https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%90
פרשני:בבלי:ביצה טז א - היסטוריית גרסאות
2026-04-25T06:20:43Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=141415&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T16:27:39Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:27, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98294:rev-141415:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=98294&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:17:14Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:17, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רב תחליפא, אחוה דרבנאי חוזאה</b>: אל לו לאדם לעשות הוצאה מרובה, היות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> ההשתכרות של האדם עבור <b style='font-size:20px; color:black;'>מזונותיו של אדם קצובים לו</b> מתחילת השנה, בימי הדין, <b style='font-size:20px; color:black;'>מראש השנה ועד יום הכפורים</b>. ולא יוסיפו לו על מה שקצבו לו למזונותיו, ונמצא חסר ממון למזונותיו.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רב תחליפא, אחוה דרבנאי חוזאה</b>: אל לו לאדם לעשות הוצאה מרובה, היות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> ההשתכרות של האדם עבור <b style='font-size:20px; color:black;'>מזונותיו של אדם קצובים לו</b> מתחילת השנה, בימי הדין, <b style='font-size:20px; color:black;'>מראש השנה ועד יום הכפורים</b>. ולא יוסיפו לו על מה שקצבו לו למזונותיו, ונמצא חסר ממון למזונותיו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה</b>, שיכול להוציא עבורם הוצאה מרובה, כי כלל לא קצבו לו אותם לאותה שנה, אלא הכל לפי מה שרגיל להוציא עבורם, כך ממציאים לו משמים.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה</b>, שיכול להוציא עבורם הוצאה מרובה, כי כלל לא קצבו לו אותם לאותה שנה, אלא הכל לפי מה שרגיל להוציא עבורם, כך ממציאים לו משמים.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שאם פחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פוחתין לו, ואם הוסיף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוסיפין לו.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שאם פחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פוחתין לו, ואם הוסיף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוסיפין לו.</b></span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93796:rev-98294:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=93796&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:45:40Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ביצה טז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רב תחליפא, אחוה דרבנאי חוזאה</b>: אל לו לאדם לעשות הוצאה מרובה, היות <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> ההשתכרות של האדם עבור <b style='font-size:20px; color:black;'>מזונותיו של אדם קצובים לו</b> מתחילת השנה, בימי הדין, <b style='font-size:20px; color:black;'>מראש השנה ועד יום הכפורים</b>. ולא יוסיפו לו על מה שקצבו לו למזונותיו, ונמצא חסר ממון למזונותיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מהוצאת שבתות והוצאת יום טוב, והוצאת בניו לתלמוד תורה</b>, שיכול להוציא עבורם הוצאה מרובה, כי כלל לא קצבו לו אותם לאותה שנה, אלא הכל לפי מה שרגיל להוציא עבורם, כך ממציאים לו משמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שאם פחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פוחתין לו, ואם הוסיף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מוסיפין לו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבהו: מאי קראה</b>, מהיכן יש ללמוד שקוצבים לאדם את השתכרות מזונותיו בתחילת השנה? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(תהלים פא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"תקעו בחדש</b> (בחידוש הלבנה) תקיעת <b style='font-size:20px; color:black;'>שופר</b>, כאשר חידושה של הלבנה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בכסה</b> (מכוסה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>ליום חגנו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איזהו חג שהחדש</b> שחידוש הלבנה <b style='font-size:20px; color:black;'>"מתכסה" בו</b>, שבמשך היום של ראש השנה אין הלבנה נראית בכל העולם אלא רק בחלק קטן ממנו, היות והיא "מכוסה" מעין רוב העולם בשעות שלפני המולד ולאחריו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוי אומר זה ראש השנה.</b> כי בשאר החגים, כשמתמלאת הלבנה, היא נראית בכל העולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> בו בהמשך הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"כי</b> באותו החג, ראש השנה - <b style='font-size:20px; color:black;'>חק</b> (קיצוב המזונות) <b style='font-size:20px; color:black;'>לישראל הוא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>משפט לאלהי יעקב</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b>, מהיכן <b style='font-size:20px; color:black;'>משמע דהאי "חק</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לישנא דמזוני הוא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (בראשית מז) בכהני פרעה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר זוטרא אמר מהכא</b>: (משלי ל) <b style='font-size:20px; color:black;'>"הטריפני לחם חקי</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מביאה הגמרא כמה ענינים העוסקים במזונות השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מצא בהמה נאה</b>, היה <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר: זו לשבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם לאחר מכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מצא אחרת נאה הימנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מניח את השניה</b> לשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ואוכל את הראשונה</b> בחול. ונמצא שגם אכילת הראשונה היא לכבוד שבת, שהרי רק כיון שאוכלה לראשונה הוא משאיר את השניה לשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הלל הזקן, מדה אחרת היתה לו. שכל</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשיו</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>לשם שמים.