https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A7%D7%99%D7%90_%D7%90פרשני:בבלי:בבא קמא קיא א - היסטוריית גרסאות2026-04-24T03:16:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A7%D7%99%D7%90_%D7%90&diff=143258&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T12:01:52Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:01, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא קמא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95521:rev-143258:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A7%D7%99%D7%90_%D7%90&diff=95521&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:04:07Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא קמא קיא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>מינח ניחא לה בכל דהו</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כריש לקיש, דאמר ריש לקיש</b>, סתם אשה <b style='font-size:20px; color:black;'>ט</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b> לה <b style='font-size:20px; color:black;'>למיתב טן דו,</b> שני גופים, כלומר להיות עם בעל כל דהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מלמיתב ארמלו</b> מלשבת בדד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>נתן את הכסף ליהויריב וכו'</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: גזל את הגר ובא לתת קרן חומש ואשם, <b style='font-size:20px; color:black;'>נתן</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם ל</b>משמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>יהויריב</b> שהיא הראשונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף ל</b>משמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>ידעיה</b> שאחריה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזיר</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף אצל</b> משמרת יהויריב שקיבלה את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם</b>, וקונסים את בני משמרת ידעיה בכך שאינם חולקים בקרן וחומש הניתן להם, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: יחזיר</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם אצל</b> משמרת ידעיה שקיבלה את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף</b>, וקונסים את משמרת יהויריב על שקיבלה את האשם לפני ששולם הכסף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי,</b> במה נחלקו רבי יהודה וחכמים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא דיהיב ליה</b> הגזלן את קרבן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם ל</b>משמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>יהויריב ב</b>זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>משמרתו דיהויריב, ו</b>את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף</b> נתן <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>משמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>ידעיה ב</b>זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>משמרתו דידעיה</b>, מדוע קנס רבי יהודה את בני ידעיה על שקיבלו את הכסף מהגזלן, הרי עשו כדין דמותר לקבל כסף בזמן משמרתם, ואדרבה בני יהויריב עשו שלא כדין בכך שקיבלו את האשם קודם שהובא הכסף,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן הוה ליה למימר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>זה זכה בשלו וזה זכה בשלו</b>, לפי שכל משמרת קיבלה בזמן משמרתה, אלא שרבנן קנסו את בני יהויריב על שקיבלו אשם קודם שהביא הגזלן את הכסף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: הכא במאי עסקינן, דיהיב</b> הגזלן את קרבן ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם ל</b>משמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>יהויריב ב</b>זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>משמרתו דיהויריב, ו</b>את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף</b> הביא <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>משמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>ידעיה ב</b>זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>משמרתו דיהויריב</b> ועדיין לא הגיע זמנם של בני ידעיה לעבוד ועשו בכך שלא כדין שנטלו את הכסף שלא בזמן עבודתם, <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה סבר, כיון דלאו משמרת</b>ם <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>בני <b style='font-size:20px; color:black;'>ידעיה היא</b>, ועשו שלא כדין שקיבלו כסף שלא בזמנם, <b style='font-size:20px; color:black;'>לידעיה קנסינן ליה, הילכך יחזיר</b>ו את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף אצל</b> משמרת יהויריב שקיבלה את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן סברי</b>, אמנם בני ידעיה עשו שלא כדין בקבלם את הכסף שלא בזמן עבודתם, אבל גם <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא כדין הוא עבוד בני יהויריב</b>, בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>דקבלו</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם מקמי</b> שהביא הגזלן את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף, הילכך לדידהו קנסינן להו, ויחזור</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם אצל</b> משמרת ידעיה שקיבלו את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אמר רבי, לדברי רבי יהודה</b> הסובר שאם קיבלו בני ידעיה את הכסף שלא בזמן עבודתם עליהם להחזירו לבני יהויריב שקיבלו את האשם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם קדמו בני יהויריב והקריבו את האשם</b> לפני שהחזירו להם בני ידעיה את הכסף, ונמצא שקדם האשם לתשלום הגזל, <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזור</b> הגזלן <b style='font-size:20px; color:black;'>ויביא אשם אחר ויקריבוהו בני</b> משמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>ידעיה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;35&nbsp;</b> דאף רבי יהודה מודה שיש לקנוס את בני יהויריב על שהקריבו אשם ללא קבלת הכסף, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מכל מקום, <b style='font-size:20px; color:black;'>זכו הללו</b> בני משמרת יהויריב, <b style='font-size:20px; color:black;'>במה שבידם,</b> האשם הראשון, <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;35.&nbsp;</b> החזון איש העיר דדווקא אם הקריבו יהויריב את האשם בשעה שכבר נמסר הכסף לידעיה זכו בני ידעיה באשם השני, דקנסינן לבני יהויריב על שהקריבו בלא קבלת הכסף, אבל אם עדיין לא קיבלו ידעיה את הכסף, הרי הכסף והאשם ליהויריב, שלא קנסו לרבי יהודה את בני יהויריב אלא בזמן שכבר היה הכסף ביד ידעיה והיה עליהם להמתין שיחזירו להם את הכסף ואז יקריבו את האשם, אבל אם בני ידעיה לא קיבלו את הכסף והקריבו בני יהויריב אשם אין בכך סיבה לקונסם שאת האשם הבא יקבלו ידעיה, ונשאר הדין שלרבי יהודה יחזור כסף אצל אשם,</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> מה שייך לומר על בני יהויריב שזכו במה שבידם, אותו אשם <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי חזי</b>, והא <b style='font-size:20px; color:black;'>אשם פסול הוא</b> ואינו ראוי להקרבה ולאכילה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;36&nbsp;</b>, <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;36.&nbsp;</b> מבואר שאם נתן לידעיה בזמן משמרת יהויריב לרבי יהודה האשם פסול הוא שלא נתקיימה השבה, ועיין באילת השחר שהסתפק האם מוטל על בני ידעיה דין השבת הגזילה של הגזלן להביא ביום ולא לחצאין או שאין זה מעשה השבה אלא עליהם למסור ליהויריב את מה שקיבלו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: אף על פי שאין בשרו ראוי לאכילה מותר <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>השתמש ב<b style='font-size:20px; color:black;'>עורו</b>, ובני יהויריב זכו בו,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לדברי חכמים, שמלכתחילה לא זכו בני יהויריב באשם משום שקנסינן לבני יהויריב דיחזור האשם אצל כסף, אין לבני יהויריב אפילו את העור אלא יחזירוהו לבני ידעיה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;37&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;37.&nbsp;</b> כך כתב הראב"ד בשיטה, אבל החזון איש הוסיף שאחר שקנסו חכמים את יהויריב וזכו בני ידעיה בכסף לרבי יהודה נמצא שבזמן הקרבת יהויריב כבר זכו בני ידעיה בכסף והוי ליה הביא גזלו קודם לאשמו, ולפי זה הקרבן כשר אלא שאין לבני יהויריב חלק בו דרק אחר שקנסום על הקדמת הקרבן הוכשר הקרבן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא, אמר רבי: לדברי רבי יהודה</b> דקניס את בני ידעיה להחזיר את הכסף לבני יהויריב שקיבלו את האשם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם קיים</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם</b> ועדיין לא הקריבוהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזיר</b>ו בני יהויריב את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם אצל</b> בני ידעיה שקיבלו את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף</b>, ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא רבי יהודה</b> סבר שקונסים את בני ידעיה על קבלתם את הכסף של גזל הגר שלא בזמן עבודתם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הדין הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יחזיר</b>ו בני ידעיה את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף אצל</b> בני יהויריב שקיבלו את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם אית ליה</b>, ואיך יתכן לומר לדברי רבי יהודה שיחזירו את האשם לבני ידעיה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא במאי עסקינן, כגון ד</b>אחר שקיבלו בני ידעיה את הכסף בזמן משמרת יהויריב, <b