https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%98%D7%95_%D7%91פרשני:בבלי:ביצה טו ב - היסטוריית גרסאות2026-06-10T16:33:11Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=141414&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T16:27:32Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:27, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l99">שורה 99:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 99:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ביצה (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%94_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=93795&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:45:38Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|ביצה טו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>יום טוב שחל להיות ערב שבת</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא יבשל בתחלה</b>, לא יהיה עיקר יעוד בישולו להכין <b style='font-size:20px; color:black;'>מיום טוב לשבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b>, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מבשל הוא</b> את עיקר בישולו <b style='font-size:20px; color:black;'>ליום טוב,</b> ללא הערמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם הותיר</b> מבישולו - <b style='font-size:20px; color:black;'>הותיר לשבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיתר זה הוא כשלעצמו, ללא הצורך להגיע לידי תקנת "עירוב תבשילין".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מי שרוצה לעשות את עיקר תבשילו ביום טוב לשבת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה תבשיל</b> לשם "ערוב תבשילין" <b style='font-size:20px; color:black;'>מערב יום טוב, וסומך עליו</b>, על עירוב התבשילין שהניח, כדי לבשל את עיקר בישולו מיום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>לשבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. כיצד הוא עירוב תבשילין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: שני תבשילין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים</b>: דיו <b style='font-size:20px; color:black;'>תבשיל אחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושוין</b>, מודים בית שמאי לבית הלל, <b style='font-size:20px; color:black;'>בדג</b> צלוי <b style='font-size:20px; color:black;'>וביצה שעליו</b>, הנצלית עם הדג, לאחר ש"טחים" אותה על הדג - <b style='font-size:20px; color:black;'>שהן</b> נחשבים ל<b style='font-size:20px; color:black;'>שני תבשילין</b>, ויוצאים בהן ידי חובת עירוב בשני תבשילין. למרות שהם צלויין יחד, ונאכלים כתבשיל אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>אכלו</b> לעירוב ביום טוב לפני שבישל לשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>או שאבד</b> העירוב - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יבשל עליו</b> ביום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>בתחלה</b> לשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם שייר ממנו כל שהוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>סומך עליו</b> לבשל ביום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>לשבת.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא הני מילי?</b> על מה הסמיכו חכמים את תקנת עירוב תבשילין, שמכוחה התירו לבשל מיום טוב לשבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל</b>: סמכו חכמים על הא <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר קרא</b> (שמות כ) <b style='font-size:20px; color:black;'>"זכור את יום השבת לקדשו"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- ויש ללמוד מכאן, כ"אסמכתא" בלבד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זכרהו</b>, עשה זכר ליום השבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>חמת יום <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שבא להשכיחו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם חל יום טוב בערב שבת, ומרבה אז האדם בהכנת סעודת יום טוב, הוא עלול לשכוח מהשבת, ולא יניח לכבוד סעודת השבת כפי כבודה של השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, משמע (כאסמכתא גרידא) מן הכתוב, כי יש לעשות זכר לשבת על ידי "עירוב תבשילין", שמכינים ומניחים את התבשיל הזה דוקא לשבת, ולא אוכלים אותו ביום טוב. ומכח עירוב התבשילין, שהוא, כאמור, הכנה לסעודת שבת, זוכר האדם את השבת גם ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולקמן תביא הגמרא ברייתא עם אסמכתא אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> מהו הטעם שבאו חכמים לתקן "עירוב תבשילין"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי מדברי שמואל מתבארת רק האסמכתא לכך מן הכתוב, שיזכור האדם את השבת גם ביום טוב על ידי הכנת עירוב תבשילין, אך אין הפסוק עצמו עוסק בעירוב תבשילין, שאינו אלא תקנת חכמים, כי אם במצות זכירת היום על היין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך לא משתמע מהאסמכתא הזאת, האם טעם התקנה הוא מחמת כבוד השבת, או מחמת שמירת דין יום טוב, ותיקנו שיזכור את השבת, ומתוך כך יבוא לידי שמירת יום טוב, וכפי שיבואר להלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו בטעם התקנה רבא ורב אשי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: תיקנו חכמים עירוב תבשילין <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיברור</b> לו אדם ביום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>מנה יפה לשבת, ומנה יפה ליום טוב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, חייבו חכמים לעשות עירוב תבשילין כדי שיזכור את השבת, ולא ישכח האדם ביום טוב את חובתו להכין סעודת שבת, אלא ידאג שתשאר יפה מנה מהתבשיל שהוא מבשל ביום טוב, גם לשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר</b>: טעם התקנה אינו מחמת כבוד השבת, אלא מחמת יום טוב, ותיקנו שיזכור האדם ביום טוב את השבת על ידי עירוב תבשילין, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיאמרו</b> האנשים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אין אופין מיום טוב לשבת,</b> אלא אם כן הניחו עירוב תבשילין, והיינו, שאין להתחיל בבישול לצורך השבת אלא אם התחילו לעסוק בהכנת צרכי השבת כבר מערב יום טוב (כי עירוב התבשילין הוא התחלת הכנת צרכי השבת מערב יום טוב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>קל וחומר</b> הוא שאין אופין <b style='font-size:20px; color:black;'>מיום טוב לחול!