליהם, שחזרו להיות לחים, ולא ראויים לאכילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והדר אחזי</b> לאכילה כשחזרו להתייבש בשמש בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשאלה היא - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b>, האם מחמת שנאסרו באמצע השבת, כשירדו עליהם גשמים, הם התקצו גם להמשך השבת עד למוצאי שבת. או שמא לא הוקצו אלא לשעה שהיו לחים, ותו לא!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: יש מוקצה</b> לחצי שבת, ונאסרו עד למוצאי שבת. והוא הדין שיש מוקצה לחצי יום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b> לרבא מהברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ושוין, שאם נולד ומומו עמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שזה מן המוכן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי</b> אמרו כך, לפי רבא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי לדברי רבא שיש מוקצה לחצי שבת, ונאסר לכל השבת, וכמו כן יש מוקצה לחצי יום טוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>נימא: האי בכור</b>, אמנם <b style='font-size:20px; color:black;'>מעיקרא</b> בכניסת השבת עד שנולד <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה חזי</b>, היה ראוי לאכילה באם יישחט, <b style='font-size:20px; color:black;'>אגב אמיה,</b> וימצא בשעת שחיטה במעי אמו, שהרי אין בו קדושה עד לידתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בשעה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אתיליד ליה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אדחי ליה</b>, נדחה הוא אז מאכילה כדין מוקצה, כל זמן שלא נראה לחכם, שהרי אסור לשוחטו ולאוכלו עד אשר יראה אותו החכם, משום שעתה הוא בחזקת בכור תם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחזייה לחכם</b>, וראה מומו והתירו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אשתרי ליה</b> אז איסור אכילתו מחמת ספק בכור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדברי רבא הוא צריך להמשיך להיות מוקצה כי יש מוקצה לחצי יום טוב, לאסור לכל היום. ולמה אמרו שאם נולד הבכור ומומו עמו שוין הכל שמותר לאכלו, שזה מן המוכן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי ואיתימא רב ספרא</b>: הברייתא מדברת ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כגון דיתבי דייני התם</b> בשעת לידתו, וראו בשעת הלידה שנולד עם מומו, ונמצא שלא הוחזק מעולם בחזקת בכור תם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי</b> כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מוקצה לחצי שבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא מסייע ליה</b> לרבא מהברייתא ששנינו בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ושוין שאם נולד ומומו עמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שזה מן המוכן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא בכור</b> זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מעיקרא</b> במעי אמו, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה חזי אגב אמיה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אתיליד ליה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אדחי ליה, אחזייה לחכם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אשתרי ליה.</b> ומתירים אותו. ומוכח שאין מוקצה לחצי שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי, ואיתימא רב ספרא</b>: אין לך ראיה משם. משום ששם מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בכגון דיתבי דייני התם</b>, ולא הוקצה בתורת בכור מעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> הוכחה שיש מוקצה לחצי שבת מהא דתניא: מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>היה אוכל בענבים, והותיר</b> מהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>והעלן לגג לעשות מהן צמוקין</b>. וכן מי שהיה אוכל <b style='font-size:20px; color:black;'>בתאנים, והותיר, והעלן לגג לעשות מהן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>גרוגרות. לא יאכל מהן</b> בשבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>עד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שיזמין מבעוד יום!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן אתה מוצא באפרסקין, ובחבושין, ובשאר כל מיני פירות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי דחזו</b>, אם כבר יבשו, והיו ראויים מערב שבת לאכילה - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה ליה הזמנה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי דלא חזו</b> בכניסת השבת לאכילה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כי אזמין להו</b> מערב שבת <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי הוי?</b> הרי אין אדם יכול להזמין דבר עתידי, אלא רק דבר שראוי עתה לפניו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא דלא ידע</b> אותו אדם שמזמין <b style='font-size:20px; color:black;'>אי חזו אי לא חזו</b>, כיון שאינו טורח לעלות לגג. וצריך הוא להזמין אותם על הצד שהם ראויים עתה לאכילה. ואז, אם יעלה לגג ביום השבת ויראה שהם היו ראויים לאכילה מערב שבת, מותר לו לאוכלם על סמך הזמנתו מערב שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כך: כי <b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב כהנא</b>: פרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מוקצה שיבש</b> על הגג מערב שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין הבעלים מכירין בו</b> בערב שבת שיבש - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> לאוכלו בשבת אפילו לא זימנו, לפי שלא הקצהו מתחילה אלא עד זמן שיתייבש ויהיה מוכן לאכילה, וכיון שבערב שבת הוא היה מוכן, אין צורך בהזמנתו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לאו</b>, בהכרח צריך לומר, שהמדובר הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דחזו</b> בכניסת השבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואדחו</b> באמצע השבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>והדר אחזו</b> בשבת. ולכן רק אם הזמינם מערב שבת הועילה הזמנתו, שהרי בשעה שהזמין הם היו ראויים לאכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת אין מוקצה</b> לחצי שבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה להו הזמנה</b> כדי להתירם בשעה שיחזרו ויעשו ראויים!? והרי אם אין מוקצה לחצי שבת, הרי בשעה שחזרו ונעשו שוב ראויים - בטל המוקצה מהם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מאי</b>, לדבריך, <b style='font-size:20px; color:black;'>יש מוקצה</b> לחצי שבת, הרי גם לך יקשה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי אזמין להו</b> לשעה שיחזרו ויהיו ראויים לאכילה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי הוי!?</b> כיצד תועיל לו ההזמנה להתירם, והרי מכח "יש מוקצה לחצי שבת" הם נאסרים עד צאת השבת!? והרי אין להזמנה יותר כח מאשר עצם היותם ראויים לאכילה בכניסת היום!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריכא</b>, אלא לכגון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאחזו ולא אחזו</b>. שבכניסת השבת יבשו, אבל לא יבשו כל צרכן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא אינשי דאכלי</b> להו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכא אינשי דלא אכלי</b> להו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך, אי <b style='font-size:20px; color:black;'>אזמין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>גלי דעתיה</b> שהוא מאותם שדרגת יובש כזאת ראויה להם לאכילה, ואין הפירות היבשים הללו מוקצה עבורו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא אזמין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גלי דעתיה</b> שהם ראויים לו, ואז הם מוקצים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין כל קשר בין ברייתא זו לשאלה אם יש מוקצה לחצי שבת או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא: תא שמע</b> שאין מוקצה לחצי שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפולין ועדשים</b> שאנו מבשלים ביום טוב: <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא פולין ועדשים, מעיקרא</b> לפני יום טוב,, כשהם חיים לפני בישולם, <b style='font-size:20px; color:black;'>חזו לכוס</b>, ראויים הם לכסוס אותם כמות שהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכאשר <b style='font-size:20px; color:black;'>שדינהו</b> זורקים אותם ביום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>בקדרה</b> כדי לבשלם, הרי בתחילת תהליך הבישול כשמתחילה הרתיחה, הם אינם ראויים לא לאכילה ולא לכסיסה, ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אדחו להו</b> מאכילה במשך כל זמן הרתיחה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0050_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div>Micropedia bot