style='font-size:20px; color:black;'>נפק</b> - הסתיימה <b style='font-size:20px; color:black;'>משמרתו דיהויריב ולא תבעו</b> את משמרת בני ידעיה לתת את הכסף שקיבלו שלא כדין,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא קא משמע לן</b> רבי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>בכי האי גוונא מודה רבי יהודה שאין קונסים את בני ידעיה, משום דבוודאי בני משמרת יהויריב <b style='font-size:20px; color:black;'>אחולי אחילו גבייהו</b>, ולפיכך לא רק שאין בני ידעיה נותנים את הכסף לבני יהויריב, אלא שאם לא הקריבוהו בני יהויריב ימסרוהו לבני ידעיה להקריבו ולא יוכלו בני יהויריב להמתין עם האשם עד שיגיע זמן משמרתם בפעם הבאה, שכבר זכו בו בני ידעיה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;38&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;38.&nbsp;</b> המשנה למלך (גזילה ח-יב) כתב דרק בדעת רבי יהודה שהקנס על בני ידעיה היה בכך שקיבלו שלא בזמנם שייך לומר שאם לא תבעו בני יהויריב בוודאי מחלו להם, משום שעיקר הקנס הוא מפני כבוד משמר יהויריב, שאם לבסוף לא תבעו איגלאי מילתא שמחלו על כבודם, אבל לרבנן שקנסו את בני יהויריב על קבלת האשם קודם הכסף, אפילו אם בני ידעיה לא יתבעו את בני יהויריב לא זכו בני יהויריב באשם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אידך, אמר רבי לדברי רבי יהודה</b> הקונס את בני ידעיה <b style='font-size:20px; color:black;'>אם קיים אשם</b> אצל בני יהויריב <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזור</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף אצל</b> בני יהויריב שקיבלו את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אשם</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b>, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הכי אית ליה</b> לרבי יהודה, יחזור הכסף אצל האשם,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא במאי עסקינן, כגון דנפיק</b> - הסתיימה <b style='font-size:20px; color:black;'>משמרתם דהני</b> - משמרת בני יהויריב <b style='font-size:20px; color:black;'>ודהני</b> - משמרת בני ידעיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא תבעו</b> בני יהויריב את בני ידעיה שיחזירו להם את הכסף כפי הדין, ונמצא שזכו באשם ובכסף בני ידעיה, אבל אף הם לא תבעו את האשם מבני יהויריב, ונמצא שהכסף נשאר אצל בני ידעיה והאשם אצל בני יהויריב,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא</b> שבכי האי גוונא יהא הדין זה זכה בשלו וזה זכה בשלו דבוודאי <b style='font-size:20px; color:black;'>אחולי גבי הדדי</b>, ולכשיגיע שוב זמן משמרתם יהיה האשם של יהויריב והכסף של בני ידעיה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן, דאמרינן כיון ד</b>לאחר שזכו בו בני ידעיה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תבעו</b> את בני יהויריב שימסרו לידיהם את האשם, הדין הוא שבזמן שיגיע שוב זמן משמרתם <b style='font-size:20px; color:black;'>להדרו ברישא</b> - יחזור הדין כפי שהיה בתחילה שבני יהויריב יקריבו את האשם ואף הכסף יחזור אצל אשם. ולרבנן יחזור האשם אצל בני ידעיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: נתן אשם ליהויריב וכסף לידעיה לא יצא, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו</b> לא יצא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מנהני מילי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: דאמר קרא האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכיפורים אשר יכפר בו</b>, מדכתיב בסיפא מלבד איל הכיפורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> שהאמור האשם המושב להשם לכהן בא להורות <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כסף</b> יש להביא <b style='font-size:20px; color:black;'>ברישא</b> ואחריו את האשם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ההוא מרבנן לרבא: אלא מעתה</b> מה שנאמר בקרבן מוסף של פסח ושעיר חטאת אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>מלבד עולת הבוקר</b> (במדבר כח - כג), <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי</b> נדייק <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> זה שעולת התמיד נאמרה בסיפא <b style='font-size:20px; color:black;'>דמוספים</b> קריבים <b style='font-size:20px; color:black;'>ברישא</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וה</b>א אי אפשר לפרש כן, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תניא, מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר, תלמוד לומר</b> וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר <b style='font-size:20px; color:black;'>וערך עליה העולה</b> (ויקרא ו - ה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבא</b>, מדלא נאמר וערך עליה עולה אלא וערך עליה <b style='font-size:20px; color:black;'>העולה</b>, שמעינן דהכי קאמר, וערך עליה את העולה