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא על דברי רבא ממשנתנו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן: עושה תבשיל מערב יום טוב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>וסומך עליו לשבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא לרב אשי, דאמר</b> תיקנו עירוב תבשילין לכבוד יום טוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיאמרו</b> האנשים אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אין אופין</b> את תחילת האפיה והבישול <b style='font-size:20px; color:black;'>מיום טוב לשבת</b>, אלא אם כן התחילו בבישול ובאפיה מערב יום טוב, בהכנת עירוב התבשילין - <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו</b>, מובן הדבר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>מערב יום טוב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין,</b> יש להכין את עירוב התבשילין, שבכך תהיה הוכחה לאנשים שאין להתחיל את הבישול והאפיה לשבת ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ביום טוב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> יניח עירוב תבשילין, שהרי כל מהותו של עירוב התבשילין הוא להתחיל בבישול לשבת מערב יום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לרבא,</b> שתקנו חכמים עירוב תבשילים לכבוד השבת, כדי שלא ישכח לברור לו חלק יפה גם לשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איריא</b> מדוע דוקא יניח עירוב תבשילין <b style='font-size:20px; color:black;'>מערב יום טוב?</b> והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו ביום טוב נמי</b> יכול לעשותו, לפני שמכין את הסעודה, כדי שיברור בו מנה יפה לשבת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין הכי נמי,</b> אכן לרבא היה מקום לומר שיניח את העירוב תבשילין ביום טוב עצמו. ומה שתיקנו שיכין את העירוב מערב יום טוב אינו <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא גזרה, שמא יפשע</b> וישכח לערב ביום טוב מחמת טרדתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה עתה הגמרא את האסמכתא האחרת לעירוב תבשילין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותנא</b> בברייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מייתי לה</b>, לאסמכתא של עירוב תבשילין, <b style='font-size:20px; color:black;'>מהכא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב בפרשת בשלח (שמות טז): <b style='font-size:20px; color:black;'>"את אשר תאפו אפו, ואת אשר תבשלו בשלו</b>" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונלמד מכפל הלשון "את אשר תאפו אפו", וכן "את אשר תבשלו בשלו":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן אמר רבי אלעזר: אין אופין</b> ביום טוב לשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> רק כתוספת <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> תחילת <b style='font-size:20px; color:black;'>האפוי</b> מערב יום טוב לשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מבשלין</b> מיום טוב לשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כתוספת <b style='font-size:20px; color:black;'>על המבושל</b> מערב יום טוב לשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן סמכו חכמים לערובי תבשילין מן התורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: מעשה ברבי אליעזר שהיה יושב</b> ביום טוב בבית המדרש <b style='font-size:20px; color:black;'>ודורש</b> לתלמידיו <b style='font-size:20px; color:black;'>כל היום כולו בהלכות יום טוב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשעה שהיה יושב ודורש, <b style='font-size:20px; color:black;'>יצתה כת ראשונה</b> של תלמידים כדי לסעוד בביתם סעודת יום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבי אליעזר עליהם: <b style='font-size:20px; color:black;'>הללו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בעלי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>פטסין</b> הם. שהכינו לעצמם חביות גדולות של יין לשתיה, ותאות השתיה מושכת אותם מלשמוע דברי תורה, ואינם מוכנים להיות יגעים בה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יצאה <b style='font-size:20px; color:black;'>כת שניה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבי אליעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>הללו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בעלי חביות</b> קטנות הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יצאה <b style='font-size:20px; color:black;'>כת שלישית</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: הללו בעלי כדין</b> שהם קטנים מחביות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יצאה <b style='font-size:20px; color:black;'>כת רביעית</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: הללו בעלי לגינין.</b> כלי קיבול קטנים מכדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יצאה <b style='font-size:20px; color:black;'>כת חמישית</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: הללו בעלי כוסות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התחילו כת ששית לצאת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> רבי אליעזר עליהם: <b style='font-size:20px; color:black;'>הללו בעלי מארה</b> הם! שהם מקוללים עקב הריקון שהם עושים עתה בית המדרש, שגנאי לבית המדרש שמתרוקן עתה כל כך. והיה הדבר קשה בעיניו של רבי אליעזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נתן</b> רבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>עיניו בתלמידים</b> במבט של כעס!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>התחילו פניהם</b> של התלמידים שנשארו, <b style='font-size:20px; color:black;'>משתנין.