</b> והיה אוכל את הבהמה הראשונה ביום חול לפני שהיה מוצא בהמה שניה נאה, והיה בוטח שימצא בהמה נאה גם לשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (תהלים סח) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ברוך ה'</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יום יום</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי: בית שמאי אומרים: מחד שביך</b>, החל מהיום הראשון בשבת (בשבוע) הכן צרכיך <b style='font-size:20px; color:black;'>לשבתיך</b>, לשבת הקרובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים</b>: אינו צריך. אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>"ברוך ה' יום יום</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד בענין השבת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חמא ברבי חנינא: הנותן מתנה לחברו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין צריך להודיעו</b> שנתנו לו כדי שלא יהיה המקבל תוהה מהיכן בא לו דבר זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (שמות לד) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ומשה לא ידע כי קרן עור פניו</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> ממה ששנינו בברייתא: דתניא: (שמות לא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"לדעת כי אני ה' מקדשכם</b>". <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה! מתנה טובה יש לי בבית גנזי, ו"שבת" שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיע אותם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל: הנותן פת לתינוק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך להודיע לאמו</b>, על ידי סימן (כפי שיתבאר להלן) שנתן לו פת במתנה, כדי שתרבה חבה ורעות בישראל!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא במתנה דעבידא לאגלויי</b>, שעשויה להתגלות למקבל - אין צריך להודיעו, ולכן לא הודיע ה' למשה כי קרן עור פניו, שהרי הרואים את הקרניים יודיעוהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא במתנה דלא עבידא לאגלויי</b>, שם צריך הנותן להודיע למקבל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת נמי</b> - הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנה דעבידא לאגלויי</b>, שעתיד היה הקב"ה לצוות את בני ישראל על שמירתה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מתן שכרה</b> של שמירת השבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא עבידא לאגלויי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b> בבריתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל: הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי עביד</b> מה יעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> לתינוק כדי שתדע אמו שנתן לו פת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שייף ליה משחא,</b> משפשף אותו בשמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומלי ליה</b> וממלא את סביבות עיניו בצבע <b style='font-size:20px; color:black;'>כוחלא</b> (כחול). ואז תשאלנו אמו מי עשה זאת, ויספר לה התינוק מיהו, וגם יספר לה על הפת שנתן לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאידנא</b>, ועתה <b style='font-size:20px; color:black;'>דחיישינן לכשפים</b> בשפשוף השמן ובמילוי הכחול סביבות העין - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> יעשה לו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: שייף ליה</b> משפשף לו <b style='font-size:20px; color:black;'>מאותו המין</b> שהאכילו, וכך תדע אמו שהאכילו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל מצוה שנתן להם הקדוש ברוך הוא לישראל, נתן להם</b> אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>בפרהסיא</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מ</b>מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת, שנתן להם</b> אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>בצנעא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> במצות השבת (שמות לא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ביני ובין בני ישראל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אות היא לעלם</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b>, שהיא ניתנה לנו בצינעא, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא לענשו נכרים</b> לעתיד לבוא <b style='font-size:20px; color:black;'>עלה</b>, על כך שלא קיבלוה!? כי לעתיד לבוא ישפוט הקב"ה את הגויים על שסירבו לקבל את התורה בזמן שהציע להם אותה, לפני מעמד הר סיני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היתה השבת נתינת השבת בצינעא, הרי לא ידעו ולא סירבו לקבלה, ואין להם להענש על המנעותם לקבל אותה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>שבת</b> כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אודועי אודעינהו,</b> ורק <b style='font-size:20px; color:black;'>מתן שכרה לא אודעינהו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי בעית אימא: מתן שכרה נמי אודעינהו</b> לעמים כולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא את ענין ה<b style='font-size:20px; color:black;'>"נשמה יתירה</b>" שניתנת לאדם בשבת, שיש לו רוחב לב למנוחה ושמחה, ואוכל ושותה הרבה ואינו קץ באכילה ושתיה (רש"י) - את זה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אודעינהו.