החשובה שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>עולה ראשונה</b> האמורה לפני שאר העולות, וזו עולת התמיד, אלמא תמיד ברישא,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אנא</b> דורש בגזל הגר שהקרן והחומש קודמין לאשם כך, נאמר "האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכיפורים אשר יכפר בו עליו", <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>מה שכתוב על איל האשם <b style='font-size:20px; color:black;'>אשר יכפר בו</b> בלשון עתיד <b style='font-size:20px; color:black;'>נפקא ליה,</b> שבשעה שיקריבו תהיה הכפרה, משמע שמדובר בנתן כבר את הקרן וחומש <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיין לא כיפר</b> עד שיביא את איל האשם, אלמא אשם קרב לבסוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>נתן לו את הקרן</b> ולא נתן לו את החומש אין החומש מעכב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: מנין ש</b>הנהנה מן ההקדש דחייב לשלם את דמי החפץ שמעל בו, חומש ואשם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם הביא</b> דמי <b style='font-size:20px; color:black;'>מעילתו ולא הביא אשמו</b>, או הביא <b style='font-size:20px; color:black;'>אשמו ולא הביא מעילתו שלא יצא</b>, עד שיביא את האשם ואת הקרן,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b>: ואת אשר חטא מן הקודש ישלם ואת חמישיתו יוסף עליו ונתן אותו לכהן, והכהן יכפר עליו <b style='font-size:20px; color:black;'>באיל האשם ונסלח לו</b>, משמע לכשיביא את שניהם יסלח לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומנין שאם</b> הקדים ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הביא</b> את קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>אשמו עד שלא הביא מעילתו</b> ואחר כך הביא את הממון <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יצא</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: באיל האשם</b>, משמע איל של <b style='font-size:20px; color:black;'>האשם</b> שהוא הקרן שה<b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>יא <b style='font-size:20px; color:black;'>כבר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול כשם שאיל ואשם מעכבים</b> את כפרתו עד שיביא את שניהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>כך חומש מעכב</b> שהרי בסיום הפסוק מבואר שלכשיביא את אשר חטא מן הקודש ואת חמישיתו ואת האשם יסלח לו, משמע שכולם שווים ומעכבים זה את זה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר באיל האשם ונסלח לו</b>, ודרשינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>איל ואשם,</b> הוא הקרן <b style='font-size:20px; color:black;'>מעכבים</b> את כפרת המועל <b style='font-size:20px; color:black;'>בהקדש, ואין חומש מעכב</b> את כפרתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מכאן המקור לכך שאין חומש מעכב את כפרת הגוזל מהגר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ילמד</b> דין מועל ב<b style='font-size:20px; color:black;'>הקדש מהדיוט,</b> פרשת גזל הגר, <b style='font-size:20px; color:black;'>והדיוט</b> ילמד <b style='font-size:20px; color:black;'>מהקדש</b>, שבשניהם מתקיימת הכפרה על ידי קרן חומש ואשם</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא מפרש לה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הקדש</b> ילמד <b style='font-size:20px; color:black;'>מהדיוט, מה אשם דהתם</b> האמור בגוזל את הגר, דכתיב האשם המושב לה' לכהן פירושו <b style='font-size:20px; color:black;'>קרן</b> שהרי קרבן האשם מפורש בסיום הפסוק, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף אשם דהכא</b> האמור במועל בהקדש, דכתיב באיל האשם, פירושו שיתכפר באיל וב<b style='font-size:20px; color:black;'>קרן</b>, ושניהם מעכבים את הכפרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והדיוט</b> ילמד <b style='font-size:20px; color:black;'>מהקדש, מה</b> מועל ב<b style='font-size:20px; color:black;'>הקדש אין</b> תשלום ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חומש מעכב</b> את כפרתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף הדיוט,</b> גוזל את הגר <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי אין</b> תשלום <b style='font-size:20px; color:black;'>חומש מעכב</b> את כפרתו.</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק הגוזל עצים</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0009_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBעשיריB-BהגוזלBומאכיל"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק עשירי - הגוזל ומאכיל</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0220_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקיאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div>Micropedia bot