</b> שנבהלו ממנו, אך היה זה בטעות, שהיו סבורים שנותן בהם את עיניו בכעס על שאינם הולכים לאכול סעודת יום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם: בני, לא לכם אני אומר</b> זאת, שהללו בעלי מאירה הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא להללו שיצאו</b> לפניכם. לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מניחים חיי עולם</b> לימוד תורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועוסקים בחיי שעה</b> של אכילה ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשעת פטירתן</b> הפרדם ממנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להם</b> רבי אליעזר את הפסוק בנחמיה (ח י): <b style='font-size:20px; color:black;'>"לכו אכלו משמנים, ושתו ממתקים, ושלחו מנות</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדנינו. ואל</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תעצבו, כי חדות ה' היא מעזכם</b>"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא שמחת יום טוב</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה היא</b>, ואיננה עיסוק ב"חיי שעה"!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר</b> הולך <b style='font-size:20px; color:black;'>לטעמיה, דאמר: שמחת יום טוב</b> אינה מצוה של חובה, אלא מצוה של <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב, אלא</b> לקיים מצות שמחת יום טוב במשך כל היום, באחת משתי הצורות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שיהיה כל היום <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל ושותה</b>, ושמח באכילתו ובשתייתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שיהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>יושב ושונה</b> כל היום, ושמח בדברי תלמוד תורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר: חלקהו</b> ליום טוב: <b style='font-size:20px; color:black;'>חציו לה'</b>, לבית הכנסת ולבית המדרש, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחציו לכם</b> לאכילה ושתיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: ושניהם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מקרא אחד דרשו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתוב אחד אומר</b> (דברים טז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"עצרת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לה' אלהיך</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתוב אחד אומר</b> (במדבר כט) <b style='font-size:20px; color:black;'>"עצרת תהיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לכם</b>".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא כיצד?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר סבר</b>: הבחירה של צורת השמחה היא בידי האדם, ויכול לעשות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או כולו לה', או כולו לכם</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהושע סבר</b>: מצות השמחה היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>חלקהו</b> ליום טוב לשני חלקים, ושמח בו בשתי הצורות של שמחה - <b style='font-size:20px; color:black;'>חציו לה', וחציו לכם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את הפסוק בספר נחמיה המובא בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> "שלחו מנות <b style='font-size:20px; color:black;'>לאין נכון לו</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא: למי שלא הניח עירובי תבשילין</b>, ואינו יכול להכין לשבת שאחר יום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי</b>: ל<b style='font-size:20px; color:black;'>מי שלא היה לו להניח עירובי תבשילין</b> היות והיה טרוד, כגון שאבדה לו אבידה וחיזר אחריה למוצאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מי שהיה לו להניח עירובי תבשילין, ולא הניח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פושע הוא</b>, ואין לעזור לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי כי "חדות ה'</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היא מעזכם</b>"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני! לוו עלי</b> לצורך שמחת יום טוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקדשו קדושת היום, והאמינו בי, ואני פורע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, כי השמחה שאתם שמחים בשביל ה' היא מעוזכם, שמכח זאת יעזור לכם ה' לפרוע את חובכם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון: הרוצה שיתקיימו נכסיו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יטע בהן אדר</b> שהוא אילן חשוב, ומתוך חשיבותו של האילן, הרי קיומו בתוך נכסיו מפרסם את בעלותו עליהם, שהכל יודעים שהמקום שבו גדל האדר שייך לו, ולא יבואו לתופשו כשיצא למדינת הים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואסמכתא לכך שאדר הוא לשון חוזק וקיום, מלשון הפסוק: <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (תהלים צג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"אדיר במרום ה"</b>'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי, "אדרא</b>" - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשמיה</b>, כמו שמפרשים האנשים את השם של האילן הזה הנקרא אדר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמרי אינשי: מאי</b> משמעות שמו של האילן אדר, הנקרא בארמית <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרא?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דקיימא לדרי דרי.</b> שהוא מתקיים לדורי דורות. ומכוח פרסומו שהוא גדל בנכסיו, יהיה להם קיום לדורות, לו וליורשיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי</b> שאדר מחזיק את השדה לבעליו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שדה שיש בה אדר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה נגזלת, ואינה נחמסת</b> מבעליה בכח (בתשלום), עקב פרסומה שהיא שייכת לבעליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ופירותיה משתמרין</b> (עיין שני פירושים ברש"י. ואחד מהם הוא, שכאן הכונה לעשב ולא לאילן, וריחו של העשב הזה מבריח את מזיקי התבואה).</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0028_L2"></nowiki><nowiki name="דףBטזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי ביצה (פרשני)]]</div>Micropedia bot