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי שמעון בן לקיש: נשמה יתירה נותן הקדוש ברוך הוא באדם ערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (שמות לא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"שבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>וינפש</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון ששבת</b>, שחלפה לה השבת עם סיום שביתתו של האדם בה - <b style='font-size:20px; color:black;'>ווי</b>, אוי לו לאדם, על כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אבדה נפש</b> יתירה שניתנה בו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה את ענין עירוב תבשילין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עושה אדם תבשיל מערב יום טוב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: לא שנו</b> שעושה אדם עירוב תבשילין <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כשעושה <b style='font-size:20px; color:black;'>תבשיל. אבל</b> כשמערב ב<b style='font-size:20px; color:black;'>פת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> הוי עירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא פת דלא</b> מערב בה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מידי ד"מלפת</b>", דבר שהוא "ליפתן", שמלפתים בו את הפת, <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן</b> לעירוב, היות ורק בכך הוא ניכר שמכינו לסעודת שבת. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>פת לא "מלפתא</b>", שאין היא לפתן, ואין ראיה מהכנתה שהיא לסעודת שבת, שהרי בכל יום ויום אוכל האדם פת בסעודתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר שזהו הטעם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>והא דייסא</b> (תבשיל מחיטים או שעורים כתושים) <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b>, הרי היא דבר <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא "מלפתא</b>", שאין היא חשובה "ליפתן", אלא היא נחשבת כלחם עצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי זירא: הני בבלאי</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>טפשאי</b>, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאכלי נהמא בנהמא</b> (לחם בלחם, דהיינו לחם עם דייסא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שגם הדייסא נחשבת כלחם, לפי שהיא עשוייה מחיטים ומשעורים כתושים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחומי בר זכריה משמיה דאביי: מערבין בדייסא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> כך הוא החילוק בין פת לתבשיל ביחס לעירוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לעירוב תבשילין - <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי דלא שכיח</b>, דבר שאינו שכיח <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ופת שכיחא, ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>דייסא לא שכיחא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: לא שנו אלא תבשיל, אבל</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>פת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מערבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא דמידי דלא שכיח בעינן, ופת שכיחא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא דייסא לא שכיחא, ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחומי בר זכריה משמיה דאביי: אין מערבין בדייסא!</b> (הפוך מהלשון הראשונה, הסוברת שמערבים בדייסא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, מידי דמלפת בעינן, ופת לא מלפתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודייסא נמי לא מלפתא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי זירא: הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני רבי חייא: עדשים ש</b>נשארו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשולי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>קדרה</b>, חשובים הם - ויכול אדם להיות <b style='font-size:20px; color:black;'>סומך עליהן משום ערובי תבשילין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי דאית בהו כזית.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יצחק בריה דרב יהודה: שמנונית שעל גבי הסכין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>גוררו</b> לסכין משמנונית שעליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וסומך עליו</b>, על השמנונית שגרר, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום ערובי תבשילין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאית בהו כזית.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אסי אמר רב: דגים קטנים מלוחים</b>, שיכולים לאכול אותם מחמת שהומלחו גם אם לא יבשלום - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין בהם משום</b> איסור אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>"בשולי נכרים</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שלא גזרו חכמים איסור על מאכל שבישלו גוי אלא בבישול חשוב, שאילולי הבישול אי אפשר לאוכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: ואם צלאן נכרי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>סומך עליהם</b> ישראל לבשל מיום טוב לשבת כאשר מניחם <b style='font-size:20px; color:black;'>משום ערובי תבשילין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי עבדינהו נכרי</b> מהדגים הקטנים מאכל הנקרא <b style='font-size:20px; color:black;'>"כסא דהרסנא</b>" - דג מטוגן בשומן קרביים של דגים ובקמח - הרי זה בישול חשוב, שהרי אין הקמח נאכל כמות שהוא, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> המאכל הזה באכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא!</b> שהרי הקמח אינו נאכל חי.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0029_L2"></nowiki><nowiki name="דףBטזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div>
Micropedia bot