https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A7%D7%99_%D7%90פרשני:בבלי:בבא קמא קי א - היסטוריית גרסאות2026-04-24T03:09:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A7%D7%99_%D7%90&diff=143256&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T12:01:37Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:01, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא קמא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95519:rev-143256:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A7%D7%99_%D7%90&diff=95519&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:04:02Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא קמא קי א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם היה</b> הכהן בעל הקרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>זקן או חולה</b> שהוא ראוי להקריב אלא שאין לו כח, <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנה לכל כהן שירצה</b> שיקריב עבורו בשליחותו הואיל והוא עצמו ראוי לעבודה אלא שאינו יכול, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועבודתה ועורה</b> שייך <b style='font-size:20px; color:black;'>לאנשי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>משמר</b> שבאותה שעה לפי שאינו יכול לאכול כדלקמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>האי זקן או חולה, היכי דמי? אי</b> דנים אותו ככהן <b style='font-size:20px; color:black;'>דמצי עביד עבודה, עבודתה ועורה נמי תיהוי דידיה</b> שהרי הוא ראוי לעבוד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי דלא מצי עביד עבודה, שליח</b> להקרבה <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי משוי</b>, ומדוע לא אמרינן שיקריב על ידי כהני אותו משמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: הכא במאי עסקינן, בכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>שיכול לעשות</b> להקריב ולאכול רק <b style='font-size:20px; color:black;'>על ידי הדחק</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עבודה דכי עביד ליה על ידי הדחק עבודה היא ו</b>לפיכך מחשיבים אותו כמי שראוי לעבודה, ומשום כך <b style='font-size:20px; color:black;'>משוי שליח</b> לעבודה, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אכילה דכי אכיל על ידי הדחק אכילה גסה היא, ואכילה גסה לאו כלום הוא</b>, שאינה נקראת אכילה ואינו יכול לעשות שליח לאכילה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;21&nbsp;</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>משום הכי עבודתה ועורה לאנשי משמר.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;22&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;21.&nbsp;</b> הנודע ביהודה (תנינא אבן העזר סט) הביא בשם תלמידו שהקשה מדוע דנים את הזקן כאינו ראוי לאכילה והלא מן הדין הוא ראוי ודי בכך שהוא בתורת אכילה, ומדוע צריך שיוכל לאכול בפועל, ותירץ לו שאין הכוונה הכא מדין כל מידי דאיהו לא מצי עביד שלוחו נמי לא מצי עביד, אלא שכאן מדובר בכהן הבא להקריב שלא בזמן משמרתו שמן הדין היו זוכים בקרבן בני המשמר ואמרה תורה שיש לו זכות לקבל את בשרה ועורה ועל כך אמרה הגמרא שאם ירצה למסור לכהן אחר שלא בשעת המשמרת על זה לא מצינו בתורה שיזכה הוא עצמו בקרבן ומן הדין שבני המשמר יזכו בו, אלא שאם הוא עצמו כשר להקרבה בפועל הרי הוא אומר מה איכפת לכם שהוא יקריב לי אם ארצה אקריב אני ואפקיע ממכם את הבשר והעור, הילכך מי שאינו יכול לעבוד בפועל אינו יכול לשלוח שליח שלא מבני המשמר. ועיין הערה הבאה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;22.&nbsp;</b> במהר"ץ חיות הקשה אם יש מצווה לאכול הרי לא מועיל שליח על מצווה שבגופו, ואם כל הענין רק שהבשר יאכל לשם מה צריך שליחות, ובקובץ הערות (עב ב) כתב שהיכול לעבוד בעצמו יכול לתת רשות לאחר שיעבוד במקומו ואין זו שליחות אלא מיגו דיכול לעבוד יכול לתת לאחר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ששת: אם היה</b> באותו משמר <b style='font-size:20px; color:black;'>כהן טמא, ב</b>זמן שעליו להקריב <b style='font-size:20px; color:black;'>קרבן צבור, נותנה לכל מי שירצה</b> שיקריבנה בשליחותו, דכיוון שקרבן ציבור דוחה את הטומאה נחשב אותו כהן כראוי להקריב ולפיכך יכול לעשות שליח להקרבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודתה</b> - בשרה <b style='font-size:20px; color:black;'>ועורה לאנשי משמר,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי, אי דאיכא</b> באותו משמר גם כהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>טהורים, טמאים מי מצו עבדי</b>, ואותו כהן טמא אינו יכול לשלוח שליח שהרי הוא עצמו פסול להקרבה כיוון שיש כהנים אחרים הראויים להקרבה, ולא הותרה טומאה בקרבן ציבור אלא בזמן שאין טהורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי</b> מדובר באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דליכא טהורים</b> באותו משמר, הכיצד אמרינן <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודתה ועורה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לאנשי משמר, הא טמאים נינהו ולא מצו אכלי</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: אימא</b> בשרה ועורה ינתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>כהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>בעלי מומין טהורין שבאותו משמר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: אם היה כהן גדול אונן</b> ויש לו קרבן עצמו להקריבו, <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנה לכל כהן שירצה</b> משום שהוא עצמו ראוי לעבודה כשהוא אונן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועבודתה ועורה לאנשי משמר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא משמע לן</b>, הא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנינא כהן גדול מקריב</b> כשהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אונן, ואינו אוכל</b> את הבשר והעור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו חולק לאכול לערב</b> משום שהוא עדיין אונן מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך אמינא, כי חס רחמנא עליה דכהן גדול</b> שיכול <b style='font-size:20px; color:black;'>לקרובי</b>, דווקא כשרוצה <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> עצמו להקריב הותר לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לשווי שליח לא מצי משוי, קא משמע לן</b> שיכול לעשות שליח שיקריב עבורו:</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הגוזל את הגר ו</b>כשתבעו בבית דין <b style='font-size:20px; color:black;'>נשבע לו</b> שלא גזלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b> הגר, וחזר הגזלן והודה שגזלו <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים</b> העובדים באותה שעה בבית המקדש ונקראים אנשי משמר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>אשם למזבח, שנאמר ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו, האשם המושב לה' לכהן, מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו</b>. ודרשינן לעיל קנאו השם ונתנו לכהנים שבאותו משמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגוזל את הגר ונשבע לו לשקר ומת הגר וחזר הגזלן והודה על גזלתו ועל שנשבע לשקר, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>היה מעלה,</b> היה בדרכו להעלות לירושלים <b style='font-size:20px; color:black;'>את הכסף,</b> הקרן והחומש לכהנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואת האשם</b> למזבח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בעודו בדרך <b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכסף ינתן לבניו</b> ולא לכהנים, משום שהקרן בא לכפרה ולא כתשלום החוב וכשמת אין צורך לכפר עליו. <b style='font-size:20px; color:black;'>והאשם ירעה עד שיסתאב,</b> יתקלקל מלהיות ראוי לקרבן, <b style='font-size:20px; color:black;'>וימכר, ויפלו דמיו ל</b>קרבנות <b style='font-size:20px; color:black;'>נדבה</b> שמקריבים בזמן שאין קרבנות אחרים להקריבם, ונקראים קיץ המזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>נתן</b> אותו שגזל מהגר את <b style='font-size:20px; color:black;'>הכסף לאנשי משמר, ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b> קודם שהקריבו עבורו את האשם, אף על פי שלא נתכפר <b style='font-size:20px; color:black;'>אין היורשין יכולין להוציא מידם</b> של הכוהנים שבאותו משמר. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה</b>, כיוון שנכנס הכסף לרשות הכהן שוב אי אפשר להוציא מידו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עשרים וארבעה משמרות כהנים היו בבית המקדש, כל משמר משמש שבוע אחד, ומשמר שבזמן עבודתו הובא גזל הגר לבית המקדש זכה בכסף, ואם נתן הגזלן את הכסף בזמן משמרת זו למשמרת אחרת שעדיין לא הגיע זמנה, מבואר בגמרא שקונסים את המשמרת שקיבלה את הכסף שלא בזמן עבודתה ועליה למוסרה למשמרת המשמשת באותה שעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נתן</b> הגזלן את <b style='font-size:20px; color:black;'>הכסף ל</b>בני משמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>יהויריב</b> שהיא משמרת ראשונה בזמן עבודתם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>המתין עד שהסתיימה משמרת יהויריב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אחר כך הביא את קרבן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם ל</b>משמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>ידעיה</b> שאחריה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יצא</b> ונתכפר, ואין קפידא בכך שאינו נותן את הקרן וחומש לאותו משמר שהקריב את האשם ובלבד שיקדים את הממון לקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם הקדים והביא את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם ליהויריב</b> בראשונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לאחר מיכן הביא את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף ל</b>משמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>ידעיה, אם קיים האשם</b> ועדיין לא נקרב על ידי משמרת יהויריב <b style='font-size:20px; color:black;'>יקריבוהו בני</b> משמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>ידעיה</b>, שיש לקנוס את בני יהויריב על שקיבלו אשם קודם שהובא הקרן והחומש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לא</b> קיים האשם שכבר הקריבו משמרת יהויריב, <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזיר,</b> יחזור הגזלן <b style='font-size:20px; color:black;'>ויביא אשם אחר</b> ויקריבוהו בני ידעיה, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו יצא, הביא אשמו עד שלא הביא גזילו לא יצא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נתן את הקרן</b> לכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא נתן את החומש, אין החומש מעכב</b> את הקרבת האשם, ובלבד שאחר כך ישלם את החומש:</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: נאמר בפסוק: האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכיפורים, ומפרשינן, ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם זה</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>קרן, המושב זה חומש</b>, את שניהם קנה השם ונתנם לכהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שמא <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו</b> כדאמרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> הכוונה בהא דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>אשם זה איל</b> האשם, והא דכתיב המושב זה הקרן,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולמאי נפקא מינה, לאפוקי מדרבא,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבא גזל הגר שהחזירו</b> לכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>בלילה לא יצא</b>, וכן אם <b style='font-size:20px; color:black;'>החזירו</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>חצאין</b> - בתשלומים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יצא, מאי טעמא</b>, גזל הגר <b style='font-size:20px; color:black;'>אשם קרייה רחמנא</b> דכתיב האשם המושב וגו' ודרשינן האשם זה הקרן, וכשם שאין אשם קרב בלילה ואינו בא לחצאין אף גזל הגר אי אפשר להחזירו בלילה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b> ואינו בא לחצאין, <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> ביאור ההיקש לאשם, המאירי כתב: ויראה לי הטעם כדי שיחזירהו בפרסום, והרמ"ה כתב לחצאין דומה לבעל מום ולא יצא, ומבואר בדבריהם שאין לכסף דין קרבן אלא ממה שדימתה התורה אשם לכסף שמע מינה שאף בו יש את דיני האשם אבל מטעמים אחרים. ולפי זה אין בכסף את כל דיני האשם כגון לשלם בירושלים, (עיין קי, ב, תוספות ד"ה וגזל) ובחזון איש כתב שאם נתן לחצאין ועדיין לא נתאכלו המעות יצא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכך מיבעיא לן שמא הכתוב האשם המושב לה' פירושו הוא: האשם זה איל האשם, המושב זה הקרן, ואם כן לא נקיש את דין החזרת הגזל לאשם כדאמר רבא, שהרי הקרן נלמד מהמילה המושב ולא מהאשם,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: על כרחך שהאשם אינו עוסק באיל האשם אלא בקרן, משום שבסיום הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא אומר מלבד איל הכיפורים</b>, מבואר דין הקרבת איל האשם ועל כרחך <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי אומר</b> בפירוש המילה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם זה קרן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אידך, אשם זה קרן המושב זה חומש</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שמא <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו</b> כדבריך <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> פירוש ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם זה חומש</b>, והמושב היינו קרן,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>למאי נפקא מינה, לאפוקי מ</b>האמור ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין, דתנן, נתן לו</b> לכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>את הקרן ולא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>נתן לו את החומש, אין החומש מעכב</b> מלהקריב את הקרבן,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשום הכי מיבעיא לן שמא האשם זה חומש, וכיוון שקראה התורה לחומש אשם נמצא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה חומש מעכב</b> מלהקריב כל עוד לא יתננו לכהנים, אבל קרן אינו מעכב,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן לא יתכן לומר שהקרן נלמד מהמילה המושב, משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא אומר והשיב את אשמו בראשו וחמישיתו</b> יוסף עליו ונתן לאשר אשם לו, מבואר שעל כרחך <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי אומר</b> שפירוש המילה <b style='font-size:20px; color:black;'>אשם זה קרן</b>, שכך משמע מהאמור אשמו בראשו דהיינו התשלום הראשון שעליו מוסיפים את החומש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אידך: אשם זה קרן המושב זה חומש, ובגזל הגר</b> שנשבע לו הגזלן ומת הגר וחזר והודה שגזל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכתוב מדבר</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שמא <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו</b> כדבריך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> פירוש הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>המושב זה כפל, ובגניבת הגר הכתוב מדבר</b> שאם גנב את הגר וכפר ונשבע ומת הגר ואחר כך הודה על גניבתו משלם כפל וחומש ואשם לכהנים, אבל הגוזל את הגר והודה לאחר שמת, שמא אינו חייב לשלם קרן וחומש לכהנים,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא אומר והשיב את אשמו בראשו וחמישיתו הרי</b> משמע ד<b style='font-size:20px; color:black;'>בממון המשתלם בראש הכתוב מדבר</b> דהיינו קרן לבד שהוא נקרא ראש ועיקר התשלום, אבל הכפל אינו קרוי ראש שאינו אלא תוספת קנס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא, אמר רבא: גזל הגר שהחזירו</b> לכהנים <b style='font-size:20px; color:black;'>בלילה לא יצא</b>, וכן אם <b style='font-size:20px; color:black;'>החזירו חצאין</b> - בתשלומים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יצא, מאי טעמא אשם קרייה רחמנא</b>, והוקש תשלום הקרן לקרבן אשם כשם שאין מקריבים בלילה וכן אין מקריבים לחצאים אף אין משלמים לכהנים את הקרן בלילה ולא משלמים אותו בכמה תשלומים אלא בבת אחת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;24&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;24.&nbsp;</b> בכתבי הגרי"ז (רנט) תמה אם אינו מקיים בזה דין החזרת הגזילה איך זכו בזה כהני המשמר, הרי אינם זוכים אל בתשלום גזל הגר וכל שאינו מקיים את דין ההחזרה אף לכהנים אין חלק בזה, וצ"ע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבא: גזל הגר ש</b>רוצה הגזלן לשלם קרן וחומש לכהנים של אותו משמר, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אין בו שווה פרוטה לכל כהן וכהן</b> שבאותו משמר <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יצא ידי חובתו</b> ולא נתכפר לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא, דכתיב האשם המושב</b> לה' לכהן ודרשינן <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהא השבה לכל כהן וכהן.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;25&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;25.&nbsp;</b> רש"י פירש שאין הכוונה שיהא בגזילה שווה פרוטה אלא אף בגזילה שיש בה פחות משווה פרוטה לכל אחד, אם יוסיף משלו עד שיהיה שווה פרוטה יתכפר, אבל הרא"ש בשיטה נקט שאם יוסיף משלו אין זה השבה אלא מתנה בעלמא ואינו מתכפר עד שיהיה בגזילתו שווה פרוטה לכל אחד. עיין שם, וכן נראה בלשון הרמב"ם (גזילה ח- ז). וכתב החזון איש שלדברי רש"י מה שמוסיף משלו הוא גם חלק מהכפרה ואם יתן את הגזל לכהנים ולאחר זמן יוסיף הוי כנתן לחצאין שלא יצא ידי חובתו.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0218_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקיB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div>Micropedia bot